ברוק פרדי כמשל: המיתוס המופרך של ה"סיסטם-קיובי"

Oran Greenman
6 days ago
6 min read

מניסיוני - אין דיון שמעורר כל כך הרבה אמוציות בקרב אוהד NFL ממוצע, כדיון באיכות הקוורטרבק שלו (או זה של היריבה המרה שלו). וסמכו על אוהד הפוטבול הממוצע, שהוא ישכיל לכפות דיון שכזה סביב כמעט כל ידיעה או מהלך שקשורה באותו קוורטרבק.

אפשר להבין ולהזדהות עם מקור האמוציות - הרי קבוצה ללא קוורטרבק איכותי משולה, לכאורה, לבית עם יסודות רעועים - היא עומדת יציבה על זמן שאול בלבד, ובכל רגע - כל הסיפור עשוי להתמוטט. התפיסה הדי רווחת היא, שאפילו בקבוצה שזכתה לאחרונה בסופרבול, כמו הפילדלפיה איגלס, אם הקיובי הוא בסך הכול תוצר של המערכת סביבו, אזי ברגע שהנסיבות סביבו ישתנו, ולו במעט, האופרציה כולה תפסיק לתקתק, והארגון יאלץ לשוב לשולחן השרטוטים ולבנות מחדש. לכן, אי אפשר, ולא נכון, לתכנן כך לטווח ארוך, כשאותו קוורטרבק הוא חלק משמעותי במשוואה.

כשהסטאטוס של הקוורטרבק שלך שנוי-במחלוקת - על הנקודה הזאת בדיוק יושב חוסר הביטחון שלך, שדרכו, בתמורה, מנסים אוהדי היריבות לשאוב אופטימיות. וזהו הגירוד שאתה נדרש להקדיש לו קצת תשומת לב על בסיס שבועי.

מנגד, כשיש לקבוצה שלך קוורטרבק "עילית" - התחושה היא שהתקרה של הקבוצה היא תמיד בשכונה של הסופרבול הבא, ומשם אתה יכול לשאוב את התקווה שבעונה הבאה, גם אם עד כה תרחיש שכזה לא באמת היה קרוב למימוש, הכול יכול להיות אחרת. ולו רק בזכותו.

במקרה שעל הפרק, החוזה החדש של ברוק פרדי בניינרס (265 מיליון דולר ל-5 שנים) - לא ממש צריך לכפות את הדיון, והוא די מתבקש. מסיפור סינדרלה שהשתכר במיליוני דולרים בודדים לכל אורכו של החוזה הראשון שלו, הוא הופך להיות אבן-יסוד של הארגון בשנים הבאות, וסנדל די משמעותי על תקרת השכר. וזהו כבר קונטקסט שונה בתכלית, בניסיון להעריך את תרומתו לקבוצה. הצלחתו המקצועית היא כבר לא בגדר "הפתעה נעימה" או "צ'ופר" - היא הכרח שאין לקבוצה אופק בלעדיו.

כך או כך - אני טוען שהדיון בפרדי מציף, שוב, הרבה תפיסות מוטעות של אוהדים בניסיון להעריך קוורטרבק כזה או אחר.

בסקר שהעליתי אצלי בחשבון הטוויטר - 51% מ-112 המצביעים היו סבורים כי פרדי לא שווה את הכסף שקיבל בחוזה (וזה עוד לפני שבאמת צוללים למבנה החוזה, הכסף המובטח וכו), 44% הצביעו שמדובר במחיר הגיוני/סביר, ו-5% בלבד חשבו שמדובר ב-"מחיר מציאה". את הפוסט הזה אקדיש לתיאוריה, לפיה אני מאמין היום (כמי שהיה די ספקן לגבי פרדי מעונת הרוקי שלו, כבחירה האחרונה בהחלט בדראפט 2022, ועד עמוק לתוך עונת 2023) - שהחוזה הזה הוא יותר "מציאה" מאשר "מופרז", בשקלול כל הנסיבות.

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן (סביב הפרי-אייג'נסי, הדראפט ועוד).

תקבלו גם במייל את הניוזלטר השבועי - שבו אסכם בתמציתיות את הסיפורים המרכזיים מהליגה בשבוע החולף.

לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!

יצא לי להתייחס למספר קוורטרבקים בליגה בהקשר של נרטיבים שמתקבעים סביבם, ואני חושב שפרדי הוא דוגמא קלאסית נוספת. האמת? הוא קורבן נוח: כאמור, הוא נבחר בתום הסיבוב השביעי בדראפט, הוא לא נראה כמו הקיובי "הקלאסי" (לא גבוה או חזק במיוחד, וגם לא נייד באופן יוצא דופן), והוא נכנס למערכת שכבר הגיעה לסופרבול כשלוש שנים לפני הגעתו ל-NFL עם ג'ימי גארפולו (שמאז כשל בכל מסגרת שהגיע אליה).

כך, עם עלייתו והצלחתו הדי מטאורית כקיובי של הניינרס, מיד הודבקה עליו תווית ה"סיסטם-קיובי" המוכרת היטב - אותה מייחסים לקוורטרבק שהוא בסך הכול תוצר של הסובבים אותו (פלייקולר מצוין, כלי נשק איכותיים, הגנה חזקה שמורידה לחץ), כזה שללא כל אלה, יראה הרבה, הרבה פחות טוב. המושג הזה אוגר בתוכו המון מטענים שליליים, ואני חושב שהוא יצר הערכת חסר של קוורטרבקים מסוימים, כשפרדי הוא אולי הבולט מכולם היום בליגה.

בכל תיוג של "סיסטם-קיובי" יש הנחה מוקדמת של המושג "עילית קיובי" - שהוא למעשה גיבור העל, שיצליח לקחת את הקבוצה שלו על הגב ולנצח בכל סביבה תחרותית אפשרית. קיומו של האחד יוצרת את השני, ולהפך.

אבל אני מציע כאן זווית הרבה פחות מרגשת, ו(בעיניי) הרבה יותר מעשית ומחוברת למציאות, לפיה עוצמתו של ה"עילית קיובי", גם אם קיימת, היא מופרזת מאוד, בעוד שמעלותיו של ה"סיסטם קיובי" מבוטלות כלאחר יד, וללא כל הצדקה.

בואו נביט על כמה נתונים:

מאז המשחק הראשון שבו פרדי פתח כ-QB1 של הניינרס (שבוע 14 בעונת 2022) - ההתקפה של הניינרס מובילה את כל התקפות הליגה, עם 6.4 יארדים בממוצע למהלך (מעל הרייבנס עם 6.2, הליונס עם 6.1, והבילס עם 5.8).

לאורך אותה התקופה, פרדי מדורג בטופ-3 בליגה במספר קטגוריות חשובות:

הוא גם מוביל את כל הקיוביז בליגה מבחינת EPA ממוצע למהלך, ומדורג גבוה באחוזי הצלחה למהלך ו-CPOE (אחוזי השלמה מעל למצופה):

כל אלה נתונים שאמורים לא רק לבחון את האפקטיביות של פרדי כקיובי בהתקפה של הניינרס, אלא גם את היכולות שלו כמוסר בואקום.

אגב, נתוני ה-EPA שלו נראים טוב מאוד גם בפרספקטיבה קצת יותר היסטורית:

מבחינתי, הוא עבר בשנתיים האחרונות גם את מבחן העין. האתלטיות והחמקמקות שלו מאוד, מאוד אנדרייטד (אני חושב ששני משחקי הפלייאוף מול הפאקרס והליונס ב-2023 היו הדוגמאות המובהקות ביותר לכך) והוא מסוגל להשלים מגוון רחב של מסירות מורכבות תחת לחץ, אפילו במשחקים הכי חשובים, מול היריבות הכי חזקות:

בסך הכול, לאורך הקריירה שלו הוא מדורג שני בליגה באחוזי השלמה במסירות שעוברות לפחות 10 יארדים באוויר (63.6%), ראשון ביארדים בממוצע לניסיונות כאלה (12.5 יארדים), שני בכמות היארדים שצבר בהן בסך הכול (5,638 יארדים) וגם בפאסר רייטינג (125.1).

מה ניתן לגזור באופן חד-משמעי מכל הגרפים והמספרים? שההתקפה של הניינרס, לאורך גודל דגימה די משמעותי של שתי עונות וחצי עם פרדי כ-QB1, היא מהיעילות ביותר בליגה, אם לא היעילה שבהן. בתוך המיקס הזה, הקבוצה הצליחה לחבר 4 ניצחונות פלייאוף, להגיע פעם אחת לגמר ה-NFC (שבו פרדי נפצע בשלב מוקדם) וגם לסופרבול (שהם הפסידו בהארכה לצ'יפס, שבו ההגנה היא זו שהפסידה את המשחק, בשורה התחתונה).

האם הקבוצה הזו בדיוק הייתה זוכה בסופרבול עם קיובי X או Y? אולי. ואולי היא גם הייתה מפספסת לחלוטין את הפלייאוף. הנקודה היא - שאי אפשר לדעת! הנטייה הזאת לנסות לדמיין איזה יקום מקביל, שזהה בכל היבט אחר לשלנו, ולבנות על גביו תיאוריות שלמות, היא מדרון חלקלק שמוביל הרבה קבוצות לעשות טעויות שלעיתים שורפות להן שנים רבות (ברמה המקצועית).

ישנם גבולות גזרה סבירים שבתוכם הדיון הזה צריך להתקיים, ואני מאמין שההישגים האישיים והקבוצתיים של פרדי בשלוש העונות האחרונות משרטטים אותם די בבירור. אי אפשר "לזייף" הצלחה כזו לאורך גודל דגימה כזה, וזו טעות קשה להמעיט בערכה. מהנקודה הזאת בזמן, המבחן הוא בעיקר של הפרונט אופיס - יש לכם קיובי שהראה שהוא יודע לנצח, עם המאמן שעדיין נמצא בתוך הבניין, ועם הרבה מהשחקנים שעדיין שם. האתגר שלהם הוא להצליח לבנות סגלים מספיק שלמים לאורך תקופת החוזה הזה (מעשית, מבחינת כסף מובטח - זה יהיה בין 3 ל-5 העונות הבאות), עם פחות 52 מיליון דולר (בהשוואה לחוזה הרוקי) לחלק מדי עונה. במקרה של הניינרס, האם זו לא תהיה תמורה הוגנת לדרוש מאנשים שפרדי, במידה מסוימת, הציל להם את הקריירה אחרי המהלך הכושל על טריי לאנס (ואחרים)?

באוף-סיזן שעבר כתבתי פוסט בנושא הארכות החוזים החדשות למספר קיוביז בליגה, ואני שואל כאן: אם שווי השוק (בעונה שעברה, לפני זינוק נוסף של כ-8% בגובה תקרת השכר) אז היה 50-53 מיליון דולר לשמות כמו טרבור לורנס, טואה טאגוואילואה, ג'ורדן לאב וג'סטין הרברט - קוורטרבקים שביניהם חולקים 2 ניצחונות פלייאוף בקריירה - מהו סכום שסביר לחלק היום לפרדי? עד לאיזו רמה הפוטנציאל התיאורטי שלהם יכול להיות שווה יותר מההצלחה של פרדי בעולם האמיתי? האם ההחלטה של אותן קבוצות, להמשיך ולרדוף אחרי פוטנציאל נסתר, היא חכמה יותר מההחלטה להעניק סכום דומה לפרדי, שהגיע כמעט הכי רחוק שאפשר, פעמיים?

בעיניי - ממש לא. גם אם הוא אכן "סיסטם-קיובי" - מה בעצם כל כך רע בזה? מה פסול בהתאמה בין קוורטרבק למאמן והנהלה, שמולידה הצלחה ארגונית שכזו? שום דבר. פרדי עשה מספיק בליגה כדי להרוויח את החוזה הזה, ובוודאות יותר מהשמות שהזכרתי בפסקה הקודמת.

אגב, למרות שהחוזה החדש הזה מנחית את פרדי במקום השביעי בין מקבלי השכר בעמדה בליגה (בין טואה לג'ארד גוף), מבחינת ממוצע השכר השנתי (APY), הרי שבבחינת השווי הכולל של החוזה לגובה תקרת השכר בזמן החתימה - הוא מדורג "רק" במקום ה-14:

לסיכום - גם אם פרדי הוא, במידה רבה, תוצר של הפלייקולינג של קייל שנהאן והסיסטם המיוחד שהוא בנה ב-SF, אין בכך שום פסול, וזו לא סיבה טובה לא לשלם לו. הוא עשה כמעט את המקסימום מהצד שלו, במבחן התוצאה האישי והקבוצתי, ואני סבור שהחוזה החדש שלו הוא טוב מאוד - לשחקן ולקבוצה.

אז אחרי שניתחנו ופירקנו מכל כיוון את הדיבייט הזה, בואו נזניק כמה נוספים - מוסיף כאן את דירוג העוצמה העדכני שלי ל-20 הקוורטרבקים הכי טובים בליגה, על בסיס הביצועים שלהם עד כה.

נחדד - זה דירוג שאני מנסה לענות דרכו על השאלה: אם נושא השכר לא היה פקטור, את מי מהבאים היית רוצה בקבוצה שלך כדי לזכות בסופרבול בעונה הבאה?

אז אחרי כל זה - מה דעתכם על החוזה של פרדי?

מחיר מציאה
מחיר סביר
מחיר מוגזם

תקבלו גם במייל את הניוזלטר השבועי - שבו אסכם בתמציתיות את הסיפורים המרכזיים מהליגה בשבוע החולף.

לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!