מה שהיה, הוא שיהיה? סיכום העונה הרגילה + בראקט לפלייאוף

כמו שאולי שמתם לב, הסיקור העונה פחות רציף. לא מחוסר רצון, אלא מחוסר זמינות. ולמרות שאני עדיין לא מאוד זמין, לא יכולתי שלא לייצר איזה פוסט כדי לסכם את אירועי העונה הרגילה, שהייתה (כנראה) הכי יוצאת דופן שאני זוכר כצופה NFL. וזה, כנראה, טרנד שצפוי להימשך גם לתוך הפלייאוף.

אולי לא בהכרח מדד לעניין, אבל אם נשווה את הביצועים שלי בתחזיות לעונה הרגילה העונה, לעומת העונה שעברה - אפשר לקבל איזו אינדיקציה למה בדיוק אני מכוון: בעונה שעברה חזיתי סופרבול בין הצ'יפס לליונס (שתיהן סיימו סיד 1, גם אם רק אחת הגיעה לשם). העונה? פאקרס מול רייבנס (אחת פספסה את הפלייאוף לחלוטין, השנייה השתחלה בקושי כסיד 7).

בעונה שעברה, סיימתי במאזן 170-68 את העונה בפיקס מאניליין (71.5% הצלחה), ומאזן 121-4-113 נגד ה-Spread (ששווים 51.7% הצלחה). העונה? 159-1-91 במאניליין (63.9% הצלחה), ומאזן 121-130 נגד ה-Spread (שהם 48.2% הצלחה). נו טוב, מעולם לא הייתי מהמר מוצלח במיוחד...

אז מה למדנו בכל זאת העונה (עד כאן)?

1. שגם "עילית" קיובי הוא לא באמת סופרמן. ועל כך יספרו (מהבית) פטריק מהומס, למאר ג'קסון וג'ו בורו.

   
   

2. שמלכודת הרלוונטיות, עליה כתבתי בהרחבה בהקשר של קיוביז בינוניים שלא מצליחים לסייע לקבוצה להגיע אל הארץ המובטחת, נכונה מאוד גם לגבי מאמנים (אני מסתכל עליך - טוד בולס). אלא שכאן, במקום "להמר" על רוקי קיובי כלשהו שיתפוס את המקום, ישנן קבוצות שמפספסות מאמנים צעירים וסופר מוכשרים לטובת המוכר, הישן והטוב. ומספיק לראות את מה שעושים מייק מקדונלד (שאולי היה צריך להחליף את הארבו לפני שנתיים) וליאם כהן (שבוודאות היה צריך להחליף את בולס) העונה כדי להבין את הנקודה.

   
   

3. שאין ליגה טובה מה-NFL כדי להפוך גורל של ארגון בתוך שנה-שנתיים, אבל זה לא יכול לקרות בלי הבעלות, ה-GM והמאמן הנכונים (עוד לפני ה-QB הנכון). הפטריוטס הם הדוגמא הכי טובה לכך. ואפשר להוסיף למיקס את הסיהוקס והג'אגס.

   
   

4. שמחזור הקיוביז של דראפט 2024 עשוי להיכנס לספרי ההיסטוריה כאחד הטובים בכל הזמנים: קיילב וויליאמס, ג'יידן דניאלס, דרייק מיי ובו ניקס כבר הצליחו להפוך קבוצות מפסידות לקבוצות פלייאוף (ואולי אפילו יותר מכך) בתוך השנתיים הראשונות בלבד. חבר המושבעים עדיין מתדיין לגבי ג'יי.ג'יי מקארתי ומייקל פניקס.

   
   

5. ועוד בהקשר הזה - הדרך הכי פחות מסוכנת/תנודתית להצלחה היא עדיין קיובי סיבוב ראשון: 12 מתוך 14 הקיוביז שהגיעו לפלייאוף העונה (כולם, מלבד ג'יילן הרטס - סיבוב 2, וברוק פרדי - סיבוב 7) הם בחירות סיבוב 1. אגב, גם השניים שהיו הכי קרובים להיכנס מאחוריהם (מייפילד ולמאר) הם בחירות סיבוב 1.

   
   

6. שהגיע הזמן לשנות את חוקי הסידינג בפלייאוף - העובדה שקבוצה שסיימה 8-9 (פנתרס) תארח בווילדקארד קבוצה שסיימה 12-5 (ראמס) היא הזיה מוחלטת. אני אוהב את הפתרון של לתת לכל אלופות הבית כרטיס לפלייאוף, אבל לבצע את הדירוג הפנימי בהתאם למאזן (כך שהעונה, למשל, הפנתרס היו מקבלים את הסיד השביעי ומתארחים אצל הראמס, שהיו סיד 2). אגב, מבנה כזה גם ידחה מפגש פוטנציאלי בין שתי יריבות חזקות מאוד מאותו בית (סיהוקס וראמס) עד גמר הקונפרנס.

לפני שאצלול למסקנות לגבי כל אחד מהבתים, אציג את נבחרי העונה שלי (כולל MVP), את נבחרות האול-פרו, ואת הבראקט לפלייאוף, הרשו לי להזמין אתכם ל...

ביום ראשון ה-25.1.26, בשעה 21:30, ב"MATE" בתל אביב - נתכנס לצפות יחד באחד מגמרי הקונפרנס (אולי בשניים - תלוי בהיענות ובזרימה שלכם) - עם שתייה ללא תחתית + נשנושים ללא הגבלה + ומרתון קשקושים שלי ושל עמיתי לפוד "פיק סיקס", יוסי כהן!

העלות להשתתפות היא 199 ש"ח לאדם - שנועדו לכסות את עלויות ההפקה.

כל מי שמעוניינ/ת להגיע - מוזמנ/ת להירשם מכאן:

https://links.payboxapp.com/xRlMCOMQzZb

---

בהמשך הפוסט אציג את הבחירות שלי לפרסי העונה, ואת הבראקט לפליייאוף, אבל עוד לפני כן - מבט מלמעלה על תחזיות קדם העונה שלי, עם קצת יותר פוקוס על אלו שהולכות הביתה (על היתר עוד תהיה הזדמנות להרחיב במהלך הפלייאוף).

AFC East

התחזית שלי:

1. בילס (פלייאוף)

2. פטריוטס (פלייאוף)

3. ג'טס

4. דולפינס

הדירוג בפועל:

1. פטריוטס (פלייאוף - סיד 2)

2. בילס (פלייאוף - סיד 6)

3. דולפינס

4. ג'טס

אז, צדקתי בשתי המוליכות. צדקתי ששתיהן יגיעו לפלייאוף. צדקתי שורייבל יהיה מועמד למאמן העונה (שמתי אותו כאופציית גיבוי שלי, מאחורי מאט לאפלור), וכרגע הוא הפייבוריט לתואר לפי ווגאס. אבל לא האמנתי שהפאטס יהיו כל-כך טובים, ולא האמנתי שהג'טס יהיו כל-כך חלשים.

נתחיל מלמטה הפעם: הג'טס הימרו בגדול באוף-סיזן, עם HC שהיה מתאם הגנה עם רקורד "מעורר מחלוקת", ועם קיובי שנדד בין קבוצות. הם נכשלו כישלון חרוץ בשתי החזיתות. ג'סטין פילדס כנראה איבד את הסיכוי היחיד האחרון שלו לפתוח עוד עונה כ-QB1 בקבוצה כלשהי, אארון גלן (מוח הגנתי, כאמור) הוביל יחידה הגנתית שנחשבה לנקודת החוזק של הקבוצה, ורשמה הישג מפוקפק והיסטורי - אפס INTs לאורך עונה של 17 משחקים! לא היה לכך תקדים, גם בפורמט של 16 משחקים, מאז שהתחיל המעקב אחרי הנתון הזה, אי שם בשנת 1933. הם הבינו לאן הרוח נושבת עוד לפני סגירת החלון, ושלחו החוצה את "סוס" גרדנר וקוויניון וויליאמס, מה שיזכה אותם בשנתיים רצופות עם 5 בחירות סיבוב 1.

הבעיה? הם כבר היו בסרט הזה בעונות 21/22, אז בחרו באותם סיבובים ראשונים ב: זאק ווילסון, אלייז'ה ורה-טאקר, סוס גרדנר, גארט ווילסון וג'רמיין ג'ונסון. וזה אומר שהאיש הכי חשוב בג'טס היום (לפני אארון גלן או ה-QB, יהיה מי שיהיה) הוא ה-GM דארן מוגי, שמונה לפני שנה לתפקיד. יש לו ביד את הבחירה מספר 2 בדראפט באפריל, והוא יהיה חייב לפגוע שם בול (כנראה בקיובי), וכמובן שעדיף שגם בבחירות הבאות.

נעבור לדולפינס שפיטרו במהלך העונה את ה-GM שלהם ונמצאים בעיצומו של סבב ראיונות לתפקיד. עוד מסקנה שהם הסיקו במהלך העונה - טעינו בגדול עם החוזה שנתנו לטואה טאגוואילואה, אבל מייק מקדניאל עדיין יכול להיות התשובה לעמדת המאמן הראשי. אז קודם כל, כולם היום יודעים שבזה, לפחות, צדקתי בגדול. על אפם וחמתם של ההייטרים והקשקשנים - לא היה שום היגיון בחוזה של טואה אז, ובטח שלא היום. למעשה, זהו כנראה חוזה הקיובי הגרוע בכל הזמנים, לאחר זה שניתן לדשון ווטסון. וככה החוזה הזה נראה כרגע (לפי תרחישים של חיתוך וטרייד - שהוא מאוד לא סביר בהתחשב במבנה החוזה):

אז כפי שהדברים נראים, הדולפינס יתקדמו לבנות מחדש עם סנדל של כ-98 מיליון דולר על תקרת השכר. מהן האפשרויות הקיימות? הם יכולים להמשיך להמר על קווין יוארס הרוקי, שסיים את העונה הזאת (לא מאוד סביר), והם יכולים לאסוף איזה וטרן זול (תהיה להם תחרות קשה בגזרה הזאת). שום דבר לא יוכרע כאן עד שלא יהיה GM חדש, ואני מניח שזה משהו שייסגר מאוד בקרוב.

ונעבור לצד המנצח של הבית - למרות הלו"ז הרך - לא האמנתי שהפאטס יהיו כל כך טובים, כל כך מהר, תחת ורייבל. במבט מלמעלה - הסגל ההגנתי לא נראה ככזה של טופ 5 בנקודות וטופ-10 ביארדים, וגם קו ההתקפה עשה זינוק גדול מהמצופה. על מיי עוד ארחיב אחר כך, כשאנמק את הבחירה ל-MVP, אבל אין ספק שהכישרון סביבו, בטח בהשוואה לזה של סטאפורד, הוא 2-3 רמות מתחת. קרדיט עצום לכל המעורבים בדבר.

אבל אולי בעצם הקרדיט צריך ללכת לבילס, שדווקא בעונה שבה כל הקיוביז שנחשפים ל-TIER העליון בליגה מפספסים את הפלייאוף, מלבד ג'וש אלן. דווקא בעונה כזאת, ועוד עם קו התקפה ששוב מדורג טופ-5 בליגה (לפי PFF: 3 בפאס-פרוטקשן ו-6 בחסימה לריצה) ומשחק ריצה שהנפיק את אלוף הליגה על הקרקע (ג'יימס קוק עם 1,621 יארדים) - ההגנה נראית פגיעה מאוד, בעיקר מול הריצה, ולקבוצה פשוט אין רסיבר שמסוגל לייצר הפרדה באופן עקבי. במשחק הבאמת משמעותי האחרון של הבילס, נגד האיגלס, ה-WR1 שלה היה ברנדין קוקס הישיש, שלא מכבר נחתך מהסיינטס. אני עדיין סבור שההחלטה להיות שמרן בחלון של אוקטובר תחזור לנשוך אותם בישבן - יש גבול כמה רחוק אפשר להגיע עם משחק מסירה שמבוסס ב-80% על טייט-אנדים והבקפילד.

AFC North

התחזית שלי:

1. רייבנס (פלייאוף)

2. בנגלס (פלייאוף)

3. סטילרס

4. בראונס

הדירוג בפועל:

1. סטילרס (פלייאוף - סיד 4)

2. רייבנס

3. בנגלס

4. בראונס

פילד גול כושל אחד של הבועט בעל השם האירוני, בנסיבות, לופ - מנע ממני, לכל הפחות, לפגוע בזהות אלופת הבית. אבל יש כאן MISS מהדהד. הרייבנס היו הבחירה שלי לסופרבול, כי בעונה שעברה הם היו לא רחוקים, ונראו כמו הקבוצה הכי חזקה ב-AFC לאורך כל 2024, ולא היה נראה שהם איבדו חתיכה משמעותית בסגל, או בחדר המאמנים. אבל היום מסתבר שאת החתיכה החשובה באמת הם איבדו לפני שנתיים, כשמייק מקדונלד עזב לסיאטל, ולמרות שנראה היה שזאק אור השתלט על העניינים בישורת האחרונה של העונה שעברה - היום ברור שזה לא באמת זה. כמובן שגם הפציעות על הקו, בראשן זו של נאמדי מאדוביקה לא סייעו, ועדיין - זה לא הסבר לכך שהגנת הרייבנס הייתה מהחלשות ביותר בליגה העונה.

בצד של ההתקפה, כמובן שציפיתי לראות המשכיות ואפילו קפיצת מדרגה במשחק המסירה (בעיקר מהכיוון של זיי פלאוורס, שזו הייתה אמורה וצריכה להיות עונת הפריצה שלו), אבל הפציעות החוזרות ונשנות של למאר לא באמת איפשרו לצד הזה של הכדור להיכנס לקצב. אבל אם נהיה כנים עם עצמנו, לרגע, כל אלה תירוצים שעשויים להסתיר מהרייבנס את האמת הפשוטה - הם צריכים להיפרד מג'ון הארבו, ולמצוא מאמן חדש. המועמד שלי? ג'סי מינטר - אחד המוחות ההגנתיים הכי טובים בליגה, שיוכל לייצב את הצד הזה של הכדור מחדש (כמו שעשה ב-LA). זה אומנם לא יהיה הארבו-בול, אבל יהיה סיפור מגניב אם זה יקרה, ומינטר יפגוש בפלייאוף את המנטור שלו, ג'ים הארבו, שגם הביא אותו ל-NFL. בצד ההתקפי, אני לא משוכנע שטוד מונקן מושך יותר מדי עניין לתפקיד HC, ונראה שיהיה אפשר להמשיך איתו בצד של למאר לפחות עוד שנה-שנתיים. השאלות היותר גדולות כאן הן לגבי ה-Skill Players, ובעיקר דרק הנרי (זה הרי חייב להסתיים מתישהו, לא?).

בעוד שבחזית הרייבנס הופתעתי מאוד, במקרה של הבנגלס - אני מאשים את עצמי. אני מבקר כאן במשך שנים את אופן הבנייה של הסגל, ומשום מה שכנעתי את עצמי שבורו (הבחירה המוקדמת שלי ל-MVP) וכלי הנשק סביבו יספיקו. וזה פשוט לא עובד ככה. הפרונט אופיס של סינסי נתן ל-QB שלהם להיות GM ליום, חילק את החוזים הגדולים לכל מי שהוא ביקש לשמר (צ'ייס, היגינס, וגם טריי הנדריקסון - שחתם, משום, לעונה אחת, וסיבך את עצמו עם הפציעה שעבר במהלך העונה), וזה לא מה שהקבוצה הזאת צריכה. היא צריכה GM שיהיה GM, ו-QB שיהיה QB. או כפי שניסחתי זאת בעבר: אל תביאו לבורו את מה שהוא רוצה, אלא את מה שהוא צריך: קו התקפה, הגנה וכו וכו.

לבנגלס צפוי להיות לא מעט קאפ פנוי בעונה הבאה, וזה הזמן לשינוי פרדיגמה - שלחו לחופשי את טי היגינס (יהיה ביקוש, אחרי עונה מעולה), ותתחילו להעמיס כישרון בשאר החלקים בסגל. זה לא נראה שהארגון הזה יודע לפתח שחקני OL, אז הם יצטרכו לזרוק לשם ארגזים של כסף, ולקוות שצוות האימון יצליח, הפעם, לחבר את כל החתיכות. אבל לפחות הם יידעו שיש להם חתיכות טובות ביד. ולא רק ריג'קטים של 31 קבוצות אחרות.

הבראונס הודיעו השבוע שהם נפרדים מקווין סטפנסקי - לאחר 6 עונות, 45 ניצחונות, 56 הפסדים ו-2 (!) תארי מאמן העונה. הם גם החליטו לשמר את אנדרו ברי, ה-GM, ולפי הבעלים הסיבה הייתה שורה של החלטות טובות בשנה האחרונה, בראשן הדראפט המאוד איכותי (על הנייר) ב-2025, ואיסוף הקפיטל לדראפט של 2026. אגב, אני מסכים שהיה לבראונס דראפט מצוין, וטקטיקה טובה, אבל השאלה אם זה מוחק את כל המחדלים של ברי ושות' בשנים קודמות, בראשם הטרייד והחוזה הנוראיים לדשון ווטסון, עליו הקבוצה משלמת ביוקר עד היום.

בטוויטר כתבתי שלדעתי זו ההחלטה הנכונה מצד הבראונס, ויש שחלקו עליי בעניין. בגדול, הטענה הייתה שסטפנסקי הוא הדבר הטוב היחיד שנמצא בארגון, ואולי יש בזה משהו (הוא הרי זכה בתארי מאמן העונה בזכות שתי העפלות לפלייאוף שגירד עם סגלים בינוניים, במהלכן הצליח לגרד ניצחון אחד). ולכך אגיב בשתי נקודות עיקריות:

1. מחדל ווטסון, כמו יתר המחדלים, רשומים גם על שמו - ומישהו בכיר חייב לשלם את המחיר.

2. אם יש משהו שהבראונס יכולים ללמוד משתי היריבות לבית (רייבנס וסטילרס, ואולי גם בקרוב - הבנגלס, שהודיעו שהם נשארים עם זאק טיילור לשנה נוספת) - היא שחשוב לדעת מתי נכון להיפרד. 6 עונות הם גודל דגימה מספיק משמעותי כדי להבין שהציוות הזה לא יוביל, כנראה, לקבוצת סופרבול. צריך דם חדש, וזו (לדעתי) ההחלטה הנכונה לשני הצדדים.

האם זה אומר שמאמן אחר יצליח יותר? האם משמעות הדבר שזה לא ארגון כושל, שמנוהל (באופן מסורתי) בצורה מחפירה? האם זה אומר שהחגיגות כאן של הקבוצה את השיא ההיסטורי של מיילס גארט (23 סאקים בעונה) לא ימשיכו להיות הדבר הכי קרוב לחגיגות סופרבול ב-50 השנים הבאות? ממש לא...

ונסיים בסטילרס, שהצליחו לשרוד (גם בזכות הרבה מזל) כדי לארח את הקבוצה, אולי, הכי חמה ב-AFC, היוסטון טקסנס, במסגרת שלב הווילדקארד - לא האמנתי שזו קבוצת סופרבול באוגוסט, וגם לא מאמין עכשיו. עם די.קיי מטקאף, או בלעדיו - ההתקפה לא מספיק טובה, ההגנה לא מספיק דומיננטית... הכול פשוט מרגיש "ליד", והאמת? אי אפשר לצפות להרבה יותר בפרנצ'ייז שמתעקש להישאר בנקודה הזאת. מאז הפרישה של ביג בן, הסטילרס מסרבים בעיקשות לאפס את הסגל ועוברים מפלסטר לפלסטר: פיקט, פילדס, ווילסון, ועכשיו - מה שנותר מאארון רודג'רס. רודג'רס, אגב, אוחז ב-11 ניצחונות פלייאוף בקריירה, וסופרבול אחד - יותר מכל יתר הקיוביז שייצגו את ה-AFC השנה בפוסט-סיזן (אלן: 7, סטראווד: 2, לורנס: 1, הרברט + ניקס+מיי: 0).

אני אופתע אם יצליחו לשמור על הבית מול יוסטון, למרות שההיסטוריה מרמזת שזה באנקר - הסטילרס יארחו את המשחק הזה ב-MNF, משבצת שבה הם מנצחים בבית 23 משחקים ברציפות.

AFC South

התחזית שלי:

1. טקסנס (פלייאוף)

2. ג'אגוארס

3. טיטאנס

4. קולטס

הדירוג בפועל:

1. ג'אגוארס (פלייאוף - סיד 3)

2. טקסנס (פלייאוף - סיד 5)

3. קולטס

4. טיטאנס

הג'אגס היו הקבוצה שהכי התלבטתי אם להכניס לפלייאוף בתחזית המוקדמת שלי, ובדיעבד - לא רק ששגיתי כשלא הכנסתי אותה למיקס, אלא הערכתי בחסר את האימפקט של ליאם כהן על טרבור לורנס. למרות שזה לא הרגיש ככה, בהכרח, בחודשיים הראשונים של העונה - יכול מאוד להיות שכהן הציל את הקריירה של לורנס בג'קסונוויל ומנע מהג'אגס ללכת בעקבות הדולפינס, בכל הקשור לחוזה של טואה.

אני עדיין חושב שהטקסנס הם הסוס השחור ב-AFC, וגם הקבוצה הטובה ביותר בדיוויז'ן הזה - ראוי לציין שהם גם ניצחו במפגש האחרון בין השתיים, ועוד עם דיוויס מילס כ-QB1. ההגנה הזאת היא המפחידה ביותר בליגה היום, לצד זו של הסיהוקס, ומדורגת ראשונה ביארדים, שנייה בנקודות ושלישת בפאסר רייטינג שהיא מאפשרת. אם הייתי חייב לבחור בין השתיים - אני חושב שהייתי בוחר בה כטובה ביותר בליגה, בזכות האיכות והעומק של הפאס ראש מהאדג' - בהובלת וויל אנדרסון ודאניל האנטר.

בגזרת טנסי, אסכם כך: אני חושב שקאם וורד היה הבחירה הנכונה בדראפט האחרון. כשאני רואה אותו משחק, אני רואה פרנצ'ייז קיובי: היכולת שלו להאריך מהלכים, לזוז בפוקט, ולהשלים כמעט כל סוג של מסירה - היא יוצאת דופן. הבעיה? הוא נמצא בארגון כושל, שכרגע אין לו מאמן, ויש לו הנהלה שהצליחה (למרות ארגזים של משאבי דראפט שהוקצו לנושא) להרכיב קו התקפה מהגרועים בליגה. לפי PFF - וורד היה תחת לחץ לא פחות מ-230 דרופבקים העונה, מתוך 623 - רק ג'סטין הרברט, טרבור לורנס ודאק פרסקוט היו תחת לחץ יותר פעמים. הבעיה? הוא הופל לסאקים בתדירות השנייה בגובהה כשהיה תחת לחץ (23.5%), רק מאחורי ג'ינו סמית. אגב, מי שהוביל את הקטגוריה המפוקפקת הזאת בעונה שעברה היה קיילב וויליאמס, שרשם נתון אפילו יותר גבוה, והעונה היה מהטובים ביותר מהקיוביז הפותחים בהימנעות מסאקים.

וזו תהיה המשימה הראשונה של הנהלת טנסי: לשדרג את ה-OL ולמצוא לוורד מאמן שילמד אותו להימנע טוב יותר ממהלכים שליליים.

ונסיים כאן בקולטס - בגדול, טעיתי לגמרי בהערכה שלהם, וזה גדול בהרבה מכך שסיימו במקום שלישי ולא רביעי. כמות הניצחונות שהם השיגו בחודשיים הראשונים לעונה בלבד הייתה גדולה יותר מזאת שצפיתי להם בעונה שלמה, ודניאל ג'ונס הצליח להניע את ההתקפה יותר מכפי שהאמנתי שהוא מסוגל. אגב, אני עדיין נותן כאן הרבה יותר חשיבות למאמן (שיין סטייכן, שיישאר בקבוצה), לקו ההתקפה, ולג'ונתן טיילור. אפשר היה לראות שכל אלה, וההגנה המשופרת, הצליחו לשמור על הקולטס תחרותיים גם אחרי הפציעה של ג'ונס (ח"ח לריילי לאונרד - שהראה פוטנציאל במשחק האחרון מול יוסטון).

הקולטס הכניסו את עצמם למלכוד עם הגישה הסופר-אגרסיבית בטרייד על "סוס" גרדנר. אני חושב שהם היו צריכים להיות אגרסיביים, אבל יש מצב שהמחיר, והעסקה הספציפית, היו לא נכונים. אולי זו חוכמה בדיעבד, כי אף אחד לא ידע אז שג'ונס יסיים מוקדם את העונה, אבל יותר משמעותי מכך, זו העובדה שהמחיר הזה (שתי בחירות סיבוב 1 בשנתיים הבאות) מגלם הימור שאני לא חושב שהם היו יכולים להרשות לעצמם - הם למעשה הימרו על דניאל ג'ונס (או קיובי אחר במעמדו/מחירו, מתוך הסגל או מחוץ לו) שיוביל את הקבוצה בשנתיים הקרובות, וזה הימור שאני לא הייתי עושה.

אני מעריך שהם יתגלגלו לעונה הבאה עם ג'ונס כ-QB1 ולאונרד כ-QB2 וינסו לשכפל את פתיחת העונה מהשנה ל-2026/7... אני לא אופטימי שזה יסתדר, האמת.

AFC West

התחזית שלי:

1. צ'יפס (פלייאוף)

2. ברונקוס (פלייאוף)

3. צ'ארג'רס

4. ריידרס

הדירוג בפועל:

1. ברונקוס (פלייאוף - סיד 1)

2. צ'ארג'רס (פלייאוף - סיד 7)

3. צ'יפס

4. ריידרס

גם כאן, נתחיל מהסוף - פיט קארול הולך הביתה גם הוא, ואיך אפשר שלא? הריידרס נראו כמו אחת הקבוצות הכי חלשות שהליגה ראתה בשנים האחרונות, וכל המהלכים המשמעותיים שהיא עשתה נראו כמו פלופ אחד גדול, ובראשם: הבחירה באשטון ג'נטי בטופ של הדראפט האחרון, "לרוץ" מאחורי קו התקפה מזעזע, החזרתו של צ'יפ קלי ל-NFL כ-OC, וכמובן עסקת החבילה של קארול-את-ג'ינו.

מהרגע שהריידרס קיבלו את הבחירה הראשונה בדראפט 2026, היה ברור שכל החבילה צריכה להתפרק. זו תהיה הפעם הראשונה שהריידרס יבחרו ראשונים בדראפט מאז 2007 - אז הם בחרו ב... ג'מרקוס ראסל, אחד הבאסטים הגדולים והמהדהדים בתולדות הליגה. הבחירה הפעם, ככל הנראה, תצטמצם לפרננדו מנדוזה מאינדיאנה או דנטה מור מאורגון (שאגב, יתמודדו ראש בראש בחצי הגמר של ה-CFB השבוע).

לריידרס יש כרגע הרבה קאפ פנוי (מקום 3 בליגה), אבל מה יש להם להציע למאמן/קיובי החדש שיבוא? ברוק באוורס (אחלה), אשטון ג'נטי (TBD), ו... זהו? את הרסיבר הראוי היחיד שהיה להם, ג'קובי מאיירס, הם שלחו לג'אגס באמצע העונה. קו ההתקפה דורג העונה 28 בליגה בפאס פרוטקשן, והיה אחראי לכמות המהלכים השליליים הכי גדולה בליגה במשחק הריצה... בקיצור - גם בתסריט אופטימי, לתקן כאן את האופרציה זה תהליך של שנתיים, לפחות.

השושלת של הצ'יפס, באופן רשמי, הגיעה לסיומה בהפסדים בק-טו-בק-טו-בק-טו-בק לקאובויס, טקסנס וצ'ארג'רס, אבל אם להיות כנים - אני, וכנראה שגם הפרונט אופיס של KC, לא השכילו להבין שזה קרה כבר בסופרבול האחרון. בשבועות והחודשים הקרובים, יתרכזו שם בלהבין האם טראוויס קלסי יחזור לעוד עונה (כנראה שלא, וכנראה שזה לא מאוד משנה) ובלו"ז ההחלמה של פטריק מהומס מפציעת ה-ACL, אבל הפתרונות לעונה הבאה לא נמצאים שם. אם נעיף מבט מפוכח בשלושת הדראפטים האחרונים של הצ'יפס - נראה את הבעיה:

כמה שחקנים משמעותיים אתה יכולים לספור כאן באמת? ראשי רייס (כשהוא משחק)? קסבייר וורת'י (כשהוא ב-ZONE)?

האמת היא שמאז דראפט 2022 (טרנט מקדאפי, ג'ורג' קארלאפטיס, ליאו צ'אנל, ג'יילן ווטסון, אייזיאה פאצ'קו) - הפרונט אופיס פשוט מפספס בסדרתיות. ואין אף קבוצה בליגה שיכולה לשרוד מקבץ שכזה, אפילו אם הקיובי שלה הוא פאט מהומס, המאמן שלה הוא אנדי ריד, ומתאם ההגנה הוא סטיב ספאגנולו.

בדראפט הקרוב (וגם בפרי אייג'נסי), הצ'יפס יצטרכו למצוא, סוף-סוף, פותח או שניים איכותיים על הקו, למצוא כלי נשק אפקטיבי נוסף בהתקפה, ועוד איזה ניצוץ להגנה שאיבדה השנה את המוג'ו שלה לגמרי. להבדיל אלפי הבדלות - גם כאן, יש מצב שזה לא תהליך של דראפט אחד וזהו.

אז צדקתי בכך שיהיו לבית הזה שתי נציגות בפוסט-סיזן, פשוט לא הנציגות האלו - הברונקוס היו טובים מכפי ששיערתי, וזכו (בצדק, יש לומר) בסיד 1. עם הגנה שמובילה את הליגה בסאקים, וקו התקפה שמדורג ראשון בפאס פרוטקשן ושביעי במשחק הריצה - יש לאוהדי הברונקוס לא מעט סיבות להיות אופטימיים. וכמובן, בו ניקס הוא עוד סיבה לכך - הקיובי הצעיר של דנבר הוכיח לאורך כל העונה הרגילה שהוא יודע להוציא מעצמו את המיטב ברגעים המכריעים, ולבטח יהיו לו כמה וכמה כאלה בחודש הקרוב, ואולי גם בפברואר.

אז לברונקוס יש את הקו מספר 1 בפאס פרוטקשן? אבל נחשו מי מדורג 31 (ו-32 במשחק הריצה)? נכון - הצ'ארג'רס. ג'סטין הרברט משחק העונה, כנראה, את הפוטבול הכי טוב בקריירה שלו, בנסיבות לא פשוטות בכלל. אם הצ'ארג'רס היו מנצחים עוד 2-3 משחקים, אני חושב שהיה לו קייס טוב ל-MVP, אבל זה לא המצב. ובכל זאת, גם השנה לסנגורים של הרברט יהיה אחלה טיעון כדי להסביר ולנמק מדוע הוא יסגור, אולי, עונה שישית בליגה ללא ניצחון פלייאוף: כשהיו לו כלי נשק טובים וקו לא רע/טוב - הייתה הגנה עלובה ומאמן ליצן. הפעם: יש לו נשקים טובים, מאמן טוב מאוד והגנה טופ-5, אבל - הקווים ומשחק הריצה עלובים... בהמשך אחזה האם הוא יצליח להשיג ניצחון פלייאוף ראשון כבר השנה, אבל התירוצים כבר מוכנים ומגובשים. אם הוא יכשל במשימה גם השנה, אמשיך לטעון - יש לו את כל הכישרון הטבעי בידיים, וברגליים, כדי להיות קיובי עילית - אבל עד שהוא ינצח משחק פלייאוף (ויותר מכך) הוא לא יכול להיספר בקטגוריה, ואני לא משוכנע שהוא באמת ראוי למקום בטופ-10.

מוכן לנהל את הדיון הנ"ל רק עם מי שמוכן להודות שזה בסדר אם ג'ורדן לאב וברוק פרדי יכשלו בפלייאוף בלי WR1 מובהק, אם ג'יילן הרטס ייכשל עם פלייקולר עלוב (וקו התקפה בריגרסיה חמורה), שזה בסדר לתת הנחות לסי.ג'יי סטראווד כי משחק הריצה ו-OL שלו בינוניים מאוד, ושג'ארד גוף מקבל פס כי לא היה מסוגל לנצח מספיק עם הגנה ש(שוב) לא דילוורה, כמעט בכל נקודה שבה נדרשה לכך. הסטנדרט צריך להיות אחיד גם לקיוביז שנראים פחות טוב בעין.

---

NFC East:

התחזית שלי:

1. איגלס (פלייאוף)

2. ג'איינטס

3. קומנדרס

4. קאובויס

הדירוג בפועל:

1. איגלס (פלייאוף - סיד 3)

2. קאובויס

3. קומנדרס

4. ג'איינטס

הכותרת שלי בתחזית של הבית הייתה: האיגלס שוברים רצף של 20 שנה בלי זוכה בק-טו-בק בבית (קרה), ריגרסיה של הקומנדרס (קרה) והפתעה של הג'איינטס (לא קרה). בחלק הראשון, וגם בשני - צדקתי בהחלט (ואני חושב שכל מי שישר עם עצמו יסכים, שזה לא נראה אותו דבר גם עם ג'יידן דניאלס בהרכב), ואמשיך לטעון עד יומי האחרון - אם ג'קסון דארט היה פותח את העונה + מאליק נייברס וסקטאבו היו בריאים - הג'איינטס היו מסיימים שניים את העונה הזאת.

לעולם לא יהיה ניתן להוכיח או להפריך זאת, אבל הדבר הכי קרוב יהיה לעקוב אחרי אלה בעונה הבאה, שבה אני מסמן כבר עכשיו את הג'איינטס כמועמדים מובילים להיות הסינדרלה של 2026.

אגב, האיגלס זו הקבוצה היחידה ב-NFL שזכתה בבית שנה שעברה, ושמרה על הכתר בעונה הנוכחית.

בוושינגטון, אני מעריך, יבינו הפעם שהמגמה צריכה להיות להצעיר את הסגל הכי זקן בליגה (שבאופן "מפתיע" גם היה הכי פצוע בליגה), ולא להקשיש אותו יותר. אם זה היה תלוי בי, גם הייתי משחרר את דן קווין - אבל אני מעריך שההצלחה של העונה שעברה + העובדה שאין מועמדים ממש נוצצים בסייקל הזה, ישמרו אותו בארגון לפחות עוד עונה.

הקאובויס הפתיעו אותי לטובה (או לרעה, תלוי איך מסתכלים על זה), כי נראה שהם פגעו טוב במינוי המאמן/פלייקולר החדש, ומשחק הריצה עבר מהפכה חיובית אדירה. שני השמות המרכזיים שיתפסו כותרות בדאלאס בשבועות הקרובים הם ג'וונטה וויליאמס וג'ורג' פיקנס - שהקבוצה צריכה להחליט האם היא רוצה לתת להם חוזים חדשים (ומשמעותיים). בצד השני, כצפוי, המצב נראה קטסטרופה, כשהפינאלה של העונה הגיע עם החיתוך של טרייבון דיגס - עד לאחרונה אול-פרו, ושחקן שג'רי ג'ונס כן החליט לתת לו 100 מיליון דולר וצפונה. אגב, עוד אחד שקיבל סכום דומה רק לאחרונה הוא דרון בלנד, שגם לא נראה מדהים (כמו כל ההגנה), אבל זה כלום לעומת דיגס, שנמדד ב-2025 כאחד הקורנרים החלשים בליגה:

שימו לב - קיוביז שיטרגטו העונה את דיגס השלימה 76.2% מהמסירות שלהם, ל-17.9 יארדים בממוצע, עם פאסר רייטינג כמעט מושלם! האם הפאקרס, שאספו אותו מהווייברס, יצליחו לחלץ ממנו משהו שמזכיר, ולו במעט, את השחקן שהיה פעם?

NFC North:

התחזית שלי:

1. פאקרס (פלייאוף)

2. ליונס (פלייאוף)

3. ויקינגס (פלייאוף)

4. ברס

הדירוג בפועל:

1. ברס (פלייאוף - סיד 2)

2. פאקרס (פלייאוף - סיד 7)

3. ליונס

4. ויקינגס

אז נתחיל במה שלא טעיתי בו - הליונס אכן חוו ריגרסיה רצינית בעונה הזאת, אלא שבפועל זה נגמר בפספוס מוחלט של הפוסט-סיזן. הבעיות - אותן בעיות: אין מספיק לחץ עקבי מקו ההגנה, הסקנדרי מחורר (והפעם גם פצוע), וכצפוי - קו ההתקפה חווה ריגרסיה רצינית, ולא ממש צלח את הבנייה מחדש. האם עוד נגלה שההצלחה של דן קמפבל הייתה תוצאה של נוכחותו של בן ג'ונסון? ההשתלטות הדי מהירה שלו על הפלייקולינג לא באמת שינתה גורלות בדטרויט, ונראה שהוא מעט מתקשה להשתחרר מה"שטיק" של ללכת על זה בדאון 4, כמעט בכל מצב. ואני חושב ששתי השאלות המרכזיות באוף-סיזן הקרוב של הליונס יתחילו שם: האם יביאו מבחוץ פלייקולר חדש, שיאזן קצת את הגישה האולטרא-אגרסיבית של קמפבל? וגם - איך מחזירים את קו ההתקפה להיות דומיננטי כפי שהיה בשנים קודמות?

הויקינגס הם אחת מאכזבות העונה שלי, וזה מתחיל בג'יי.ג'יי מקארתי, ולא פחות מכך, בקווין אוקונול, שלא באמת הצליח להכניס את ההתקפה הזאת לקצב - גם בתקופה הקצרה שבה קרסון וונץ פתח. ג'סטין ג'פרסון רשם שיאים שליליים בקריירה בתפיסות, יארדים, יארדים בממוצע למשחק, אחוזי תפיסה ויארדים בממוצע לטארגט (7.4 בלבד, אחרי שהשפל הקודם היה 9.7). ההגנה של בריאן פלורס (ששמו עולה שום בימיו הראשונים של האוף-סיזן כמועמד לעזוב לטובת משרת אימון) החזיקה את הקבוצה בלא מעט משחקים, אבל זה לא הספיק הפעם. כאמור - אני נותן למקארתי עוד עונה של חסד, אבל בתום 2026 הויקינגס יצטרכו לקבל החלטה - האם אלה הקיובי והמאמן שהם רוצים לרוץ איתם לשנים קדימה.

חשבתי שהפאקרס יקחו את הבית הזה, ואם לא פציעות (בראשן, מייקה פארסונס) וכמות קאמבקים באמת לא סבירה של הברס, כולל במשחק השני נגד הפאקרס, זה כנראה היה קורה. אבל צריך להגיד ביושרה - הברס (שחשבתי שינצחו העונה 8-9 משחקים) התעלו מעל כל הציפיות, ואם אתם רוצים להבין את ההשפעה של מאמן טוב על קיובי - פשוט תראו את השיפור הקיצוני של קיילב וויליאמס העונה בקבלת ההחלטות: אם בעונה שעברה 28.2% מהלחצים על קיילב הפכו לסאקים, אז העונה הנתון עמד על 10.8% בלבד - מהנתון החלש בליגה, לאחד הטובים ביותר. חלק גדול מהעובדה היא שקיילב למד להשתמש בניידות שלו כדי לברוח מסאקים ולזרוק את הכדור החוצה (אחוז ההשלמה שלו ירד מ-62% בעונת הרוקי ל-58% העונה, וזה חלק גדול מהסיפור), וזו התפתחות חיובית מאוד - הוא למד להימנע ממהלכים שליליים, ואם נחבר את זה לכמות ה-INTs הנמוכה היסטורית שלו, זה בסיס טוב לקבוצה, שגם הובילה השנה את הליגה ביצירת איבודים, עם 33 (מאזן 22+ באיבודים, בסך הכול).

הבעיה הגדולה? הגנת המסירה, שלא התייצבה באמת אחרי חזרתם מפציעות של הליינבקרים הפותחים ושל ג'יילן ג'ונסון - הגנת המסירה של הברס מאפשרת 7.6 יארדים בממוצע לניסיון (מקום 28 בליגה, כשהמדורגות הבאות שהגיעו לפלייאוף הן הגנות הסטילרס והפנתרס, שמדורגות 22-23, עם 7.2 יארדים בממוצע).

וכאן נכנסים ג'ורדן לאב והפאקרס לתמונה - אני לא מאמין שזו תוכל להיות קבוצה שההגנה ומשחק הריצה יסחבו בפלייאוף. העומק מאחורי מייקה פארסונס לא מספיק איכותי כדי לתת את הטון בעקביות בפוסט-סיזן, בטח כשהם צפויים לשחק בחוץ את כל המשחקים. אם הפאקרס יילכו עד הסוף (הסיכוי הזה עדיין קיים) - ג'ורדן לאב יצטרך לחבר כמה תצוגות מופת.

NFC South:

התחזית שלי:

1. פלקונס (פלייאוף)

2. באקנירס

3. פנתרס

4. סיינטס

הדירוג בפועל:

1. פנתרס (פלייאוף - סיד 4)

2. באקנירס

3. פלקונס

4. סיינטס

אז חזיתי את הדעיכה של הבאקנירס (בכל זאת, חמישה תארים ברצף - זה צריך היה להסתיים מתישהו), אבל חשבתי שהפלקונס יהיו אלה שיהנו מן ההפקר, וגם כאן, כמו ב-NFC הצפוני - הימרתי על הסוס הלא נכון (או ליתר דיוק, על קיובי השנה השנייה, שלא באמת שיחק בעונת הרוקי שלו, הלא נכון). אם הייתם אומרים לי לפני שבוע 1, שהפלקונס ישכילו לתקן את הפגם הקטלני שפגע בהם יותר מכל בשנתיים האחרונות, הפאס ראש הלא קיים, ובעזרת שני רוקיז מעולים (ג'יימס פירס וג'יילן ווקר) - לסיים את העונה שניים בקטגוריה, רק מאחורי הברונקוס, הייתי אומר לכם - "זה סגור, הם בפלייאוף, ועם לפחות 10 ניצחונות". הפלקונס בכל זאת הצליחו לפשל, וראחים מוריס שילם את המחיר (בצדק מוחלט, יש לומר).

אני לא יודע מי יהיה המאמן הבא באטלנטה, אבל הבעיה היותר גדולה היא שאני לא סגור מי יהיה הקיובי... קאזינס סיים את העונה כשהוא משחק פוטבול טוב יותר ממה שפניקס הציג לפני הפציעה, וכך בפני הקבוצה ניצבות שתי אופציות לא ממש אידיאליות: קיובי מזדקן עם תקרה נמוכה, או קיובי שנה שלישית עם היסטוריית פציעות בעייתית.

העונה הזאת נגמרה בתיקו של שלוש קבוצות במאזן 8-9, שהוכרע רק על בסיס המאזן הפנימי (שני הניצחונות של קרוליינה על אטלנטה), ובעונה הבאה, אם להסתמך על חצי העונה הראשונה ביחד של קלן מור וטיילר שוק - כנראה שזה יהיה מירוץ די מאוזן של ארבעה סוסים בעונה הבאה. על הבעיות של הבאקס דיברתי כבר רבות בשבועיים האחרונים בפודקאסט, וגם שם, למרות שאיני משוכנע שההנהלה מבינה זאת, יש צורך בריענון בעמדת ה-HC. והאמת היא שדווקא הישארותו במקום של טוד בולס כנראה מובילה לכך שהבית הזה כה מאוזן, כי כרגע אין אפילו קבוצה אחת בבית שאפשר לומר בוודאות שיש לה את המאמן הנכון ו/או את הקיובי הנכון כדי לעשות ריצת פלייאוף ראויה. לכל אחת מהקבוצות יש (אולי) רק אחת משתי הפונקציות האלו במקומה.

היתרון של הפנתרס הוא שאם הם יעשו משהו מפתיע בפוסט-סיזן הזה, אולי נגלה שדווקא הם, באופן מפתיע, היוצא מן הכלל כאן (ספוילר קטן: אני לא אופטימי בכלל).

NFC West:

התחזית שלי:

1. ראמס (פלייאוף)

2. ניינרס (פלייאוף)

3. סיהוקס

4. קרדינלס

הדירוג בפועל:

1. סיהוקס (פלייאוף - סיד 1)

2. ראמס (פלייאוף - סיד 5)

3. ניינרס (פלייאוף - סיד 6)

4. קרדינלס

בתחילת פברואר 2024, הכנתי כאן בבלוג דירוג מוקדם של שמונת מינויי ה-HC של אותו אוף-סיזן. דירגתי שם את מקדונלד במקום השני מתוך שמונה (אחרי ג'ים הארבו) והנה קטע ממה שכתבתי: "...מה שהרשים אותי במיוחד בהגנה של מקדונלד העונה, זה לראות את ההתאמות שהוא עושה במחצית השנייה - ראו את זה מצוין בשני משחקים הפלייאוף האחרונים של הרייבנס, בהם ההגנה שלו לא נתנה לסי.ג'יי סטראוד ומהומס לשים אפילו נקודה אחת על הלוח. על פניו, חיבור נהדר לפרנצ'ייז שהשנים הכי יפות שלו הגיעו עם ה-Legion of Boom, ויש לו גם היום הגנה עם המון כישרון שטרם הבשיל. ומכאן נרחיב קצת את נקודת המבט לבית של הסיהוקס, בו אפשר למצוא מוחות התקפיים מבריקים כמו שון מקווי וקייל שנהאן. הרייבנס היו העונה במאזן 8-0 נגד התקפות מעץ האימון של שנהאן ומקווי (יוסטון פעמיים, בנגלס פעמיים, צ'ארג'רס, ראמס, ניינרס ומיאמי). בשמונת המשחקים האלה, ההגנה של הרייבנס החזיקה את היריבות שלה על 17.75 נקודות בממוצע. זה נתון שינצח לקבוצה הרבה משחקים, עם הופעה התקפית סבירה פלוס".

באותו אוף-סיזן גם חזיתי שהסיהוקס יזכו בבית ויגיעו לפלייאוף - אז טעיתי בגדול, והרגשתי עם זה קצת רע, אז אפשר הפעם לפחות להתנחם שהנבואה התגשמה כמעט במלואה, פשוט בדיליי של שנה. ואפשר לומר שאין משחק שגילם יותר את המהפכה של מקדונלד בסיאטל, מאשר הניצחון האדיר ב-SF בשבוע 18, שהבטיח לסיהוקס את הסיד ה-1 ב-NFC.

לפי ווגאס, הסיהוקס הם כרגע הפייבוריטים להניף את הלומברדי, וזה די מדהים, אם נסתכל על מאזן כוחות ביום שבו העונה נפתחה, ואת ההפסד הביתי הלא מאוד מעודד לניינרס בשבוע 1.

הקרדיט מגיע לא רק למקדונלד, אלא גם למתאם ההתקפה החדש, קלינט קוביאק, שהגיע מהסיינטס - הודות לעבודה של שניהם, הסיהוקס הם הקבוצה השישית בלבד ב-40 השנים האחרונות שסיימת את העונה ראשונה ב-DVOA (מדד שבוחן יעילות התקפה והגנה, בשקלול עוצמת היריבות) - משני צידי הכדור. בארבע מתוך חמש הפעמים הקודמות - זה נגמר בזכייה בסופרבול:

הסיהוקס הימרו על מקדונלד, שהיה אז רק בן 35 ואחד המאמנים הראשיים הצעירים בתולדות הליגה, לתפקיד HC ראשון. הם עשו זאת אחרי עונה שסיימו בה 8-9 ופספסו את הפלייאוף, תחת פיט קארול - שזכה בסיאטל בסופרבול, הגיע לאחד נוסף (שנגמר באופן טראגי) ובסך הכול הגיע לפוסט-סיזן ב-10 מתוך 14 השנים שלו בקבוצה. ההימור שהם לקחו, והרייבנס לא לקחו במקביל, הוא מה שעושה העונה, לדעתי, את ההבדל בין שני הפרנצ'ייזים האלה - שמתקדמים בכיוונים מנוגדים. ואי אפשר בלי לציין את הנתון המדהים הזה ולתת את הקרדיט לסם דארנולד - שהופך לקיובי השני אי-פעם שרושם שתי עונות של 14 ניצחונות בק-טו-בק, אחרי... טום בריידי (שעשה זאת בפטריוטס ב-2003/4).

עד כאן הסיהוקס, שהרוויחו כאן את ההרחבה, וברשותכם - אתייחס בקצרה לשלוש הקבוצות האחרות בבית:

הראמס - העונה התחילה נהדר, הסתיימה קצת פחות עם 3 הפסדים מ-6 המשחקים האחרונים. ההגנה הראתה לא מעט פגיעות, בעיקר בהיעדרו של הסייפטי המצוין, קוונטין לייק, וג'ארד וורס (שהיה בחירה מוקדמת שלי לשחקן ההגנה של העונה) לא נתן את קפיצת המדרגה שרבים חזו לו. סטאפורד התחיל לאבד קצת כדורים, גם הפציעה של דוונטה אדאמס (שאמור להיות כשיר לפלייאוף) הקשתה על אחוזי ההצלחה, בעיקר ברדזון. ועדיין - סטאפורד מועמד MVP לגיטימי, עם מספרים נהדרים, פוקה הוא (לדעתי) הרסיבר הכי טוב בליגה, הקווים טופ 10 (בשני הצדדים), משחק הריצה הוא מהיעילים בליגה, ושון מקווי הוא שון מקווי - לראמס יש סיכוי טוב כמו לכל קבוצה אחרת ללכת עד הסוף.

הניינרס - פצועים להחריד, ובנסיבות, בהחלט הופתעתי לטובה. קייל שנהאן קרא כמה משחקים מדהימים, ברוק פורדי השתיק את רוב המבקרים שתהו אם נכון להחליף אותו במאק ג'ונס, ורוברט סלאח אולי הרוויח לעצמו עוד הזדמנות כ-HC במקום אחר. למרות שלרוב אני מאוד ספקן לגבי מתאם שמנסה להשתדרג, נכשל, חוזר לתאם, ואז שוב מנסה - במקרה של סלאח, יש מצב שאפקט הג'טס כאן היה חזק יותר מהכול. מרבית הפציעות ימשיכו ללוות את הניינרס בפלייאוף, כשפרד וורנר עשוי לחזור למשחק השני (אם הקבוצה עדיין תהיה בטורניר) - זה לא יהיה פשוט בכלל, בכלל.

על הקרדינלס, ברשותכם לא אכביר במילים ואסתפק במשפט: עדיף מאוחר מאשר אף פעם (ג'ונתן גאנון ו-קיילר מורי). זו אולי הקבוצה שהכי רחוקה מקונטנשן בכל הליגה, אם בוחנים את מה שיש שם, ומה שחסר.

במבט מלמעלה

בעונה שעברה חזיתי בדיוק רק 7 מתוך 16 קבוצות שהגיעו לפלייאוף. העונה: 8 מתוך 16 (4 מכל קונפרנס). התחזית המוקדמת שלי לסופרבול כבר די קרסה, כאמור, אבל זו האלטרנטיבית (בילס נגד איגלס) בחיים, גם אם לא נראית ממש טוב.

בכל הקשור לפרסי העונה - זה מה שחזיתי, וזה מה שלדעתי צריך לקרות:

ה-MVP: דרייק מיי (פטריוטס), התחזית המוקדמת: ג'ו בורו (בנגלס) או למאר ג'קסון (רייבנס)

ה-OPOY: ג'קסון סמית נג'יגבה (סיהוקס), התחזית המוקדמת: ביז'אן רובינסון (פלקונס) או ג'אמיר גיבס (ליונס)

ה-DPOY: מיילס גארט (בראונס), התחזית המוקדמת: ג'ארד וורס (ראמס) או ג'יילן קרטר (איגלס)

ה-OROY: טט מקמילן (פנתרס), התחזית המוקדמת: אומאריון האמפטון (צ'ארג'רס) או קאם וורד (טיטאנס)

ה-DROY: ניק אמאנווארי (סיהוקס), התחזית המוקדמת: עבדול קרטר (ג'איינטס) או מלקאי סטארקס (רייבנס)

ובהקשר לאחרון, חייב להציג את הברייקדאון הזה של אחד מחשבונות הטוויטר האהובים עליי לניתוח מהלכים, עם מקבץ היילייטים של אמאנווארי מהמשחק האחרון נגד הניינרס:

מאמן העונה: מייק מקדונלד (סיהוקס), התחזית המוקדמת: מאט לאפלור (פאקרס) או מייק ורייבל (פטריוטס)

אם היו נותנים לי להצביע ל-AP

(ברשותכם, לא אציין כאן עמדות פרינג' וספיישל טימס)

התקפה:

קוורטרבק:

קבוצה ראשונה - דרייק מיי (פטריוטס), מאט סטאפורד (ראמס)

קבוצה שנייה - ג'וש אלן (בילס), ג'סטין הרברט (צ'ארג'רס)

ראנינג בק:

קבוצה ראשונה - ביז'אן רובינסון (פלקונס), ג'יימס קוק (בילס)

קבוצה שנייה - ג'ונתן טיילור (קולטס), ג'אמיר גיבס (ליונס)

רסיבר:

קבוצה ראשונה - ג'קסון סמית-נג'יגבה (סיהוקס), פוקה נאקואה (ראמס)

קבוצה שנייה - ג'ורג' פיקנס (קאובויס), אמון-רה סיינט בראון (ליונס)

טייט אנד:

קבוצה ראשונה - טריי מקברייד (קרדינלס)

קבוצה שנייה - ברוק באוורס (ריידרס)

תאקל שמאלי:

קבוצה ראשונה - גארט בולס (ברונקוס)

קבוצה שנייה - טריסטן ווירפס (באקנירס)

תאקל ימני:

קבוצה ראשונה - פניי סוול (ליונס)

קבוצה שנייה - וורן מקלנדון (ראמס)

גארד שמאלי:

קבוצה ראשונה - ג'ו טוני (ברס)

קבוצה שנייה - דמיאן לואיס (פנתרס)

גארד ימני:

קבוצה ראשונה - קווין מיינרז (ברונקוס)

קבוצה שנייה - קוונטין נלסון (קולטס)

סנטר:

קבוצה ראשונה - טאנר בורטוליני (קולטס)

קבוצה שנייה - קריד האמפרי (צ'יפס)

הגנה:

אדג' (מאחד כאן DE ו-OLB):

קבוצה ראשונה - מיילס גארט (בראונס), ניק בוניטו (ברונקוס)

קבוצה שנייה - וויל אנדרסון (טקסנס), איידן האצ'ינסון (ליונס)

קו הגנה פנימי (IDL):

קבוצה ראשונה - ג'פרי סימונס (טיטאנס), ביירון מרפי (סיהוקס)

קבוצה שנייה - קובי טרנר (ראמס), ג'ורדן דיוויס (איגלס)

אינסייד ליינבקר:

קבוצה ראשונה - ג'ק קמפבל (ליונס), דווין לויד (ג'אגוארס)

קבוצה שנייה - זאק בון (איגלס), דמאריו דיוויס (סיינטס)

קורנרבק:

קבוצה ראשונה - דרק סטינגלי (טקסנס), דבון ווית'רספון (סיהוקס)

קבוצה שנייה - קוויניון מיטשל (איגלס), פאט סרטאן (ברונקוס)

סייפטי:

קבוצה ראשונה - קסבייר מקיני (פאקרס), קיילן בולוק (טקסנס)

קבוצה שנייה - קול בישופ (בילס), ניק אמנווארי (סיהוקס)

הבראקט שלי לפלייאוף 2025/6

השנה פנו אליי חברים מחברה בשם "Common Ninja" שמפתחים מוצר ליצירת ברקאטים שונים, והם הפיקו השנה גם גרסה שרלוונטית לפלייאוף ה-NFL.

בהמשך השבוע אני מתכנן להריץ על הפלטפורמה שלהם איזו תחרות לקהילה, שבה כל אחד יוכל למלא (לפני תחילת הפלייאוף) בראקט משלו, ובסיומה נראה - מי היה הכי קרוב לתוצאה הסופית של הטורניר.

אם אתם עוקבים אחריי בטוויטר - אפרסם שם. ואם לא (מניח שזה אומר שאין לכם חשבון שם) - אתם יכולים להשתתף דרך הלינק הזה:

https://commoninja.site/154d1732-7ee6-417f-82da-fff520784863

ובינתיים - זה הבראקט שלי לפלייאוף 2025/6: