חלון בשיגעון - מהדורת 2026: המנצחות והמפסידות של הפרי אייג'נסי (והשבועות שקדמו לו)

כמדי שנה, גם פתיחת חלון ה-Legal Tampering של מרץ 2026 הייתה גדושה בחדשות על החתמות וטריידים, ועם כמה שזה קשה - אנסה לסכם כאן את עיקרי הדברים, ולסמן את המנצחות והמפסידות הממש, ממש מוקדמות מדי.

ממש מוקדמות מדי - כי למרות שזה מרגיש שאפשר בקלות לצאת מ-24 השעות האחרונות עם מנצחות ומפסידות ברורות - המציאות היא, שהפרי אייג'נסי הוא רק חלק אחד מתהליך בניית הקבוצה. האם חמשת ה-GMs של הקבוצות שלא החתימו אפילו שחקן אחד במהלכן (סיהוקס, איגלס, ברונקוס, ג'אגוארס ופאקרס) אכן "ישנו" בתהליך? ממש לא. לכל אחד מהם היה מחיר מסוים שהוצע לשחקנים שאיבד מתוך הסגל שלו, או שרצה לייבא מאחרים - וקבוצות אחרות פשוט הציעו יותר. היום הראשון של הפרי אייג'נסי הוא היום הכי ידידותי לסוכני השחקנים בתהליך - ככל שמתרחקים ממנו, ומתקרבים לקיקאוף הראשון, הסיכוי של הקבוצה למצוא מחיר טוב יותר לעצמה הולך וגדל.

חושב שכבר התייחסתי למידה שבה טעיתי לגבי דארנולד והסיהוקס בשנה שעברה. אבל הנה גזיר מהפוסט המקביל בעונה שעברה, שלא הייתי יכול להתעלם ממנו - לפיו לסיהוקס היה האוף-סיזן החלש ביותר בליגה, עד לאותה נקודה:

להגנתי אציין שזה נכתב, כמו הפוסט הזה, בתחילת מרץ, ושהפטריוטס, ראמס וברס דורגו כולן בין חמשת הקבוצות עם פתיחת האוף-סיזן הטובה ביותר... אז - לא הכול היה רע, בהקשר הזה. וגם - אוף-סיזן נכון יותר לנסות לסכם בקיץ, ובטח שלא בתחילתו.

העונה, בניגוד לפוסט של העונה שעברה, אבצע את הסקירה בחלוקה לבתים, ולא במבט על הליגה כולה. ברוח התקופה - אעזר קצת ב-AI בענייני גרפיקה והמחשות.

*הערה חשובה - לא בכל חוזה אני נכנס כאן למבנה הספציפי של החוזה (בדגש על כמות הכסף המובטח והפריסה שלו), אז קחו בחשבון שזה עניין קריטי להערכת כל חוזה.

*הערה חשובה 2 - קחו בחשבון שהגרפיקות של ה-AI נוצרו על סמך שיקול דעתה של הבינה המלאכותית, ולכן אני לא שותף לכל הדגשים שנבחרו שם לאורך הפוסט. את הדגשים שלי אתן בטקסט חופשי.

מספר תובנות כלליות:

המחיר של אדג' ראשרים מדרג 2-4 זינק דרמטית: הצ'קים שקיבלו שמות כמו בויה מאפה (60 מיליון דולר ל-3 שנים בבנגלס), אודאפה אווה (100 מיליון דולר ל-4 שנים בקומנדרס) וג'יילן פיליפס (120 מיליון דולר ל-4 שנים בפנתרס) הפתיעו הרבה מאוד אנשים. הפרשנות שלי? קבוצות מבינות שהעומק בדראפט הזה, מעבר ל-3 שמות שאמורים להיבחר בטופ-10 (ריס, ביין וביילי) - הוא מפוקפק, וספק אם אפשר יהיה לגרד ממנו פותח בשבוע 1.

וכך - שלושה שחקנים שהתפוקה שלהם היא רחוקה מלהיות עקבית בשנים שלהם בליגה, כל אחד מסיבותיו, נכנסים מיד לטופ-20 מקבלי השכר בעמדה:

קבוצות עם קיובי בחוזה נמוך לא מחכות כדי לבזבז: הריידרס, הטיטאנס, הקומנדרס, הג'טס, הג'איינטס, הפנתרס, והברס - מה יש לכולן במשותף? לאף אחת אין חוזה קוורטרבק גדול בספרים, וכולן היו בין המובילות בתשלומים לשחקנים חופשיים ביממה הראשונה. ב-NFL יש דבר כזה הצלחה אינסטנט, כבר אמרנו? זה תופס לגבי מאמנים חדשים, וגם לגבי שחקנים חדשים - והניו אינגלנד פטריוטס הציגו את זה בצורה מובהקת בעונה שעברה, עם שיא NFL לסנאפים ומשחקים של שחקנים בעונתם הראשונה בקבוצה - שהגיעה באותה עונה לסופרבול. הזמן הכי טוב לזרוק מזומנים על הסגל, הוא הזמן שלפני שצריכים לחלק חוזה גדול לפרנצ'ייז קיובי.

יש עוד כישרונות זמינים על הלוח: אנחנו נקבל עוד החתמות גדולות, ואולי אף טריידים, בימים הקרובים ועד הדראפט. השמות הזמינים שהכי מעניינים אותי כרגע - טריי הנדריקסון (DE), בריידן סמית (OT), ריק וולן (CB), קלייבון צ'ייסון (DE), קיילר מורי (QB), רומאו דובס (WR) וג'וואן ג'נינגס (WR).

יש עוד מלא תוכן רלוונטי להאזין לו: למשל - סדרת ההכנה לדראפט שאני מכין בימים אלה, עם סקירות שבועיות של הפרוספקטים הכי מעניינים לקראת האירוע הגדול של אפריל. יש כבר 3 פרקים באוויר, מוזמנים (למשל) להאזין כאן לפרק האחרון, שהתמקד בפאס ראשרים...

AFC East:

הג'טס היו הקבוצה הכי עסוקה בדיוויז'ן, עם מהפכה שלמה בצד ההגנתי של הכדור - הטרייד (תמורת בחירת סיבוב 7)+ החוזה למינקה פיצפטריק, וההחתמות של הליינבקר הוותיק דמאריו דיוויס, והפאס ראשרים: דיוויד אוניימטה, ג'וזף אוסאי, וקינגסלי אנאגברה. אארון גלן הגיע לג'טס בעונה שעברה כדי לבנות קבוצה מנצחת, שה-DNA שלה נגזר מהצד ההגנתי - וזה לא קרה בעונה שעברה. המהלכים האלה זועקים שהוא, וההנהלה, מבינים שאם זה יראה ככה גם העונה - הוא לא יגיע אפילו לינואר כמאמן של הקבוצה.

אז ההגנה קיבלה חיזוקים בשלושת השלבים שלה - אבל מה לגבי ההתקפה? קשה להאמין שג'סטין פילדס או טיירוד טיילור יפתחו את העונה כ-QB1. ישנן אפשרויות זמינות כמו קיילר מורי וג'ינו סמית בשוק, אבל סימן השאלה הגדול הזה נותר. הג'נרל מנג'ר החדש של הג'טס הקפיד להעמיס בחירות דראפט בחודשים האחרונים, ואני מניח שמהכיוון הזה יגיעו עיקר החיזוקים לצד ההתקפי, עם גארט ווילסון ובריס הול בלב העניינים.

הדולפינס היא קבוצה נוספת שנמצאת בתהליך בנייה מחדש, והמהלך המרכזי שלה העונה היה מהז'אנר ש(לדעתי) הם היו צריכים לעשות במקום לתת לטואה את החוזה המזעזע שקיבל לפני שנתיים - החתמה בסיכון נמוך למאליק וויליס, שהראה ניצוצות בעונה שעברה בגרין ביי. נזכיר - המאמן החדש של הדולפינס הוא ג'ף האפלי, שהיה מתאם ההגנה של הפאקרס בעונה שעברה, כך שהוא ראה ומכיר היטב את מה שוויליס יודע ולא יודע לעשות. אתם אולי תשאלו - 45 מיליון דולר מובטחים - זה סיכון נמוך בחוזה לוויליס? ובכן, באופן יחסי לעמדת הקיובי - התשובה היא כן. ואם ניקח בחשבון שהם עומדים לשלם לטואה 99 מיליון כדי לא לשחק במיאמי בשנתיים הקרובות, אז זה בכלל מכניס דברים לפרופורציה.

לפטריוטס היה אוף-סיזן יותר סולידי עד כה, בטח בהשוואה לעונה שעברה. המהלך הגדול שהיה צפוי סביב פתיחת החלון היה סביב עמדת הרסיבר, אבל ההחתמה המהירה של אלק פירס בקולטס (29 מיליון לעונה!) הכניסה אותם למלכוד מסתמן במשא ומתן על הטרייד המדווח על איי.ג'יי בראון - ועכשיו, כך נראה, הם ידרשו להתכנס לכיוון מחיר הדרישה של האיגלס כדי לגרום למהלך הזה לצאת לפועל (לפי הדיווחים - בחירת סיבוב 1 + בחירת סיבוב 2).

מי שכן הנחיתו רסיבר הם הבילס, שעוד לפני החלון ויתרו על בחירת סיבוב 2 לטובת די.ג'יי מור - שרשם עונת 1000 יארדים אחת בלבד בארבע העונות האחרונות. אני הייתי חובב גדול של מור בשנים הראשונות שלו בליגה, לפני הטרייד לשיקגו, כשהוא הצליח לרשום מספרים מאוד נאים, שנה אחר שנה, עם קוורטרבקים לא איכותיים במיוחד. אם נשים רגע בצד את המחיר והחוזה, ששניהם סימן שאלה די גדול (ואולי פועל יוצא של השוק הדליל ברסיברים), אז מור נותן לג'וש אלן את הכישרון הכי גדול שהיה לו ברסיבר מאז שסטפון דיגס עזב את באפלו, בעוד שאלן לבטח יהיה הקוורטרבק הכי מוכשר שמסר למור כדורים מאז שנכנס לליגה ב-2018. למור יש גם היכרות טובה עם המאמן החדש של הבילס, ג'ו בריידי, שהיה מתאם ההתקפה של הפנתרס כשמור היה שם WR1.

אין לי בבית הזה מנצחת או מפסידה מובהקות לשלב זה של העונה: הג'טס ממשיכים את קו הריבילד של חלון ההעברות האחרון, הדולפינס בריבילד משלהם (בשילוב בקרת נזקים על החוזה של טואה), הפטריוטס הורידו הילוך בעונה השנייה של ורייבל ומנסים להמשיך לבנות על הגרעין של העונה שעברה, והבילס קיבלו בסך הכול החלטות נכונות, בנסיבות.

אם אני חייב לבחור - אז הדולפינס הם המנצחים שלי (מחבב את השילוב בין האפלי לוויליס כמאמן ראשי וקיובי) והפטריוטס הם המפסידים - פשוט כי אני חושב שהם לא קראו טוב את המפה בשוק הרסיברים, ודחקו עצמם לפינה שבה יצטרכו לשלם פרמיה מאוד גבוהה בטרייד.

AFC North:

ה-המהלך הכי בולט מהבית הזה הגיע לפני פתיחת החלון, כשהרייבנס החליטו לשלוח 2 בחירות סיבוב 1 לריידרס, בתמורה לאדג' ראשר הנהדר, מקס קרוסבי. לרייבנס היו בעיות קשות באדג' בשנתיים האחרונות, וזה הורגש במיוחד בעונה האחרונה, אחרי הפציעה של נאמדי מאדוביקה, שדיללה לגמרי את הפאס ראש גם מהאמצע. קרוסבי הוא לא רק פאס ראשר מעולה, אלא גם (לדעתי) האדג' ראשר הכי טוב בליגה נגד הריצה.

הבנגלס הוסיפו 2 תוספות מעניינות להגנה (בויה מאפה האדג' ראשר ובריאן קוק הסייפטי), אבל כנראה שהסטילרס היו הקבוצה הכי עסוקה בדיוויז'ן: טרייד על מייקל פיטמן שהגיע מהקולטס (לדעתי אחלה התאמה לצד די.קיי מטקאף) והחתמות של ג'מאל דין ואסאנטה סמואל לסקנדרי + ריקו דאוודל לבקפילד (שחקן מאוד שונה מקני גיינוול שעזב לטובת הבאקס, אבל עדיין שם מעניין).

הבראונס היו די סולידיים עם תוספות לקו ההתקפה שאיבד כבר כמה פותחים באוף סיזן (הגארד זאיון וויליאמס חתם לשלוש שנים ב-49.5 מיליון) והליינבקר קווינסי וויליאמס הוותיק (17 מיליון לשנתיים) - לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שההנהלה שמה את מרבית הפוקוס על הדראפט בשנתיים האחרונות.

המנצחת שלי בדיוויז'ן היא הרייבנס - פשוט כי אני חושב שקרוסבי הוא עד כדי כך טוב, גם אם יחסית מבוגר, והמחיר עליו היה גבוה (בנסיבות) - הרייבנס לא צריכים לתכנן יותר מדי קדימה, כי הזמן שלהם ללכת עד הסוף הוא עכשיו. ואחרי שהמאמן החדש, ג'סי מינטר (הוא התוספת הכי משמעותית של הקבוצה באוף-סיזן הזה), קיבל עוד סופרסטאר להגנה שלו - הם פנויים עכשיו להעמיס כישרון בהתקפה, עם מה שנותר להם להשקיע בדראפט.

AFC South:

עוד לפני פתיחת החלון, טנסי שלחו את התאקל הצעיר, טוונדרה סווט לג'טס, וקיבלו בחזרה את ג'רמיין גונסון - פאס ראשר מוכשר שהמאמן החדש, רוברט סלאח, מכיר מהתקופה שבה אימן את הג'טס. זה היה האיתות הראשון לחלון שבו הדרישה העיקרית לתפקיד הייתה - היכרות מוקדמת עם סלאח ו/או מתאם ההתקפה החדש, בריאן דאייבול (שאימן את הג'איינטס):

אז - וונדייל רובינסון ובלינג'ר היו רסיבר וטייט אנד של דאייבול ב-NYG, בזמן שקורדרל פלוט שיחק אצלו בהגנה, וג'ונתן פרנקלין מאיירס התייצב על אותו די-ליין של סלאח בג'טס, לצד ג'רמיין ג'ונסון. אתם כבר יודעים שאני אוהב את האיחודים האלה, אבל האם זה לא "קצת" יותר מדי? קצת מאולץ מדי? בכל זאת, יש עוד שיקולים לקחת בחשבון, מלבד היכרות עם השחקן.

הטקסנס הם עדיין הטופ-דוג בבית, והם התנהלו בהתאם - הארכת חוזה (מאוד ראויה) לדאניל האנטר, לצד 6 שחקני סגל נוספים, והחתמות של האדג' דומיניק רובינסון והסייפטי ריד בלנקנשיפ מהאיגלס (24.75 מיליון דולר ל-3 שנים). אני מכיר את בלנקנשיפ מעולה, וחושב שהאיגלס היו יכולים וצריכים להשאיר אותו בקבוצה במחיר הזה - מעניין מה דמיקו ראיינס ישכיל להוציא ממנו כפותח בהגנה של יוסטון.

הג'אגס, כידוע, לא החתימו אף שחקן חדש, אבל יש מצב שהאוהדים שלהם יתעודדו כשיראו כמה מהלכים שקבוצות אחרות כאן עשו. סימן השאלה המרכזי, מבחינתי, הוא ההחתמה של אלק פירס - שניכר שהקולטס החליטו להמר עליו בתפקיד מורחב העונה, לאחר ההעברה של מייקל פיטמן לסטילרס בטרייד. פירס נחשב כרסיבר הכי מבוקש בחלון הזה, בעיקר בזכות היכולת שלו לבצע מהלכים בעומק המגרש, והודות לעובדה שבשום שלב בקריירה שלו הוא לא נהנה מווליום גדול של טארגטים - בהתקפת מסירה מאוד "מאופקת" של הקולטס, שהקפידה לתת הרבה נגיעות לג'ונתן טיילור בכל משחק, ובמקביל לפזר את הטארגטים באוויר בין כמה וכמה מטרות. אז, האפסייד כאן נגזר מהמעבר לסיסטם אחר, יותר Pass-heavy, ולכן אני תוהה על ההחלטה לתת לבחור המוכשר הזה 29 מיליון דולר לעונה, עם 84 מיליון מובטחים. זה השכר העונתי הממוצע העשירי בגובהו לעמדה - מאוד מפתיע, גם אם משקללים פנימה את העלייה בתקרת השכר.

בקיצור - זהו עוד אוף-סיזן של הקולטס שאני לא ממש אוהב, והם הקבוצה שפחות התחברתי אליה בחלון, עד כה. הטקסנס הם המנצחים של הבית הזה מבחינתי, הודות לכך ששמרו על הקיים והמשיכו לחזק את הסקנדרי, שגם ככה היה, כנראה, הכי מוכשר בליגה.

AFC West:

אוהדי הברונקוס מאוכזבים, וכנראה שממש בצדק. הם רצו לראות RB נוצץ, ולא קיבלו (קיבלו רק חזרה של ג'יי.קיי דובינס). אין ספק שהברונקוס בחרו כאן בגישה פאסיבית, על שימור הקיים (בניכוי דרה גרינלו, ששוחרר), בעוד ששאר הקבוצות בבית היו די אגרסיביות.

הריידרס אומנם ויתרו בטרייד על מקס קרוסבי, אבל רשמו שורה של החתמות נוצצות - בראשן האיש שימסור, כנראה, את הסנאפים הראשונים לפרננדו מנדוזה - טיילר לינדרבאום, שעושה את הדרך ההפוכה מקרוסבי, מבולטימור, והופך לסנטר עם השכר הכי גבוה אי פעם (27 מיליון דולר לעונה!). חוזה ענק, שגם הופך אותו לשחקן קו ההתקפה השישי הכי יקר בליגה, בשורה הראשונה הם התאקלים המובילים בליגה (עמדות ה-OT מוערכות הרבה יותר, לפחות ברמת השכר, באופן מסורתי, בהשוואה לשחקני החלק הפנימי של הקו, ובעיקר סנטרים). משתף כאן את צמרת המרוויחים בעמדת הסנטר, כדי שתוכלו להתרשם בעצמכם מהפערים המטורפים בעמדה, אחרי החוזה הזה:

מי עוד הגיע? הניקל קורנר טארון ג'ונסון בטרייד מהבילס, צמד ILBs מבטיחים - נקובי דין וקווי ווקר מהפאקרס, האדג' קוויטי פיי והרסיבר ג'יילן ניילור מהויקינגס - בסך הכול, שלל מהמרשימים בליגה לחבורה של המאמן החדש, קלינט קוביאק.

הצ'ארג'רס, לא תופתעו לשמוע - התמקדו בקו ההתקפה ונגזרותיו: הסנטר טיילר ביאדש, ששוחרר מהקומנדרס (30 מיליון דולר ל-3 שנים), הגארד קול סטריינג, הטייט אנד צ'ארלי קולאר, והפולבק אלק אינגולד. הם גם האריכו חוזה לתאקל טרבור פאנינג, שחתם באמצע העונה שעברה, ועל חאליל מאק - שיקבל 18 מיליון דולר לשנה נוספת על קו ההגנה ב-LA.

ועכשיו לצ'יפס, שבאופן לא מפתיע - החליטו לזעזע את המערכת באוף-סיזן הזה. טרנט מקדאפי נשלח לראמס בחבילת טרייד די מרשימה, שכללה גם בחירת סיבוב 1 לדראפט הקרוב. שלל לא רע בכלל בהתחשב בעובדה שמקדאפי מסיים חוזה רוקי - ואכן, הראמס העניקו לו מיד חוזה חדש, שהפך אותו לקורנר הכי יקר בליגה. גם הקולגה, ג'יילן ווטסון, עזב כשחקן חופשי, וחתם... באותם ראמס.

טראוויס קלסי חתם לרודיאו נוסף (ואולי אחרון), ולצידו נחתו עוד שני שמות, שהם שתיים מההחתמות שאני הכי אוהב בחלון עד כה: הסופרבול MVP, קנת ווקר (45 מיליון דולר ל-3 שנים) ושחקן קו ההגנה המאוד אנדרייטד מהפאטס - קייריס טונגה (21 מיליון דולר ל-3 שנים). מדובר בשחקן שלדעתי יכול להיות פותח בכמה וכמה קבוצות, וקצת הוסתר מאחורי הצל הגדול של שמות כמו מילטון וויליאמס וכריסטיאן בארמור בניו אינגלנד. ההחתמה של ווקר היא שינוי פרדיגמה בקבוצה שבאופן מודע השקיעה מעט מאוד בעמדה בשנים האחרונות, ועכשיו מחלקת חוזה רביעי בגובהו לווקר. בשנתיים האחרונות, הריצות של ה-RBs של הצ'יפס השיגו 10 יארדים או יותר ב-9% מהניסיונות בלבד (מקום אחד לפני אחרון בליגה), בזמן שווקר עשה זאת בתדירות השישית בגובהה בליגה בעונה שעברה (14.9%). הצ'יפס היו צריכים פליימייקר כזה מהבקפילד הרבה מאוד זמן.

לסיכום - אני חושב שזה חלון טוב מאוד עבור הצ'יפס והריידרס, עד כאן. העונות של הצ'ארג'רס והברונקוס יקומו ויפלו בעיקר על הדראפט. הצ'ארג'רס מנצחים כאן את הברונקוס בנקודות, בגלל שהם פחות פאסיביים.

NFC East:

זה היה עוד אחד מהימים האלה עבור אוהדי האיגלס - שהמשיכו לדמם כישרון עם העזיבות של פותחים כמו נקובי דין (ריידרס), ריד בלנקנשיפ (טקסנס) וג'יילן פיליפס (פנתרס). פיליפס היה השם היחיד שהאמנתי שיש סיכוי לשמור, ולפי הדיווחים, ההנהלה פעלה לכך רבות - אבל המחיר היה פשוט גבוה מדי. העזיבות האלו הופכות את עמדות האדג' והסייפטי להיות צרכים בוערים לחודשים הקרובים. אני עדיין חושב שהאבידות האלו מתגמדות, יחסית, לאלו של העונה שעברה (מילטון וויליאמס וג'וש סווט, בראשן).

שאר הקבוצות בבית ראו את האיגלס נחים, והגיבו: הקאובויס עם החתמה של הסייפטי ג'יילן תומפסון (33 מיליון דולר ל-3 שנים) וטרייד על הפאס ראשר רשאן גרי - תמורת בחירת סיבוב 4 ב-2027. טרייד קצת מוזר, בעיניי, בהתחשב בעובדה שיום לפני כן, הבן אדם הוציא פוסט שהקבוצה הודיעה לו שהוא עומד להיות משוחרר, ומחק אותו. אני גם לא ממש אוהב את השחקן, שהראה דעיכה חדה בכושר בחצי השני של העונה שעברה.

הקומנדרס הוסיפו פאס ראשר משלהם - אודאפה אווה, שחתם על חוזה של 100 מיליון דולר ל-4 שנים - אווה עבר לצ'ארג'רס בטרייד מהרייבנס רק באוקטובר האחרון, במסגרת חילופי בחירות דראפט מאוחרות. בדומה לפיליפס, אני חושב שזה מהשמות שפחות מרגישים את האימפקט שלהם בשורת הסאקים, אלא בשורת הלחצים - מאז שעבר לצ'ארג'רס בשבוע 6 של העונה שעברה, הוא רשם את אחוז הלחץ השישי בגובהו בליגה (17.3%) והוביל את הגנת הצ'ארג'רס בלחצים (37) ולחצים מהירים תוך פחות מ-2.5 שנים (12). תוסיפו לאווה עוד 2 תוספות להגנה - הדיפנסיב תאקל, טים סטל, והקורנר אמיק רוברטסון.

אני חושב שלג'איינטס היה את החלון הכי מעניין כאן - עם כלי נשק חדש ומבטיח לג'קסון דארט בדמותו של אייזיאה לייקלי (40 מיליון דולר ל-3 שנים). הגיע איתו מבולטימור הסייפטי ארדריוס וושינגטון, שהיה פותח מאוד איכותי בבולטימור ב-2024, עד שנפצע. הליינבקר טרמיין אדמונדס (36 מיליון דולר ל-3 שנים) נוחת בניו-יורק אחרי עונה טובה, שהסתיימה בפציעה, בשיקגו.

הג'איינטס הם המנצחים שלי בבית הזה, עד כאן. בטח אם תחברו לחישוב את הנחיתה של ג'ון הארבו. האיגלס, כרגע, עם האוף-סיזן הכי פחות מבטיח.

NFC North:

הברס איבדו עוד לפני החלון את הסנטר דרו דלמן, שפרש במפתיע בגיל יחסית צעיר, וניסו לפצות על כך עם טרייד על גארט ברדברי. בחלון הם הוסיפו את הסייפטי קובי בראיינט, אלוף הסופרבול הטרי מסיאטל, הליינבקר דווין בוש, וה-DT נוויל גאלימור.

שאר הקבוצות בבית עוסקות בעיקר בבקרת נזקים - הפאקרס איבדו את קווי ווקר והביאו את זאייר פרנקלין מהקולטס בטרייד. חוץ מזה גם רשאן גרי, כאמור, נשלח בטרייד לדאלאס, ואלטון ג'נקינס נחתך מהסגל.

הליונס ממשיכים לאבד עומק בקו ההגנה, והחתימו את קייד מייס מהפנתרס.... במינסוטה סימן השאלה הגדול הוא עדיין - מי הולך להיות הקיובי של הקבוצה? כאשר האינדיקציות מצביעות, כרגע, על החתמה צפויה של קיילר מורי.

בסך הכול, אחד הבתים הכי תחרותיים ומעניינים בליגה הוא כנראה זה שנרשם בו הכי מעט אקשן עד כאן. אני נותן כאן את האדג' לברס, וכל היתר יתחלקו בפרסי השתתפות בלבד (וגם זה בקושי).

NFC South:

הפלקונס כאן בבעיה - כי אני אוהב מאוד את המהלכים של כל הקבוצות בבית, בעוד שלהם (לדעתי) יש אוף-סיזן מהחלשים בליגה. כל זה, כאמור, בבית שבעונה שעברה מאזן 8-9 הספיק כדי לזכות בו. זהו השלב בעונה שקבוצות יכולות/אמורות לייצר זיקוקים ולהצית את הדימיון של האוהדים שלהם - אז אם בנקודה זו, הפלקונס מסוגלים לגרד בעיקר שמות כמו ג'האן דוטסון (15 מיליון דולר לשנתיים), אוסטין הופר (3.25 מיליון דולר לשנה), אולמאדה זאקיאוס, פאנטר וקיקר - זה אומר דרשני. כל אלה תופסים תפקיד משני, כמובן, לנחיתה של המאמן החדש (קווין סטפנסקי) ויותר לאחרונה - החתמה של הקוורטרבק החדש - טואה טאגוואילואה, שירוויח בשנתיים הקרובות 99 מיליון דולר מהדולפינס, בשביל לא לשחק בקבוצה. הפלקונס ישלמו לטואה חוזה מינימום כדי לפתוח בשבוע 1, בסביבות גבוהה, בזמן שמייקל פניקס מחלים מהפציעה האחרונה שלו. חיבור מעניין, כי מדובר בשני הקיוביז השמאליים היחידים בליגה שמוגדרים כפותחים פוטנציאליים.

יש לי ווייבים פשוט לא טובים לגבי הפלקונס כאן. כל הסיפור הפלילי של ג'יימס פירס, הרוקי (לשעבר) הסופר מבטיח שהתסבך עם המשטרה לאחרונה, ויש מצב שלא יחזור בכלל לשחק ב-NFL, ההחתמות האלו... לא יודע, משהו לא מתחבר לי. האם כל זה יכול להשתנות מהר, אם סטפנסקי-את-טואה יתגבשו מהר וטוב מהצפוי? כמובן, אבל זה הוייב כרגע.

הפנתרס, אלופי הבית, החתימו (לדעתי) שניים מהשחקנים הכי איכותיים במחזור הזה - ג'יילן פיליפס ודווין לויד. פיליפס (רק בן 26) הוא אחד האדג' ראשרים הכי אפקטיביים בליגה ביצירת לחץ על הקוורטרבק היריב, גם אם נתוני הסאקים שלו לא מראים זאת. הבעיה הגדולה שלו בליגה עד כאן הייתה פציעות. דווין לויד היה מכונת מהלכים גדולים בעונה שעברה ונבחר ל-2nd Team AP כ-MLB. שניהם בחירות סיבוב לשעבר ויחסית צעירים - החתמות עם תקרה סופר גבוהה.

הסיינטס איבדו כישרון, עם אבידות של שמות כמו דמאריו דיוויס, אלונטה טיילור וקאם ג'ורדן (וכנראה שלגבי חלקם, לפחות, גם הגיע הזמן), אבל הם הוסיפו במקביל שתי החתמות גדולות: הגארד דיוויד אדווארדס על קו הההתקפה (61 מיליון דולר ל-4 שנים) וטרוויס איטיין לבקפילד (52 מיליון דולר ל-4 שנים). אני אוהב במיוחד את התוספת של איטיין להתקפה של קלן מור, ושימו לב גם לטייט אנד נואה פאנט, שמגיע בחוזה של 2 מיליון דולר בלבד לעונה - עשוי להיות מאוד אנדרייטד.

הבאקנירס פתחו טוב את החלון הזה, כששמרו על הטייט אנד קייד אוטון בבית, והביאו שני חיזוקים מבחוץ - אחד לכל צד של הכדור: קני גיינוול יהיה ראנינג בק משלים לבאקי אירווינג, אחרי עונה טובה מאוד בפיטסבורג, ואלכס אנזלוני יתפוס תפקיד מפתח בעמדת הליינבקר, אחרי שעזב את הליונס (חוזה נמוך באופן מפתיע - 17 מיליון דולר לשנתיים). אלה שמות לא נוצצים, אבל שניהם יכולים לתרום הרבה מאוד סנאפים איכותיים ולעשות מהלכים גדולים, בשני צידי הכדור.

אני חושב שהבאקס והפנתרס הן שתיים מהמנצחות של הפרי אייג'נסי ב-NFC, ואטלנטה, למרבה הצער, נמצאת בקצה השני בקונפרנס.

NFC West:

הסיהוקס, כמיטב המסורת לאלופת סופרבול טרייה, איבדו לא מעט כישרון בחלון הזה: קנת ווקר, קובי בראיינט, בויה מאפה, ואחרים. כרגע - הקבוצה הצליחה לשמר רק את ראשיד שאהיד וג'וש ג'וב.

את הספלאש הכי גדול כאן, עשו הראמס עם הטרייד העצום על טרנט מקדאפי, עוד לפני פתיחת החלון, לצד ההחתמה של חברו לסקנדרי בצ'יפס, ג'יילן ווטסון (51 מיליון דולר לשלוש שנים) וההארכות של קאם קרל וטיילר היגבי - הראמס הולכים השנה על כל הקופה, ולגמרי בצדק.

הניינרס היו אחראים, כנראה, למהלך הכי מפתיע של החלון הזה - עם ההחתמה של מייק אוואנס ב-SF. החוזה אומר 60 מיליון דולר ל-3 שנים, אבל בפועל - רק 16 מיליון מובטחים, כך שאם הניסוי הזה לא יעבוד, מסיבה כלשהי, בעונה הקרובה - יכולה להיות כאן פרידה נקייה כבר ב-2027.

המהלך הכי משמעותי של אריזונה היה, כמובן, הפרידה מקיילר מורי וג'ונתן גאנון - את גאנון כבר החליף מייק לאפלור, ומי שצפוי (לפי דיווחים ראשוניים) להיות QB1 בשבוע 1 באריזונה הוא ג'קובי בריסט, כאשר הבקאפ יהיה גרדנר מינשו, שחתם השבוע בקבוצה. עוד שתי תוספות מעניינות לצד ההתקפי: הגארד אייזיק סאומאלו (לשעבר סטילרס) והראנינג בק טיילר אלג'יר (לשעבר פלקונס).

יהיה קשה להכתיר כאן מנצחת שהיא לא הראמס, אבל צריך גם לציין - המהלך על מקדאפי הוא בסיכון די גבוה. הקורנר הצעיר מגיע ל-LA אחרי העונה הכי חלשה שלו ב-NFL, עם לא מעט סימני שאלה לגבי התאמה לסיסטמים שונים. הספקנים מציינים שמקדאפי מצטיין בעיקר בסלוט, ומתקשה מאוד כשהוא נדרש לשחק בחוץ באחד על אחד. בעונה האחרונה, לפחות, זה בהחלט נראה ככה, לפרקים, וזו הייתה אחת הסיבות שהגנת הצ'יפס לקחה צעד אחורה כיחידה ב-2025. אני חושב שהמהלך הזה יסתיים כהצלחה אדירה (וסופרבול) או כישלון מהדהד במיוחד.