סיכום שבוע 5: מהדורת חג

הפילדלפיה איגלס והבאפלו בילס - גם הן כבר מנוצחות, ואין לנו יותר קבוצות ב-NFL עם מאזן נקי מ-Ls בסיכומו של שבוע 5. בשבוע שעבר שאלתי אתכם בסקר מי משתיהן הרשימה יותר לאותה נקודה, אבל עכשיו, כשהמאזן שלהן כבר לא בולט מעל כל היתר, קשה לטעון שהן שתי הקבוצות שנראות הכי טוב בליגה, או אפילו בקונפרנס שלהן.

האם האופן שבו הליונס דורסים בחודש האחרון כל יריבה הניכרת בדרכם לא מרשים יותר? או היכולת של הניינרס לאסוף ניצחונות למרות כל הפציעות? ומה לגבי הקולטס, הג'אגס או הבאקנירס שניצחו עוד משחק צמוד ברגע האחרון, מול יריבה איכותית מאוד בסיאטל?

מניח שלכל אחד מכם, ולי, תהיה פייבוריטית אחרת מהרשימה. כך או כך - זה לא משנה איך הקבוצה נראית בתחילת אוקטובר, אלא בסוף דצמבר/תחילת ינואר. לכן חשוב לזכור שהמשימה הראשונה והעיקרית בחודשים הראשונים של העונה היא לצבור כמה שיותר ניצחונות. מכוערים או יפים. חשוב גם לשים לב ולהבחין בין פציעות שגמרו לשחקנים עונה, לבין אלה שמראש נשלחו ל-IR לזמן מוגבל (ג'ורג' קיטל, ברנדון איוק, מייק אוואנס, אומאריון האמפטון, באקי אירווינג...). קבוצות כמו הניינרס והבאקנירס צפויות לקבל חיזוק משמעותי מאוד בהמשך העונה, בהקשר הזה, והמשוכות שהם צולחים היום, בסגל קצר, רק ישחיזו אותם יותר לישורת האחרונה של העונה ולפלייאוף.

אני יכול להבין את התסכול של אוהדי קבוצות, שנדמה כי מקבץ פציעות מחריב להן את העונה. כנראה שאוהדי הרייבנס בראשם, אבל הם לא לבד. השמות שציינתי למעלה הם ההוכחה שאפשר למצוא מידה מסוימת של יציבות בים האקראיות שיוצרות אותן פציעות - אימון איכותי משנה! מאמנים טובים יודעים למצוא פתרונות ב-Scheme כדי לפצות על מחסור בכישרון, וכמובן שגם עומק בסגל לא מזיק.

להאזנה לסיכום שבוע 5 בגרסת הפודקאסט

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.

לחצו כאן והצטרפו ל-617 אוהדים שכבר שם!

---

מקרא לסימוני המשחקים:

משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺

שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉

פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯

פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻

פיקים שטעיתי גם וגם 🥶

שבוע 5 בקליפת אגוז 🥥:

השחקן המצטיין בהתקפה: ביקר מייפילד, קוורטרבק, באקנירס ; השחקן המצטיין בהגנה: ניק בוניטו, אדג', ברונקוס

1. הפתעת השבוע: סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס

2. אכזבת השבוע: לוס אנג'לס צ'ארג'רס

3. הופעת הפנטזי של השבוע: ריקו דאוודל, ראנינג בק, פנתרס

4. טופ 3 משחקים לצפייה בריפליי: 1. סיהוקס - באקנירס, 2. צ'יפס - ג'אגוארס, 3. קרדינלס - טיטאנס

5. מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 47-1-30{השבוע: 6-8}

                    מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 33-45{השבוע: 8-6}

הנבחרת:

מהלך השבוע של "פיק סיקס":

בלתי אפשרי לבחור מבין שני אלה - אז שם כאן מיקס של שניהם:

תמונת השבוע של "פיק סיקס":

הראש של קיילר מורי נהדף אחורה אחרי שהסנאפ פגע לו בפרצוף. תמונה שמספרת סיפור של קריריה שלמה...

הפודיום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי טוב - כרגע}:

🥇דטרויט ליונס: נראית כמו הקבוצה הכי שלמה, כרגע. בניכוי הרייבנס - עוד אין להם העונה Statement Win.

🥈 טמפה ביי באקנירס: אי אפשר להספיד אותם. בשום מקום, בשום מצב. ויש להם את ה-MVP של רבע העונה.

🥉 סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס: ניצחון סופר מרשים על הראמס. אם יחזיקו מעמד ויבריאו בזמן, יכולים להשיג סיד גבוה

הקו האדום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי רע- כרגע}:

🚽 לאס וגאס ריידרס

💩 ניו יורק ג'טס

💀 בולטימור רייבנס

6 תובנות כלליות לגבי שבוע 5:

1. אם יש בית אחד שנחשב מאוד חזק, עם פוטנציאל לשלוש קבוצות פלייאוף לפי פרשנים רבים, והיום נראה כחלש ביותר בליגה - זהו ה-AFC צפון. כמה הוא חלש? ובכן, לקבוצה שפתחה את העונה עם ניצחון אחד בלבד מתוך 5, כולל תבוסה ב-34 הפרש השבוע, ו"מתגאה" בהגנה החלשה ביותר בליגה, עדיין יש את הסיכוי הכי טוב לזכות בבית, לפי סוכנויות ההימורים:

2. ומן הצד השני (תרתי משמע) - שימו לב למה שקורה ב-AFC הדרומי, שהקבוצות שלו צברו 4 ניצחונות רק השבוע: זהו הבית היחיד בליגה עם שתי קבוצות של 4 ניצחונות (קולטס וג'אגוארס), ונדמה שגם הטקסנס מתעוררים, עם סקור מצטבר של 77-10 בשבועיים האחרונים.

   
   

3. בשבוע שעבר חילקתי את תארי שחקן ההתקפה וההגנה של העונה, אז השבוע אני חושב שאפשר לסכם רבעון עם תואר MVP מתבקש לבייקר מייפילד. אין לו את הסקיל-סט הכי מרשים, והוא לא "נראה" כמו עילית-קיובי, אבל הדברים שהוא עושה, בנסיבות שסביבו בטמפה... אני לא בטוח שיש עוד קוורטרבק בליגה שהייתי מהמר שיעשה זאת באותה הצלחה במקומו. המשחק נגד הסיהוקס היה, אולי, הכי טוב שלו בקריירה.

   
   

4. את תואר מאמן העונה הייתי כנראה עדיין מעניק לשיין סטייכן מהקולטס, אבל חושב שקייל שנהאן של הניינרס נכנס חזק למירוץ. הניצחון של הקבוצה שלו על הראמס, בלי הקיובי הפותח, בלי שלושת הרסיברים המובילים, בלי ג'ורג' קיטל, ניק בוסה ועוד כמה חתיכות חשובות בהגנה - הוא כנראה הניצחון הכי מרשים של קבוצה כלשהי העונה. מלבד העניין ה"פעוט" של זכייה בסופרבול, שנהאן עבר בהצלחה כל אתגר שהיה צריך להתמודד איתו, מאז שנחת בקבוצה ב-2017. והיו הרבה מאוד כאלה.

5. אם נחזור רגע להקבלה שעשיתי בפתיח של הפוסט, ולנקודה שרמת אימון לפעמים (אולי אפילו לרוב?) חשובה יותר מכישרון - תראו את ההבדל בין הגנת הניינרס להגנת הרייבנס בשבוע האחרון, ובכלל. לזאק אור היה את כל הכישרון שבעולם, עם אול-פרוס בשלושת השלבים של המערך, והוא לא הצליח לחבר אותם להגנה ראויה. כמובן שגם כשחלק גדול מאלה נפצעו, המצב לא השתפר.. לרוברט סלאח (שמוכיח השנה שהוא מתאם מעולה, למרות שכשל כ-HC של הג'טס) היה אול-פרו אחד, וגם הוא גמר את העונה - ועדיין, ההגנה שלו עשתה מספיק, ובעיקר ניצחה את כל הדאונים הכי קריטיים, מול התקפה חזקה של הראמס.

   
   

6. תקשיבו, התופעה הזאת לא יכולה להימשך - עד מתי שחקנים ימשיכו להשמיט את הכדור מיד לפני שהם חוצים את הקו ונכנסים לאנדזון? שבוע! רק שבוע חלף מאז שאיי.די מיטשל הפסיד, בעקיפין, את המשחק של הקולטס נגד הראמס עם טעות מהז'אנר, ואמרי דימרקאדו עשה זאת שוב! מה לעזאזל עובר לשחקנים האלה בראש?

תוצאות המשחקים והפיקס שלי:

משחק TNF: ראמס (3-2) - ניינרס (4-1) 26-30 🥶

משחק אחה"צ בלונדון: בראונס (1-4) - ויקינגס (3-2) 21-17 🥶📺

קולטס (4-1) - ריידרס (1-4) 6-40 🎯

סיינטס (1-4) - ג'איינטס (1-4) 14-26 🎯

ג'טס (0-5) - קאובויס (2-1-2) 37-22 🎯

איגלס (4-1) - ברונקוס (3-2) 21-17 👍

פנתרס (2-3) - דולפינס (1-4) 24-27 🎯

רייבנס (1-4) - טקסנס (2-3) 44-10 🎯

קרדינלס (2-3) - טיטאנס (1-4) 22-21 🥶🥉

סיהוקס (3-2) - באקנירס (4-1) 38-35 🥶🥇

בנגלס (2-3) - ליונס (4-1) 37-24 🎯

צ'ארג'רס (3-2) - קומנדרס (3-2) 27-10 🥶

משחק SNF: בילס (4-1) - פטריוטס (3-2) 23-20 👍

משחק MNF: צ'יפס (2-3) - ג'אגוארס (4-1) 31-28 🥶🥈

תפריט ניווט בין הניתוחים:

שובו של המאק: ההצגה של מאק ג'ונס ב-LA וסימני השאלה שהיא מציפה לגבי ברוק פרדי

מותו של דרייק מיי-בי: על הכינוי שהודבק לקיובי הצעיר של הפאטס, שאני מאמין שהגיע הזמן להפריש

ה-MVP האמיתי: בייקר מייפילד עושה היסטוריה, דאק מחולל ניסים, ובווגאס עדיין לא (מספיק) מתרשמים

ד"ר טרבור ומיסטר לורנס: מי אתה באמת, טרבור לורנס? מנסה לפענח דרך הניצחון על הצ'יפס

עוד 9 נגיסים: התייחסותי הממוקדת במשפט/שניים/שלושה לכל יתר המשחקים של שבוע 5

שובו של המאק

אוהדי הניינרס לבטח ישמחו על הניצחון הגדול מול הראמס ב-TNF, על המאזן 4-1, ועל העובדה ששלושה מתוך ארבעת הניצחונות האלו הושגו מול יריבות בדיוויז'ן. אבל יצא לי להיתקל באיזו סוגיה שצצה בעקבות מה שראינו מהתקפת הניינרס העונה, ובעיקר על רקע שני המשחקים האחרונים: אם מאק ג'ונס יכול למסור ל-342 יארדים, להמיר ל-10 דאונים ראשונים מ-21 מצבים של דאון 3/4, ולהוביל התקפה של CMC, קנדריק בורן (10 תפיסות ל-142 יארדים!), ג'ייק טונג'ס ודימרקוס רובינסון לניצחון ב-LA, בעוד שברוק פורדי לא הצליח לקחת קבוצה בריאה יותר לניצחון על הג'אגס - האם הניינרס בעצם עשו טעות כשנתנו לפורדי את החוזה הגדול והנוצץ שלו באוף-סיזן?

האם הסיסטם של קייל שנהאן יותר חזק ממשמעותי מהכול? והאם בזמן שכולם מהללים ומפארים שמות כמו בייקר מייפילד, סאם דארנולד ודניאל ג'ונס - שעזבו סיסטמים כושלים והפכו לפותחים איכותיים במקומות אחרים - כולם שכחו את מאק ג'ונס, גם הוא בחירת סיבוב 1 גבוהה לשעבר, ששמו הוכתם וקריירתו כ-QB1 הוספדה, לאחר קדנציות פחות מוצלחות בניו-אינגלנד וג'קסונוויל?

אז בתור התחלה, אתם מוזמנים לקפוץ, אם פספסתם, לפוסט שהכנתי בסמיכות לחוזה הגדול שפרדי קיבל באמצע מאי כדי להבין את גישתי לגבי החוזה, ולגבי משולש היחסים המורכב שבין קוורטרבק, מאמן והסגל שסביבם... ואחרי שתעשו את זה, אז נזכיר: אוהדי ניינרס כבר היו ברודיאו הזה בעבר. הם תהו אם נכון לתת לפרדי את החוזה, שכן שנהאן כבר לקח קבוצה בהובלת ג'ימי ג'י לסופרבול. ולמרות שגודל הדגימה של מאק ג'ונס הוא קטן בסיסטם הזה, אני עדיין סבור שמאק ג'ונס לא נותן להתקפת הניינרס את האפסייד שברוק פורדי נותן לה.

מה שהניינרס עשו במשחק הזה הוא חריג - ג'ונס הוציא את הכדור ב-2.33 שניות בממוצע מהיד - זה משמעותית יותר מהר מהקיובי הפותח עם הממוצע הנמוך ביותר העונה, עד כה (אארון רודג'רס - 2.48 שניות). לא היו לו השלמות בכלל למסירה של 20 יארדים ומעלה באוויר (0 מ-2) ו-5 השלמות מ-10 ניסיונות במסירות של 10 עד 20 יארדים:

וככה המספרים שלו נראים לאורך העונה כולה (20 השלמות מ-39 ניסיונות במסירות מעל 10 יארדים באוויר):

ואלה המספרים של פרדי מהעונה, לשם השוואה (14 מ-24 בטווחים האלה, אבל 7 השלמות מ-9 במסירות של 20+ יארד):

האמת היא שאני חושב שג'ונס יותר קרוב לג'ימי ג'י מאשר לפרדי. הוא יכול להיות גיים-מנג'ר טוב מאוד, וכנראה שלעשות פחות טעויות מגארפולו, אבל אין לו את יכולת הסקראמבל והאלתור של פרדי, והוא לא מסוגל להשלים מסירות לעומק בעקביות - מעולם לא הייתה לו עונה שהוא השלים בה יותר מ-39% מהמסירות שלו ל-20 יארדים ומעלה, ומאז עונת 2023 - הוא משלים פחות מ-19% מהמסירות לטווחים האלה.

אני מבין מכאן שג'ונס הוא בקאפ איכותי בסיסטם הזה, ופלסטר נהדר לסיטואציה הנוכחית, כזה שלבטח יאפשר לניינרס לתת לפרדי להחלים ל-100% כשירות, במקום לנסות ולהאיץ בו במצב של 95%. וזה פלוס אדיר. אבל האם אני מאמין שהתקפה כזאת שמרוכזת כמעט כולה עד 10 יארדים מה-LOS תוכל לייצר ניצחונות בעקביות? ממש לא.

מותו של דרייק מיי-בי

שותפי לפוד "פיק סיקס", יוסי כהן, הוא מאזין קבוע לפודקאסט של ביל סימונס וסאל "Guess the Line"', ולפני שבוע או שבועיים הוא סיפר לי על הכינוי שסאל הדביק לדרייק מיי - Drake Maybe(?), בסוג של הלצה/סתלבט על כך שעדיין לא ברור אם הקיובי הצעיר הוא הפתרון של הפטריוטס לשנים הבאות.

לא אהבתי את הכינוי אז, ואחרי הניצחון בבאפלו - אפילו פחות. למעשה, אני סבור שאפשר להוציא אותו כבר עכשיו לגימלאות. דרייק מיי הוא ה-דבר ה-אמיתי! כבר בשבוע שעבר הצגתי כמה מספרים, שלפיהם מיי פתח את העונה כקיובי הכי איכותי ממחזור דראפט 2024, באופן מובהק, ועוד מעט אציג עוד כמה נתונים שמראים את גדולתו העונה, באופן יחסי לליגה כולה, אבל לפני זה - למה לכתוב, כשאפשר להראות?

הדיוק במסירה הזאת, ה-Anticipation לשים את הכדור בנקודה שאליה יגיע הרסיבר, מבלי שלאף אחד משני המגינים תהיה שום אפשרות להגיע אליו - זו מסירה ברמה הכי, הכי גבוהה שיש בפוטבול.

אחרי פתיחה לא ממש טובה של העונה, והפסד ביתי לריידרס, הפטריוטס כבר במאזן חיובי של 3-2, משחק מאחורי הבילס, עם שובר השיוויון לטובתם. מיי הוביל את הקבוצה שלו כאן לניצחון אדיר, דווקא במאבק ראש בראש מול קיובי עילית כמו ג'וש אלן, ובכך (קצת מוקדם, אבל אולי) רשם ניצחון ראשון בדרך לסטאטוס "עילית" משלו. הוא עוד לא שם, אבל אם נסתכל לרגע על המצב סביבו, אפשר להבין שהנסיבות לא אידיאליות, והוא עדיין מצליח להוביל כאן קבוצה מנצחת.

אין לו RB כוכב בבקפילד, ועם כל הכבוד לסטפון דיגס והאנטר הנרי - גם אין לו תופס מהסטאטוס הזה. קו ההתקפה השתפר העונה משמעותית (מקום 5 בליגה בפאס פרוטקשן, לפי PFF, ומיי מוסר תחת לחץ רק ב-34.6% מהדרופבקים שלו), אבל אני לא הייתי מגדיר את הקו כטופ-5 בסך הכול, וגם עדיין אי אפשר לומר שיש כאן הגנה חונקת שאפשר לבנות עליה בעקביות.

מיי לא מוביל את הליגה ביארדים או במסירות ל-TD, אבל הוא מאוד יעיל ומאוד מדויק העונה, בעקביות, ולכל הטווחים. במסירות של 10 יארדים ומעלה באוויר, הוא מוביל את הליגה עם 68.8% דיוק, כשהממוצע לקיוביז פותחים בליגה הוא 47.9% בלבד לטווחים האלה (ראיתם קודם את המספרים של מאק ג'ונס, לשם השוואה).

במשחק נגד הבילס, מיי הפך לקיובי היחיד בתולדות ה-NFL, מלבד טום בריידי (!) שמשלים רצף של ארבעה משחקים עם לפחות 200 יארדים באוויר, כשבכולם השלים לפחות 73.3 מהמסירות שלו, עם פאסר רייטינג של 100 ומעלה.

שלושת המשחקים הבאים של הפאטס הם נגד הסיינטס, הטיטאנס והבראונס - יש להם הזדמנות מצוינת לעלות למאזן 6-2, ומשם, הדרך לפלייאוף סלולה.

ה-MVP האמיתי:

שני הפייבוריטים של ווגאס לזכות בתואר ה-MVP של העונה בסיומה, לפי היחסים ב-FanDuel הם ג'וש אלן ופטריק מהומס. איך ולמה? אני, באופן אישי, לא ממש מבין. כי אם תואר את התואר הזה צריך לחלק, לפי ההגדרה היבשה, לשחקן הכי טוב, והכי משמעותי לקבוצה שלו, אז יש שני מועמדים שהיום ראויים בהרבה: בייקר מייפילד (שלישי מבחינת הסיכויים) ודאק פרסקוט (שמיני).

נתחיל דווקא מדאק, שמי שקורא ומאזין יותר שאני לא ממעריציו הגדולים, ולא רק בגלל שהוא הקיובי של הקאובויס. אני חושב שהוא משחק את הפוטבול הכי טוב בקריירה שלו העונה, וזה נראה ככה מהמשחק בפילדלפיה בשבוע 1, ובטח שגם בהופעה האחרונה - בה הוביל את הקבוצה שלו לניצחון מרשים, אומנם על הג'טס, אבל עדיין - הקבוצה שמה על הלוח 37 נקודות (משחק שלישי בחודש האחרון שבו הקאובויס שמים לפחות 37 נקודות בהתקפה), ואת כל זה - דאק עשה בלי הרסיבר הכי טוב שלו, סי.די. לאמב, ובלי ארבעה פותחים על קו ההתקפה! בתום 5 שבועות, ובנסיבות כמעט בלתי אפשריות, דאק מדורג שני בליגה ביארדים, שלישי במסירות ל-TD, ושישי באחוזי השלמה.

ועדיין, אם הייתם שואלים אותי - לא הייתי שם עליו את הכסף ל-MVP למרות היחס המאוד אטרקטיבי (22 דולר על כל דולר שתהמרו היום), מהסיבה הפשוטה שההגנה שלו כל כך רעה, שיש לקבוצה סיכוי נמוך להתברג בכלל לפלייאוף.

הקרדיט, אגב, צריך ללכת לעוד שני אנשים - בריאן שוטנהיימר, המאמן החדש, ומתאם ההתקפה החדש, קלייטון אדאמס - שהגיע העונה מאריזונה. ההצלחה שלהם לא ניכרת רק במספרים של דאק, אלא גם בעובדה שלקאובויס הייתה בעונה שעברה את אחת מהתקפות הריצה החלשות בליגה, והעונה, למרות הפציעות על קו ההתקפה, יש להם רץ (ג'בונטה וויליאמס) שמדורג שני בליגה ביארדים על הקרקע, וכהתקפה - הם מובילים את הליגה ב-EPA ובאחוזי הצלחה על הקרקע (שימו לב לאותה אריזונה שממנה הגיע ה-OC החדש, בצד ההפוך של הגרף):

איך הם עושים את זה? הנה הסבר אחד - אחרי עונת 2024, שבה התקפה הקאובויס לא הצליחה להשיג אפילו נקודה אחת במהלכים שכללו פליי-אקשן או Motion לפני הסנאפ, העונה הקבוצה מובילה את הליגה בשימוש בשניהם - וכבר צברה 30 נקודות בזכותם.

מרשים מאוד, אבל עם ההגנה הזאת - זה כנראה לא מספיק, גם אם תהיה המשכיות מול יריבות קצת יותר רציניות מהג'טס.

ונעבור לבייקר מייפילד, שבמשחק הפוטבול ההתקפי הכי איכותי שאני ראיתי העונה (כן, יותר מבילס-רייבנס בשבוע 1), הפך לקיובי הראשון בהיסטוריה שרושם במשחק עונה רגילה מאזן של מעל 375 יארדים, עם פחות מ-5 אי-השלמות במשחק. מייפילד השלים 29 מ-33 מסירות במשחק הזה, כשגם אחת מאותן 4 הייתה דרופ מובהק.

מייפילד ודארנולד, כצמד קיוביז פותחים, הם הראשונים אי פעם שרשמו 325 יארדים או יותר והשלימו לפחות 80% מהמסירות שלהם באותו משחק. נזכיר - מדובר בבחירות 1 ו-3 בדראפט 2018, שרק לפני 3 עונות התגלגלו שניהם לסגל של הקרוליינה פנתרס, והיה נראה ששניהם בדרכם החוצה מהליגה.

היום, ובטח אחרי המשחק האחרון ביניהם, קשה יהיה לטעון ששניהם לא משחקים כמו קיוביז טופ-10, אם לא יותר מכך.

ד"ר טרבור ומיסטר לורנס

עוד לפני שאכתוב על MNF האחרון, נטייל כשנתיים אחורה בזמן - עד למשחק הקודם של לורנס והג'אגס נגד הצ'יפס, שהגיע בשבוע 2 של עונת 2023, בבית, לאחר ניצחון מרשים בשבוע 1 על הקולטס. זו הייתה תחילת העונה השלישית בקריירה של לורנס, לאחר שכבר בעונתו השנייה, הוא הצליח להוביל את הקבוצה לפלייאוף, כולל קאמבק מאוד מרשים על ג'סטין הרברט והצ'ארג'רס בהופעת הבכורה שלו בפוסט-סיזן. זה הרגיש אז שלורנס, כמו הרברט, ניצב על סף כניסה אפשרית למעמד Elite QB ב-AFC, לצד שמות כמו ג'וש אלן, פטריק מהומס וג'ו בורו, וכל מה שהוא צריך זו עונה אחת מרשימה ויציבה, עם מספרים תואמים.

ואז הגיע אותו משחק נגד הצ'יפס בספטמבר 23, שבו לורנס והקבוצה שלו נפלו על הפנים, שמו רק 9 נקודות (בבית) כשלורנס מופל ל-4 סאקים, מפמבל פעמיים ומשלים רק 22 מ-41 מסירות שלו. לי, באופן אישי, זה הרגיש כמו משחק תפנית, שממנו הקריירה של לורנס לא באמת חזרה לאותו מסלול. ואני מתקשה להיזכר מאז ביותר מהופעה או שתיים של לורנס שבאמת היו ראויות להיות מקוטלגות איכשהו בקטגוריה של "עילית".

הניצחון השבוע ב-KC כנראה גם לא היה הופעה מהז'אנר הזה, אבל היו בה מספיק דברים טובים (בעיקר W והריצה ל-TD בדרייב האחרון) כדי לסמן, אולי, איזה שינוי בנרטיב.

כמו לאורך כל העונה, לורנס ממשיך להראות הרבה מאוד רע - כולל ב-2 איבודים שלו, וכמו במהלך הטיפשי הזה, שבו הוא לא שם לב שחלף על פני ה-LOS לפני המסירה, והוביל לדגל לרעת הקבוצה שלו:

אבל הוא גם הראה הרבה טוב, ועוד לפני ה-TD המכריע, את המסירה המדהימה הזאת לבריאן תומאס, בדאון 3 ו-7, עמוק בתוך הרבע הרביעי:

בסך הכול, זה היה משחק טוב מאוד של לורנס, שהוביל את הקבוצה שלו לקאמבק מאוד מרשים וקטע רצף של 23 ניצחונות רצופים של הצ'יפס במשחקים שבהם הובילו ב-14 נקודות או יותר. וכמובן שמעל הכול - הג'אגס עולים למאזן 4-1 ונצמדים לקולטס בראשות הבית.

אז האם טרבור לורנס הוא יותר טוב או יותר רע? אני עדיין לא SOLD עליו לגמרי, וחושב שלפני הכול - הוא צריך לנקות את הטעויות הקריטיות מהמשחק שלו. פחות איבודים (יש לו כבר 6 העונה), פחות דגלים מיותרים, פחות מסירות מסוכנות לכיסוי כפול ומשולש... אלה דברים שהוא כבר היה צריך ללטש הרבה יותר בשלב הזה של הקריירה שלו. הכלים הפיזיים תמיד היו שם... לא במקרה הוא נבחר ראשון בדראפט 2021, אבל אם הוא רוצה להימנע מתוויות בסגנון של "ג'סטין הרברט לעניים", הוא יצטרך להפוך להיות הסיבה שהקבוצה שלו מנצחת בזכותה, ולא למרות השגיאות שלה.

עוד 9 נגיסים

בראונס (1-4) - ויקינגס (3-2) 21-17

דילון גבריאל הראה כמה דברים טובים, אבל הוא צריך ללמוד להשתמש יותר ברסיברים שלו (14 מתוך 19 השלמות לטייט אנדים ו-RBs, כולל 2 המסירות ל-TD). קווינשון ג'אדקינס נראה כמו הדבר האמיתי... הויקינגס, מצידם, גנבו כאן ניצחון - הם חייבים את קו ההתקפה בריא יותר, כי קרסון וונץ כבר לא ילמד להיפטר מכדור בזמן.

קולטס (4-1) - ריידרס (1-4) 6-40

יש כאן שילוב של שני טייקים שאני לוקח עליהם L גדול ראשון העונה, בלי תירוצים להגנתי:

1. ג'ינו סמית הוא לא קיובי טוב יותר מסאם דארנולד. 9 אינטרספשנים ב-5 משחקים זה דבר בלתי נסלח, ואפילו ג'ייק בראונינג (עם 8, אם כי בפחות משחקים) לא מצליח להשוות את ההישג.

2. הקולטס לא יסיימו אחרונים ב-AFC דרום העונה. ההתקפה הזאת עובדת מצוין, וכנראה שתמשיך לעשות צרות גם להגנות טובות מאלו של הריידרס. ג'ונתן טיילור חזר לעצמו, הקו התקפה נראה מעולה (טופ 10 לפי PFF בפאס פרוטקשן ובמשחק הריצה) ודניאל ג'ונס מריץ את ההתקפה של שיין סטייכן לתפארת. אני עדיין לא מאמין שהם יגיעו לאנשהו בפלייאוף.

סיינטס (1-4) - ג'איינטס (1-4) 14-26

קלן מור עושה עבודה מאוד יפה העונה בניו-אורלינס כמאמן ראשי עם סגל וחדר קיוביז מהדלילים בליגה, וסוף-סוף הוא מתוגמל עם W ראשון העונה. כצפוי, ג'קסון דארט יורד קצת לקרקע עם 2 אינטרספשנים, וניכר שהג'איינטס בלי נייברס זה לא משהו שיכול לעבוד מעבר להבלחה של משחק או שניים.

איגלס (4-1) - ברונקוס (3-2) 21-17

שני מספרים שאינם מתקבלים על הדעת מבחינת האיגלס, במשחק ובעונה - ב-10 מתוך 49 דרייבים בהתקפה העונה, האיגלס צברו 0 יארדים או פחות. זה הזוי כשמדובר בהתקפה עם שחקנים כאלה.

ולגבי המשחק הזה - סקוואן ברקלי רשם שיא שלילי למשחק מלא בקריירה של 6 ניסיונות ריצה, כולל 1 בלבד ב-32 הדקות האחרונות של המשחק, שחלק גדול מהם האיגלס העבירו ביתרון. האם חוסר האמון במשחק הריצה הוא עד כדי כך קיצוני, או שצוות האימון נתן לבלבולי מוח סביב המעורבות של הרסיברים להסיח את דעתם מהעיקר?

בכל מקרה, ניצחון גדול לברונקוס, שצריך לזכור - אם לא 2 פילד גולים בשנייה האחרונה (אחד של הקולטס, שהיה מפוקפק במיוחד) היו עכשיו יכולים להיות במאזן 5-0. הם יכולים ללכת העונה רחוק יותר בפלייאוף עם הקווים האלה, ובתנאי שבו ניקס יחזור לשחק נקי, וריילי מוס יפסיק לקבל בראש מהרסיבר השני של כל יריבה.

פנתרס (2-3) - דולפינס (1-4) 24-27

כולם מדברים על התקפת הריצה המשופרת של הקאובויס העונה - אבל מה לגבי האקס ריקו דאוודל, שמתפקיד הבקאפ של צ'ובה האברד הפצוע שאט ל-206 יארדים ו-TD בקאמבק המפואר של קרוליינה? שתי הקבוצות לא יגיעו לשום מקום העונה, אבל זה היה יחסית מבדר.

רייבנס (1-4) - טקסנס (2-3) 44-10

שתי קבוצות עם מאזן שלילי שעדיין נמצאות במיקס אצלן בבית - הטקסנס כי ההגנה הכי חזקה בליגה מבחינת נקודות (12.2 למשחק) והתקפה שמתעוררת לתחיה, והרייבנס - כי הבית סביבה פשוט לא מספיק חזק כדי להכריע כבר עכשיו אחרת. ההגנה של הרייבנס עדיין מספיק מחפירה כדי לוותר, כרגע, על שאריות האמונה האחרונות שהם יעשו משהו משמעותי העונה. גם למאר בריא ב-100 אחוז לא ישנה את זה.

קרדינלס (2-3) - טיטאנס (1-4) 22-21

אין עוד קבוצה בליגה שהייתה מסוגלת להפסיד את המשחק הזה חוץ מהקרדינלס. קיילר מורי וג'ונתן גאנון - החוצה. ויפה שעה אחת קודם. קאם וורד הראה גם במשחק הזה שיש לו Arm Talent ברמה מאוד, מאוד גבוהה. בעיקר בהשלמה לרידלי שסידרה את הפילד-גול המנצח. הוא צריך לשפר קצת את המכניקה, את התזמון והכימיה עם הרסיברים - וזה יראה הרבה יותר טוב. יש לטנסי את ההגנה כדי להיות קבוצה לגיטימית, אבל בצד ההתקפי (כולל המאמן, שלפחות ויתר על תפקידו כפלייקולר לאחרונה) זה לא מספיק.

בנגלס (2-3) - ליונס (4-1) 37-24

לפחות כרגע, ולפחות בצד של ההגנה, נראה שחילופי המתאמים עשו טוב לליונס. ההגנה שם עדיין לא טופ-10, כיחידה, אבל היא נראית פחות פריכה, ממה שראינו בעונה שעברה. העובדה שהסגל בריא יותר תורמת לכך גם, מן הסתם.

הייתי נותן גם לבנגלס את הקרדיט וההנחה של AFC צפון, ולא מספיד את העונה שלהם סופית, אבל בראונינג משחק כל-כך רע, שאין לי שום סיבה לעשות את זה. אני לא חושב שהסיכוי שלהם גדול משמעותית מזה של הבראונס כרגע, ולפי הטבלה ששיתפתי מוקדם יותר - בווגאס מסכימים איתי.

צ'ארג'רס (3-2) - קומנדרס (3-2) 27-10

האם ג'סטין הרברט שיטה בכולנו שוב, ואין שום דבר חדש תחת השם ב-LAC? עוד משחק רע, עוד הפסד ליריבה נחותה (על הנייר) מה-NFC East, ותוסיפו לכך פציעה ו-IR לאומאריון האמפטון... שבועיים רעים מאוד לצ'ארג'רס, שכמעט כל הפער שלהם מהיריבות לדיוויז'ן נמחק כלא היה... נו טוב, שבוע הבא דולפינס.

ניצחון יפה של הקומנדרס, בלי טרי מקלורין, אך עם עוד תצוגה מאוד יפה של הרוקי ג'קורי קרוסקי-מריט מהבקפילד. יצא לי לקרוא לא מעט אוהדי קומנדרס, שראו איך ההתקפה רצה יפה איתו, עם דיבו סמואל (הפתעה לטובה, עד כה), עם לוק מקאפרי ואחרים, ותוהים: האם ההנהלה התקפלה ללא הצדקה בפני מקלורין? האם הוא באמת משדרג עד כדי כך את ההתקפה? הוא לא הראה את זה העונה, אין ספק. אבל שלא ישכחו את מה שעשה בעונה שעברה, ובכלל עד כה בקריירה - בלעדיו הם לא יגיעו לשום מקום בפוסט-סיזן (אם יהיו שם).

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.

לחצו כאן והצטרפו ל-617 אוהדים שכבר שם!

---