סמל סטאטוס: מסקר את מצבן של 32 קבוצות ה-NFL בנקודת האמצע (בערך) של הפגרה
- Oran Greenman
- 4 hours ago
- 32 min read
כשאני לא יודע מה לעשות עם עצמי מרוב שיעמום וייאוש מפגרת ה-NFL, אני כותב. ואלה בדיוק החודשים שבהם יש לי זמן והשראה, כי לא קורה בליגה יותר מדי. התאריך ה"משמעותי" היחיד שקרוב ואפשר לסמן ביומן ה-14.5, פרסום לו"ז המשחקים המלא של כל הקבוצות.
אני מקווה ומאמין שאזכה לבקר העונה בשני משחקי NFL לפחות, כשהמטרות שלי על שניים ספציפיים שיהיו לי קרובים לבית החדש (במסגרת רילוקיישן למדריד): פלקונס-בנגלס במדריד, וג'אגס-איגלס בלונדון. הלוואי שאוכל לסקר לכם כאן את החוויה הכי מקרוב שאפשר.
בפוסט הזה אני מנסה לתת איזו תמונת מצב על כל הקבוצות של הליגה, בסוג-של נקודת אמצע בפגרה. ארפרר כאן לא מעט לפוסט הקודם שלי שבו ניתחתי את כל הדראפטים. לכל קבוצה תהיה רשימה קצרה של תוספות משמעותיות (בפרי אייג'נסי ודראפט), ומאזן הקאפ האפקטיבי הפנוי, לפי תקרת השכר העדכנית, שתעמוד העונה על 301.2 מיליון דולר לקבוצה.
אם אתם לא סגורים על המשמעות של קאפ או "קאפ אפקטיבי" (מושג שיופיע כאן הרבה) - מזמין אתכם לקרוא את המדריך שפרסמתי כאן בשנה שעברה. חשוב לזכור שהמספרים שמופיעים כרגע הם על בסיס הנתון העדכני מאתר Overthecap.
למקרה שפספסתם - מזמין שוב להאזין לסיכום שלי לדראפט בפורמט פודקאסט:
תפריט ניווט לסיקורי הקבוצות השונות:
AFC East
באפלו בילס
שחקנים בולטים שנוספו: ג'ינו סטון (S), די.ג'י מור (WR), ברדלי צ'אב (DE/OLB)
בחירות דראפט בולטות: טי.ג'יי. פארקר (DE), דייביסון איגבינוסון (CB).
קאפ אפקטיבי: $6,882,998.
השינוי הכי משמעותי באוף-סיזן הזה בבאפלו הוא המאמן הראשי החדש (מתאם ההתקפה, ג'ו בריידי, קודם על חשבון שון מקדרמוט - שנחתך לאחר 8 עונות כמאמן הקבוצה. מינוי לא פחות מעניין הוא האיש שיחליף את מקדרמוט כפלייקולר בצד ההגנתי של הכדור - ג'ים לאונרד שהיה מתאם הגנת המסירה ומאמן ה-DBs של הברונקוס. ואם זה נשמע לכם מבטיח (על בסיס הביצועים של הגנת המסירה של הברונקוס בשנתיים האלה), אז אני איתכם - לאונרד אומנם צעיר, וחסר ניסיון כפלייקולר, אבל עדיין נחשב למוח הגנתי מבטיח והיה מועמד די מבוקש בסייקל הזה.
לאונרד יצטרך למצוא פתרונות (בדיוק כפי שמקדרמוט הצליח לאורך השנה, בצורה לא רעה) ליחידה עם לא מעט חורים וסימני שאלה - הפאס ראש מהאדג' מעורר מחלוקת, העומק בעמדת ה-DT דליל מאוד מאחורי אד אוליבר (דקוואן ג'ונס עזב), מי ימלא את נעליו של טארן ג'ונסון בסקנדרי? ואיך תראה חוליית הליינבקרים ביום שאחרי מאט מילאנו? (שבתכלס כבר הגיע די מזמן, פשוט הוא עוד היה על המגרש ולא ממש חזר לעצמו לאחר כמה פציעות).
בצד של ההתקפה, החתיכה הכי משמעותית בפאזל היא ההימור על די.ג'יי מור בטרייד שהביא אותו מהברס תמורת בחירת סיבוב 2+. למור היו 3 עונות של 1000 יארדים ומעלה ב-4 העונות הראשונות בליגה, אבל הוא הגיע לבנצ'מרק הזה רק פעם אחת ב-4 העונות האחרונות - האם הוא יוכל להיות האלפא שהיה חסר לג'וש אלן מאז העזיבה של סטפון דיגס?
באופן כללי, זה מרגיש כאילו הבילס מפלרטטים עם הופעה בסופרבול כבר 4-5 עונות, ודברים פשוט לא מתחברים להם בפלייאוף עד הסוף. לפעמים זה מרגיש כאילו הם במרחק של פילד גול ב-13 שניות, או החלטת שיפוט מפוקפקת, לפעמים זה קצת יותר מזה... הרבה אוהדי בילס סבורים שמקדרמוט לא היה החוליה הבעייתית, ושה-GM ברנדון בין היה צריך לפנות את מקומו קודם (או במקביל). לפחות אם נסתכל על הביצועים של ההגנה מאז שנכנס לתפקיד (2017) - הקבוצה דורגה בעונה הרגילה די גבוה (לפי מדד DVOA) מדי שנה:
2017 - מקום 15
2018 - מקום 2
2019 - מקום 6
2020 - מקום 12
2021 - מקום 1
2022 - מקום 2
2023 - מקום 12
2024 - מקום 11
2025 - מקום 20
אני חושב שכל הספקנים יקבלו העונה אינדיקציה די טובה לכך. הימור שלי (מהבטן יותר מאשר מראש): בין יצטרך לפנות את מקומו לפני שהבילס יבקרו שוב בסופרבול.
בכל מקרה, אני חושב שהיה לבילס אוף-סיזן סולידי עד כאן. מחבב את ג'ו בריידי, חושב שהמינוי של לאונרד איכותי, וגם נראה שהיה להם דראפט די איכותי. עדיין יש להם את שחקן הפוטבול הכי מסוכן בליגה (ג'וש אלן), וזה אקס פקטור נגד כל יריבה, גם ב-AFC.
מיאמי דולפינס
שחקנים בולטים שנוספו: מאליק וויליס (QB), דייוויד אוג'אבו (EDGE), ג'וש אוצ'ה (EDGE).
בחירות דראפט בולטות: קיידן פרוקטור (OL), כריס ג'ונסון (CB), ג'ייקוב רודריגז (LB).
קאפ אפקטיבי: $8,034,191-
הפרק (הדי עגום, יש לציין) של טואה ומייק מקדניאל במיאמי הגיע לסיומו, והדולפינס עושים פיבוט לכיוון שונה לגמרי:
מ"גאון התקפי" בדמות מקדניאל לגורו הגנתי (ג'ף האפלי) בעמדת המאמן הראשי.
מקיובי "פסל" כמו טועה, לקיובי נייד בדמותו של מאליק וויליס.
גם האפלי וגם וויליס, אגב, מגיעים מהפאקרס - וזה חיבור מעניין מאוד. הדולפינס מציגים את אחד מתהליכי הריבילד המובהקים של השנים האחרונות. הם שלחו החוצה שחקנים כמו ג'יילן וואדל (טרייד לברונקוס) וטייריק היל (נחתך), והעמיסו הרבה בחירות דראפט ב-2026 וב-2028. הם החתימו את וויליס על חוזה שלמעשה יאפשר להם לחתוך ממנו עם נזק מינימלי אחרי העונה הבאה, ואפשר להבין - אחרי הכול, מדובר בקיובי שאומנם הראה ניצוצות בעונה שעברה כמחליף של ג'ורדן לאב בגרין ביי, אבל עדיין - נמצא בליגה 4 עונות, אבל פתח רק ב-6 משחקים ומסר ל-6 טאצ'דאונים בלבד.
וזוהי תמונת ה-SKILL Players שיתמכו בוויליס בעונה הזאת כפותח:
הרסיבר עם הרקורד הכי "מרשים" כאן הוא ג'יילן טולברט, עם עונת שיא של 610 יארדים ב-2024. אם אתם ממש מתעקשים, יכולים להעניק את התואר לטוטו אטוול, שבעצמו מעולם לא הגיע אפילו לרף ה-600 יארדים בעונה בהתקפה העמוסה של הראמס. אז אומנם יש כאן כישרונות צעירים, כמו הרוקי כריס בל, אבל לא אופתע בכלל אם המוביל בטארגטים העונה יהיה שוב דבון אייצ'ן הנהדר מהבקפילד (רק שיישאר בריא).
הקו התקפה שוויליס ישחק מאחוריו נראה לא רע - עם פטריק פול ואוסטין ג'קסון בעמדות התאקל, והרוקי בחירת סיבוב 1, קאדין פרוקטור, שצפוי להיות הסבה לגארד.
בהגנה יש כמה חתיכות טובות (האול-פרו ליינבקר ג'ורדין ברוקס, האדג' ראשר צ'ופ רובינסון) - אבל הרבה יותר סימני שאלה שהאפלי יצטרך לחבר, איכשהו. ואני מעריך שזה יהיה תהליך ממושך והדרגתי. לפחות הדולפינס יכולים כרגע להתנחם בכך שב-Depth Chart פותח כרגע בעמדת הקורנר האיש עם השם הכי מקורי בליגה - Storm Duck ⛈️🦆
הדולפינס מרגישים כמו פרויקט רב-שנתי עד חזרה לרלוונטיות. מזכיר שמדובר בפרנצ'ייז עם הרצף הפעיל הארוך ביותר ללא ניצחון פלייאוף בליגה. היעדים המרכזיים העונה יהיו להבין אם מאליק וויליס הוא קיובי שנכון להתחייב אליו לטווח הארוך, וכנ"ל לגבי המאמן הראשי.
ניו יורק ג׳טס:
שחקנים בולטים שנוספו: ג'ינו סמית' (QB - טרייד), מינקה פיצפטריק (S - טרייד ממיאמי), ניישון רייט (CB).
בחירות דראפט בולטות: דיוויד ביילי (David Bailey, OLB - בחירה 2), קניון סאדיק (Kenyon Sadiq, TE - בחירה 16), עומאר קופר ג'וניור (WR - בחירה 30).
קאפ אפקטיבי: $10,482,617.
אז מה תגידו על התקפה שכוללת את גארט ווילסון, עומאר קופר, קניון סאדיק ובריס הול (שחתם לאחרונה על חוזה שני - ומדורג שלישי בליגה מבחינת שכר שנתי ממוצע בעמדה)? אה, כן - ג'ינו סמית הוא האיש שאמור למסור להם את הכדור, אחרי עונה בווגאס שמרגישה כאילו הוא שרף בה את כלללל הקרדיט שהצליח להרוויח בעמל רב בשנים שלו בסיאטל.
אז הפעם הוא חוזר לזירת הפשע, המקום שבו הכול התחיל - כדי לנסות לכתוב פרק חדש, עם טוויסט נוסף, בקריירה המאוד הפכפכה שלו. כפי שציינתי - יהיה לו צוות מסייע לא רע בכלל, בעיקר אם מסתכלים כאן על פוטנציאל YAC - זו מרגישה כמו התקפה שבה ג'ינו לא יהיה חייב לנסות לכפות הפגזות לעומק (מה שהוא עשה בתדירות גבוהה מאוד בעונה שעברה), אלא לחלק כדורים קצרים ולתת לכלי הנשק שלו לשאת במירב הנטל.
אני לא יודע אם זה יעבוד, אני לא יודע אם זה יהיה פרודוקטיבי - אבל לכל הפחות, אבל לקוות שזה יהיה מבדר, וזה כנראה המקסימום שאפשר לקוות לו היום, אם אתה אוהד ג'טס.
הג'טס עשו גם כמה שינויים מעניינים בהגנה - זה כמובן מתחיל בבחירה מספר 2 בדראפט האחרון, דיוויד ביילי, שצפוי להחליף את ג'רמיין ג'ונסון - שנשלח ב-SWAP לטנסי, תמורת טוונדרה סווט העצום בגודלו. וישנו גם האיש שאולי יחליף, למעשה, את "סוס" גרדנר - דיאנג'לו פונדס, בחירת הסיבוב השני מאינדיאנה, שהפתיע הרבה אנשים עם המהירות שהציג בפרו-דיי שלו וזינק בלוח הדראפט.
אני אופתע מאוד, מאוד אם כל זה יתחבר לקבוצת פלייאוף, גם בעונה. כך או כך, הג'טס יוכלו להתנחם בעוד 3 בחירות סיבוב ראשון בדראפט 2027.
ניו אינגלנד פטריוטס:
שחקנים בולטים שנוספו: רומיאו דובס (WR), אלייז'ה ורה-טאקר (OL), דריימונט ג'ונס (DT), קווין באיירד (S)
בחירות דראפט בולטות: קיילב לומו (OT), גייב ג'קאס (DE).
קאפ אפקטיבי: $31,566,437.
אלופת ה-AFC המכהנת עוברת את אחד האוף-סיזנים הכי רועשים בליגה, ולא מהסיבות שהיא הייתה רוצה.
זה התחיל מהמצוד המקצועי אחר איי.ג'יי בראון (שעוד צפוי לעבור בטרייד, בעבור תמורה לא ברורה, מהאיגלס אחרי 1.6), והמשיך לרומן המתמשך בין המאמן, מייק ורייבל, לעיתונאית דיאנה רוסיני, ושלל הפרטים העסיסיים מהסיפור שממשיכים, עדיין, לדלוף החוצה על בסיס כמעט יומיומי. לפי שווקי ההימורים (פולימרקט וכו) הסיכויים שורייבל יתפטר/יפוטר עד סוף השנה נעים באיזורי 20-30%, על רקע הפרשה הזאת, שכבר כפתה עליו לפספס את היום האחרון של הדראפט.
אם נשים רגע בצד את כל הבלאגן הזה, אני חושב שיש לפאטס אוף-סיזן טוב-פלוס, אבל הצורך ב-WR עדיין זועק לשמיים, ובנקודה הזאת אני רוצה טיפה להרחיב על סאגת איי.ג'יי בראון (לצד הגילוי הנאות שאני אוהד איגלס):
הפעולה היחידה שהפאטס עשו כרגע בחזית הזאת היא להחתים את רומאו דובס, שהוא אולי רסיבר משלים טוב מאוד, אבל הוא לא אלפא רסיבר, כמו שרוצים בניו אינגלנד להביא לדרייק מיי - השחקן שהיה כל כך חסר לו בריצת הפלייאוף המאוד לא מרשימה שלו ב-2025. דובס יושב כרגע על המשבצת של סטפון דיגס (שחקנים מאוד שונים, אבל בערך על אותו LEVEL של כישרון בנקודה זו בקריירה) - הוא לא האיש הזה, והוא לא היה האיש הזה גם עבור ג'ורדן לאב בגרין ביי. הפאטס גם לא לקחו פרוספקט מאוד מבטיח בדראפט, ולא הקדישו לכך בחירה גבוהה.
אז בואו ננתח לרגע את המילכוד הזה ששני הצדדים בטרייד המסתמן הגיעו אליו:
הפטריוטס - צורך דחוף בעמדה. אין להם אלטרנטיבה זמינה כרגע שלא דרך טרייד. מכאן שאין ממש Leverage במו"מ.
האיגלס - אותתו לכל העולם שהם פועלים כדי להחליף את השחקן. השחקן אותת בחזרה שהוא רוצה לצאת. לא נראה שיש עוד מתחרות על שירותיו (לפחות לפי פרסומים בתקשורת). אבל, אם תבחנו את מבנה החוזה - גם בטרייד אחרי ה-1 ביוני, עדיין יספגו סדר גודל של 40 מיליון דולר ב"כסף מת", שיתפרסו אומנם בצורה סבירה על 4 העונות הבאות:
אין אף קבוצה שאוהבת לשלם לשחקנים כדי לא להיות חלק ממנה, גם אם האיגלס הראו בעבר שהם מוכנים לעשות זאת (הטרייד על קרסון וונץ בולט מעל כולם).
ישנו גם תקדים הטרייד על ג'יילן וואדל לברונקוס (תמורת בחירות סיבוב 1+3) - בראון מבוגר מוואדל בשנה וקצת, אבל קצת פחות פציע, ועם רקורד מקצועי מרשים בהרבה, מבחינת מספרים.
אם כך - לאף אחד מהצדדים אין באמת חוזקה משמעותית כאן. הפטריוטס חייבים את השחקן, לאיגלס יש שחקן שלא רוצה לשחק שם (וכנראה שיהיה קשה, והם גם לא רוצים, להכריח).
אז איך כל זה ייגמר? התרחישים שאני רואה כרגע הם בחירת סיבוב 1 בדראפט 2028 + סיבוב 2 ב-2027. כלומר, הגמשה ופריסה של מחיר השוק שנקבע על ידי התקדים של וואדל.
AFC North
בולטימור רייבנס:
שחקנים בולטים שנוספו: טריי הנדריקסון (EDGE), קלאיס קמפבל (DL).
בחירות דראפט בולטות: אולאיבבגה יואנה (OG), זאיון יאנג (EDGE).
קאפ אפקטיבי: $12,153,306
הרייבנס היו אחת הפייבוריטיות, לפי ווגאס (וגם שלי) לייצג את ה-AFC בסופרבול האחרון, ואין הרבה שחזו עד כמה העונה הזאת תשתבש. הפציעה של למאר לא תרמה, כמובן, אבל החולשה ההגנתית חירבה לקבוצה הזאת משחק אחר משחק, גם איתו על המגרש, והקבוצה פספסה את הפלייאוף עם הפסד דרמטי לסטילרס. מי ששילם את המחיר הוא המתאם הקודם זאק אור, שכשל במשימתו למלא את הנעליים הגדולות של מייק מקדונלד. גם המאמן ג'ון הארבו שילם את המחיר, ואת שניהם גם יחד צפוי למלא "מקדונלד הבא" - ג'סי מינטר, שעשה פלאים להגנת הצ'ארג'רס בשנתיים האחרונות, מאז שג'ים הארבו הביא אותו איתו ל-NFL ממישיגן.
ואז ישנה סאגת מקס קרוסבי - שכבר היה אמור לנחות תמורת שתי בחירות סיבוב 1, הגיע למתקנים של הרייבנס, ו"כשל בבדיקות הרפואיות". טריי הנדריקסון חצה את הקווים והגיע במקומו מהבנגלס, ובדראפט הבחירה שלא הלכה על קרוסבי נוצלה לחיזוק החלק הפנימי של קו ההתקפה, עם ווגה יואנה העצום מפן סטייט.
על פניו, זה נראה שוב כמו סגל טוב מאוד, עם מעט חולשות, אבל אי אפשר שלא לשאול את השאלות הבאות (חלקן ירגישו לכם מאוד מוכרות, אם אתם עוקבים יותר משנה):
מי יתפוס כדורים מעמדת הרסיבר מאחורי זיי פלאוורס?
האם לדרק הנרי יש עוד מספיק דלק במיכל?
עד כמה המחדלים ההגנתיים של העונה שעברה היו עקב שחקנים שנגמר להם המוג'ו (אני מסתכל עליך, מארלון האמפרי) וכמה עקב בעיות אימון ותוכנית משחק?
איזו התקפה אנחנו נראה ממתאם ההתקפה החדש, דקלן דויל (שמעולם לא קרא מהלכים, אבל התחנך על ברכיו של בן ג'ונסון בשיקגו בעונה שעברה, ושל שון פייטון בדנבר בשנתיים שלפני כן)?
יש כאן כמה מנעדים קריטיים שעליהם העונה הקרובה של הרייבנס תהיה מוכרעת, אבל אני חייב לומר שאני מרגיש די טוב לגבי רובם, ובעיקר בהקשר של מינטר.
פיטסבורג סטילרס:
שחקנים בולטים שנוספו: מייקל פיטמן ג'וניור (WR), ריקו דאוודל (RB), ג'קוואן בריסקר (S).
בחירות דראפט בולטות: מקס איינאצ'ור (OT), דרו אלאר (QB).
קאפ אפקטיבי: $4,997,772
הסטילרס מרגישים לי העונה כמו סדרת טלוויזיה פופולארית לשעבר, בעונה ה-17 שלה, שמנסה להמציא את עצמה מחדש בעזרת כל מיני גימיקים נדושים שלא ממש עבדו בעבר. הגימיק הנדוש, במקרה הזה - לחבר מחדש בין מייק מקארתי (שהחליף בעמדת המאמן הראשי את מייק טומלין) לבין אארון רודג'רס - הצמד שהביא את הסופרבול האחרון גרין ביי לפני מי יודע כמה שנים. מקארתי חוזר לאקשן אחרי שבתון קצר מהליגה - בתקופתו בדאלאס הוא הצליח לחבר כמה עונות של 12 ניצחונות, והופעות פלייאוף, אבל לא צלח עבור הקאובויס את המשוכה של הגעה לגמר ה-NFC (מה שלא קרה כבר יותר מ-30 שנה). גם בגרין ביי, אני מזכיר, הצמד הזה נחשב ל"מפוספס" עם כמה וכמה הפסדים קריטיים בפלייאוף ליריבות שנחשבו נחותות, על הנייר.
זו תהיה, כמובן, גרסה שונה מאוד של רודג'רס מזו שכיכבה בפאקרס בשנות ה- 2010s, אבל האם מקארתי הוא אותו מקארתי? ובמידה וכן - האם זה בכלל דבר חיובי? בליגה שבה זה מרגיש כאילו הגאון ההתקפי התורן רק ממתין על הקווים כדי לקחת עוד קבוצה לשלב הבא (בן ג'ונסון בשיקגו, ליאם כהן בג'קסונוויל...).
לסטילרס שוב תהיה הגנה מוכשרת מאוד (מה שלא ממש היה למקארתי ברוב העונות בגרין ביי), והיו כמה החתמות נאות באוף-סיזן הזה (מייקל פיטמן יכול מאוד להחמיא לדי.קיי מטקאף בעמדת הרסיבר)... אבל משהו מרגיש לי OFF כאן. אני לא משוכנע, בנקודת הזמן הנוכחית, שהייתי מהמר על עוד הופעת פלייאוף של הסטילרס, וגם לא הייתי בוחר אותם לסיים בין שתי הראשונות בבית הזה.
סינסינטי בנגלס:
שחקנים בולטים שנוספו: דקסטר לורנס (DT), בויאה מאפה (EDGE), קייל דאגר (S)
בחירות דראפט בולטות : קשיוס הוואל (EDGE), טאקריו דייוויס (CB).
קאפ אפקטיבי: $4,781,638
גם העונה, הבנגלס מרגישה כמו אחת הקבוצות הכי Top-heavy בליגה (עם כישרונות על בעמדות מפתח: בורו, צ'ייס+היגינס, ועכשיו גם דקסטר לורנס) - כך שמבחינת כישרונות טופ-5 בעמדות מפתח, אין כאן חוסר.
כדי לקחת את הצעד הבא קדימה, הבנגלס יהיו חייבים להיות הרבה, הרבה, הרבה יותר דומיננטיים על הקווים - משני הצדדים של הכדור. כמובן שהטרייד על לורנס (והציוות לג'ונתן אלן) הם חלק מכך - כל קו ההגנה של הבנגלס יהיה "חדש" העונה: כשבקצוות צפויים לפתוח בויה מאפה (שחתם על חוזה 100 מיליון פלוס בפרי אייג'נסי) ומיילס מרפי, לשעבר בחירת סיבוב 1, שלא ממש קיים את ההבטחה עד כאן. אם החבורה הזאת תתחבר - זה יעזור לסקנדרי, שגם הוא מתחדש בחלקו, להתמודד עם הנטל שלו. ממש לא מובן מאליו שזה פשוט יעבוד, בלי האיש שהיה אחראי לסדר גודל של 35-40% מהלחצים והסאקים של ההגנה הזאת בעונות האחרונות - טריי הנדריקסון, שעזב לבולטימור.
סימני השאלה קו ההתקפה הם כבר חלק בלתי נפרד מהארגון הזה בעידן ג'ו בורו - ואני לא יודע מה יכול לגרום לחבורה הזאת להתחבר, וגם לא אאמין לזה עד שאראה את זה קורה בעיניים. לבנגלס יש פשוט אלרגיה לקווי התקפה טובים.
הטרייד עם הג'איינטס על לורנס היה מאוד אגרסיבי ויקר, אולי אפילו קצת יקר מדי (לא בגלל שהשחקן לא שווה את זה, בגלל שכולם ידעו שהוא בדרך החוצה), אבל האם הבנגלס עשו מספיק? האם יש להם מספיק איזון בסגל כדי להיות קונטנדרים העונה? כדי להגיע בכלל לפלייאוף (מה שהם כשלו לעשות בשנתיים הקודמות)?
אני לא ממש משוכנע. אני לא משוכנע שראיתי כאן שינוי פרדיגמה יסודי מהז'אנר שהיה צריך לקרות כדי להזיז את המחט בארגון הזה. הייתי רוצה לראות הרבה יותר השקעה בקו ההתקפה, ויותר עומק באדג'. ואם הייתי אוהד בנגלס לא הייתי רגוע, בכלל. כי רצף של שלוש עונות בלי פלייאוף עבור קוורטרבק כמו ג'ו בורו זה פשע בלתי נסלח, כזה ש(לפי שמועות ודיווחים) יכול גם לפרק את החבילה הזאת לגמרי.
קליבלנד בראונס:
שחקנים בולטים שנוספו: טייטוס הווארד (OT), אלגטון ג'נקינס (OL) - השקעה מסיבית בקו.
בחירות דראפט בולטות: ספנסר פאנו (OT), קיי.סי קונספסיון (WR), דנזל בוסטון (WR), עמנואל מקניל-וורן (S)
קאפ אפקטיבי: $6,372,382
לבראונס היה את אחד ממחזורי הדראפט הכי עמוקים, על הנייר, לפי הקונצנזוס של הפרשנים והאנליסטים. בתרחישים מסוימים, הם הוסיפו 4 שחקנים עם כישרון/אפסייד של סיבוב 1 (כל המפורטים למעלה).
כל זה כמובן לא משנה את העובדה ה"פעוטה" שתמונת הקוורטרבק לא ברורה בעליל. שאדור סנדרס לא ממש הרשים, וכמוהו גם דילון גבריאל (שניהם בעונות רוקי חצויות). דשון ווטסון רוצים לעשות קאמבק - אבל קאמבקים מהסוג הזה, אחרי כל מה שהוא עשה, על המגרש ומחוצה לו, הוא לא סביר בכלל.
לו רק הצורך בקיובי טוב לא היה כל כך משמעותי בליגה הזאת, הייתי יכול להיות מאוד אופטימי לגבי הכיוון של הסגל הזה, שמתחיל לאגור כמות נאה מאוד של כישרון (צעיר, בחלקו הגדול) גם בהתקפה, וגם בהגנה: התקפה: קווינשון ג'אדקינס, הארולד פאנין ג'וניור, קונספסיון, בוסטון, וכמובן - ג'רי ג'ודי
הגנה: קרסון שווזינגר, מייסון גרהאם, ושלד ותיק של מיילס גארט, דנזל וורד, גרנט דלפיט (אם יישאר), טייסון קמפבל ואחרים.
סימן השאלה השני בגודלו בסגל הזה, לדעתי, הוא קו ההתקפה - שהפך מיני-מהפכה, עם לא מעט פותחים חדשים שיהיו בהרכב בשבוע הראשון של עונת 2026/7.
בגדול - אני רואה דרכים שבהן הקבוצה הזאת יכולה להתחבר ולהפתיע כבר בטווח הקצר, אבל התרחיש הסביר יותר הוא עוד עונה אבודה בראשות קוורטרבק מזדמן, וניסיון לבנות מחדש - עם עוד נכסים ובחירה גבוהה ב-QB בדראפט 27.
AFC South
יוסטון טקסנס:
שחקנים בולטים שנוספו: ריד בלנקנשיפ (S), דיוויד מונטגומרי (RB), וואייט טלר (OG)
בחירות דראפט בולטות: קילן ראטלדג' (OG), קיידן מקדונלד (DT).
קאפ אפקטיבי: $28,450,112
העונה הקרובה תהיה בסימן סי.ג'יי סטראווד והחלק שלו בפרויקט הדי מרשים הזה של דמיקו ראיינס, המאמן של הטקסנס בשלוש השנים האחרונות. סטראווד, האיש שנכנס לליגה בסערה, כבחירה מספר 2 בדראפט מאחורי ברייס יאנג, רשם עונת רוקי מהמרשימות בתולדות הליגה, אך מאז, כך נראה - הולך ודועך.
שיהיה ברור - הטקסנס לא היו מגיעים 3 פעמים ברציפות לפלייאוף, וגם מנצחים מספר משחקים, בלי סטראוד. אני לא מנסה רק להפיל עליו אחריות לכישלונות, ללא הקרדיט שהרוויח. אבל המגמה נראית די ברורה, כולל השפל הגדול הגיע בהפסד בפלייאוף לפטריוטס בעונה שעברה.
מה שקורא ועוקב יודע עד כמה אני מעריך את מייק מקדונלד והגנת הסיהוקס, ובכל חשבתי (ועדיין מאמין) שההגנה הכי מפחידה בליגה שוכנת ביוסטון. זה לא צפוי להשתנות העונה: וויל אנדרסון ודאניל האנטר באדג' (שניהם קיבלו חוזה חדש בפגרה), דרק סטינגלי ג'וניור, קאמארי לאסיטר, ג'יילן פיטרי והתוספת החדשה - ריד בלנקנשיפ - בסקנדרי... זו פשוט יחידה מאוד שלמה, ומאומנת היטב.
זה פשוט הרגיש כאילו ההתקפה מסנדלת את כל האירוע בשנה שעברה, וסטראווד הוא כמובן הפיסה המרכזית בעניין. עניין אחד שביוסטון יקוו לשדרג העונה הוא הבקפילד - לוודי מארקס היו כמה הבלחות נאות (וגם פאמבל קריטי בפלייאוף), אבל זה היה אמור להיות הבקפילד של ג'ו מיקסון, שפציעה מוזרה ברגל קירקעה אותו לכל עונת 2025. עכשיו הם צירפו למיקס את דיוויד מונטגומרי, שהיה כינור שני נהדר לג'אמיר גיבס בדטרויט, והוא צפוי לקבל את מרבית הסנאפים ב-2026.
עוד סימן שאלה גדול - קו ההתקפה: הטקסנס טיפלו בנושא בדראפט (ראותלדג') ובפרי אייג'נסי (וואייט טלר, בריידן סמית) ויקוו שסטראווד סוף-סוף יוכל למסור מאחורי יחידה שאינה ברמת שליש תחחתון בליגה.
אינדיאנפוליס קולטס:
שחקנים בולטים שנוספו: אין ממש.
בחירות דראפט בולטות: סי.ג'יי אלן (LB), איי.ג'יי הולסי (S).
קאפ אפקטיבי: $15,340,990.
הקולטס הלכו אול-אין באמצע העונה שעברה, והקלפים לא ממש שיחקו לטובתם - שתי בחירות סיבוב ראשון במהלך WIN-NOW קלאסי על גרדנר מהג'טס, נגמרו אפילו ללא מקום בפלייאוף. בזמן אמת, וגם בדיעבד, אני חושב שזה היה צעד אגרסיבי נכון (ראינו מי ייצגה בסוף את ה-AFC בסופרבול, וכנראה שהרף היה נמוך ממה שהתרגלנו בשנים קודמות). אבל גם הימורים טובים וחכמים לפעמים קורסים.
בנסיבות שנוצרו בדראפט, נראה שהקולטס הצליחו להוסיף שתי חתיכות שעשויות להיות משמעותיות כבר בעונה הראשונה ל-Back-7: אלן הליינבקר, והולסי הסייפטי. את הפרונט ההגנתי ימשיכו להוביל צמד ה-DTs המצוין, דהפורסט באקנר וגרובר סטיוארט, והאדג' העולה - לאיאטו לאטו, בעונתו השלישית.
בהתקפה, דניאל ג'ונס ישוב מהפציעה, ובקולטס יקוו שהוא יצליח לחזור לקצב ההיסטורי שבו הוביל את ההתקפה לפניה. אבל זה עדיין יהיה המופע של ג'ונתן טיילור וקו ההתקפה, ובעיקר מעניין יהיה לראות האם ההימור המשמעותי על אלק פירס כ-WR1 (לא פחות מ-28.5 מיליון דולר בממוצע לעונה) אכן ישתלם - הוא יצטרך להפוך מרסיבר של איום לעומק ו-ווליום נמוך לכלי אחר לגמרי. אני סומך על שיין סטייכן המאמן והפלייקולר שלכל הפחות ישרטט לו את המהלכים המתאימים לכך.
השאלה הגדולה כאן היא האם הקולטס היו באמת קונטנדרים, כפי שניתן היה לחשוב בחצי הראשון של 2025? או שמא הלו"ז הרך, יחסית, עיוות כאן את התמונה? דעתי ידועה - אני חושב שבעונה רגילה, ובנסיבות שפחות יטיבו עימם, הקולטס יגלו שהם עדיין במרחק של כמה וכמה חתיכות מריצת פלייאוף רצינית ב-AFC. כמובן שאני עדיין סבור שדניאל ג'ונס הוא לא האיש שיוכל לקחת אותם לארץ המובטחת (מצד שני - חשבתי כך בעבר גם על דארנולד בסיהוקס, אז מה אני מבין?)
ג׳קסונוויל ג׳אגוארס:
שחקנים בולטים שנוספו: אין ממש.
בחירות דראפט בולטות: אין ממש (דראפט מהפחות פופולאריים לפי אנליסטים בליגה)
קאפ אפקטיבי: $9,120,450.
השינויים הגדולים באמת שהג'אגס עשו באוף-סיזן עד כאן היו בתוך הבית: ההערכה של טרייבון ווקר (שסומן כמועמד לטרייד בעונה שעברה), ואולי משמעותי מכל - ההחלטה להפסיק את ניסוי האימון המשולב של טראוויס האנטר, הבחירה השנייה בדראפט 2025.
אזכיר, למי שלא מכיר - האנטר נכנס לליגה אחרי טרייד-אפ יקר מאוד של הג'אגס עבורו בדראפט. התקווה הייתה שהוא יכול לתרום סנאפים משמעותיים גם בהתקפה (כרסיבר) וגם בהגנה (כקורנר), כפי שעשה בעונת ההייזמן שלו בקולורדו. אלא שהמציאות הכה על הפנים די מהר, ואם תחברו לכך פציעה שגמרה לו את העונה מוקדם, את הפריצה של פארקר וושינגטון ואת הטרייד על ג'אקובי מאיירס - הצרכים הבוערים דחפו את ההנהלה להחליט: האנטר יתאמן מעתה רק כקורנר.
אני חושב שזו ההחלטה הנכונה והמתבקשת, בנסיבות.
טנסי טייטאנס:
שחקנים בולטים שנוספו: ג'רמיין ג'ונסון (EDGE), קורדל פלוט (CB), אלונטה טיילור (CB), וונדייל רובינסון (WR)
בחירות דראפט בולטות: קרנל טייט (WR), קלדריק פולר (EDGE)
קאפ אפקטיבי: $42,110,870
הטיטאנס חמושים במאמן/פלייקולר הגנתי חדש (רוברט סלאח) ומתאם התקפה חדש (בריאן דאייבול) תוקפים את האוף-סיזן הזה באגרסיביות, עם טוויסט מעניין. אם תעברו על כמה מהשמות החדשים שרשמתי כאן ובסגל הקיים, תראו שסלאח ודאייבול דגו להם כמה וכמה אקסים (מהג'טס, ניינרס וג'איינטס) שהם מאמינים שיעזרו הם להטמיע את השיטה שלהם, בכל אחד מהצדדים של הכדור.
החידה הגדולה היא כמובן הבחירה מספר 1 בעונה שעברה, קאם וורד, שהפגין כמה ניצוצות (בעיניי, אפילו הרבה ניצוצות), אבל גם החלטות ומהלכים מוזרים מאוד - טנסי הימרו על קארנל טייט מאוהיו סטייט כדי לחזק חוליית רסיברים עם כמה שמות מעניינים (צ'ימרה דיקה, אלריק איומאנור). הם גם הוסיפו לבקפילד שכבר כולל את טוני פולארד וטיאג'יי ספירס את הרוקי ניק סינגלטון מפן סטייט - והשלישייה הזאת יחד עשויה להרכיב בקפילד מהמגוונים בליגה. כל הנשקים האלה, עם מתאם התקפה כמו דאייבול, שעזר לפתח בעבר, בין היתר, את ג'וש אלן - עשויים וצריכים להספיק כדי לעשות את הצעד הבא.
זה סגל שרחוק מלהיות שלם. חלק מהבחירות והתוספות אני אוהב, חלק - לא ממש. רוברט סלאח בעצמו הוא סימן שאלה לא קטן, אחרי שכשל באופן חרוץ בניסיון הראשון שלו להיות מאמן ראשי בג'טס. בטנסי בחרו לתת לו פאס (אפשר להבין למה) והזדמנות שנייה - אבל יכול מאוד להיות שזה גם יהיה הצ'אנס האחרון שלו.
מרגיש לי שהפרויקט הזה צריך עוד זמן. קשה לחבר כל כך הרבה חתיכות חדשות למערכת שעובדת בתוך כמה חודשים. הפטריוטס היו בעונה שעברה בתהליך בזק דומה, והוכיחו שזה לא בהכרח נכון, אבל אני לא מאמין שבטנסי יש את המאמן ואת הכישרון שהיה בניו-אינגלנד בתחילת 2025.
AFC West
קנזס סיטי צ׳יפס:
שחקנים בולטים שנוספו: קנת' ווקר (RB), אלוהי גילמן (S)
בחירות דראפט בולטות: מאנסור דיליין (CB), פיטר וודס (DT)
קאפ אפקטיבי: $5,122,890
זה היה אוף-סיזן שונה, שמגיע בעקבות עונה שונה ב-KC. כל העיניים, כמובן, על השיקום של פטריק מהומס, שבאורח פלאי, כך לפי הדיווחים, צפוי להיות כשיר לפתוח את ה-OTAs עם הקבוצה שלו - מה שפותח את האפשרות שהוא יפספס מעט מאוד זמן, אם בכלל, בפתיחת העונה הרגילה.
מהומס ואנדי ריד לא יקבלו רסיבר חדש העונה, אבל הם הוסיפו את ה-MVP של הסופרבול, קנת ווקר, שהוחתם בפרי אייג'נסי - זהו שינוי גישה של הצ'יפס שנהגו להסתמך בשנים האחרונות על בחירות דראפט נמוכות (איזייאה פאצ'קו, שעזב לדטרויט) ווטרנים שמתאימים לשיטה (קארים האנט, ג'אריק מקינון) - ונמנעו מלהשקיע בה סכום משמעותי. לא עוד!
רוב האנשים מסתכלים על הטרייד ששלח את טרנט מקדאפי לראמס, אבל אני רוצה לסמן כאן אבידה אנדרייטד ותוספת אנדרייטד: עזב - ליאו צ'אנל (חתם בקומנדרס), הגיע - קייריס טונגה (חתם מהפטריוטס) שישב מאחורי מילטון וויליאמס וכריסטיאן בארמור בניו אינגלנד, ואני חושב שיכול להיות פותח סולידי מאוד בפרונט של הצ'יפס.
יש לי תחושה שמהומס, מתי שיחזור, ימצא (כרגיל) הרבה פתרונות בהתקפה. אבל הוא יצטרך הרבה יותר עזרה מההגנה של ספאגנולו, שנראתה כמו הגרסה הכי חלשה שראו ב-KC בשנים האחרונות. זה יתחיל מהרוקי מאנסור דיליין (הצ'יפס עשו בשבילו טרייד-אפ בתחילת סיבוב 1) שאמור להחליף את מקדאפי, אבל גם עמדת הקורנר השנייה ועמדות הסייפטיז מתחדשות כאן. בקיצור- חלפו לא מעט שנים מאז שהצ'יפס פתחו עונה עם כל כך הרבה ספקות וחששות, אבל יש לי תחושה שריד-מהומס-ספאגנולו שוב "יפתיעו" את כולם.
לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס:
שחקנים בולטים שנוספו: טיילר ביאדש (C), קיטון מיטשל (RB), דיוויד אנג'וקו (TE)
בחירות דראפט בולטות: האקים מאסידור (EDGE), ברנן תומפסון (WR)
קאפ אפקטיבי: $18,443,120.
אתם כבר יכולים לנחש בגדול מה אני רוצה לכתוב, אז לא נלך סחור-סחור: תירוץ נוסף צפוי לרדת העונה מהצלחת של ג'סטין הרברט - גרג רומן, מתאם ההתקפה המושמץ, נחתך. במקומו נחת ב-LA מי שנחשב לעילוי התקפי ולמועמד הכי מוערך בסייקל הזה, מייק מקדונלד, שפוטר מתפקיד המאמן הראשי במיאמי.
מקדונלד הוא איש של אינסוף MOTION, הטעיות והמון מהירות - וההתקפה צפויה להיראות שונה לגמרי העונה. שם ששווה לעקוב אחריו בהכנה לעונה הוא הרוקי ברנן תומפסון ממיסיסיפי סטייט, האיש הכי מהיר בקומביין האחרון (רץ 40 יארד ב-4.26 שניות).
התוספת הבאמת משמעותית העונה תהיה החזרה הצפויה של שני התאקלים הפותחים: ראשון סלייטר מימין, וג'ו אלט משמאל - בלעדיהם, קו ההתקפה של הצ'ארג'רס היה מהמחפירים והחלשים בליגה בעונה שעברה, ולא רק שהרברט הרגיש זאת היטב, אלא גם משחק הריצה, שפשוט לא היה פקטור לאורך משחקים שלמים. נציין כי החלק הפנימי של הקו הוא עדיין בגדר חידה, אבל נעשו כמה צעדים קטנים כדי לשדרג אותו.
מהצד השני - איך ההגנה תיראה בלי האיש שהפיח בה חיים חדשים בשנתיים האחרונות, ג'סי מינטר, שהשתדרג לאמן את הרייבנס? המחליף, כריס אולירי, היה מאמן הסייפטיז ב-2024 תחת מינטר, ועזב ב-2025 כדי לקרוא מהלכים במכללת ווסטרן מישיגן. אז יש כאן רקע מעניין - רקע וחיבור לאסכולה של מינטר + ניסיון בפלייקולינג (גם אם מרמת הקולג'ים).
הבית הזה היה מהחזקים והתחרותיים ביותר בעונה שעברה, גם עם גרסה מוחלשת של הצ'יפס, ואני צופה שזה יקרה גם העונה. לצ'ארג'רס יהיה קשה יותר להשיג מקום בפלייאוף - מול קבוצה של הברונקוס, שהייתה מרחק פציעה של בו ניקס מהופעה אפשרית בסופרבול, האריה הפצועה מ-KC, וריידרס חמושים בקלינט קוביאק ופרננדו מנדוזה.
עדיין מוקדם מאוד בהכנה לעונה, אבל זה לא מרגיש לי שהקבוצה הזאת היא "באנקר" להגיע לפלייאוף מהבית הזה. ואם זה אכן יקרה - האם יכול להיות שב-LA יחשבו על איזה מהלך פרוע של שינוי בעמדת הקיובי, לפני מחזור איכותי שצפוי להיכנס לסייקל בדראפט 2027? האם, בתרחיש כזה, יכול להיות כאן טרייד סטייל הרברט תמורת 3 בחירות גבוהות?
אם כן, מקווה שלא ירחיקו אותו יותר מדי מבת הזוג, שרק עכשיו הוא כיכב בקליפ החדש שלה (פחות התחברתי לשיר, מודה).
דנבר ברונקוס:
שחקנים בולטים שנוספו: ג'יילן וואדל (WR)
בחירות דראפט בולטות: ג'ונה קולמן (RB)
קאפ אפקטיבי: $32,150,900
האוף-סיזן של הברונקוס התחיל בבום, עם הטרייד על וואדל, והמשיך שקט מאוד (באופן טבעי, יש לציין, וואדל עלה להם בבחירות סיבוב 1+3 בדראפט האחרון). אבל צריך לומר ביושר, שזה לא שהברונקוס היו חייבים לעשות הרבה יותר ממה שכבר נעשה.
בסופו של דבר, הם הגיעו לגמר ה-AFC בשנה שעברה והיו קרובים מאוד לייצר את הקונפרנס בסופרבול, עם קיובי מחליף, לאחר הפציעה הטראגית של בו ניקס בסיום שלב הדיוויזנ'ל. הטרייד על וואדל היה מאוד אגרסיבי לכשעצמו, וישתדרגו דרמטית את חוליית הרסיברים של ניקס - עם שחקן שמבחינת מהירות ויכולת YAC (כשהוא בריא, כמובן) הוא מהאקספלוסיביים ביותר בליגה. מדובר ברסיבר מטייפ שונה לגמרי מקורטלנד סאטון, למשל, והם אמורים להשלים אחד את השני מצוין.
בבקפילד, זו הייתה אמורה להיות עונת הפריצה של אר.ג'יי הארווי, אבל הבחירה היחסית גבוהה בדראפט בג'ונה קולמן גורמת לי לתהות אם אנחנו לא בדרך לעוד עונה של רוטציה כבדה בעמדה.
הקווים בשני צידי הכדור יישארו ברמת עילית, ולברונקוס עדיין יש פליימייקרים ברמה הגבוהה ביותר גם בסקנדרי (פאט סרטאן, טאלנואה הופאנגה). יהיה הרבה יותר קשה להשיג סיד 1/2 העונה ב-AFC, אבל הברונקוס לגמרי יכולים לחזור למיקס עם גרסה בריאה של בו ניקס.
לאס וגאס ריידרס:
שחקנים בולטים שנוספו: טיילר לינדרבאום (C), קירק קאזינס (QB - המהלך הגדול של הבית), נאקובי דין (LB).
בחירות דראפט בולטות: פרננדו מנדוזה (QB)
קאפ אפקטיבי: $11,332,450.
העונה זו העונה של הריידרס להמר בגדול. והם הימרו בגדול... גם קיובי עם הבחירה מספר 1, אבל גם - על הסנטר הכי יקר בליגה. כמה יקר? יכולים לראות למטה - שהשכר העונתי הממוצע של טיילר לינדרבאום, שחתם כשחקן חופשי מהרייבנס, גבוה ב-50% מהבא אחריו בראש טבלת המשתכרים בעמדה:
כשאני מסתכל על הסגל הזה אני קודם כל לא ממש מבין - לאיזה רסיבר מנדוזה (או קאזינס, לצורך העניין) אמורים למסור? זה שוב יהיה סיפור של ברוק באוורס או באסט? ג'יילן ניילור זה שם מעניין, אבל לשם הפרספקטיבה - הוא היה WR3 בויקינגס שנה שעברה. גם לטרה טאקר היו כמה הופעות ששימחו מאוד מנג'רים בליגות פנטזי עמוקות במיוחד... אבל אין כאן באמת נשק שובר-שיוויון "מחוץ למספרים". תחשבו גם על זה כשכולם ידברו בזמן מחנה האימונים על השאלה אם קאזינס או מנדוזה יפתחו בשבוע 1.
עוד תוספת כוח דרמטית לווגאס היא כמובן המאמן החדש, קלינט קוביאק, שבתור מתאם ההתקפה של הסיהוקס לקח את המשחק של סאם דארנולד לרמות חדשות. גם קאזינס וגם מנדוזה אינם ניידים במיוחד (אפילו פחות מדארנולד) וקוביאק השכיל לשרטט לקיובי שלו בסיאטל תוכניות משחק מושלמות כמעט על בסיס שבועי. אם רוצים המחשה, יש לכם את שני המשחקים האחרונים נגד הראמס (בגמר ה-NFC ובשבוע 17) כדוגמאות קלאסיות לתצוגות שבהן דארנולד נראה כמו קיובי טופ-5 לכל דבר ועניין.
ואז ישנה סאגת מקס קרוסבי - האיש שסיפר לכל העולם שהוא רוצה לעזוב, שכבר סיכם על מעבר מפוצץ לרייבנס, אבל אז - העסקה לכשעצמה התפוצצה והוא דפק פרסה בחזרה לריידרס. אז היום קרוסבי כבר מספר בפודקאסט שלו ובמקומות אחרים שהוא שלם עם מה שקרה ומוכן לחזלש הכול, אבל האם אכן כך? אל תופתעו עם הריידרס עדיין מנהלים מו"מ כדי לשלוח אותו לקונטנדרית - קרוסבי הוא פאס ראשר נהדר, ואחד האדג'ים הטובים בליגה (אם לא הטוב שבהם) גם נגד הריצה, אבל הריידרס צריכים יותר ממנו כדי להיות קונטנדרים - ובמצבים כאלה, לרוב, זה אומר שטרייד יכול לעבוד ויכול לקרות. באיזה מחיר? אופתע מאוד אם זה יהיה שוב שתי בחירות סיבוב 1.
NFC East
פילדלפיה איגלס:
שחקנים בולטים שנוספו: ג'ונתן גרינארד (EDGE), מרקיז "הוליווד" בראון (WR), ריק וולן (CB).
בחירות דראפט בולטות: מקאי למון (WR), איליי סטאוורס (TE)
קאפ אפקטיבי: $20,873,331
האיגלס לא באמת יכולים להתחיל את ההכנות לעונה על המגרש (למרות שזה כבר נעשה) עד שלא תיסגר סופית הסאגה של איי.ג'יי בראון. לא ארחיב כאן שוב, עשיתי זאת בטקסט על הפטריוטס. רק אומר - האיגלס עשו כמעט כל מה שאפשר כדי להיערך מקצועית ליום שאחרי: דוונטה סמית נעול בחוזה, ויש לו מה שצריך כדי להיות WR1 בליגה, הוחתמו הוליווד בראון ודונטוויון וויקס (טרייד מהפאקרס) ונבחר בדראפט מקאי למון. תוסיפו לזה את הבחירה בסיבוב 2 באיליי סטאוורס, שנחשב לנשק מיוחד במשחק המסירה (יש שמשווים את היכולת שלו עם הכדור בידיים ל... איי.ג'יי בראון) - והתמונה הזאת אמורה להיות שלמה.
בהגנה, ריק וולן נחת להיות CB2, הישר מהאלופה המכהנת - זהו שדרוג משמעותי על כל מי שהיה לאיגלס בעמדה הזאת בשנים האחרונות, ובטח שבשנה שעברה.
חורים מרכזיים: עומק בתאקל (לא מעט פרשנים ציפו שהאיגלס ילכו על תאקל עם הבחירה בסיבוב 1), בעיקר מעבר לשנה הקרובה, ואם נסתכל על ההרכב הפותח - אז עמדת הסייפטי, שהאווי רוזמן, באופן מסורתי, משקיע בה פחות משאבים. כרגע נראה שיפתח בה וטרן כלשהו בחוזה נמוך.
האיגלס צריכים להיות הפייבוריטים לקחת את הבית הזה עונה שלישית ברציפות, אבל אם הג'איינטס יהיו בריאים, אם ג'יידן דניאלס יהיה בריא, ואם ההגנה של הקאובויס תשתפר (יהיה קשה שלא) - זו תהיה משימה מורכבת מבעבר.
וושינגטון קומנדרס:
שחקנים בולטים שנוספו: ליאו צ'נאל (LB), אודאפה אווה (EDGE).
בחירות דראפט בולטות: סוני סטיילס (LB), אנטוניו וויליאמס (WR)
קאפ אפקטיבי: $36,989,385
אם נשים לרגע בצד את אודאפה אווה והחוזה הגדול שלו, זה אוף-סיזן מלא בהחתמות קטנות-גדולות של הקומנדרס (לפחות לתפיסתי):
בהתקפה - רשאד ווייט וג'רום פורד בבקפילד, צ'יג אוקונקוואו בטייט אנד, ואנטוניו וויליאמס הרוקי - כמשלים לטרי מקלורין.
בהגנה - ליאו צ'נאל, טים סטל, קלייבון צ'ייסון וניק קרוס.
כולם צפויים כרגע לפתוח, כולם יכולים לעזור מאוד לקבוצה שלא ממש הצליחה להמשיך את המומנטום של עונת 2024 - אפילו לפני הפציעה של ג'יידן דניאלס. ועדיין - זו הקבוצה של ג'יידן, ואם היא תצליח אפילו לדגדג את הישגי אותה עונה (גמר NFC) זה יקרה בגלל שהוא יחזור לכושר שהציג בעונת הרוקי. הנשקים שלו עדיין ממוצעים ומטה. ואני לא צופה גם השנה שזו תהיה קבוצה שההגנה תסחוב על הגב.
דאלאס קאובויס:
שחקנים בולטים שנוספו: רשאן גרי (EDGE), די ווינטרס (LB)
בחירות דראפט בולטות: קיילב דאונס (S), מלקאיי לורנס (EDGE)
קאפ אפקטיבי: 317,378$-
לקאובויס הייתה בעונה שעברה התקפה טופ-5, והגנה מהגרועות בליגה - והאוף-סיזן הזה... בהתאם. השמות כבר כתובים כאן למעלה, אבל מי שלא כתוב הוא מתאם ההגנה החדש, כריסטיאן פארקר, שהגיע מהאיגלס (למורת רוחי - רציתי לשמר אותו כדי שיהיה המחליף של ויק פאנג'יו).
פארקר נחשב לעילוי צעיר, שעבד עם פאנג'יו בברונקוס כמאמן סקנדרי ומתאם משחק מסירה, לפני שיובא לאיגלס לתפקיד מקביל. רק כדי לסבר את האוזן, כמה מהשמות שפאקר עזר לפתח בשנים האחרונות (הוא למעשה היה המאמן הראשון ב-NFL שעבד איתם): פטריק סרטאן, קוויניון מיטשל וקופר דג'ין. אפשר לטעון שמדובר כאן בשני קורנרים טופ-5 + הניקל קורנר הכי טוב בליגה. אוהדי קאובויס יכולים לצפות, לכל הפחות, לסקנדרי משופר דרמטית, ולהגנה סטייל-פאנג'יו.
בשביל שזה יעבוד, הקאובויס יצטרכו גם פאס ראש מהאדג' - והם יתבססו כאן על רוטציה מאוד צעירה: דונובן אזירוואקו, מלקאיי לורנס, סאם וויליאמס, ג'יישון ברהאם, וכמובן - רשאן גרי.
בהתקפה, הליבה של העונה שעברה שם: פרסקוט, לאמב, ג'וונטה וויליאמס, וג'ורג' פיקנס (שסיפור החוזה שלו עוד לא פוצח עד הסוף). אני חוזה (בצער, כמובן) שזו תהיה עונה הרבה יותר מוצלחת לקאובויז. יש להם מאמנים טובים בשני צידי הכדור, מספיק כישרון מוכח בהתקפה, והם קיבלו בוסט בהגנה כבר מאמצע עונה שעברה (סביב הטרייד של קווינן וויליאמס) כדי להיות מאוזנים מאוד.
ניו יורק ג׳איינטס:
שחקנים בולטים שנוספו: דארנל מוני (WR), איזייאה לייקלי (TE), פטריק ריקארד (FB), טרמיין אדמונס (LB), גרג ניוסם (CB)
בחירות דראפט בולטות: ארוול ריס (LB), פרנסיס מאוויגואה (OT)
קאפ אפקטיבי: 2,475,335$-
הסינדרלה שחזיתי ל-2025, והתבדתה, עשויה בהחלט לממש את הפנטזיה ב-2026. עם מאמן חדש שכבר הגיע הכי רחוק שיש (ג'ון הארבו), שתי בחירות טופ-10 בדראפט, מאליק נייברס בחזרה בליינאפ, וכמה תוספות מאוד מעניינות של ווטרנים. זו הולכת להיות התקפה מאוד שנה שנראה מהג'איינטס העונה - עם קאם סקאטבו בריא, איזייאה לייקלי כ-TE1, ופטריק ריקארד (אחד הפולבקים החוסמים הכי טובים בשנים האחרונות) שהארבו ייבא מבולטימור. אני גם חושב שהתוספת של דארנל מוני לצד נייברס היא חכמה.
אחזור על עצמי כאן קצת בהקשר של ארוול ריס - כשחזו שייבחר בבחירות 2-3 לג'טס/קרדינלס/טנסי - ההשערה הייתה שהוא יהיה חייב לעבור איזה שינוי גופני, ולעבור לשחק אדג' במשרה מלאה. היופי בחיבור שהתגלגל בג'איינטס, היא שכבר יש להם עומק מרשים באדג' (בריאן ברנס ועבדול קרטר), ולכן הארבו יוכל להשתמש בו בדיוק באותו אופן שהשתמשו בו באוהיו סטייט, וכך (בתקווה) להשטיח מעט את עקומת הלמידה. כמובן שסימן השאלה הגדול על הקו הגנה הזה הוא - מי ימלא את החור העצום שנוצר עם העזיבה של דקסטר לורנס? לורנס בשיאו הוא שחקן הגנה טופ-5 בליגה, וזו כנראה תהיה משימה של 2-3 שחקנים למלא את החלל.
כשאני בוחן מהצד מהלכים של קבוצה לקראת עונה, אני מנסה לזהות איזה DNA שמתגבש. ואני רואה את זה בקבוצה הזאת של הג'איינטס. למעשה, אני רואה את התהליך כבר שנתיים אחורה, וזו הייתה הסיבה שחשבתי שהם יגיעו לפלייאוף אפילו בעונה שעברה, עם בריאן דאייבול ולפני שידענו מה ג'קסון דארט שווה.
אני יותר אופתע אם הג'איינטס יסיימו במקום הרביעי בבית, מאשר אם הם יזכו בו בעונה הקרובה.
NFC North
דטרויט ליונס:
שחקנים בולטים שנוספו: איזייאה פאצ'קו (RB), טיילר קונקלין (TE)
בחירות דראפט בולטות: בלייק מילר (OT), דרק מור (DE).
קאפ אפקטיבי: 17.6M
עד השנה שעברה זו הייתה ההתקפה הכי מאוזנת בליגה, מהבחינה הזאת שהמתכון שלה לניצחונות היא ספליט כמעט מושלם בין ריצה למסירה (אפילו עם הטיה מסוימת לטובת הריצה). מה שאיפשר זאת היו מספר גורמי מפתח:
קו התקפה דומיננטי
השילוב הקטלני בין ג'אמיר גיבס לדיוויד מונטגומרי
הפלייקולינג המקורי של בן ג'ונסון
היום - אין לליונס אפילו אחד מהמרכיבים האלה, בגרסה המוכרת והטובה. מונטגומרי עזב להיות הטופ-דוג ביוסטון (זו לא דרמה גדולה, לדעתי, עם פאצ'קו כתחליף), קו ההתקפה איבד עוד כמה פותחים, ובן ג'ונסון, כידוע, כבר מזמן בשיקגו.
הליונס סבלו בשנים האחרונות מאוד מפציעות בהגנה, והסברה הייתה שזה מה שמונע מהקבוצה לקחת את הצעד הנוסף קדימה - להופעת סופרבול. העונה, כך נראה, הטרנד לגמרי התהפך. הסגל נראה פחות מוכשר, דן קמפבל התקשה לנווט את הספינה לבדו, והרבה מהבעיות הישנות (עומק באדג', עומק בקורנר) - עדיין שם.
בעונה שעברה לא מעט אנשים הרימו גבה כשחזיתי שהליונס יפספסו את הפלייאוף, בזמן שהם היו פייבוריטים על הנייר לזכות בבית, ומהפייבוריטים לקחת את ה-NFC... אני לא רואה כרגע סיבה לשנות את דעתי. זה מרגיש גם העונה שקבוצות אחרות בבית עשו יותר כדי להשתפר מאשר הליונס.
מינסוטה ויקינגס:
שחקנים בולטים שנוספו: קיילר מארי (QB), ג'וואן ג'נינגס (WR).
בחירות דראפט בולטות: קיילב בנקס (DT), ג'ייק גולדיי (LB).
קאפ אפקטיבי: 6.9M
לפני כמה שנים כתבתי בעד הפרידה בין הויקינגס לקירק קאזינס, על בסיס הטענה שהם נמצאים באיזשהו מצב של לימבו עם הקיובי הוותיק - רלוונטיות חמקמקה, שבמסגרתה הקבוצה תמיד תחרותית, מגיעה לפלייאוף, אבל אין לה באמת את ה-איש שיכול ללכת עד הסוף.
אני עדיין חושב שזו הייתה ההחלטה הנכונה, אבל כמובן שהחלק השני של המתכון הוא למצוא פתרון טוב אחר. ומה שקרה מאז הוא ההפך המוחלט מפתרון - סאם דארנולד חתם, ג'יי ג'יי מקארתי נבחר בדראפט, דארנולד נחתך (וראינו מה קרה מאז), מקארתי פתח וסופסל, ועכשיו - מגיע קיילר מארי - האיש שנבחר ראשון בדראפט כדי לקחת על הכתפיים שלו את הפרנצ'ייז של הקרדינלס, וכשל במשימה פעם אחר פעם, עד שגם באריזונה החליטו לפתוח דף חדש.
אז מארי מגיע ומנסה להמציא עצמו מחדש במקום אחר, ויהיו לו כנראה את הכלים הכי טובים שהיו לו בקריירה כדי לעשות את זה - זה לא רק המאמן/פלייקולר, אלא בעיקר כלי הנשק במשחק המסירה: ג'סטין ג'פרסון, ג'ורדן אדיסון, ג'וואן ג'נינגס (המוחתם הטרי), טי.ג'יי הוקנסון ואארון ג'ונס - מהראנינג בקים התופסים היעילים בליגה.
בהגנה, נפרדים משניים מהמנהיגים הכי גדולים על המגרש: האריסון סמית הסייפטי וג'ונתן גרינארד מהאדג'. את גרינארד אמור להחליף דאלאס טרנר, שעוד מנסה להצדיק את ההייפ שהוביל את הויקינגס לעשות עליו טרייד אגרסיבי בסיבוב הראשון בדראפט לפני שנתיים. בשאלת הסייפטי - קצת פחות ברור מי בדיוק אמור להשתלט על העניינים.
את היציבות ההגנה הזאת תקבל מצוות האימון - כאשר בניגוד לתחזיות, בריאן פלורס צפוי להמשיך עונה נוספת בתפקיד ה-DC.
מצד אחד, אני לא מאוד מאמין בקיילר. מצד שני - גם לא האמנתי שדארנולד יכול לקחת קבוצה עד הסוף, וכבר ראינו ש"משנה מקום, משנה מזל" זו לא קלישאה ב-NFL. אם הקיובי החדש של הויקינגס יצליח להתעלות מעל מידותיו, בכל המובנים, הויקינגס יוכלו שוב להפתיע הרבה פרשנים.
גרין ביי פאקרס:
שחקנים בולטים שנוספו: ג'ייבון הארגרייב (DT), זאייר פרנקלין (LB)
בחירות דראפט בולטות: ברנדון סיסה (CB)
קאפ אפקטיבי: 16.4M
מה שאני אוהב בינתיים באוף-סיזן של הפאקרס זה שהם התמודדו חזיתית עם הרבה מהבעיות ששיבשו להם את העונה שעברה - הארגרייב ופרנקלין הם התשובה לבעיות במרכז הקו ועמדת הליינבקר (חשוב לציין, מהיכרותי - הארגרייב הוא בעיקר פאס ראשר טוב, פחות מגן נגד הריצה) וברנדון סיסה אמור לחזק את העומק הבעייתי בקורנר.
איכשהו, דווקא סוגיית הרסיבר לא זכתה גם הפעם לאיזה טיפול משמעותי.
שני החיזוקים הכי גדולים של הקבוצה יגיעו משחקנים שמחלימים מפציעות קשות - טאקר קראפט בהתקפה, ומייקה פארסונס בהגנה. הקבוצה נראתה שונה מאוד, לרעה, משני צידי הכדור אחרי הפציעות שלהם.
הפאקרס גם יצטרכו להסתגל לחיים בלי ג'ף האפלי, מתאם ההגנה שלקח את היחידה הזאת כמה צעדים קדימה בשנתיים האחרונות. האתגר הכי גדול של המחליף ג'ונתן גאנון (שהיה המאמן הראשי של הקרדינלס, ולפני זה - מתאם ההגנה של האיגלס בקמפיין הסופרבול של 2022) הוא לפצח מאיפה יגיע הפאס-ראש שאינו תלוי במייקה פארסונס? כי העמוק באדג' מאחוריו הוא מהחלשים בליגה, כפי שראינו על המגרש בעונה שעברה. אגב, תחת גאנון - הארגרייב רשם עונת קריירה של 11 סאקים במדי האיגלס. אני כבר לא חושב שהוא השחקן הזה, אבל החיבור הזה לכשעצמו מעניין.
שיקגו ברס:
שחקנים בולטים שנוספו: דווין בוש (LB), קליף ריימונד (WR/PR).
בחירות דראפט בולטות: דילון ת'ינמן (S), לוגן ג'ונס (C)
קאפ אפקטיבי: 6.6M
הברס היו מאוד קרובים להגיע לגמר ה-NFC בעונה שעברה, והפתיעו הרבה מאוד אנשים. אבל ב-NFL, במקרים רבים, הרבה יותר קל להפתיע "משום מקום" מאשר לשמר ולבנות על הצלחה קיימת.
ואם כבר הפתעות, אז האתגר הראשון של הברס באוף-סיזן הגיע עם פרישתו של הסנטר המצוין דרו דלמן - הברס, בתגובה, החתימו את גארט ברדברי ובחרו בלוגן ג'ונס בדראפט. ראינו בעונה שעברה את מה שראינו בדטרויט - התקפה של בן ג'ונסון קמה ונופלת על OL דומיננטי, ודלמן היה אבן פינה קריטית במבנה הזה.
מה שהברס ירצו לראות העונה בעיקר זה הצעד הבא של קיילב וויליאמס - הוא לא היה מספיק יציב בעונה שעברה, פספוס יותר מדי מסירות, ונראה "כמו רוקי" למשך שלבים משמעותיים של העונה. המספרים שלו היו עדיפים, ההיילייטס היו מרהיבים - אבל העקביות לא הייתה שם. שימו פוקוס גם על הרסיבר לות'ר ברדן, שיצטרך לתת כתף במילוי מקומו של די.ג'יי מור, שעזב בטרייד לבאפלו.
אני חושב שהברס, כארגון, נמצאים בנתיב הנכון. יש להם את המאמן הנכון, נראה שיש להם גם את הכישרון הנכון בקיובי, וזה כבר הספיק להגיע די רחוק, אפילו מאחד הבתים הכי תחרותיים בליגה.
בורדן מצד אחד, ובחירת הסיבוב הראשון, דילן ת'יינמן מצד שני - הם שניים מהשחקנים הצעירים שאני הכי מצפה לראות על המגרש בעונה הבאה.
NFC South
טמפה ביי באקנירס:
שחקנים בולטים שנוספו: איישון רובינסון (DL), אלכס אנזלוני (LB), כריסטיאן רוזבום (LB), קנת' גיינוול (RB).
בחירות דראפט בולטות: רובן ביין ג'וניור (DE), ג'רמיה טרוטר ג'וניור (LB).
קאפ אפקטיבי: 3.79M
בעיניי, לבאקנירס יש את אחד האוף-סיזנים הכי מעניינים בליגה. אני אוהב את כל התוספות שציינתי למעלה מהפרי-אייג'נסי, הם השיגו בבחירה 15 את הפאס-ראשר הטהור הכי שלם במחזור הזה (לפי רוב האנליסטים) שהחליק בדראפט עקב שיקולים של מבנה פיזי וקצת עניינים שמחוץ למגרש, וכל זה מתחבר לסגל שמראש היה קרוב לפלייאוף בעונה שעברה.
כמובן, שהם עדיין סיימו במאזן שלילי, הפסידו את הבית, נראו רע באופן כללי, וגם איבדו את מייק אוואנס. וזו תהיה חתיכת הסתגלות, לשחרר רסיבר שהיה אפשר לבנות עליו מדי שנה ל-1000 יארדים, ולהיות מטרה אמינה בכל מקום על המגרש, ובעיקר ברדזון. הם גם נפרדו מאגדה בהגנה - עם הפרישה של לוונטה דיוויד, כשאת מקומו ימלאו שני פותחים שהגיעו מקבוצות אחרות - רוזבום (מהפנתרס) ואנזלוני (מהליונס).
אז האם ביין ודיאבי יצליחו לייצר סוף-סוף מספיק פאס ראש מהאדג' על קיוביז יריבים? איזו גרסה של אנטואן ווינפילד ג'וניור נקבל? ומה לגבי ויטה ואה? האם אמקה אבוקה ייראה כמו WR1 (מה שראינו ממנו בחודשיים הראשונים של עונת הרוקי) או שההתפיידות ההדרגתית של סיום העונה שעברה תימשך?
המון שאלות שאין לי באמת מושג איך לענות עליהן כרגע, ומה שמסבך את הסיפור עוד יותר היא העובדה שהבית הזה, להערכתי, יהיה הכי תחרותי שהיה בשנים האחרונות. עוד על הסיבות לכך - בהמשך הניתוח של יתר הקבוצות.
אטלנטה פאלקונס:
שחקנים בולטים שנוספו: טואה טאגוביילואה (QB), בריאן רובינסון ג'וניור (RB), ג'וואן טיילור (OT)
בחירות דראפט בולטות: אביון טרל (CB), זקאריה בראנץ' (WR).
קאפ אפקטיבי: 17.2M
כשטואה היה "האיש ששווה 250 מיליון דולר" במיאמי - זה היה עניין אחד. עכשיו, כשהוא ה-ווט בשכר מינימום באטלנטה, זה סיפור אחר לגמרי. ואולי שינוי האווירה הזה (כמו במקרה של קיילר מארי, למשל) הוא מה שיפתח לו מחדש את הצ'אקרות (ובתקווה, לא שוב יפתח לו את הראש). בכל הקשור ל-Depth Chart, מייקל פניקס מופיע כרגע כ-QB1, אבל קשה לי להאמין שזה אכן יהיה המצב, לאור הפציעה האחרונה שהוא ספג (והיסטוריית הפציעות שלו באופן כללי).
מעריך שהשניים האלה יתחרו לאורך מחנה האימונים, ונדע מיהו הפותח רק ממש בסמוך לקיקאוף הראשון. מי שזה לא יהיה - החיבור למאמן החדש, קווין סטפנסקי, יכול לתת לו ערך מוסף שלא קיבל ממאמנים קודמים.
עוד פרשה שלבטח תלווה אותנו היא סיפורי הפשיעה של ג'יימס פירס, האדג' ראשר שהסתבך עם החוק לאחר עונת רוקי מאוד, מאוד מרשימה. בכלל - למרות שהפלקונס ויתרו למעשה על בחירת סיבוב 1 העונה למענו, נראה שהם פגעו בול בבחירות בו ובג'יילון ווקר - והמהפך שהפאס ראש הזה עבר בחודשים ספורים בלבד היה מרשים מאוד. לפני הפרסומים האחרונים, לפחות במישור הפלילי, הוא לא צפוי לספוג עונש מאסר בפועל, ומניסיוני עם הליגה והאופן שבו היא ממשמעת עבירות נגד נשים ובתוך המשפחה - לא צפוי כאן עונש הרחקה מאוד משמעותי.
במבט קצת יותר רחב, אני חושב שלכל הקבוצות בבית הזה הייתה פגרה טובה, עד כאן. אבל חושב ששלוש הקבוצות האחרות עשו מהלכים יותר גדולים ומשמעותיים כדי להשתפר, וזה עוד לפני ששיקללנו את העובדה שמראש הפלקונס סיימו במקום השלישי בבית ב-2025.
ניו אורלינס סיינטס:
שחקנים בולטים שנוספו: טראוויס איטיין (RB), קיידן אליס (LB), מרטין אמרסון (CB), אנפרני ג'נינגס (EDGE)
בחירות דראפט בולטות: ג'ורדן טייסון (WR), כריסטן מילר (DL).
קאפ אפקטיבי: 755,449
את התהליך המתהווה בסיינטס אפשר היה לראות בשלהי העונה שעברה, עם ההתייצבות של טיילר שאק כקיובי הפותח. קלן מור בחר את האיש שלו, אני מניח, כשהסיינטס בחרו בג'ורדן טייסון לפתוח ב-WR מהצד השני של כריס אולאבה, וכבר יש לנו כאן שילוב מטרות שהקיובי הצעיר של הסיינטס יכול ליהנות ממנו מאוד
בהגנה, יש כאן כמה החתמות סולידיות מאוד - קיידן אליס, שאני בטוח שהפלקונס היו מעדיפים לשמר, וגם אנפרני ג'נינגס שהיה חתיכה ברוטציה של הגנת הפטריוטס בעונה שעברה. ההגנה של הסיינטס נמצאת בעיצומו של תהליך חילופי דורות מתבקש, כשבפעם הראשונה מזה שנים רבות - קאם ג'ורדן ודמאריו דיווס לא יהיו שם.
בסופו של דבר, כמו בכל תהליך כזה ב-NFL: ההצלחה או הכישלון ייפלו על השילוב בין הקיובי הצעיר והמאמן הצעיר. האם יהיו לנו כאן משהו שדומה לבן ג'ונסון-קיילב וויליאמס (או אם נישאר בתוך הדיוויז'ן: דייב קנאלס-ברייס יאנג), או שזה יהיה יותר סיפור מייק מקדניאל-טואה?
אני חושב שהארגון הזה הולך בכיוון הנכון. אני מאמין במאמן, הם יצאו סוף-סוף ממלכודת הקאפ שהעיקה עליהם שנים רבות, וגם הקיובי הראה ניצוצות. אם קו ההתקפה יחזיק בצורה סבירה, אמורות להיות לו המטרות המתאימות כדי לנצח לא מעט משחקים בליגה הזאת, וגם לשים לא מעט נקודות. זו קבוצה שצריכה להיות מובלת על ידי ההתקפה שלה, בניגוד למה שקרה בכל השנים מאז הפרישה של דרו בריס.
קרוליינה פנתרס:
שחקנים בולטים שנוספו: ג'יילן פיליפס (EDGE), דווין לויד (LB), קני פיקט (QB - גיבוי)
בחירות דראפט בולטות: מונרו פרילינג (OT), כריס בראזל (WR)
קאפ אפקטיבי: 7.1M
ברייס יאנג העונה על המוקד - בדיוק כפי שציינתי לגבי האיש שנבחר מיד אחריו בדראפט 2022: סי.ג'יי סטראווד. בעונה שעברה הוא הצליח להשתיק לא מעט מבקרים, להגיע לפלייאוף (גם אם זה קרה עם מאזן לא מאוד מרשים) ואפילו כמעט להשיג UPSET על הראמס בשבוע הווילדקארד.
הפנתרס מבינים שאחד הגורמים הגדולים לעניין הוא קו ההתקפה, שבשנתיים האחרונות התגבש להיות מהטובים בליגה. אז הם לקחו בסיבוב הראשון את מונרו פרילינג, למרות שזה לא בהכרח היה הצרוך הכי זועק בסגל הזה.
הם הוסיפו בהמשך עוד רסיבר למיקס, מאחורי טט מקמילן וג'יילן קוקר (שנתן הצגה מטורפת בפלייאוף).
בהגנה, הם היו אחראים על שתיים מההחתמות הכי גדולות של חודש מרץ האחרון - עם האדג' הכי יקר של הסייקל (ג'יילן פיליפס מהאיגלס) והליינבקר הכי יקר (דווין לויד מהג'אגס). ללויד היו לא פחות מ-5 אינטרספשנים (כולל פיק סיקס של 99 יארדים) בעונה שעברה, וזו אחת הסיבות שהוא נבחר לסגל הקבוצה השנייה אול-פרו.
אם כבר סטטיסטיקות, אז פיליפס (חוזה של 120 מיליון דולר ל-4 שנים) גרם ללא מעט הרמות גבה עם החוזה שלו. בסך הכול, מדובר בכישרון אדיר (בחירת סיבוב 1 של הדולפינס בעבר), אבל כזה שתמיד הרגיש שנמצא ליד הקיובי ולא מסיים מהלכים. שיא הסאקים שלו בקריירה הוא 8.5, והוא הגיע אי-שם בעונת 2021 - עונת הרוקי שלו:
כמי שצפה כמעט בכל סנאפ של פיליפס בשנה שעברה, כטרייד שהגיע לאיגלס לפני חלון ההעברות, אני חושב שהוא שווה את הכסף. הנתונים שלנו מבחינת אנליטיקות מתקדמות (לחצים, win rate) הם מהטובים בליגה, כשהוא טוב, ובריא, הוא משפיע מאוד על ההתקפה של היריבות.
הבעיה, כמו שרואים בבירור למעלה, היא עקביות - עקביות בפאס ראש (ובסיום מהלכים), ובעיקר - בלהישאר על המגרש - הבחור שיחק רק 12 משחקים בעונות 2023-2024 בגלל פציעות די מורכבות.
בסך הכול, אני חושב שהפנתרס היו מאוד אגרסיביים באוף-סיזן הזה, וזה בדיוק מה שנדרש ומצופה מקבוצה שהרגע לקחה את הבית כדי לשמור על הכתר שלה.
NFC West
לוס אנג׳לס ראמס:
שחקנים בולטים שנוספו: טרנט מקדאפי (CB), ג'יילן ווטסון (CB)
בחירות דראפט בולטות: טיי סימפסון (QB), מקס קלר (TE).
קאפ אפקטיבי: 20.8M
כמעט בכל הפוסטים שלי מהז'אנר, אני מגיע לבית הזה אחרון, וכבר אין לי מספיק אוויר כדי לחפור. אני מתנצל מראש, ואולי אשנה את סדר הבתים להבא כדי לשנות. בינתיים - אקצר גם הפעם, למרות שחשוב לזכור שיש לנו כאן את הבית הכי איכותי מהעונה שעברה, כולל 3 קבוצות שהגיעו רחוק ב-NFC ואלופת סופרבול אחת.
בעניין הראמס - המהלך הכי אגרסיבי היה כמובן הטרנט על מקדאפי, שהתאפשר הודות לבחירת הסיבוב הראשון הנוספת שנצברה לפני שנה בטרייד עם הפלקונס. על הדראפט הרחבתי לא מעט בפוסט הקודם, אז לא ארחיב - רק אזכיר בקצרה שזה היה דראפט "פריווילגי", מהבחינה שלא קידם מאוד את הראמס בטווח הקצר.
אני עדיין מצפה מאוד לראות מה יהיה חלקו של מקס קלר בהתקפה הזאת, שכן מקווי אוהב לשחק המון עם שניים ושלושה טייט אנדים על המגרש.
אם פוקה יפסיק עם השטויות שלו מחוץ למגרש, וייצא בסדר בראש ממכון הגמילה מאלכוהול, וסטאפורד יהיה בריא - אין סיבה שהראמס האלה לא יהיו שוב קונטנדרים ב-NFC.
סיאטל סיהוקס:
שחקנים בולטים שנוספו: דנטה פאוולר (EDGE)
בחירות דראפט בולטות: ג'דריאן פרייס (RB), באד קלארק (S).
קאפ אפקטיבי: 29.2M
אלופת הסופרבול הצליחה לשרוד את האוף-סיזן הזה בצורה די מוצלחת, אם אנחנו לרגע מנתחים קבוצות כאלו כפי שהן באמת - מטרה לעופות דורסים אחרים מרחבי הליגה לנקר ממנה בשר איכותי. כמובן שזה לא היה יכול להיות מושלם - קלינט קוביאק עזב לריידרס, קנת ווקר (הכוכב של הסופרבול) חתם בצ'יפס.
אבל ההגנה נותרה כמעט שלמה, ומייק מקדונלד עדיין שם - וזה הכי חשוב. בתור אוהד סיהוקס ההגנה לא הייתה מטרידה אותי אפילו טיפה. ההתקפה, לעומת זאת... אני באמת תוהה אם דארנולד יוכל לשמור על היציבות המרשימה שהציג בישורת האחרונה של העונה עם פלייקולר ומאמן אחר. המחליף של קוביאק, בריאן פלורי, הוא איש מקצוע מוערך שחצה את הקווים אחרי שורה של תפקידים שמילא בניינרס תחת קייל שנהאן.
בתפקיד האחרון שלו הוא היה מאמן הראנינג בקס והטייט-אנדס בניינרס. אבל הוא מעולם לא קרא מהלכים בעבר. בניגוד לקוביאק, שהגיע לסיאטל אחרי עונת "חפיפה" בסיינטס. בקיצור - חידה לא קטנה.
אריזונה קרדינלס:
שחקנים בולטים שנוספו: אייזק סאומלו (G), טיילר אלג'ייר (RB), גארדנר מינשו (QB).
בחירות דראפט בולטות: ג'רמיה לאב (RB), צ'ייס ביסונטיס (G), קארסון בק (QB).
קאפ אפקטיבי: 20.8M
את דעתי על הדראפט של הקרדינלס פירטתי בהרחבה - לא מובן לי בעליל. ומצד שני, זה ארגון שסוף-סוף עשה את המתבקש ושם סוף לפרק של מארי-גאנון בקבוצה.
תראו, קארסון בק נראה מההיילייטס במחנה אימונים לא רע בכלל! הוא עדיין כנראה מאחורי בריסט ומינשו ברוטציה, אבל הוא בהחלט יקבל הזדמנות לא רעה לקבל לא מעט סנאפים העונה. הבחירה בו בתחילת סיבוב 3 היא אינדיקציה ברורה שהפרומט אופיס וצוות האימון באריזונה מעריכים אותו הרבה יותר מרוב הקבוצות האחרות בליגה, כנראה.
אין לי באמת כיוון או רעיון איך לנתח את הקרדינלס בנקודה הזאת. זה מרגיש לי כמו עוד עונה שתסתיים בבחירה טופ-5 (ובעוד קיובי שיוכל להצטרף למיקס בדראפט 27).
סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס:
שחקנים בולטים שנוספו: מייק אוונס (WR), כריסטיאן קירק (WR), נייט הובס (CB), אוסה אודיגיזוואה (DT), דרה גרינלו (LB)
בחירות דראפט בולטות: דה-ז'ון סטריבלינג (WR), רומלו הייט (EDGE).
קאפ אפקטיבי: 66.4M
גם הדראפט של הניינרס נראה הזוי, לפחות כמו ההופעה הנוכחית של ברנדון איוק. אני כן מתחבר יותר להחתמות שהם עשו לפני ואחרי הדראפט (אוואנס, קירק, אודיגיזוואה וגרינלו). כמובן שניק בוסה ופרד וורנר יחזרו בכוחות מחודשים.
אז מצד אחד, אם אתם אוהדי ניינרס (ויודע שיש לא מעט שקוראים את הבלוג), אתם יכולים להתבאס מהדראפט. מצד שני, ההחתמות האלו מסמנות לי שג'ון לינץ' מבין שהחלון של ליבת הסגל שהוביל את הקבוצה לשני סופרבולים באמת נסגר העונה. אני מכוון, כמובן, לחיבור הזה (בעיקר בהתקפה, כי בהגנה כי עשו ריפרש כמה פעמים) בין פרדי למקאפרי-קיטל-יוזצ'ק-טרנט וויליאמס. אף אחד לא ייפול מהכיסא עם כל אחד מהשמות כאן, שאינו פרדי, יהיה בקבוצה אחרת ב-2027.
הניינרס הפתיעו המון אנשים, וגם אני ביניהם, שהם בכלל הצליחו להגיע לפלייאוף עם כל הפציעות שעברו לאורך העונה שעברה. אני כן חושב שהמאזן שלהם טיפה משקר, וראו עד כמה הם לא באמת היו קונטנדרים במשחק מול הסיהוקס בפלייאוף (וגם בזה שלפניו בין הקבוצות).
האיש הכי חשוב בארגון העונה הוא בכלל ראחים מוריס - המפוטר הטרי ממשרת המאמן הראשי באטלנטה. זה מרגיש כאילו כל מתאם שהיה לקבוצה הזאת בשנים האחרונות שאינו רוברט סלאח או דמיקו ראיינס לא הצליח לתת להתקפה מספיק הזדמנויות כדי לנצח את המשחקים החשובים. וזה בדיוק מה שמוריס יצטרך לעשות השנה, עם יחידה מאוד לא מאוד עמוקה.
אחלה פוסט שבעולם. בוא למינכן לליונס עם הפט!!