סיכום שבוע 12: אין ממש כוח, אבל יש עוצמה
- Oran Greenman
- 4 days ago
- 19 min read
חוזר מעוד שבוע פגרה, הפעם בעקבות אילוצים ואירועים משפחתיים...ותראו - זה לא פשוט להביא את עצמך לכתוב, בטח כשאתה כל כך מתוסכל מהקבוצה שלך (אצלי אלה האיגלס, למי שפספס). זה בדיוק מהשבועות האלה שבהם ההנאה והרצון לכתוב מתנגשים עם הנסיבות, אבל יש לי מה לכתוב, ולכן הפוסט הזה יוצא לאור.
בגלל שפספסתי את השבוע שעבר, וקרו לא מעט דברים שמשנים את 32 התמונות הקטנות, ואת התמונה הגדולה, אני אמדל את הטקסט לפורמט קצת אחר - דירוג עוצמה עדכני, שבו אקדיש פסקה, שתיים או שלוש לכל אחת מקבוצות הליגה. יהיה כאן איזה ניסיון לשרטט את התרחישים האפשריים של כל קבוצה להמשך העונה, לנסות להסביר ולהעריך את מה שקרה איתן עד כה, ולהכריע - האם העונה עדיין בחיים (זה לא מובן מאליו, כי מתמטית - אין קבוצה שהודחה עדיין סופית מהפלייאוף). באופן טבעי, ארחיב קצת יותר על הקבוצות שאני מאמין שעוד יש להן מה למכור ב-2025.
רוצים להצטרף לקהילת הדיונים בדיסקורד? (עוד רגע 100 חברים כבר שם)
כנסו ללינק הזה:
להאזנה לסיכום שבוע 12 בגרסת הפודקאסט
מקרא לסימוני המשחקים:
משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺
שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉
פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯
פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻
פיקים שטעיתי גם וגם 🥶
שבוע 12 בקליפת אגוז 🥥:
השחקן המצטיין בהתקפה: ג'אמיר גיבס, ראנינג בק, ליונס; השחקן המצטיין בהגנה: ג'אייר בראון, סייפטי, ניינרס
הפתעת השבוע: יוסטון טקסנס
אכזבת השבוע: מינסוטה ויקינגס
הופעת הפנטזי של השבוע: ג'אמיר גיבס, ראנינג בק, ליונס
טופ 3 משחקים לצפייה בריפליי: 1. ליונס - ג'איינטס , 2. ברס - סטילרס, 3. קאובויס - איגלס
מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 114-1-59{השבוע: 11-2}
מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 86-88{השבוע: 9-4}
הנבחרת:
מהלך השבוע של "פיק סיקס":
גאנר אולשבסקי וג'יימיס ווינסטון מחליפים תפקידים - על כל המשתמע מכך:
הפודיום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי טוב - כרגע}:
🥇 ראמס: אין קבוצה שנראית כל כך קרובה לשלמה בליגה. והפער מהמקום השני די ניכר
🥈 פטריוטס: המאזן מדהים, היכולת בחודש האחרון - קצת פחות. ובכל זאת...
🥉 יוסטון טקסנס: המאזן בינוני, ההגנה - מדהימה, ההתקפה - משתפרת. אם סטראווד יחזור לפורמה...
הקו האדום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי רע- כרגע}:
🚽 סיינטס
💩 ג'טס
💀 ריידרס
תוצאות המשחקים והפיקס שלי:
משחק TNF: טקסנס (6-5) - בילס (7-4) 19-23👍
ברס (8-3) - סטילרס (6-5) 28-31🎯🥈
בנגלס (3-8) - פטריוטס (10-2) 26-20 🎯
ליונס (7-4) - ג'איינטס (2-10) 27-34 🎯 🥇
פאקרס (7-1-3) - ויקינגס (4-7) 6-23 🎯
טיטאנס (1-10) - סיהוקס (8-3) 30-24 🎯
צ'יפס (6-5) - קולטס (8-3) 20-23 🎯
רייבנס (6-5) - ג'טס (2-9) 10-23 👍
ריידרס (2-9) - בראונס (3-8) 24-10
קרדינלס (3-8) - ג'אגוארס (7-4) 27-24 🎯
קאובויס (5-1-5) - איגלס (8-3) 🎯🥉
סיינטס (2-9) - פלקונס (4-7) 24-10 🥶
משחק SNF: ראמס (9-2) - בקאנירס (6-5) 7-34 👍
משחק MNF: ניינרס (8-4) - פנתרס (6-6) 9-20 🎯
מקום 1: לוס אנג'לס ראמס (1+)
ל-31 קבוצות בליגה, כך נראה, יש פגם קטלני כלשהו שיכול לגמור להן את העונה בכל רגע. על פני הדברים, לראמס אין אחד כזה מובהק (אלא אם משקללים פנימה תרחישים של פציעות לסטאפורד). אם אתם ממש מתעקשים, אז קו ההתקפה שלה מדורג 26 בליגה לפי PFF בפאס פרוטקשן (הוא מדורג ראשון בחסימה לריצה). אני לא ממש רואה את זה מצפייה במשחקים, אבל אולי אני מפספס משהו.
הניצחון על הבאקס ב-SNF האחרון היה תצוגת התכלית שהמחישה זאת בדיוק רב: 34 נקודות בהתקפה, שהושגו למעשה במחצית בלבד, לעומת 7 נקודות חובה בלבד. למעשה, הראמס מעמידים כרגע מאזן של 127+ נקודות לאורך העונה - הנתון הכי גבוה בקריירת האימון של שון מקווי:
אגב, בשנתיים הקודמות שהיה לראמס מאזן של 100+ נקודות ב-12 השבועות הראשונים של העונה - הם הפסידו פעם אחת לפלקונס בסיבוב הראשון בפלייאוף (2017) ופעם אחת הגיעו לסופרבול והפסידו לפטריוטס (2018). אלו היו שתי העונות הראשונות של מקווי כמאמן, ואפשר היום לומר שהוא מריץ את ההתקפה הזאת יותר טוב מאי-פעם.
עשיתי על כך וידיאו ברייקדאון בעבר, אבל זה תמיד יפה לראות - השימוש המגוון שהוא עושה בפוקה הוא פשוט מרהיב, כמו במהלך כאן למטה, שבו הוא עושה Motion וחוצה את הליין דרך ה-C-Gap ומתחיל לרוץ את הראוט שלו משם:
זה מרגיש כאילו כל אבולוציה של פלייקולינג התקפי שאנחנו רואים בשנים האחרונות, מתחילה בראמס ומספר המהלכים של מקווי.
בצד ההגנתי - עם הפציעות של אקילו וויתרספון והניקל הסופר אנדרייטד, קוונטין לייק, הראמס היו חייבים מישהו שיתעלה - והם קיבלו את זה בענק עם עמנואל פורבס, מי שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט 2023 על ידי הקומנדרס ונחתך משם לאחרונה. פורבס כבר הספיק להיות מתויג כבאסט, וספג לא מעט לעג ברשתות על המסגרת הרזה ו"החלשה" שהציג בשנתיים הראשונות בליגה. העונה - הוא נראה כמו שחקןאר לגמרי:
הראמס היא קונטנדרית מובהקת לזכייה בסופרבול, עם מאמן וקיובי שכבר עשו את זה, וסגל די שלם סביבם. הקטע כאן הוא שהסידינג לא באמת כל כך משנה לקבוצה הזאת, מכיוון שיתרון הביתיות שלה זניח ממילא. אני לא רואה יותר משני הפסדים אפשריים בלו"ז שלה עד סוף העונה הרגילה (ליונס בבית וסיהוקס בחוץ).
מקום 2: פילדלפיה איגלס (1-)
אין קבוצה יותר טובה כדי להמחיש ולהסביר את התופעה אליה התייחסתי בפתיח לגבי הראמס - קבוצות מנצחות על הנייר עם פגמים קטלניים. מצד אחד, היא מצאה דרכים לנצח העונה את כל היריבות הגדולות שלה ב-NFC (ראמס, ליונס, פאקרס, באקס) וגם לצאת עם W מ-KC בשחזור הסופרבול. ומצד שני- יש לה העונה את אחת ההתקפות החלשות בליגה, והיא הקבוצה היחידה שהפסידה שני משחקים שכבר הובילה בהם ב-14 נקודות או יותר (ברונקוס וקאובויס).
מבחינות רבות - יש לאיגלס את אחת מחמש ההתקפות החלשות בליגה היום. היא מדורגת רק במקום ה-27 מבחינת אחוז הדרייבים שהסתיימו בנקודות (34.2%), רק מעל הג'טס, סיינטס, טיטאנס ריידרס ובראונס! בשמונה מתוך 11 מהמשחקים של הקבוצה, היא רשמה 7 נקודות או פחות במחצית שלמה.
למה לעזאזל זה קורה? הערכה שלי - קו ההתקפה משחק בסטנדרט הרבה, הרבה יותר נמוך ממה שהתרגלנו לראות (בעיקר בעונה שעברה), וכבר אין מה שיסתיר פלייקולינג בינוני ומטה. אם בעונה שעברה סקוואן ברקלי צבר 3.8 יארדים לפני המגע הראשוני בממוצע לריצה, העונה הוא מחלשים בליגה בקטגוריה - עם 1.7 בלבד! האיגלס גם מהקבוצות הפחות ממושמעות בליגה מבחינת כמות הדגלים שהיא צוברת:
בקיצור - חוסר הצלחה בדאונים מוקדמים, בשילוב דגלים - וכך אתה מוצא עצמך בדאון שלישי ארוך, מבלי שיש לך מספיק פתרונות טובים בהתקפה.
וכשאני כותב "פלייקולינג בינוני" למה אני מתכוון? אחד התסמינים הכי מובהקים הוא חוסר היצירתיות, ותדירות השימוש ב-Hitch Routes - אין קבוצה בליגה שמשתמשת בראוטים האלה כל כך הרבה, ונגד דאלאס היא שברה שיא קבוצתי לעונה הזאת - 69 ב-43 דרופבקם (1.6 בממוצע למהלך!):
קורנרים למדו לצפות ולהיערך לזה, וכשצופים בהילוכים חוזרים - זה מאוד בולט שאין באמת ראוט במהלך שיהווי פתרון לדאון 3 ארוך, במקרים רבים.
אני עדיין חושב שיש לאיגלס הגנה ברמת סופרבול, מה שנותן להם תקרה תואמת. הם הרי היו שם רק בפברואר האחרון. גם לשמוט את הזכייה בבית, במצב שנוצר יהיה להם קשה, אז הסידינג יהיה, כנראה, בין 1 ל-3.
לא רואה אותם מפספסים את הפלייאוף, אבל לא אהיה בהלם, בנסיבות, אם יפסידו בבית בווילדקארד, לקבוצה פחות טובה, על הנייר.
מקום 3: דנבר ברונקוס (6+)
לאור כל מה שקורה ב-AFC, הגיע הזמן לשינוי פרדיגמה - וזה השינוי שאני עושה כאן שממשיך את זה יותר מהכול.
אם זכור לכם משולש היסודות הקריטיים לזכייה בסופרבול שתיארתי בפרק הפריוויו לעונה, אז לברונקוס יש את כל השלושה, ובגדול:
קווים דומיננטיים (בעיקר OL)
מאמנים טובים מאוד (בעיקר DC)
קוורטרבק שהוא לאו דווקא עילית, אבל כזה שמוציא מעצמו את המיטב ברגעי האמת
אז כן - קו ההתקפה של הברונקוס הוא הטוב ביותר בליגה מבחינת פאס פרוטקשן (לפי PFF), והקבוצה מדורגת טופ-10 ביעילות במשחק הריצה (4.6 יארדים לניסיון), יש לה קו הגנה מפחיד שמוביל את הליגה בסאקים, בפער די ניכר, יש לה מאמן שזכה בעבר בסופרבול, עם מתאם הגנה שעושה עבודה מדהימה בשנים האחרונות, והנקודה השלישית די עונה להגדרה של מה שאנחנו רואים העונה מבו ניקס.
לברונקוס יש העונה ניצחונות על שתי קבוצות הסופרבול של העונה שעברה (איגלס וצ'יפס), ואת שני הניצחונות הצמודים היא השיגה, הודות לדרייב מנצח שהוביל ניקס.
לא אופתע מזכייה בסופרבול. לא אופתע מהפסד בווילדקארד. וזה נכון לגבי כל קבוצה שאציג כאן מה-AFC, הקונפרנס עד כדי כך פתוח ולא צפוי.
מקום 4: קנזס סיטי צ'יפס (1+)
הצ'יפס שרדו את המותחן נגד הקולטס, וחיו למות בשבוע אחר (אולי זה יקרה בדאלאס בחמישי בלילה?), אבל משהו כאן מרגיש OFF. אפילו את הניצחון הזה, הם השיגו ברשלנות, כולל פאמבל שכמעט הרג להם את המשחק, ואת העונה, של קארים האנט בדרייב הלפני אחרון.
נקודת זכות גדולה מאוד להגנה של הצ'יפס, בעיקר על שהחזיקה את ג'ונתן טיילור, בעונה היסטורית, על 58 יארדים בלבד.
כבר הרגשתי בעבר שהשושלת הזאת נגמרה, ואני מרגיש כך גם הפעם... אבל הפעם זה באמת מרגיש שונה. וזה לא רק המאזן ניצחונות-הפסדים, זה ה-"איך". עד למשחק האחרון, לצ'יפס הייתה אחת מהגנות הדאון השלישי החלשות בליגה, והיא איפשרה לקיוביז יריבים 70% השלמה בדאונים האלה (מקום אחרון בליגה).
אם בעבר היינו יכולים לצפות מהקבוצה לא לעשות את הטעויות הפטאליות שמפסידות משחקים, גם בהופעות פחות נוצצות, אני לא ממש רואה את זה השנה. זה קורה, פעם אחר פעם, בשני הצדדים של הכדור. פעם זה דאון 3 ארוך שנותנים לבו ניקס להמיר, פעם זה דרייב ברדזון שנגמר אחרי שכדור פוגע לקלסי בידיים והולך לקבוצה היריבה...
בניגוד לעונה שעברה, לא שלחתי את הצ'יפס לסופרבול בתחזית הפרי-סיזן שלי, ואני מרגיש טוב עם התחזית הזאת גם היום. התקרה הזאת קיימת, כאמור, אבל לא הייתי שם על כך את הכסף שלי. בפורמה הנוכחית, זו קבוצה שתפסיד 6 או 7 משחקים בחוץ בינואר נגד הברונקוס, הקולטס, הבילס, או אפילו הפטריוטס.
מקום 5: דטרויט ליונס (2+)
פרסום הפוסט הזה נדחה ביום, וטוב שכך - כי הספקתי לעדכן ולבשר על תוספת דרמטית לקו ההתקפה של הליונס - הסנטר פרנק רגנו, שהודיעה במפתיע על פרישה באוף-סיזן האחרון, החליט לחזור בו מהפרישה ולהצטרף לקבוצה לישורת האחרונה של העונה. לפי ההערכות - הוא יהיה כשיר לחזור בעוד שבועיים.
זו תוספת משמעותית מאוד, של שחקן טופ-3 בעמדה שלו בעונה שעברה, שמצטרף ל-OL שנראה פחות טוב העונה. אפשר היה לראות את זה בבירור במשחק נגד האיגלס, שם ה-DTs של פילי השתלטו לגמרי על המשחק.
האם זה באמת יזיז את המחט בהתקפה שאיבדה את סאם לאפורטה, ונראית שהיא בעיקר "ג'אמיר גיבס אור באסט" בשבועות האחרונים? אני לא בטוח, אבל אין ספק שהוא יחזק את השמירה על גוף מהאמצע, וזו תוספת משמעותית כשמדובר בקיובי כל כך לא נייד.
עוד נקודה בהקשר הזה - הליונס מובילים את הליגה ב-EPA התקפי כשהם ביתרון גדול (17 נקודות ומעלה), אבל חלשים יחסית כשהם בפיגור:
זה קשור, כמובן, לאיכות הפאס פרוטקשן במצבים מובהקים של מסירה. רגנו דורג בעונה שעברה ע"י PFF כסנטר הכי טוב במשחק הריצה, ובקבוצה מקווים שזה יעזור ל-RBs שלהם (בעיקר למונטגומרי) לעשות יותר אימפקט בריצה דרך התאקלים.
מקום 6: ניו אינגלנד פטריוטס (1+)
אני חושב שלפטריוטס יש כרגע 2 בעיות: הראשונה, היא העובדה שהם משחקים בחודש האחרון את הפוטבול הפחות טוב שלהם, ואפשר רק לקוות שזו לא מגמה שתימשך. השנייה היא שהלו"ז שלהם כל כך פריך, שלא ברור עד כמה הם יגיעו "בשלים" לפלייאוף.
ואם כבר הלו"ז להמשך, אז הקבוצה תעביר את רובו ללא הרוקי LT המצוין, וויל קמפבל, נפצע במשחק האחרון והולך ל-IR.
עד כאן השלילי. החיובי? "רק" המאזן הכי טוב בליגה, לצד לו"ז שבמהלכו, אני מעריך, הפאטס יהיו אנדרדוג רק במשחק החוץ בבולטימור (שנראים מאוד מנוצחים בעצמם, בימים אלה).
מייק ורייבל הכניס לחבורה הזאת את הקשיחות שנדרשת כדי לעשות ריצה בפוסטסיזן, והקיובי הצעיר שלה הוא מועמד MVP מובהק (היום, כנראה שהייתי מעניק את התואר למאט סטאפורד לפניו).
מרגיש לי שקצת מהר מדי ומוקדם מדי לחבורה הזאת, כשהפגם הקטלני שלה הוא משחק ריצה מהחלשים בליגה (3.9 יארדים בלבד לניסיון) שנשען, עדיין, משום מה, על רמונדרה סטיבנסון על חשבון הרוקי טרייבון הנדרסון.
מעריך שהם יצליחו לשמור על ראשות הבית ולהשיג את אחד משני הסידים הראשונים, אבל שלא יגיעו לסופרבול (בסבירות גבוהה, שזה יעבור דרך הפסד ביתי).
מקום 7: אינדיאנפוליס קולטס (4-)
לקולטס יש את מה שאין לפאטס - משחק ריצה דומיננטי (הכי טוב בליגה, למעשה - 5.2 יארדים לניסיון)... אבל - מה קורה כשזה נתקע? בכל שלושת ההפסדים של הקולטס העונה (ראמס, סטילרס וצ'יפס) ג'ונתן טיילור רץ ל-76 יארדים ומטה ולא מצא את האנדזון. ובעודנו בפתחו של שבוע 13 - הקבוצה במאזן של ניצחון אחד בלבד ושלושה הפסדים ליריבות עם מאזן חיובי, כאשר אותו ניצחון הגיע הודות לשער שדה מפוקפק בשנייה האחרונה של המשחק.
אז איך ולמה אני מאמין שהקולטס עדיין מסוגלים לייצג את ה-AFC בסופרבול? (אם כי זה לא סביר כלל) - כי ג'ונתן טיילור, לרוב, מאוד אפקטיבי מאחורי קו התקפה טופ-3 בליגה. כי הפאס ראש משתפר, כי צ'ארבריוס וורד חוזר מפציעה, ולצד "סוס" גרדנר וקני מור, יש ללו אנארומו שלישיית קורנרים איכותית, ומכיוון ששיין סטייכן עוזר לדניאל ג'ונס להיראות כמו שחקן אחר לגמרי. בינתיים.
מקום 8: גרין ביי פאקרס (2+)
אחת הקבוצות שחזיתי שתגיע לסופרבול לפני שהעונה החלה, וקשה לומר שהם עשו מספיק כדי לגרום לי לעשות דאבל-דאון על התחזית הזאת. ההגנה נראתה מעולה, לאורך רוב העונה, גם בזכות התוספת האדירה של מייקה פארסונס.
אבל ההתקפה הייתה לא עקבית, בלשון המעטה, כשהשיא הגיע בשני המשחקים נגד הפנתרס והאיגלס. אבל אני די נדהם לקרוא ולראות אוהדי פאקרס שממהרים לדרוש את ראשו של מאט לאפלור. אז מיהו הבעיה הגדולה כאן - לאפלור או ג'ורדן לאב?
הנה נתון, באדיבות החבר לביא שוורצגורן, שיעזור לנו להכריע זאת במשחק חג ההודיה נגד הליונס: לג'ורדן לאב יש 68 אחוזי השלמה נגד הבליץ העונה. הוא גם מקום שני ביארדים פר מהלך נגד man coverage. הקבוצה שמשתמשת הכי הרבה בשניהם היא... דטרויט ליונס.
כך שזה נראה כמו מאצ'אפ מושלם ללאב להחזיר לעצמו את המושכות בקרב על הצפון, מול קבוצה הגנה שהוא פירק לגורמים במפגש הקודם בשבוע 1.
אני צופה לקבל כאן פיניש חזק של הפאקרס לעונה, ושהם ייקחו את הבית הזה. אם זה יקרה, ו אם הם יתגלגלו איכשהו לסיד 1 או 2 - אני גם חושב שהם יהיו הפייבוריטים לייצג את ה-NFC בסופרבול אחרי הראמס.
מקום 9: באפלו בילס (1-)
הבילס לא הלכו All-In על רסיברים כמו אולאבה, אז הם צריכים להתפשר היום על להחתים את ברנדין קוקס, ששוחרר לפני מספר ימים מהסיינטס. זה אולי היה יכול להספיק לפני 5-6 שנים, אבל קוקס הוא כבר לא הבאנקר ל-1000 יארדים בעונה שהיה, ואני גם לא חושב שהוא סוג הרסיבר שיפתור את הבעיות במשחק המסירה של הבילס, מבחינת סט הכישורים שעוד יש לו.
דווקא בעונה שבה זה מרגיש שהקונפרנס הזה פרוץ, וג'וש אלן היה יכול לסחוב קבוצה טובה (לא מצוינת) סביבו לסופרבול, הדברים סביבו מתחילים להתפרק. הגנת הריצה היא מחלשות ביותר בליגה, ומצפייה זה נראה שקו ההתקפה גם לקח כמה צעדים אחורה (חשוב לציין - לפי PFF היחידה עדיין מדורגת חמישית בפאס פרוטקשן ושמינית בחסימה לריצה). זו בטח לא נראתה כמו יחידה טופ-5 נגד הטקסנס בחמישי שעבר:
המצב סביבו גורם לאלן להרגיש שהוא חייב לכפות דברים בכל דרייב, ולשחק Hero Ball, וזו אולי אחת הסיבות שגורמת לו לריגרסיה מסוימת בכל הקשור לאיבודים ומסירות של הכדור לקבוצה היריבה:
הוא עדיין רושם את אחוז ההשלמה הכי גבוה בקריירה שלו, אבל את אחוז ה-INT השלישי בגובהו (מאחורי עונת הרוקי, ועונת 2023, בה הוביל את הליגה עם 18 כאלה). הוא גם רושם את אחוז הסאקים בדאון שלישי הכי גבוה בקריירה - 14.8% מהדרופבקים שלו בדאון שלישי העונה נגמרים בסאק, לעומת 4.4% בלבד בעונה שעברה... Hero-Ball, כבר אמרנו?
ומה הדבר הכי גרוע שקבוצה פגומה יכולה לעשות כדי לגרום לעצמה להפסיד משחקים? לאבד יותר כדורים, ולא לייצר מספיק בעצמה. אז העונה הבילס במאזן כולל של 2- בקרב האיבודים, כשבעונה שעברה הייתה על 24+... מאכזב מאוד.
מקום 10: סיאטל סיהוקס (4-)
נתחיל כאן בנתון די פסיכי - ג'קסון סמית-נג'יבה שבר את שיא הפרנצ'ייז של הסיהוקס ביארדים באוויר, עם 1,309 - אחרי 11 משחקים בלבד! המטרה עכשיו היא שיא היארדים של הליגה בכל הזמנים, שעומד על 1,964.
אבל בזמן שכולם מדברים על סאם דארנולד ו-JSN, לא מספיק מדברים על העובדה שיש לסיהוקס במרכז קו ההגנה את שני ה-DTs, אולי, הכי יעילים העונה - בשקלול פאס ראש (כאן על ציר ה-X, תחת קטגוריה של לחצים על הקיובי היריב) ועצירות במשחק הריצה (כאן על ציר ה-Y):
לסיהוקס יש התקפה שיכולה לייצר מהלך גדול בכל רגע, וזה עוד לפני שראשיד שאהיד נכנס באמת לעניינים, והגנה חונקת שמייצרת מהלכים שליליים בקצב והתדירות הכי גבוהים בליגה. הפגם הקטלני כאן? התקפת הריצה.
116.2 יארדים למשחק, ב-3.9 בלבד לניסיון. הגרף כאן למטה מציג תופעה מעניינת - הפער בין האפקטיביות של קנת ווקר כרץ, לעומת זו של הקולגה לבקפילד, זאק שארבונה:
לווקר יש הרבה יותר ריצות גדולות (10 יארדים ומעלה), והוא רחוק מאוד משארבונה בכל הקשור לריצות שנעצרות מאחורי ה-LOS (שארבונה שני בליגה בקטגוריה, מעל אשטון ג'נטי ולפני סקוואן ברקלי).
אם הסיהוקס לא ימצאו עוד נשק עקבי בהתקפת המסירה ו/או יפצחו איזון יותר טוב במשחק הריצה - אני לא רואה אותם מגיעים לסופרבול. אני כן חושב שיש להם סיכוי טוב לנצח משחק פלייאוף, גם אם זה יהיה בחוץ.
מקום 11: יוסטון טקסנס (3+)
הטקסנס בריצה של שלושה ניצחונות רצופים, עם דיוויס מילס כ-QB פותח. האם יש לנו כאן סימן שאלה סביב עמדת הקיובי?!?!
לא - זה נטו בזכות ההגנה, שהיא היום, כנראה, הטובה ביותר בליגה, בשקלול כל הפקטורים הרלוונטיים:
אם וכאשר סי.ג'יי סטראווד יחזור לכשירות, ואם הוא ימשיך להראות את היכולת שהראה מול הניינרס, במשחק המלא האחרון לפני זעזוע המוח שהשבית אותו, אני חושב שהטקסנס יהפכו לסוס השחור הכי משמעותי ב-AFC, עם פוטנציאל אמיתי לקחת את הבית ואפילו להגיע לגמר הקונפרנס.
ומצד שני, הם עדיין רק במקום השלישי בבית ומתארחים באינדיאנפוליס בראשון הקרוב. זה יכול להיגמר מחוץ לפלייאוף, והאמת שזה לא מאוד מופרך. אני עדיין נוטה כאן יותר לכיוון האפסייד.
מקום 12: בולטימור רייבנס (1+)
אם אתם מאזינים לפוד שלי, אתם יודעים שלא הספדתי את הרייבנס העונה אפילו לרגע. ושמעו - ההגנה פתאום התייצבה. מאז שקיבלה בראש 44 נקודות מסטראווד והטקסנס ב-5.10, והשלימה רצף של 5 משחקים בהם ספגה לפחות 37 נקודות, הגנת הרייבנס חיברה רצף של 6 משחקים שבהם היא סופגת 14 נקודות בממוצע, ולא ספגה יותר מ-19 אפילו פעם אחת.
היא ראשונה בליגה ב-EPA בממוצע לניסיון ריצה, שישית ב-EPA בממוצע לדרופבק, ושלישית ב-EPA ממוצע למהלך. וכל זה, למרות שאין לה העונה פאס ראשר דומיננטי. למעשה - עד השבוע האחרון, נאמדי מאדוביקה, שלא משחק מאז שבוע 2, הוביל את הקבוצה עם 2 סאקים העונה - והרוקי מייק גרין חלף על פניו רק במשחק האחרון נגד הג'טס (יש לו 2.5).
אבל, מה נסגר עם ההתקפה? נראה שלמאר לא באמת היה כשיר לרגע כל העונה, בעוד שדרק הנרי מראה לראשונה בקריירה סימני גיל - לפי PFF, להנרי היו העונה 6 משחקים עם לא יותר מתאקל אחד שהוא שבר (55% מהמשחקים שלו), כאשר בעונות קודמות הנתון הזה עמד על 6% (2024), 24% (2023) ו-13% (2022).
הרייבנס היו הבחירה שלי לפגוש את הפאקרס בסופרבול לפני תחילת העונה... קשה לי לראות את זה קורה, כרגע. לפי תחושת הבטן, זה ייגמר עם זכייה בבית, אבל לפני גמר ה-AFC.
מקום 13: סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (2+)
ברוק פורדי מסר ל-3 איבודים נגד הפנתרס, והניינרס עדיין ניצחו בהפרש דו-ספרתי... מה ששוב מציף את הדיונים - האם מאק ג'ונס הוא התשובה?
ראיתי אוהדי ניינרס מבכים על המסירות הלא מדויקות, ואף מסוכנות, של פורדי בטווחים של 20+ יארדים, ולפחות העונה - אכן יש בעיה. פורדי מוביל את הליגה (מבין כל הקיוביז ששיחקו לפחות 20% מהסנאפים) עם 6 מסירות שהיו TWP (Turnover worthy passes) - שהם 37.5%! זה נתון לא נורמלי:
תוכלו לראות שגם מאק ג'ונס יחסית גבוה כאן, ואגב - הוא היה הכי חלש בקטגוריה הזאת בעונה שעברה, עם 21.5% (פורדי דורג שמיני עם 10.5%).
אז האם פורדי הוא הקיובי האמין של עונת 2022, שכמעט ולא שם את הכדור במצבים מסוכנים במסירות לעומק, או שהשנתיים האחרונות משקפות יותר את המציאות?
האמת היא כנראה איפשהו באמצע - הנתון של העונה הוא חריג בגובהו, ונובע גם מגודל דגימה יחסית קטן. אני לא משוכנע שפורדי יצליח לחכות בדיוק את המספרים המשוגעים ל 2023, אבל לא בטוח שהוא יהיה חייב כדי שהקבוצה תצליח.
עד כאן לסערת פורדי, ועכשיו נרחיב קצת את הסקופ - הניינרס בפוזיציה טובה להגיע לפלייאוף, עם 7 ניצחונות ושני משחקים קרובים נגד הבראונס והטיטאנס. הבית שלהם סופר תחרותי, אז כנראה שסיד גבוה לא יהיה כאן... לאור הפציעות, והיכולת בכלל, אני חושב שהם יגיעו לפלייאוף ויחזרו הביתה כבר בתום שבוע הווילדקארד.
מקום 14: שיקגו ברס (3+)
רבים חזו וחשבו שהברס יסיימו אחרונים בבית את העונה הראשונה של בן ג'ונסון, אני ביניהם. האמנתי שהוא יעשה אימפקט, אבל לא חזיתי משהו כזה - 8 ניצחונות ורק 3 הפסדים ששווים מקום ראשון באחד הבתים הקשוחים בליגה, זה הישג מטורף.
ועכשיו, ג'יילן ג'ונסון אמור לחזור מ-IR, מה שצפוי לחזק הגנת מסירה שהייתה אחת החולשות הגדולות של הקבוצה.
דיברתי על זה בפוד, אבל לא חושב שכתבתי מספיק על ההתקדמות של קיילב וויליאמס העונה בכל הקשור להימנעות מסאקים. הוא הפך מהקיובי הפותח החלש ביותר בקטגוריה, לאחד הטובים בהימנעות ממהלכים שליליים, ובקבוצה שמשחקת כל כך הרבה משחקים צמודים - זה שווה את ההפרש בין ניצחון להפסד כמעט על בסיסי שבועי. כל זה, לצד העובדה שקו ההתקפה של הברס הוא אחת היחידות הכי משופרות בכל הליגה ביחס לעונה שעברה.
הניצחון על הסטילרס היה הראשון של הקבוצה העונה מול יריבה עם מאזן חיובי, וחשוב לזכור את זה בהערכה של כל מה שנעשה עד כאן. לברס יהיו מספיק הזדמנויות בשבועות הבאים להשיג Statement W - עם משחקים בפילדלפיה (שישי הקרוב), ובהמשך נגד הפאקרס (פעמיים), ליונס וניינרס.
חשבתי שהצלחה בפוסטסיזן זה קצת מוקדם לברס העונה, ואני עדיין חושב ככה. הם אולי ישתחלו לפלייאוף, אבל לא רואה אותם מגיעים מעבר לדיוויז'נל, אם בכלל.
מקום 15: טמפה ביי באקנירס (4-)
הניסים שבייקר יצר בחודש וחצי הראשונים, והפכו אותו למועמד MVP - נגמרו, ופתאום הבאקס מוצאים עצמם עם יתרון לא כל כך מבטיח בראשות הבית המערבי ב-NFC. המזל הגדול? בפני הקבוצה עומד הלו"ז הקל ביותר בליגה בשבועות שעוד נותרו, וזאת לעומת הלו"ז המאוד, מאוד קשה שכבר עברה:
אני עדיין חושב שהם הקבוצה הכי טובה בבית (אומר יותר על הפנתרס, הפלקונס והסיינטס, למען האמת) אבל קשה לי לראות אותם מנצחים 2 או 3 מבין ראמס/איגלס/ליונס/פאקרס ומחברים ריצת פלייאוף אמיתית העונה.
הסגל לא מספיק טוב, גם אם לא משקללים פנימה את הפציעות.
חושב שיש להם רצפה קצת יותר גבוהה מהברס, בגלל המצב בבית, אבל התקרה די דומה.
מקום 16: לוס אנג'לס צ'ארג'רס (4-)
אומאריון האמפטון צפוי להיות מופעל מ-IR בקרוב, וזה משהו שיכול להכניס קצת ברק (Pun Intended) להתקפת ריצה שלא הראתה מספיק יציבות העונה.
אבל עם כל הכבוד למשחק ריצה, שיבריק או לא - הצ'ארג'רס יגיעו העונה לאן שג'סטין הרברט ייקח אותם. וחשוב לומר שלמרות שהוא משחק טוב מאוד ברוב המשחקים, הרברט מאבד העונה כדורים בתדירות הכי גבוהה בקריירה שלו - מאוד לא אופייני לקיובי שגם בפרספקטיבה היסטורית יודע לשמור על הכדור מצוין (לפחות בעונה הרגילה):
איבודים ופיגורים שמים את הלחץ על משחק המסירה, ובצל הפציעות לשני התאקים הפותחים (שלא יחזרו העונה) - זה לא סוג הפוטבול שג'ים הארבו רוצה לשחק העונה בהתקפה. אם הטרנד הזה לא ישתנה, אני לא רואה את הצ'ארג'רס עושים משהו משמעותי העונה, ולמעשה - לא אופתע אם יפספסו לגמרי את הפלייאוף.
חושב שהתקרה של הקבוצה הזאת העונה היא ניצחון פלייאוף אחד (שיהיה ראשון בקריירה של הרברט).
מקום 17: ג'קסונוויל ג'אגוארס (2+)
הג'אגס הם אולי הקבוצה הכי מתעתעת בליגה, מבין אלו שעדיין רלוונטיות למאבקי הפלייאוף - ביום נתון הם מסוגלים לנצח את הצ'יפס ולפרק את הצ'ארג'רס, ולמחרת - לקבל בראש מהראמס או להיחנק מול דיוויס מילס.
מתוקף כך, שם את התקרה והרצפה בדיוק איפה שמיקמתי את אלה של הצ'ארג'רס. לא מעבר לכך, החידה הגדולה של העונה הזאת מבחינת ג'קסונוויל תהיה סביב טרבור לורנס - האם ליאם כהן וההנהלה ימשיכו להאמין בו גם בסיומה, או שהם יחפשו "לצמצם נזקים" ולעשות איזה מהלך של בנייה מחדש סביב רוקי? זה יהיה קשה מאוד, אם ירצו להתקדם הלאה - כי הם הימרו על בחירת הסיבוב הראשון של שנה הבאה בטרייד-אפ על טראוויס האנטר.
מקום 18: פיטסבורג סטילרס (2-)
והגענו לחלק של הדירוג שבו אני כותב על הקבוצות שהסיכוי שלהן לפלייאוף הוא כבר קטן למדי (מעריך אותו ב-30% ומטה). הסטילרס פתחו את העונה טוב, אבל ברגע שראיתי שההגנה לא דומיננטית באופן עקבי, ושאארון רודג'רס נראה ומשחק כמו קיובי בן 57 - לי היה ברור שזה לא ייגמר מאוד טוב.
המאזן אולי מרמז כרגע אחרת, אבל לסטילרס יש עכשיו את הבילס והרייבנס, אחריהם את הדולפינס (שעוד מנסים לשמור על תקווה לעונה), הליונס, הבראונס (בחוץ) ושוב הרייבנס. הייתי מהמר שזה ייגמר במאזן שלילי, לפני שזה ייגמר בפלייאוף.
וכמה שהטרייד על ג'ורג' פיקנס נראה עכשיו רע, ואף הרסני, לעתיד של הקבוצה הזאת...
מקום 19: דאלאס קאובויס (3+)
ונעבור לקבוצה שנהנתה מהטרייד על פיקנס - האיש שעוזר לאוהדי דאלאס לשמור על קצת אופטימיות, אחרי פתיחת עונה חלשה מאוד. נשים רגע בצד את ההתקפה, שמובילה את הליגה ביארדים וכו, כי היא הייתה שם כמעט מהקיקאוף הראשון... הקאובויס של השבועיים האחרונים היא קבוצה שונה מזו ששיחקה בחודשיים הראשונים של העונה. הבעיה? יש מצב טוב, שזה קצת מדי, קצת מאוחר מדי.
שורת המהלכים שנעשו בשבועות האחרונים (קוויניון וויליאמס ולוגאן ווילסון בטריידים, חזרה של אומארביון אוברשון, שייבון רבל ומאליק הוקר מפציעות) לקחו את ההגנה הזאת מאחת החלשות בליגה, לכזו שהיא טופ-10, בהרבה מדדים:
טוב, אני לא מאמין שזו באמת הגנת הריצה השנייה בטיבה בליגה - היא עדיין פגשה שתיים מהתקפות הריצה החלשות ביותר, בלי קשר למאצ'אפים האחרונים בשבועיים האלה (ריידרס ואיגלס)... ועדיין - זה סימן מעודד.
בשבועיים הבאים לקאובויס יש את הצ'יפס בבית (משחק חג ההודיה) והליונס בחוץ. להערכתי, הם יהיו חייבים להשלים סוויפ של שלושה ניצחונות נגד קבוצות טופ-6 שלי כאן כדי לשמור על סיכוי רציני להגיע לפלייאוף.
מקום 20: קרוליינה פנתרס (1+)
ברייס יאנג מסר העונה לפחות מ-200 יארדים ב-9 מתוך 11 המשחקים של הפנתרס. אז תבואו ותגידו לי - "אורן, זה צבוע מצידך... גם לג'יילן הרטס היו 6 משחקים כאלה בעונה שעברה". ואני אסביר - שראשית כל, עם כל הכבוד לריקו וצ'ובה, וקו ההתקפה המשופר מאוד - אין לקרוליינה התקפת ריצה ברמה של מה שהאיגלס הציגו ב-2024.
ושנית, ליאנג יש כמה פגמים במשחק שהוא לא הצליח עדיין לפצח. במשחק האחרון, למשל, היו פערים אסטרונומיים בתפקוד שלו מול הבליץ:
בלי בליץ - 15 השלמות מ-21 ל-155 יארדים וטאצ'דאון.
מול הבליץ - 3 השלמות מ-3 ל-14 יארדים ו-2 INTs
יאנג בעונתו השלישית כפותח בקרוליינה, וזו עונה שנייה שלו תחת המאמן/פלייקולר הזה. הגיע הזמן לקחת את הצעד הבא קדימה, אחרת כל הדברים הטובים שקורים סביבו בסגל לא ישנו הרבה.
מקום 21: אטלנטה פלקונס (1-)
העונה הזאת גמורה, להערכתי, עם כל הכבוד לניצחון המפואר של קאזינס נגד הסיינטס. לפלקונס אין בחירת סיבוב ראשון בעונה הבאה, וזה לא יעזור לבנייה סביב מייקל פניקס הפצוע (שכנראה לא יחזור לשחק עוד העונה).
המון סימני שאלה סביב הסגל הזה, ולדעתי ראחים מוריס הוא לא האיש שימצא להם סימני קריאה. הייתי מחליף אותו במאמן מהצד ההתקפי, שינסה להוציא מפניקס מה שהוא עוד מסוגל לתת.
מקום 22: מינסוטה ויקינגס (4-)
משהו נשבר בשבועיים האחרונים באמון של אוהדי הויקינגס בג'יי.ג'יי מקארתי. ואפשר להבין את זה: 54.1% אחוזי השלמה, 10 אינטרספשנים מול 6 מסירות ל-TD בלבד, ו-20 סאקים. למעשה, מ-2010 היו רק שלושה קיוביז שנחברו בסיבוב הראשון, ורשמו פאסר רייטינג של פחות מ-65 לאורך ששת המשחקים הראשונים שלהם: מקארתי, בליין גאברט וזאק ווילסון... חברה לא טובה להיות בה.
בניגוד למייקל פניקס, אפשר לטעון שלמקארתי כבר יש את הפלייקולר שאמור היה להכניס אותו לקצב. וזה לא שחסרים לו כלי נשק סביבו בהתקפה... האמת? זה נראה לא טוב, בכלל. אם יימצא כאן פתרון, זה יהיה נטו תוצר של איזה סוויץ' מנטאלי ו/או פועל יוצא של עוד ועוד חזרות בהתקפה, שיאיטו עבורו את המשחק.
מקום 23: מיאמי דולפינס (1+)
הדולפינס חיברו 2 ניצחונות על 2 קבוצות שהגיעו לגמר הקונפרנסים בעונה שעברה, ושימו לב ללו"ז עד סוף העונה: סיינטס (ב), ג'טס (ח), סטילרס (ח), בנגלס (ב), באקנירס (ב), פטריוטס (ח). לדולפינס יש סיכוי לא רע בכלל לחבר רצף של 4 ניצחונות ולקחת אותו למסע לפיטסבורג.. ומשם - מי יודע?
אני יודע - פלייאוף לא יהיה כאן, ואני מקווה בשביל אוהדי מיאמי שהם יבינו שאת הלקח מהעונה לגבי הקיובי והמאמן הם כבר היו צריכים להסיק. שלא יתנו לדברים שאולי יקרו מכאן לבלבל אותם - הם לא הפתרון.
מקום 24: סינסינטי בנגלס (1-)
שמעתי את ג'ו בורו מתראיין השבוע ומסביר שהוא, בתור שחקן פוטבול, לא יכול לאמץ מנטאליות של ניהול עומסים ולבקש לשבת על הספסל עד העונה הבאה, בגלל שהעונה כבר די אבודה. אני מבין ומכבד את זה, אבל כמובן שבמקרים כאלה, הציפייה היא שההנהלה תקבל את ההחלטה הזאת בשבילו. ג'ו בורו הוא הנכס הכי יקר של הבנגלס, ואם לשפוט לפי העונה האחרונה - הוא הנכס היחיד שיש לה שבאמת, באמת מזיז את המחט והופך את הסגל הנוכחי משליש תחתון בליגה לכזה שיכול להגיע לפלייאוף.
אז ההנהלה של הבנגלס נותנת לחולשה המסתמנת של הרייבנס והסטילרס לבלבל אותם - ומחזירים את בורו להרכב לליל חג ההודיה נגד הרייבנס.
מציע לכם לא להתבלבל כמוהם: הבנגלס לא יגיעו לפלייאוף, ונקווה שבורו לא יפצע בקרב האבוד מראש הזה. הבנגלס צריכים ריבילד וחריש עמוק בסגל ובצוות האימון.
מקום 25: קליבלנד בראונס (3+)
מאז 1999, 17 קיוביז שונים רשמו הופעת בכורה במדי הקליבלנד בראונס - ולא הצליחו לנצח בה את המשחק... עד שהגיע שאדור סאנדרס, ושבר את הרצף הארוך מסוגו ב-NFL.
אני לא ממהר לקפוץ על הרכבת הזאת, ועדיין לא משוכנע לגמרי שסאנדרס הוא קיובי טוב יותר היום ל-NFL מאשר דילון גבריאל, אבל אין ספק שהוא מוסיף לקבוצה אנרגיות ו-SWAG שלא היו לה לפני. ובכלל, העתיד מתחיל להיראות קצת פחות עגום בקליבלנד, שלצד העובדה שהעמיסה בחירות דראפט ל-2026 באפריל האחרון, היא הופכת להיות הקבוצה הראשונה בעידן הסופרבול עם 5 רוקיז שונים שרושמים 40 יארדים ומעלה במשחק אחד (סאנדרס, ג'אדקינס, סאמפסון, בונד ופאנין). על הליינבקר הנהדר, קרסון שוורזינגר, כבר כתבתי כאן בעבר כמועמד לרוקי השנה בצד ההגנתי.
בקיצור - מתחיל להיבנות כאן שלד מעניין.
ועוד משפט על מיילס גארט, עם פאקינג 18 סאקים ב-11 המשחקים הראשונים של העונה - מקום 2 אי-פעם לפאס ראשר ב-11 משחקים ראשונים של עונה כלשהי. במקום הראשון - רג'י ווייט עם 19 סאקים ב-11 המשחקים הראשונים של עונת 1987.
מקום 26: וושינגטון קומנדרס
דרוש ריבילד רציני והצערה של הסגל. אני גם לא משוכנע שדן קווין צריך להישאר שם.
מקום 27: ניו יורק ג'איינטס (2-)
מאמין שזו ה-מועמדת להיות ה-קבוצה שתעשה From Worst to First ב-2026... דארט, נייברס וסקאטבו בהתקפה. ברנס, לורנס ושאר החברים בהגנה - קורה כאן משהו.
מקום 28: אריזונה קרדינלס (1-)
להיפרד מקיילר, להיפרד מהמאמן. זה לא עובד, וזה לא יעבוד.
מקום 29: ניו אורלינס סיינטס
עדיין בגיהנום קאפ. צריכים 2 דראפטים מאוד טובים כדי לצאת ממנו באמת.
מקום 30: לאס וגאס ריידרס
לא התלהבתי מהמינוי של פיט קארול, אבל לדבר הזה לא ציפיתי. איכשהו הצליחו לחבר כאן קו התקפה יותר עלוב ממה שהיה לג'ינו סמית בסיאטל, והסובל העיקרי הוא אשטון ג'נטי המסכן, שלא מצליח להגיע ל-LOS לפני שנכנסים בו לפחות שני שחקני הגנה.
לא רואה מאיפה תגיע הישועה לארגון הזה.
מקום 31: ניו יורק ג'טס
הם כבר הודו בזה בעצמם לפני שבועיים - הם בריבילד, ושום דבר כאן לא ישתנה בין קיובי ומאמן חדשים. כן, גם המאמן זה לא זה, לדעתי.
מקום 32: טנסי טיטאנס
הידעתם? לטיטאנס האומללים יש את השחקן שיצר העונה הכי הרבה יארדים בליגה - 1,760 יארדים בסך הכול! הרוקי צ'ימרה דיקה, שלא רק מוביל את הליגה ביארדים כמחזיר קיקאוף (1,206) ומדורג שלישי בהחזרות פאנט (285), אלא גם הפך לכלי נשק משמעותי עבור קאם וורד במשחק המסירה.
וזוהי התזכורת השבועית שאני עדיין מאמין שקאם וורד יהפוך לקיובי טוב מאוד בליגה, אם וכאשר תהיה סביבו קבוצה ראויה. ממש לא בטוח שזה יקרה בטנסי:
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.
לחצו כאן והצטרפו ל-628 אוהדים שכבר שם!
Comments