סיכום שבוע 7: פנטזיות של אוקטובר

Oran Greenman
2 days ago
17 min read

גם בעונה כל-כך כאוטית ולא צפויה, בליגה כאוטית ולא צפויה ממילא, אני מתרשם שיש תזכורת שחשוב לעשות כאן, לאוהדים יחסית חדשים, וגם לוותיקים יותר ששכחו (או בוחרים לשכוח):

גם אם אתם חושבים שאתם יודעים ומבינים איזו קבוצה, או קבוצות, הן הכי טובות בליגה ויגיעו לסופרבול בסוף העונה - אתם לא. וגם אני לא, למען הסר ספק.

זה לא עלבון כלפיכם או כלפי הקבוצה שלכם, זה פשוט ניתוח של המציאות שמתבסס על כל מה שקרה בליגה הזאת בשנים האחרונות.

כמובן, שחלק מהעניין הוא לחזות תחזיות ולנתח ביצועים, אבל בואו לא נתבלבל: קבוצות שנראות מעולה היום, יכולות לסיים את העונה בקול ענות חלושה, וקבוצות שנראות לא מבריקות - עשויות להבריק בדצמבר/ינואר, ואפילו בפברואר. הרבה יותר מנקודות סטייל, או נקודות בכלל, הדבר המרכזי שצריך לעניין כרגע כל אוהד - הוא לאסוף כמה שיותר Ws.

ולמה אני מרגיש צורך להדגיש את זה? ובכן, למרות הפרגונים הרבים שלי לקולטס בשבועות האחרונים (כולל אחת ההרחבות בפוסט האחרון) יש כמה אוהדי קולטס בסושיאל שחושבים שאני הייטר ושטחי בניתוחים שלי, מכיוון שאני משתדל לשים את התצוגות (המרשימות מאוד) שלהם בפרופורציה. אגב, גם אחרי ניצחון יפה מאוד על הצ'ארג'רס השבוע. אחד מאותם אוהדים הרבה לעשות, וממש משתדל להטריל ולזלזל בכל הזדמנות לאחרונה. אז הנה משהו בשבילו ובשבילכם:

לקולטס יש העונה 33.1 נקודות למשחק, והם מחזיקים בשיא ליגה חדש (לשבעת השבועות הראשונים) בנקודות בממוצע לדרייב. אבל עד כמה התקפה שרושמת מספרים כאלה "מבטיחה" לקבוצה מקום בשלבים המתקדמים של הפוסט-סיזן? ובכן - היו יותר מקרים שבהם התקפה היסטורית (ומיד אגדיר בדיוק) לא עברה אפילו את הסיבוב הראשון בפלייאוף, מאשר שכזו זכתה בסופרבול. והנה הפירוט (בעדיפות SumerBrain), לכל ההתקפות הכי חזקות בהיסטוריה, מבחינת נקודות בממוצע למשחק, לאורך 7 השבועות הראשונים של העונה, וגורלן בתום העונה:

דנבר ברונקוס (2013): 42.6 נקודות בממוצע - הפסידה בסופרבול
ניו אינגלנד פטריוטס (2007) - 39.9 נודות בממוצע - הפסידה בסופרבול
ניו אורלינס סיינטס (2007): 39.7 נקודות בממוצע - זכתה בסופרבול
קנזס סיטי צ'יפס (2018): 37.1 נקודות בממוצע - הפסידה בגמר AFC
ניו אינגלנד פטריוטס (2015): 35.5 נקודות בממוצע - הפסידה בגמר AFC
מיאמי דולפינס (2023): 34.3 נקודות בממוצע - הפסידה בווילדקארד
דאלאס קאובויס (2021): 34.2 נקודות בממוצע - הפסידה בווילדקארד
ניו אורלינס סיינטס (2011): 34.1 נקודות בממוצע - הפסידה בדיוויז'נאל
ניו אורלינס סיינטס (2018): 34.0 נקודות בממוצע - הפסידה בגמר NFC
סיאטל סיהוקס (2020): 33.8 נקודות בממוצע - הפסידה בווילדקארד

שימו לב - כל הקבוצות כאן השיגו יותר נקודות בממוצע מהקולטס של העונה, וכל שלוש "האקטואליות" ביותר - הפסידו במשחק הראשון של הפוסט-סיזן. כלומר - אם לקבוצה שלכם יש התקפה בסטנדרט הזה לאורך 7 שבועות - ההיסטוריה מלמדת שיש לה את אותו הסיכוי לעוף בסיבוב הראשון של הפלייאוף, ולהגיע לסופרבול.

ומה מבחינת מאזנים? כאן הדברים קצת יותר "פשוטים" - מתוך 20 הקבוצות שהגיעו לסופרבול בעשור האחרון:

לקבוצה אחת היה מאזן 7-0 (ראמס 2018, שהפסידה ב-SB)

ל-5 קבוצות היה מאזן 6-0 (רק אחת מהן, ברונקוס 2015, ניצחה - קבוצה אחרת שפתחה עם מאזן דומה - הפנתרס)

ל-5 קבוצות היה מאזן 6-1 (4 מהן זכו ב-SB)

ל-7 מהן היה מאזן 5-2 (4 מהן זכו ב-SB)

לקבוצה אחת היה מאזן 4-2 (האיגלס שזכו ב-SB האחרון)

ולקבוצה אחת בלבד היה מאזן שכלל 3 הפסדים (פלקונס שהפסידו את ה-SB של 2016, עם מאזן 4-3). לתשומת ליבם של אוהדי הצ'יפס...

אגב, לאותה קבוצה של אטלנטה הייתה ההתקפה הטובה בליגה - שסיימה את העונה עם ממוצע 33.8 נקודות למשחק.

בקיצור, חברות וחברים - תחיו את הרגע, תהנו מהקבוצה שלכם, בעיקר אם היא מצליחה ומלהיבה, אבל קצת (קצת!) פרופורציות. בסופרבול זוכים בפברואר, באוקטובר - אפשר רק לפנטז.

להאזנה לסיכום שבוע 7 בגרסת הפודקאסט

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.

לחצו כאן והצטרפו ל-624 אוהדים שכבר שם!

מקרא לסימוני המשחקים:

משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺

שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉

פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯

פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻

פיקים שטעיתי גם וגם 🥶

שבוע 7 בקליפת אגוז 🥥:

השחקן המצטיין בהתקפה: ג'יילן הרטס, קווטרבק, איגלס ; השחקן המצטיין בהגנה: ג'יי.סי הורן, קורנרבק, פנתרס

הפתעת השבוע: סינסינטי בנגלס
אכזבת השבוע: ג'קסונוויל ג'אגוארס
הופעת הפנטזי של השבוע: כריסטיאן מקאפרי, ראנינג בק, ניינרס
טופ 3 משחקים לצפייה בריפליי: 1. ברונקוס - ג'איינטס, 2. בנגלס - סטילרס , 3. ויקינגס - איגלס
מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 66-1-41{השבוע: 8-7}
מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 48-60{השבוע: 7-8}

הנבחרת:

מהלך השבוע של "פיק סיקס":

ג'אמיר גיבס עם החיקוי הכי טוב שלו ל-CJ2K (כריס ג'ונסון האגדי מהטיטאנס, למי שלא מכיר את הרפרנס)

תמונת השבוע של "פיק סיקס":

השופט במשחק סיהוקס-טקסנס מגן בגופו על JSN מפני חבורת שחקני יוסטון זועמים

הפודיום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי טוב - כרגע}:

🥇 צ'יפס: המאזן לא משקף זאת, אבל עם ההגנה הזאת וסד"כ מלא בהתקפה - זו הקבוצה הכי מפחידה ב-AFC

🥈 קולטס: על הצ'ארג'רס אי אפשר לומר שהם נמושות, וגם הם טואטאו די בקלילות עם 38 נקודות

🥉 ראמס: תגידו מה שתגידו על טרבור לורנס, זה עדיין היה ניצחון סופר מרשים בלונדון (בלי פוקה!)

הקו האדום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי רע- כרגע}:

🚽 ריידרס

💩 ג'טס

💀 דולפינס

6 תובנות כלליות לגבי שבוע 7:

בחרתי בג'יילן הרטס כשחקן ההתקפה של השבוע, אבל היו עוד קונטנדרים מאוד ראויים - בעמדת הקיובי (דרייק מיי מעל כולם, כנראה), אבל בעיקר ב-RB: ג'ונתן טיילור, כריסטיאן מקאפרי וג'אמיר גיבס עם 3 הופעות סופר, סופר מרשימות, שהובילו את ההתקפות שלהם לניצחונות. מייקה פארסונס (3 סאקים) היה קרוב מאוד לזכות בעוד תואר שחקן ההגנה של השבוע.
משהו קורה עם הבועטים ב-NFL שלא ראינו בשום עונה אחרת בהיסטוריה. בעונות 2016-2021, לא הייתה אפילו בעיטת פילד-גול אחת מדויקת מ-60 יארדים ומעלה, אבל מאז: היו 5 כאלו ב-2022, 5 ב-2023, 4 ב-2024, והעונה יש כבר 6 כאלו! (כולל 2 בשבוע האחרון). לברנדון אוברי מהקאובויס לבדו יש 5 בעיטות מוצלחות מ-60 יארדים ומעלה בשלוש העונות שלו ב-NFL.
יש ב-NFC שמונה קבוצות עם הפסד אחד או שניים, כשש מתוכן מרוכזות בשני בתים בלבד: הצפון והמערב... מעריך בזהירות שאלה הם שני הבתים הכי חזקים בליגה, ויש מצב שהם גם ישלחו 3 קבוצות לפוסט-סיזן.
ברוח הצפיפות הזאת, אם הייתי צריך לעדכן היום את התחזיות שלי לזוכות בבתים, אז הייתי הולך על: קולטס, פטריוטס, צ'יפס ו... נשאר עם הרייבנס (!!!), בהנחה שלמאר חוזר בשבוע הבא. ב-NFC: איגלס, ליונס, ראמס ובאקנירס.
יש כמה קבוצות בליגה שדי ברור שלא ילכו העונה לשום מקום: טיטאנס, דולפינס, סיינטס, ג'טס... אני תוהה איך זה שאף אחת מהן לא הייתה מעורבת באיזה טרייד משמעותי עדיין, במרחק של כשבועיים מהדדליין. אולי זו בסך הכול טקטיקת משוא ומתן וניסיון לשפר עמדות.

הפלייקולר ההתקפי הכי טוב העונה בליגה הוא שיין סטייכן מהקולטס. בצד ההגנתי - זה רוברט סלאח מהניינרס, ואני חושב שאם העונה הייתה נגמרת היום - הוא היה ראוי לתואר עוזר המאמן של השנה.

תוצאות המשחקים והפיקס שלי:

משחק TNF: בנגלס (3-4) - סטילרס (4-2) 31-33 🥶🥈

משחק אחה"צ בלונדון: ג'אגוארס (4-3) - ראמס (5-2) 35-7 🎯📺

ברס (4-2) - סיינטס (1-6) 14-26🎯

בראונס (2-5) - דולפינס (1-6) 6-31🥶

טיטאנס (1-6) - פטריוטס (5-2) 31-13🎯

צ'יפס (4-3) - ריידרס (2-5) 0-31👍

ויקינגס (3-3) - איגלס (5-2) 28-22🥶🥉

ג'טס (0-7) - פנתרס (4-3) 13-6 🥶

ברונקוס (5-2) - ג'איינטס (2-5) 32-33🎯🥇

צ'ארג'רס (4-3) - קולטס (6-1) 38-24🎯

קאובויס (3-1-3) - קומנדרס (3-4) 22-44🥶

קרדינלס (2-5) - פאקרס (4-1-1) 27-23🎯

משחק SNF: ניינרס (5-2) - פלקונס (3-3) 10-20🥶

משחק MNF: ליונס (5-2) - באקנירס (5-2) 9-24 🎯

משחק MNF: סיהוקס (5-2) - טקסנס (2-4) 19-27🥶

תפריט ניווט בין הניתוחים:

הדאון הכי חשוב: איזה דאון חשוב יותר להצלחת קבוצה: הראשון או השלישי? התשובה (אולי) תפתיע אתכם

מעבר לחלון: כמה טריידים שהייתי רוצה לראות על רקע משחקי השבוע, ולקראת הטרייד דדליין.

הסודות של סטייכן: כמה דוגמאות למה שהופך את הפלייקולינג של שיין סטייכן לכה קטלני ב-2025

ג'ינו > מהומס: PFF נתנו השבוע לקיובי של הריידרס את הציון הגבוה מהשניים וחוללו סערה... יצאתי לבדוק

עוד 13 נגיסים: משפט או שניים על כל יתר המשחקים של השבוע

דירוג העוצמה העדכני של פיק סיקס

הדאון הכי חשוב:

כולם מדברים על דאון 3 (ואפשר להבין את זה) - אבל לא מספיק מדברים על דאון 1. כמובן שהדברים קשורים זה בזה, אבל יצא שלאחרונה אני מוצא את עצמי מתמקד באופן שבו קבוצות מתחילות כל סדרה התקפית. אולי זה קשור לעובדה שהקבוצה שלי (האיגלס) היא אחת החלשות בליגה, עם 4.57 יארדים בממוצע למהלך בדאון ראשון בלבד (מקום 30 בליגה)!

סביבה, קבוצות שהמאזן שלהן נראה הרבה פחות טוב:

מקום 32: אריזונה קרדינלס עם 3.95 יארדים בממוצע למהלך בדאון 1

מקום 31: קליבלנד בראונס עם 4.01 יארדים בממוצע

מקום 30: פילדלפיה איגלס עם 4.73 יארדים בממוצע

מקום 29: סינסינטי בנגלס עם 4.81 יארדים בממוצע

מקום 28: לוס אנג'לס צ'ארג'רס עם 4.83 יארדים בממוצע

מקום 26+27: ניו אורלינס סיינטס ו-וושינגטון קומנדרס עם 4.88 יארדים בממוצע

מקום 25: טנסי טיטאנס עם 4.92 יארדים

מקום 24: סאן פרנסיסקו פורטי-ניינרס עם 4.95 יארדים בממוצע

מקום 23: יוסטון טקסנס עם 5.03 יארדים בממוצע

ומה קורה בראש הטבלה בהקשר לנתון הזה?

מקום 1: אינדיאנפוליס קולטס - 7.04 יארדים בממוצע לדאון 1

מקום 2: דטרויט ליונס - 6.54 יארדים בממוצע

מקום 3: בולטימור רייבנס - 6.5 יארדים בממוצע

מקום 4: קנזס סיטי צ'יפס - 6.42 יארדים בממוצע

מקום 5+6: מינסוטה ויקינגס וסיאטל סיהוקס - 6.25 יארדים בממוצע

מקום 7: דאלאס קאובויס - 6.09 יארדים בממוצע

מקום 8: אטלנטה פלקונס - 5.91 יארדים בממוצע

מקום 9+10: גרין ביי פאקרס וקרוליינה פנתרס - 5.82 יארדים בממוצע

אז מה למדנו כאן? ובכן, אפשר לטעון שהדאון הראשון הוא החשוב מכולם, בדיוק כפי שארוחת בוקר נחשבת לחשובה מכל הארוחות ביום - אפשר לראות בנתונים שחולשה בדאון 1, זו דרך נהדרת להיות בין הקבוצות החלשות בליגה (אריזונה, קליבלנד, טנסי וגם הסיינטס - לדעתי הן קונצנזוס לאחת מ-6 ההתקפות החלשות בליגה, היום), בעוד שלהיות אפקטיבי בדאון הזה - שווה מאזן 500 ומעלה, לפחות ב-9 מתוך 10 המקרים (בולטימור היא החריגה, גם כאן). כמובן שיש כאן גם קורלציה טובה בין איכות התקפת הריצה (בחירה פופולארית לרוב הקבוצות בדאון 1) לבין האפקטיביות מבחינת יארדים.

כמובן שככל שקבוצה מתקשה בדאונים המוקדמים, כך היא מגבילה את ספר המהלכים של עצמה בדאון 3, ומייצרת הזדמנויות להגנה היריבה לייצר עוד לחץ. אם נעשה כאן השוואה לרשימת הקבוצות עם הדאון השלישי הכי ארוך (בממוצע), אנחנו נוכל לראות קורלציה לא רעה, אבל גם ככה חריגות, שמיד אנסה להסביר:

קבוצות עם הדאון ה-3 הממוצע הארוך ביותר:

שיקגו ברס (8.37 יארדים, 39.74% המרה)
פילדלפיה איגלס (8.01, 34.12%)
טנסי טיטאנס (7.93, 28.26%)
ג'קסונוויל ג'אגוארס (7.83 יארדים, 32.98%)
סיאטל סיהוקס (7.65, 36.59%)
בולטימור רייבנס (7.65, 40.58%)
דנבר ברונקוס (7.61, 38.95%)
וושינגטון קומנדרס (7.61, 35.53%)
אריזונה קרדינלס (7.53 יארדים, 45.83%)
מיאמי דולפינס (7.52 יארדים, 41.67%)

קבוצות עם הדאון ה-3 הממוצע הקצר ביותר:

לוס אנג'לס ראמס (5.84 יארדים, 36.25% המרה)
סאן פרנסיסקו פורטי-ניינרס (5.97 יארדים, 47.06%)
גרין ביי פאקרס (6.17 יארדים, 48.05%)
אטלנטה פלקונס (6.32 יארדים, 41.77%)
דטרויט ליונס (6.54, 37.65%)
דאלאס קאובויס (6.58, 45.24%)
באפלו בילס (6.60, 41.18%)
קנזס סיטי צ'יפס (6.67, 44.44%)
ניו אורלינס סיינטס (6.74, 36.36%)
אינדיאנפוליס קולטס (6.81, 46.15%)

אפשר לראות שאין כאן קורלציה מושלמת בין הדירוגים בדאונים 1 ו-3... הרי קבוצות לא תמיד מגיעות לדאון 3, ישנן התקפות שצוברות כמות דגלים גבוהה במיוחד לרעתן (בראשן הג'אגס, קומנדרס והברונקוס), וישנו הדאון ה-2 שצריך לשקלל כאן בנוסחה, אבל בשורה התחתונה: 9 מתוך 10 הקבוצות עם הדאון ה-3 הקצר ביותר בליגה אוחזות במאזן 500 או חיובי (הסיינטס הם החריגים כאן), בעוד ש-5 בלבד מהקבוצות עם הדאון ה-3 הארוך ביותר מחזיקות במאזן שכזה.

בקיצור, אולי מה שאני מראה כאן זה בגדר: עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה, והכול די ברור מאליו. אבל מבחינתי, היה מעניין להריץ את המספרים כאן ולראות, שיש קורלציה יותר חזקה בין חוסר ההצלחה של קבוצה בדאון 1 למאזן שלה, ביחס לאורך ממוצע גבוה של הדאון השלישי.

מעבר לחלון:

חלון ההעברות בליגה יסגר בעוד כשבועיים (4.11, ב-23:00 שעוננו), והדיווחים על קבוצות שמחפשות לקנות ושחקנים שמחפשים לברוח תופסים תאוצה. מניסיוני - הרבה פעמים, מדובר באוויר חם וטקטיקות של מו"מ... היו מקרים בעבר שבהם החלון הזה בא ולהלך כמעט ללא אקשן, אבל אין ספק שיש לפחות ניסיונות מאחורי הקלעים. ובחלק הזה, אסמן כמה שחקנים שהייתי רוצה לראות עוזבים סיטואציה רעה, מקבוצות שצריכות בחירות דראפט (בגלל מצב הקאפ או חולשה כללית בסגל), ועוברים לקונטנדרית בפוטנציה.

אנסה גם להיות מחובר למציאות מבחינת שיקולי "כסף מת" - שכן הסטאטוס החוזי של כמה שמות שרצים בימים האחרונים (אי.ג'יי בראון, מקס קרוסבי), הופכים טרייד שכזה לכמעט בלתי אפשרי מעשית.

כריס אולאבה (סיינטס) לבאפלו בילס: גם הפטריוטס יכולים להיות כאן אופציה טובה, אבל הלכתי על הבילס כי נראה שג'וש אלן צמא יותר ל-WR1 לגיטימי במיידי. לשתי הקבוצות אמור להיות מספיק קאפ כדי לעשות מהלך כזה, ולסיינטס חסר מספיק קאפ כדי להשתכנע - בטח לאור העבודה שאולאבה אמור לחתום על חוזה שני באוף-סיזן הקרוב. אולאבה אומנם מרגיש כמו פוטנציאל לא ממומש (מעולם לא תפס יותר מ-5 TDs בעונה, סבל מלא מעט פציעות ב-2024), בטח כשמשווים אותו לרסיברים אחרים שיצאו מאוהיו סטייט בשנים האחרונות (JSN, אבוקה, טרי מקלורין, גארט ווילסון), אבל הוא גם לא זכה לתפוס מסירות מקיובי ברמה של השניים השוכנים ב-AFC המזרחי. אני חושב שמבחינת כישורים (מהירות, יכולת ניתור, איכות הראוטים) אולאבה הוא פוטנציאל לרסיבר טופ-15 בליגה, ואולי ההופעה היפה שלו במשחק האחרון נגד הברס היא הניסיון הכמעט אחרון שלו למכור את עצמו לקבוצה מהטופ של הליגה.
בראדלי צ'אב (דולפינס) לפילדלפיה איגלס: מיאמי היא עוד קבוצה שנראית בדרך לבחירת טופ-5 וריבילד, ולאור העומק שיש לה באדג' (צ'אב, צ'ופ רובינסון, ג'יילן פיליפס, מאתיו ג'ודון) - זה די מתבקש לשלוח אחד מהם החוצה. צ'אב חזר העונה מפציעת ACL שגרמה לו לפספס את כל 2024, אבל יש לו כבר 4 סאקים - שזה יותר מכל האדג'ים של פילי ב-2025 ביחד... האווי רוזמן יודע שיש לו בעיה, וברנדון גרהאם בן ה-37 כבר חזר מפרישה כדי לתגבר את היחידה, אבל זה לא יספיק לפאס ראש איבד הרבה מה-JUICE שלו עם העזיבה של ג'וש סווט ומילטון וויליאמס. לויק פאנג'יו, ה-DC של האיגלס, יש היכרות עם צ'אב מהתקופה שלו כמאמן הראשי בברונקוס, וגם כ-DC במיאמי ב-2023 (עונות שיא של צ'אב: 12 סאקים ב-2019, ו-2023: עם 11 סאקים ו-6 פאמבלים שיצר).
בריס הול (ג'טס) לניו-אינגלנד פטריוטס: הול נראה העונה טוב מאוד, אולי הכי טוב שנראה מאז עונת הרוקי שלו (שנגמרה מוקדם מדי עקב פציעה) אבל מה זה שווה כשכל זה קורה בג'טס? הול הוא עוד שחקן שצריך לקבל חוזה שני בקרוב, ומבחינת הג'טס, זו תהיה פריוולגיה מוגזמת. לפאטס, לעומת זאת, יש לפחות עוד שנתיים של דרייק מיי על חוזה רוקי, קו התקפה משתפר, ובקפילד שמרגיש חסר מחץ ביחס למה שהקיובי מוציא מהיד שלו. אם ללכת ולעשות מהלך אגרסיבי כזה בשביל RB - אז זה בדיוק התזמון, ואלו הנסיבות... להול יש את ה-Skill Set להפוך לנשק ברמת גיבס/ביז'אן/טיילור/סקוואן, בקבוצה המתאימה. אני לא משוכנע שיש לפאטס עדיין את הקו התקפה המתאים, אבל עצם קיומו של מיי - כקיובי נייד שגם יודע למסור כמעט כל מסירה שקיימת, עשוי לפתוח לשחקן כמו בריס הול מספיק נתיבים כדי לשנות משחקים.
דנזל וורד (בראונס) לאינדיאנפוליס קולטס: ההתקפה של הקולטס עושה העונה דברים מדהימים... ההגנה? קצת פחות. ולמרות שאפשר לזקוף זאת לעובדה שהיא משחקת עם יתרונות גדולים כמעט מדי שבוע, ודי מוציאה מהמשוואה את משחק הריצה, הקולטס עדיין מדורגים במקום ה-29 בליגה מבחינת יארדים נגד המסירה (255.4 למשחק) ויש להם לא פחות משלושה קורנרים (בראשם, צ'ארבריוס וורד, שנחשב למנוסה והמוכשר מכולם) ב-IR. הבראונס הראו לכולם בדראפט שהם מחפשים להעמיס כמה שיותר נכסים לדראפטים הבאים, אבל עדיין יש כאן מכשול של כסף מת משמעותי שהם יצטרכו לספוג, אבל תמורת המחיר הנכון, אולי זה יהיה שווה להזיז את הקורנר בן ה-28.

הסודות של סטייכן:

כל ההטרלות בעולם, ואפילו התחזית הגרועה מאוד שלי, לא ימנעו ממני לפרגן לשיין סטייכן - כי הוא הוכיח, גם השבוע, שהוא הפלייקולר הכי טוב ב-NFL היום. כן, יותר מקייל שנהאן, יותר ממאט לאפלור - אין היום מאמן בליגה שעושה עבודה טובה יותר בלשים את השחקנים שלו בעמדה טובה להצליח.

זה בא לידי ביטוי גם במספרים המצוינים של דניאל ג'ונס, שמשחק כמו קיובי טופ-7 העונה, אבל בעיקר, בעיקר במשחק הריצה, בראשות ג'ונתן טיילור. הגרף למטה שמציג EPA ממוצע לניסיון ריצה (לא כולל סקראמבלים ואילתורים למיניהם), מראה שהקולטס ניצבים בפער עצום מעל כל קבוצה אחרת בליגה ביעילות על הקרקע:

אחרי המשחק האחרון נגד הצ'ארג'רס, שראיתי לא מעט ממנו בלייב, נתקלתי בשרשור הזה של דן קייסי, וחשבתי לחתוך ממנו כמה מהלכים, ולהוסיף משפט או שניים ליד כל אחד. אני חושב שיש כאן קולקציה שמבהירה את הגאונות בצורה טובה, גם במשחק המסירה וגם במשחק הריצה:

במהלך ה-TD השני של טיילור, שהעלה את הקולטס ליתרון 31-10, ג'ונתן טיילור מתמקם כרסיבר, ורץ לקבל Jet Sweep, כשמקביל ג'ונס מזייף מסירת Shovel לטיילר וורן, שנועדה לנסות לגרום לליינבקרים להסס בריצה שלהם לכיוון האדג'. הפייק לא ממש עבד, אבל חסימות טובות של הרסיברים בחלק התחתון של המסך (אלק פירס ובעיקר מייקל פיטמן), פלוס המהירות של טיילור - הופכות את זה לשש נקודות די קלות:

הערה כללית שנכונה כאן ונכונה לכל המהלכים שאציג - בניגוד למה שהראיתי לכם מהאיגלס בשבוע שעבר: יש כאן שילוב בין פלייקול חכם לביצוע טוב. כל השחקנים עושים את מה שמוטל עליהם, וזה מה שגורם למהלך להצליח. אחד לא יכול להתקיים בהצלחה ללא השני.

בוטלג שהופך ל-RB Screen: סטייכן אוהב לקרוא לא מעט בוטלגים (יעיל למדי לקיובי נייד, כי תמיד ישנו האיום שזה ישמור את הכדור וירוץ) והוא הריץ כמה קודמים במשחק הזה, כדי להכין את ההפתעה כאן - ג'ונס מתייצב Under Center, מזייף את ההגשה לטיילור ומתגלגל ימינה, מה שגורם לכל ההגנה לזרום לצד שלו. ובינתיים טיילור ממשיך לזלוג לכיוון הסיידליין בצד השני, וכשהוא מקבל את הכדור, עם כמה חוסמים לפניו, יש בעצם רק מגן אחד קרוב שיכול לעצור אותו מהר, שנתקל בקיר חוסמים:

זה כנראה המהלך שהכי אהבתי. פייק של ריצת Counter לטיילור, ושימו לב מרגע הסנאפ, כיצד טיילר וורן זז מצד אחד לשני, כאילו כדי לחסום לריצה, אבל ממשיך והופך לרסיבר כחלק מהפלייאקשן פייק, ומקבל מסירה פנויה לחלוטין, למהלך גדול אחרי התפיסה.

מהלך ריצה יפה מאוד, כשהסנטר והגארד הימני עושים כאן PULL לצד שבו טיילור ממוקם לפני הסנאפ, ומובילים לו את הדרך:

Same-Side Pin & Pull

אני חושב שמה שהכי בולט כאן, ובגדול מבדל בין הפלייקולרים הטובים לבינוניים/חלשים - זה המיקס היפה בין מהלכי ריצה למהלכי מסירה, מסירות שיוצאות ממהלכים שמהם יוצאים בד"כ מהלכי ריצה (ולהפך) וכמובן - הרבה פלייאקשן, כחלק מכך. ושימוש מגוון בשחקנים למשימות שונות, ממיקומים שונים על המגרש.

אם נרחיב טיפה את נקודת המבט, אפשר לראות שמתוך כל הקבוצות העונה עם הפסד אחד או שניים: יש 8 שמגיעים מהצד ההתקפי של הכדור (סטייכן, מקווי, שנהאן, פייטון, סיריאני, לפלור, קמפבל, ג'ונסון) ורק 5 מהצד ההגנתי (מקדונלד, ורייבל, באוולס, מקדרמוט, טומלין)... זו עדיין ליגה של התקפות, לפני הכול.

ג'ינו > מהומס

הראשים המדברים במדיה האמריקאית רועשים השבוע, אחרי שהחברים ב-PFF, שבחנו וניתחו את ההפסד של הריידרס 0-31 לצ'יפס, החליטו להעניק לג'ינו סמית (10 מסירות מדויקות מתוך 16 ניסיונות ל-67 יארדים) ציון סביר של 67.2 כמוסר - החלטה קצת מוזרה לכשעצמה, אבל אפילו יותר כשלוקחים בחשבון שפטריק מהומס (26 מסירות מדויקות מתוך 35 ניסיונות ו-3 טאצ'דאונים) קיבל ציון נמוך יותר (!) של 62.2. חשוב לציין שבשיקלול התפקוד שלהם עם הרגליים, והפאמבל של ג'ינו, למהומס היה ציון כולל גבוה יותר. ועדיין - זו החלטה שעשתה לא מעט רעש.

אם אתם קוראים אותי אתם יודעים שאני משתמש ב-PFF לא מעט (יותר לנתונים יבשים, פחות לציונים), ושאני בוחר להשתמש בציונים בעיקר בהקשר של שחקני קו התקפה, שקצת יותר קשה להעריך אותם באמצעות נתונים יבשים. אבל אין ספק - מדובר בפלטפורמה עם "יציאות" בעייתיות, כמו כל פלטפורמה אחרת, האמת. וגם אותם פרשנים שמבקרים אותה היום - גם להם יש לא מעט נקודות בעייתיות ברקורד שלהם.

מעבר לעובדה שהציונים האלה הם מאוד סובייקטיבים, חשוב לעשות הבחנה בין ציון שנגזר מהשורה הסטטיסטית של שחקן, לבין בחינה מעמיקה של ההחלטות והתפקוד שלו ממהלך למהלך - יכול להיות שקוורטרבק עשה בעקביות את מה שהוא נדרש לעשות במסגרת תוכנית המשחק ההתקפית, ובגלל שהתוכנית הייתה כושלת ו/או קו ההתקפה ו/או הרסיברים ומשחק הריצה כשלו - זה פשוט לא עבד, ולא היה לכך ביטוי בשורה הסטטיסטית שלו.

אם אני צריך ממש לנסות להבין מאיפה הפער הזה בציונים כמוסר נובע, מבלי לעבור עכשיו מהלך-מהלך, אני יכול לראות שלפי PFF - היו למהומס 2 TWPs במשחק הזה (Turnover-Worthy Plays), כלומר מסירות שהיו יכולות (אם לא השמטה של שחקן ההגנה) להפוך לאיבוד כדור, בעוד שלג'ינו לא היו כאלה. ואני מניח שמכאן הנוסחה שהרכיבה את הציון קיבלה הטיה משמעותית לכיוון ג'ינו. בנוסף, אחוז ההשלמה המותאם שלהם (שמנכה מהחישוב דרופים של הרסיברים, ומתעדף בחישוב את כמות המסירות שהיו מדויקות למטרה, גם אם לא נתפסו) היה כמעט זהה: 81.8% למהומס, 78.6% לג'ינו.

נראה שיש בשבועות האחרונים אפילו יותר ביקורת מהרגיל כלפי PFF. חשוב שתכירו, למקרה שלא ידעתם - שיש לנתונים (ובעיקר לציונים שלהם) לא מעט במה במשחקים שבהם הפרשן כריס קולינסוורת' משדר, מכיוון שהוא אחד מהבעלים של PFF, והשילוב של הציונים והנתונים הם חלק מהחוזה שלו עם NBC. הביקורת מובנית ומקובלת עליי לגמרי, גם אם יש כאן לא מעט פוליטיקה (ואולי גם לחצים ממקושרים לסוכנויות מתחרות) מאחורי הקלעים.

בסיכומו של דבר, ואם להתחבר לדברים שכתבתי בפוסט קודם על נושא חישוב הלחצים על הקיובי ע"י סוכנויות שונות - אין באמת גוף אחד שנותן תמונה מדויקת ומושלמת להערכת שחקנים. כל הנתונים הסובייקטיביים יהיו לעולם חלקיים, ורק כלי אחד מתוך מגוון כדי להעריך ביצועים. תמיד, תמיד תזכרו זאת, וקחו זאת בחשבון גם כשאתם קוראים תכנים שלי.

עוד 11 נגיסים

משחק TNF: בנגלס (3-4) - סטילרס (4-2) 31-33

משחק אטרקטיבי ומהנה מהמצופה, משני קיוביז עם גיל מצטבר של מעל 80. ההגנה של הסטילרס אכזבה מטורפת - 23 טארגטים לג'מאר צ'ייס, ו... איפה ההתאמות?? אם נניח שג'ו בורו יחזור בתחילת דצמבר, זה אומר שהבנגלס צריכים לנצח עוד 4 מהמשחקים הבאים כדי לתת לו צ'אנס (ג'טס בבית, ברס בבית, סטילרס בחוץ, פטריוטס בבית, רייבנס בחוץ) - לא פשוט, אבל אפשרי. המנצחת הגדולה כאן, אפשר לטעון, היא בכלל הרייבנס - שאפילו במאזן של 1-5, נמצאת רק 2.5 משחקים מהסטילרס במקום הראשון.

משחק אחה"צ בלונדון: ג'אגוארס (4-3) - ראמס (5-2) 35-7

מאט סטאפורד היה הבחירה מס' 1 בדראפט 2009. טרבור לורנס נבחר באותה בחירה כעבור 12 שנים. רק אחד מהם נראה העונה כמו שחקן שראוי לבחירה הזאת, ולכולנו ברור במי מדובר. סטאפורד עושה את מה שצריך, גם בלי פוקה, עם השלמות ל-10 רסיברים שונים (כולל 4 שלא שמעתי עליהם מעולם), בעוד שלורנס קורס תחת הלחץ (וכך גם קו ההתקפה, שבמשחק שני רצוף מאפשר 7 סאקים). אבל בואו לא נפטור את לורנס מאחריות - לא מעט מהסאקים היו בגלל שהוא עדיין לא משחרר כדורים בזמן, ובכלל, אני לא רואה שום מימד במשחק שלו שהוא שיפר בשלוש השנים האחרונות. מאכזב.

ברס (4-2) - סיינטס (1-6) 14-26

הברס מחברים 4 ניצחונות כמעט בלי שהרגשנו, הסיינטס שוב "כאילו" קרובים, אבל לא באמת. 222 יארדים לברס על הקרקע במשחק, עם חלוקה מאוד מרשימה בין דיאנדרה סוויפט לרוקי קייל מונאנגאי - וזה החיקוי הכי טוב שבן ג'ונסון הצליח לייצר לגיבס-את-מונטגומרי מאז שנחת בשיקגו.

בראונס (2-5) - דולפינס (1-6) 6-31

מפגש בין שתי הקבוצות עם חוזי הקיובי הכי גרועים בליגה, הבעיה של מיאמי הייתה ששלה עדיין (סוג-של) משחק. הופעה מבישה של טואה, מייק מקדניאל וכל החבורה. הגיע הזמן לפרק ולבנות מחדש. מספיק.

טיטאנס (1-6) - פטריוטס (5-2) 31-13

בפינתנו השבועית "דברים שדרייק מיי עושים ולא נעשו בעבר" - מיי הפך השבוע לשחקן הראשון עם מעל 200 ניסיונות מסירה ופחות מ-50 אי-השלמות על רצף כלשהו של שבעה משחקי NFL.

לפי הגרף כאן למטה, הוא גם הקיובי הכי יעיל ומדויק אי-פעם בעונתו השנייה במסירות לעומק (20 יארדים באוויר ויותר):

בעיניי, ההצלחה של מיי בולטת במיוחד לאור הריגרסיה (כפי שאני תופס אותה) מבו ניקס, ובעיקר מג'יידן דניאלס. כפי שאפשר לראות במספרים של בחירות סיבוב 1 המובילות של העונה שעברה:

מיי עדיין מוביל את החבורה בכמעט כל קטגוריה העונה, וגם במבחן העין - זה אפילו לא קצת קרוב. שרק ימשיך ככה.

ויקינגס (3-3) - איגלס (5-2) 28-22

הגעתי למסקנה, שבאמת לא משנה מה ג'יילן הרטס יעשה - המבקרים שלו ימשיכו לשנוא ולבלבל במוח בכל הזדמנות שתהיה להם. מי שעדיין חושב שהוא לא מסוגל למסור לעומק, להתמודד עם הבליץ, או להוביל קבוצה לניצחונות בלי משחק ריצה או קו התקפה דומיננטיים. המשחק הזה היה רק הדוגמא האחרונה שהכול בולשיט. זו הבמה שלי, אז אשתף בדעתי, שלאף אחד מאלה אין מושג על מה הם מדברים (לגביו).

ג'טס (0-7) - פנתרס (4-3) 13-6

להוריד את הג'טס ליגה, ויפה שעה אחת קודם.

ברונקוס (5-2) - ג'איינטס (2-5) 32-33

בו ניקס אולי לא שובר את השיאים של דרייק מיי, אבל הוא כנראה שבר כאן איזשהו שיא לפער בין יכולת השפל ליכולת השיא של קוורטרבק באותו משחק. זה היה, לעניות דעתי, אחד ממשחקי העונה הרגילה המבדרים אי פעם, ולמרות שג'קסון דארט תרם לו רבות (גם עם ה-INT ברבע הרביעי) זה לא היה קורה בלי הופעה הירואית של ניקס ברבע הרביעי. לא בטוח שזה יספיק בפלייאוף, למען האמת - כנראה שזה לא יספיק.

קאובויס (3-1-3) - קומנדרס (3-4) 22-44

גם ניקס וגם ג'יידן דניאלס, בעיניי, חווים איזושהי רמה מסוימת של ריגרסיה העונה. אצל דניאלס זה היה יותר צפוי, עם הסגל האפרורי מוהמזדקן סביבו, ובטח כשהוא מופיע למשחק כזה בלי שני הרסיברים המובילים שלו. בתור אוהד קומנדרס, הייתי מודאג גם מהפציעות התדירות שהוא סובל מהן בשנתיים האלה. לקאובויס יש התקפה מספיק טובה כדי להישאר קרובה ברוב המשחקים, אני עדיין לא משוכנע שעם הגנה כזאת הם יצליחו להגיע אפילו לפלייאוף.

קרדינלס (2-5) - פאקרס (4-1-1) 27-23

הפאקרס איכשהו מצליחים להסתבך מול קבוצות נחותות בהרבה. נתנו לטריי מקברייד לשרוף אותם פעם אחר פעם, ובמזל נחלצו עם ניצחון דחוק. אם המשחק הזה היה נערך בדצמבר הייתי מודאג, באוקטובר - זה לא כזה קריטי. רק להמשיך לאסוף Ws, ללמוד ולהבין את הבעיות, ולשפר. יש להם מאמנים מספיק טובים בשביל לעשות את זה.

משחק SNF: ניינרס (5-2) - פלקונס (3-3) 10-20

עוד ניצחון גדול של הניינרס בפריים-טיים, ומאק ג'ונס יקבל חולצת הרכב לשבוע נוסף. כפי שצפינו - קייל שנהאן לא ממהר בשום צורה להחזיר את ברוק פורדי לשחק, והולך עם היד החמה (תרתי-משמע). הפלקונס הם עדיין מהקבוצות שאין לי מושג אם הן באמת טובות או לא. דווקא בשבוע שהבאקס הפסידו, והייתה להם הזדמנות להיצמד, הם יצאו למשחק הזה די FLAT, וכרגע אפילו קרוליינה מסתכלים עליהם מלמעלה.

משחק MNF: ליונס (5-2) - באקנירס (5-2) 9-24

רוב הפוקוס כאן במשחק יילך לג'אמיר גיבס, אבל גם מול התקפה פצועה מאוד (מייק אוואנס גמר את העונה), הסקנדרי של הליונס עשה עבודה טובה, וגם הפאס ראש מצא לעצמו חיים חדשים, עם איידן האצ'ינסון. להאצ'ינסון אין מספרי הסאקים המטורפים שהיו לו בתחילת עונה שעברה לפני הפציעה, אבל הוא עדיין מוביל את כל השחקנים בליגה עם 48 לחצים על הקיובי היריב - 10 יותר (!) מהמקום השני, ג'ארד וורס מהראמס.

משחק MNF: סיהוקס (5-2) - טקסנס (2-4) 19-27

הסיהוקס איבדו 4 כדורים, ספגו 12 דגלים נגדם (ל-93 יארדים) והמירו בהצלחה רק 4 מ-16 ניסיונות בדאונים 3/4, ועדיין ניצחו את המשחק הזה. איך זה אפשרי? זה אפשרי כשאתה מתמודד מול ההגנה שלאורך 7 משחקים מובילה את הליגה בנקודות (14.7 למשחק, והיא גם רביעית מבחינת יארדים) ועדיין אוחזת במאזן שלילי.

דירוג העוצמה

כדי לחדד - ההיגיון כאן (שאני מתכנן להמשיך לעדכן על בסיס שבועי) אני מדרג כאן את הקבוצות לפי אלו שהייתי שם את הכסף שלי עליהן, כרגע, לזכות בסופרבול.

אני יכול לראות סופרבול באופק🏆