32 מהלכי אוף-סיזן לא פופולאריים שיתקנו את 32 קבוצות הליגה

הפגרה הארוכה מלאה בספקולציות, שמועות, חצאי-אמיתות ושקרים מוחלטים על הצעדים שכל קבוצה בליגה צפויה לעשות. ובכל חוג אוהדים מתקיימים ויכוחים על המהלכים שחייבים לבצע כדי לקחת את הקבוצה לשלב הבא.

אז הנה, אין מה לחפש ולספקלץ יותר - הגיע תורי להציג בפניכם את הפתרונות שלי לקבוצות הליגה (מוזמנים לעשות העתק הדבק ולצרף למייל ל-GM של הקבוצה האהודה עליכם).

הסייג היחיד שמציין כאן - עוד לא סיימתי את הסקאוטינג לקראת הדראפט הקרוב, כך שאני עוד לא מוכן לשים את החותמת שלי על אף פרוספקט שם כמי שמסוגל לשנות גורל של פרנצ׳ייז כזה. את התכנים שלי בנושא, אפרסם בהדרגה ככל שמלאכת הסקאוטינג שלי תתקדם - מאמצע חודש מרץ ועד הדראפט.

קיבלתי מכמה מכם פידבקים על טור השאלות הבוערות שלי, רובם נכונים וחשובים, והשתדלתי ליישם ולהפנים ככל הניתן בהצעות שמציג כאן. כמו תמיד - אשמח לקרוא גם הפעם את המחשבות שלכם.

אם אתם כאן, אז כנראה שאתם לא אוהדי פוטבול מתחילים - אבל אם אתם במקרה מכירים כאלה, אשמח ממש אם תוכלו להמליץ להם להצטרף להרצאה החינמית שאני מקיים ב-6 במרץ בערב: ״פוטבול 101 - כל מה שצריך לדעת כדי להתחיל לצפות ולהתלהב מה-NFL״. מדובר בהרצאה של כשעה שאפשר להצטרף אליה בקלות מהבית.

ההרשמה פתוחה וזמינה לכולם, בלינק הזה.

AFC East

באפלו בילס: להעביר את סטפון דיגס בטרייד (אחרי ה-1 ביוני) ולארוז את התמורה בטרייד-אפ בסיבוב 1 שיביא נשק חדש וצעיר

כמעט כל אוהד בילס שהייתי איתו באינטרקציה (כולל בפודקאסט שעשינו שמתמקד בקבוצה) התעקש איתי שאין מצב שהאיש יעזוב בגלל החוזה שלו, והכסף המת שטרייד עליו יוצר. ועדיין, שימו לב לטבלה שמתארת את מה שנותר מהחוזה של דיגס:

במצב של טרייד עם ייעוד שלאחר ה-1 ביוני - ה-19 מיליון ב״כסף מת״ שילכו כאן לאיבוד (בפיזור סביר) מחווירים לעומת הכסף שאפשר לחסוך כאן (כ-89 מיליון דולר). מי יהיה מוכן לקחת חוזה כזה? זו כבר שאלה אחרת.

התפוקה של דיגס ירדה דרמטית בחצי השני של העונה הרגילה, ובמשחק הפלייאוף נגד הצ׳יפס הוא לא היה הגיים-צ׳יינג׳ר שהוא היה אמור להיות במעמד שכזה - כך שהמחיר שלו כבר לא עושה לי שכל. כשיש לך בעיות קאפ (כרגע 47 מיליון מעל), הגנה פציעה ומזדקנת, וים של פרי אייג׳נטס בצד ההגנתי - צריך לסמוך על הפרנצ׳ייז קיובי שלך להסתדר עם נשקים פחות יקרים, כדי שיהיה מה להשקיע במקומות אחרים. זה עבד לצ׳יפס, זה צריך לעבוד גם לבילס - אם אלן הוא ה-איש.

הם לא יקבלו תמורתו בחירת סיבוב 1 (בטח לא עם חוזה כזה על רסיבר בן 31), אבל בחירת סיבוב 3 (עם אופציה לטריגר ביצועים שישדרג לסיבוב 2) היא משהו שאפשר לכוון אליו. הבילס יוכלו ללכת עם הבחירה ה-22 שלהם על רסיבר כמו בריאן תומאס מ-LSU, דיון פרנקלין מאורגון או קיאון קולמן מפלורידה סטייט, אבל יכול להיות שבאנדל של הבחירה ה-22, ועוד 2 בחירות יום 2 (כולל זו שיקבלו תמורת דיגס) - יקפיצו אותם מספיק גבוה כדי להשיג את הרסיבר השלישי באיכותו בדראפט (לפי הערכות) - רום אודונזה מוושינגטון (אני בספק, אבל אולי). כך או כך, את מרבית המשאבים שיישארו הם יצטרכו להשקיע בלרפרש את ההגנה.

מיאמי דולפינס: להיות סולידיים, לשם שינוי - להתחייב לקו ההתקפה, ללכת על בחירת דראפט ״לא סקסית״, עם ה-IOL הכי מוערך בדראפט

עוד קבוצה עם מצב קאפ לא משהו, בלשון המעטה, וזה עוד לפני שדיברנו על לשלם לטואה. יש לנו כבר כמה קורבנות קאפ, בראשם קסביין האוורד ועמנואל אוגבה. הרבה אוהדים חושבים שזה הזמן להיפרד מג׳יילן וואדל (לפני שצריך לשלם לו כסף גדול), אבל אני עוד לא מאמין שטואה הוא מישהו שאפשר לקחת ממנו כלי נשק כל כך משמעותי בשלב זה של הקריירה.

מייק מקדניאל הוא טיפוס שאוהב להיות Flashy - על המגרש ומחוץ לו. וכאן, אני מייעץ לבחור בנתיב אחר, שבעקיפין יסייע לו להמשיך להיות מי שהוא: הדולפינס צריכים להתמקד בקו ההתקפה, ובעיקר בחלק האמצעי שלו - קונור וויליאמס ורוברט האנט עומדים להיות UFA. הדולפינס וטואה לא יכולים להרשות לעצמם נפילה בעמדות האלו. טואה לא מספיק נייד כדי להתמודד עם לחץ ממרכז קו ההתקפה שלו. אם הם לא מסוגלים לשלם גם לוויליאמס וגם להאנט, אני שומר על האנט ומביא את הפרוספקט המוערך, ג׳קסון פאוורס ג׳ונסון, עם הבחירה ה-21. פאוורס-ג׳ונסון נראה מעולה באימונים לקראת ה-Senior Bowl והוא אחד השחקנים עם המניה שהכי מתחממת בדראפט הקרוב. בהקשר להתחייבות לקו ההתקפה, אוסיף אפילו יותר - אם הדולפינס יאלצו לבחור בין לשלם להאנט לבין כריסטיאן ווילקינס - אני הולך עם האנט. הזהות של הקבוצה היא משחק ריצה יעיל והתקפה דינמית, ועם טואה לא מוגן - זה לא יקרה.

ניו יורק ג׳טס: להפסיק לרצות את A-Rod ולתת להתקפה לעבור דרך בריס הול

בטור דומה שעשה לאחרונה אארון שץ מ-ESPN, הוא הציע לפטר את רוברט סאלח וללכת במקומו על מייק ורייבל. האמת? אחלה הצעה, אבל היא לא קולעת למשימה שלי כאן - ללכת לכיוון ״לא פופולארי״ (כי סלאח הוא רחוק מפופולארי וזה די ברור לכולם שהוא על הכיסא החם לעוד עונה אחת, לכל היותר). אם כבר ללכת בכיוון המאמן, הצעד הכואב באמת היה לבחור בבליצ׳ק כמחליף של סלאח, ולאחד בינו לבין אארון רודג׳רס.

וכאן אני מגיע לנקודה הכואבת שלי - אם הג׳טס יצליחו להוציא משהו מהעונה הבאה, רודג׳רס יהיה חייב לקחת צעד או שניים אחורה. הוא לא יוכל להיות הכוכב הראשי של ההצגה כפי שהיה בגרין ביי, הוא לא יכול להיות האיש שכל ההתקפה (והסגל) נבנים לפי הגחמות שלו - כפי שהיה בעונה שעברה. מישהו בארגון יצטרך לעשות איתו שיחה, ליישר אותו, ולגרום לו לשחק לפי הכללים. אחרת, אם להסתמך על הרחשים שכבר נשמעים מחדר ההלבשה, זה יפרק את הקבוצה מבפנים.

הדרך הכי טובה לגרום לזה לקרות, מבלי שרודג׳רס יתפשר יותר מדי - היא לתת לבריס הול להיות האיש שמניע את ההתקפה. להול היו בעונה שעברה 994 יארדים על הקרקע עם 5 TD, ועוד 95 תפיסות ל-591 יארדים ו-4 TD נוספים. מספרים יפים מאוד, אבל אם לוקחים בחשבון שהאיש היה על Snap Count אחרי פציעה קשה מאוד מ-2022, עד לשבוע 5 בערך - זה שם את המספרים בפרופורציה אחרת לגמרי. הג׳טס יצטרכו להשקיע גם הם רבות בקו ההתקפה באוף-סיזן, ואני מציע להם לכוון לשחקנים שמצטיינים בחסימה למשחק הריצה.

ניו אינגלנד פטריוטס: לוותר על אחד מ-3 הקוורטרבקים המובילים, לעשות טרייד-בק עם הג׳איינטס ולבחור את מרווין האריסון/מאליק נייברס עם הבחירה החמישית

לפטריוטס יש מאמן חדש וצעיר מאוד, הרבה חורים בסגל, והמון כסף פנוי באוף-סיזן הזה (לפי ההערכות, מעל 69 מיליון אחרי החתמה של בחירות הדראפט הצפויות - Effective Cap). אני לא חושב שזו קבוצה שתהיה מוכנה לריצת פלייאוף בשנתיים הקרובות. בהנחה שהם לא מאוהבים מעל הראש בדרייק מיי או ג׳יידן דניאלס - אני מציע להם כאן לתת לג׳איינטס את ההזדמנות לקחת אחד מהשניים, לקבל בחזרה בחירת סיבוב 2 עם תוספות, או אפילו בחירת סיבוב 1 עתידית, וללכת כאן על אחד משני הנשקים הכי מוערכים בעמדת הרסיבר (לפי מרבית ההערכות כרגע - זה יהיה האיש שהקרדינלס לא יקחו עם הבחירה מספר 4).

אז מי ישחק שם קוורטרבק? ההצעה שלי היא ללכת על וטרן בחוזה נמוך (זה יכול להיות אפילו ראסל ווילסון, שלפי הדיווחים - יהיה מוכן לשחק העונה על חוזה מינימום), ולבחור בהמשך הדראפט פרוספקט לעמדת הקיובי שיהיה ״זול״ יותר מבחינת שווי דראפט (מייקל פניקס / ג׳יי ג׳יי מקארתי או בו ניקס).

AFC North

בולטימור רייבנס: להיפרד מרוני סטנלי ולמצוא שומר ראש חדש ללמאר

לרייבנס יהיו כמה וכמה החלטות קשות לקבל השנה בפרי-אייג׳נסי. החלטה ראשונה הם כבר עשו - כשהצמידו לג׳סטין מאדוביקה את הפרנצ׳ייז טאג. זה אומר שפטריק קווין וג׳ינו סטון יקבלו הארכה בבולטימור, או שיעזבו. ומה בצד ההתקפי?

רוני סטנלי הוא אומנם עדיין תחת חוזה, ואפילו צעיר יחסית לשחקן קו התקפה (בן 30), אבל הוא כבר לא האול-פרו שהיה פעם, וזו כנראה ההזדמנות לעשות ריסטארט בעמדת התאקל השמאלי. בארבע השנים שחלפו מאז בחירתו של סטנלי לאול-פרו (2019) הוא שיחק ב-31 משחקים בלבד. לפי PFF - הוא סיים את העונה הרגילה של 2023 במקום ה-37 מבחינת הציון שלו מבין כל התאקלים בליגה, וה-41 בחסימה לריצה. גם היה לו את ה-Pressure % הכי גבוה מכל הליין של הרייבנס (9.6%). סטנלי אומנם הציג שיפור בפלייאוף, בעיקר נגד הטקסנס, אבל בעיניי - זה לא מספיק.

אם נבחן את החוזה שלו (למטה) - הרייבנס מקבלים יחס של 2 ל-1 בחיסכון לעומת ״כסף מת״ ולדעתי זה יהיה צעד נכון.

קליבלנד בראונס: לחתוך את ניק צ׳אב

צ׳אב בן 29, בשנה אחרונה לחוזה, אחרי פציעה מזעזעת שאיימה לגמור לו את הקריירה. הוא אומנם היה מנוע ההתקפה של הבראונס במשך שנים, אבל פרידה באוף-סיזן הזה חוסכת לקבוצה של סטפנסקי כמעט 12 מיליון דולר בקאפ (לעומת 4 בלבד ב״כסף מת״). זה אכזרי, זה סכין בגב של הכוכב של ההתקפה בשנים האחרונות, אבל ככה עובד הביזנס.

הבראונס הצליחו למצוא לעצמם זהות ולנצח 10 משחקים גם בלי צ׳אב, ואני חושב שזה ברור לכולם שהוא לא היה עושה את ההבדל בפלייאוף נגד הטקסנס. התחליף יכול להיות RB By Commitee מהז׳אנר שהם הציגו בשנה שעברה עם פורד-את-האנט, או כל וריאציה של הקונספט הזה.

פיטסבורג סטילרס: לשים סוף ל״עידן״ קני פיקט כבר אחרי פחות משנתיים מלאות כפותח

אחד הדברים שיכולים לתקוע קבוצות במדבר החוסר-רלוונטיות במשך שנים, הוא אגו והתעקשות שלא להודות בטעויות. נראה שהפרונט-אופיס של הסטילרס התאהב מעל הראש בפיקט כשלקח אותו עם הבחירה ה-20 בדראפט 2022 (מאוניברסיטת פיטסבורג, לא פחות), אבל אי אפשר לומר שהם חיו מאז סיפור אהבה קלאסי. זה אומנם מאוד מאוד מוקדם, אבל אולי זה גם מוקדם מספיק - לאור מה שראינו בשנתיים האחרונות.

אחרי 24 משחקים כפותח בפיטסבורג, לפיקט יש מאזן של 13 TD ו-13 INT וממוצע של 179 יארדים באוויר לממוצע. בדירוג כל הקוורטרבקים בתולדות הליגה, עם מינימום של 500 ניסיונות מסירה - יש לו את אחוז הטאצ׳דאונים הכי נמוך בהיסטוריה! (1.8% - כלומר רק 1.8% מהדרייבים שלו נגמרו ב-TD). לשם השוואה, 13 TD זו הכמות שג׳ו פלאקו צבר ב-5 המשחקים האחרונים של העונה הרגילה במדי הבראונס.

סיפורי דראפט רומנטיים כמו של פיקט והסטילרס עשויים בדיוק מהחומר שהליגה הזאת מחפשת, אבל לאור המספרים למעלה - אני מתקשה להבין איך מישהו עוד יכול להאמין שהשידור הזה Meant to be. אני לא מאמין שזה רק מאט קנדה, אני לא מאמין שזה רק סיסטם. זה פשוט קיצוני מדי, וזה גם לא עובר את מבחן העין.

כל אלטרנטיבה, מטרייד-אפ בדראפט, דרך החתמה של פרי אייג׳נט ועד טרייד על ג׳סטין פילדס - תהיה שדרוג משמעותי כאן, להתקפה שזקוקה לרענון באופן נואש.

סינסינטי בנגלס: להגיד ״ביי-ביי״ לטי היגינס וטיילר בויד - כבר ב-2024

אני חושב שאם ג׳ו בורו הוא הקיובי העילאי שרבים (אני ביניהם) מאמינים שהוא, אז צריך לפזר סביבו את הכסף בצורה אחרת. ישנם חורים גדולים וחשובים יותר בסגל של הבנגלס, והציפייה צריכה להיות שבורו יצליח להיות מספיק אפקטיבי עם ג׳מאר צ׳ייס, וכל אלטרנטיבה זולה שאפשר לייצר סביבו. הם לא יכולים להרשות לעצמם לשלם מעל 50 מיליון דולר בשנה (כ-20% מהקאפ) רק לשני רסיברים, טובים ככל שיהיו. יש מקומות יותר חשובים, בקו ההתקפה ובצד ההגנתי, שצריכים יותר את ה-20 מיליון פלוס בעונה שהיגינס ירצה לקבל. ואותו היגיון עובד גם לגבי בויד - WR3 כל כך איכותי (אני מאמין שהוא יכול להיות בקלות WR2 בלפחות 8-10 קבוצות בליגה) זו פריווילגיה כשיש לך קיובי כמו בורו בחוזה כמו שחתם בעונה שעברה.

AFC South

יוסטון טקסנס: לשלם כסף גדול לסקוואן, בחוזה של שנתיים

נראה שאף קבוצה לא אוהבת לשלם לראנינג בקס בליגה של היום, אבל במקרה של הטקסנס - זה כמעט מתבקש. אני חוזר על המספר מהפסד הפלייאוף לרייבנס - 38 יארדים על הקרקע השיגו הטקסנס במשחק הזה, שלפחות במשחק מחצית שלמה היה די קרוב. אף קוורטרבק, מוכשר ככל שיהיה, לא מסוגל לנצח באופן עקבי עם מספר כזה. במהלך העונה הרגילה, הטקסנס היו מדורגים במקום ה-23 מבחינת יארדים בממוצע על הקרקע (96.9), במקום ה-29 מבחינת יארדים לניסיון ריצה (3.7 בממוצע) ועם 10 סקורים בלבד ממשחק הריצה. מישהו כמו סקוואן יוסיף להתקפה, בראשות סטראווד, את המימד הנוסף ואת פוטנציאל הביג פליי מהקרקע, באופן שגם יקל מאוד על סטראווד לפצח את ההגנות בעונה השנייה שלו - למי שלא יודע, העונה השנייה לקוורטרבק היא תמיד עונת מוקש, היות ובשלב זה למתאמי הגנה יריבים יש כבר שנה שלמה של חומר מוקלט עליך ללמוד ממנו.

ג׳קסונוויל ג׳אגוארס: לשים 80% מהמשאבים הקבוצה על החלק ההתקפי (גם במחיר של ג׳וש אלן)

אחרי שלוש שנים מלאות עליות ומורדות - שנעו בין שפלים במחוזות הבאסט ועד לגבהים במחוזות איזור חיוג ג׳וש אלן - הגיע הזמן שהג׳אגס יפצחו מה בדיוק מה יש להם ביד עם טרבור לורנס, וכמה כסף הוא שווה. הם כבר השקיעו בו את המחיר האולטימטיבי (בחירה מספר 1 בדראפט), וזוהי בדיוק השעה להבין עד כמה הם צדקו, או טעו. לורנס לקח צעד אחורה בעונה שעברה - הוא מסר פחות TD, איבד יותר כדורים, ובעיקר - לא הצליח לנצח את המשחק הגורלי ולהביא את הקבוצה שלו לפלייאוף. וזה למרות ההחתמה הנוצצת, לכאורה, של קלווין רידלי. אז מי אתה, באמת, טרבור לורנס? האם אתה קיובי מהחומר שמסוגל להביא סופרבול לג׳קסונוויל, ב-AFC עמוס מתמיד?

לורנס חייב לענות על השאלה הזאת העונה, באופן חד-משמעי, לפני שהג׳אגס שוברים את הבנק למענו. והארגון חייב לספק למענו את כל התנאים כדי שזה יקרה - מכלי נשק בעמדת הרסיבר, דרך קו התקפה. בפרי אייג׳נסי, בדראפט - כל מה שיידרש. כי אם הוא לא האיש שלהם - אז כל השאלות שיעלו בצד ההגנתי בכלל לא רלוונטיות.

אינדיאנפוליס קולטס: לשלם למייקל פיטמן 25 מיליון דולר לעונה (ואולי אפילו קצת יותר)

25 מיליון דולר לעונה, לרסיבר שמשחק בעיקר מהסלוט? התשובה היא ״כן״ מהדהד (גם כשישאלו את השאלה לגבי אמון-רה סיינט בראון בדטרויט). הקולטס לא ימצאו בפרי אייג׳נסי, או בבחירה ריאלית עבורם בדראפט, כלי נשק שיהיה כל כך אמין בשביל ריצ׳ארדסון מהרגע הראשון. פיטמן מגיע מעונת קריירה, הרוויח את הכסף הזה, ועם כמעט 68 מיליון דולר בקאפ אפקטיבי פנוי - לקולטס לא תהיה בעיה לשלם אותו. שלמו לאיש את מה שהוא הרוויח, ותנו לסטייכן וריצ׳ארדסון לעזור לו לפרוע את השטרות בשנים הבאות.

טנסי טייטאנס: להחליף זהות ולהביא בטרייד את טי היגינס

בשיחה עם עיתונאים שערך בקומביין השבוע, אמר המאמן הראשי החדש של הטיטאנים, בריאן קלהאן (לשעבר מתאם ההתקפה של הבנגלס), שהוא מתכנן לבנות את ההתקפה בסגנון ההתקפה שתיאם בסינסינטי + ספין משלו. הוא גם ציין שהוא רוצה לעבוד עם הקיובי הצעיר שלו, וויל לוויס, לפי המודל של ג׳ו בורו. אם כך, מה יכול להתאים יותר מלהביא ללוויס - בעונה הראשונה שלו כפתוח - עוד נשק מסוכן, הישר מסט הכלים של ״ג׳ו קול״? אז נכון, היגינס כבר קיבל את הפרנצ׳ייז טאג - אבל לכולם ברור שהאופציה של Tag & Trade נמצאת על השולחן, במידה והבנגלס לא יצליחו להגיע שם לסיכום על חוזה ארוך טווח. לטנסי יש (נכון לכתיבת שורות אלו) הכי הרבה קאפ פנוי בליגה (מעל 72 מיליון דולר), והיגינס יהיה אחלה של אפיק להתחיל להשקיע בו את כל הכסף הזה.

AFC West

קנזס סיטי צ׳יפס: לוותר על אופציות יקרות בעמדת הרסיבר, ולהשקיע את הכסף שיש בהגנה

יצא שעד לשלב זה בפוסט דיברתי רק התקפה. אז באלופת הסופרבול זה עומד להשתנות - ולמה שזה לא ישתנה? ההיגיון כאן דומה למה שהצגתי במקרה של הבנגלס ובורו, רק שכאן - יש קוורטרבק ומאמן שכבר הראו שהם מסוגלים לקחת סופרבול עם כלי נשק מוגבלים מאוד בעמדת הרסיבר. שמות כמו מייק אוואנס והוליווד בראון אולי מציתים את הדימיון, אבל עם אורך ממוצע של מסירה ל-TD הכי קצר בליגה בעונה שעברה (3.9 יארד) - מי צריך בכלל ביג פלייז? אגב, גם ב-2022 המצב לא היה שונה משמעותית (מרחק מסירה ממוצע של 4.5 יארד ל-TDs של מהומס).

הטאג כבר הוצמד ללג׳אריוס סניד. שמרו אותו, או מצאו מחליף ראוי בדראפט (כבר הוכחתם שאתם יודעים למצוא קורנרים איכותיים איתו ועם מקדאפי), ושלמו לכריס ג׳ונס. תנו למהומס וריד למצוא את הפתרונות עם מה שאפשר להשיג בזול, ותנו לספאגס להמשיך להיות דומיננטי עם מה שהוא צריך.

לוס וגאס ריידרס: להביא את קירק קאזינס על חוזה של שנתיים לפחות

קירק קאזינס בלאס וגאס?! קירק קאזינס בריידרס?! קירק קאזינס - מושא הערצתם של אנשי ה-Black Hole?! כן, כן, ושוב פעם כן.

אני לא חושב שקאזינס הוא הקיובי שייקח את הריידרס עד הסוף. אבל הוא יוכל לקחת אותם לאיפה שהם צריכים להגיע עכשיו, למקום שהכוכבים שלהם זועקים להגיע אליו - להיות פרנצ׳ייז עם תרבות של ניצחונות. איידן אוקונל, לדעתי, לא מוכן למשימה הזאת. אם אנטוניו פירס הוא האיש שיעלה את הריידרס על הנתיב הנכון, הוא צריך קיובי שמסוגל לעשות זאת. הוא צריך קיובי שיאפשר לשחקני מפתח כמו מקס קרוסבי ודוונטה אדאמס להאמין באמת. בפעם הראשונה מאז שהגיעו לווגאס. תנו לקאזינס לבנות את התשתית, שעל גביה מישהו אחר יוכל ללכת עד הסוף.

דנבר ברונקוס: לתת לראס לבשל עוד עונה, מהספסל

טוב, לא באמת. אני לא חושב שאפשר לתת לווילסון מנדט אמיתי במטבח אחרי כל מה שהתגלגל בינו לבין שון פייטון בעונה שעברה. מהחוזה הענק שלו הברונקוס לא באמת יכולים להשתחרר - אז תנו לו לפחות להיות הסו-שף של מי שיקבל את המושכות מתחילת העונה הבאה. לא יודע בדיוק איך התמהיל יעבוד, אם ווילסון צריך לפתוח בשבוע 1, או להתחיל כבקאפ כבר במחנה האימונים - אבל הנוכחות של ווילסון, שנראה שכבר הפנים את מעמדו החדש ולהוריד קצת מהאגו (בראיונות הוא כבר מספר שהוא מוכן לשחק על חוזה מינימום בעונה הבאה), יכולה לעזור לקיובי צעיר.

לוס אנג׳לס צ׳ארג׳רס: לחתוך או להעביר בטרייד את מייק וויליאמס

וויליאמס כשחקן הוא בדיוק מה שהצ׳ארג׳רס הם כקבוצה - כל כך הרבה פוטנציאל, כל כך הרבה כישרון גולמי והבטחה - וכל כך מעט קבלות. ב-7 שנים בליגה, הוא מעולם לא שיחק עונה שלמה. בעונה שעברה, הוא נפצע וסגר את הבאסטה כבר בשבוע 3 (דווקא במשחק של 7 תפיסות, 121 יארדים ו-TD נגד הויקינגס). אז אחרי 7 שנים בליגה, כשגיל 30 ממש מעבר לפינה, אפשר לומר שהצ׳ארג׳רס צריכים פחות מייק וויליאמס, כדי להפסיק להיות מה שהם בעצם היו כל אותן שנים. כשמדובר בצעד שגם יחסוך להארבו ושות׳ 20 מיליון דולר בקאפ לעונה הקרובה - אני חושב שזה No-Brainer מובהק.

***הסברנו את הנקודה הזאת גם הפודקאסט האחרון שלנו שהתמקד בצ׳ארג׳רס - מוזמנים להאזין לו כאן.

NFC East

דאלאס קאובויס: לתת לטיירון סמית לעזוב בפרי אייג׳נסי

להיפרד משחקן שהיה עמוד טווח אצלך בקבוצה מאז שנבחר בדראפט, אי שם ב-2011, זה תמיד כואב. אבל זה יכאב הרבה יותר אם הוא יישאר. בעונות 2020-2023 סמית שיחק ב-30 משחקים בלבד. זה לא מנע מהקאובויס לבנות עליו באוף-סיזן כמי שיהיה שם לאורך עונה שלמה, וההיעדרות (המאוד צפויה שלו) סיבכה אותם בכל פעם מחדש. בעיניי, אין שם שמייצג יותר את הבעיה מצ׳אז גרין - בשבוע 9 של עונת 2017 טיירון סמית היה Inactive ומבקומו נזרק למערכה נגד הפלקונס אותו צ׳אז גרין, שנתן למי שהיה עד אז פאס ראשר די ונילה, אדריאן קלייבורן, לשים לו על הראש 6 סאקים במשחק אחד ולחרב את המשחק לחלוטין. מדובר בשחקן שמעולם לא השיג בקריירה 10 סאקים בעונה, והכי קרוב שהוא הגיע היה ב-2017 (6 מתוך 9.5 סאקים הגיעו במשחק הזה):

הגיע הזמן של הקאובויס לשחרר מהשחקן שסמית היה פעם, ולגבש תוכנית פעולה קבועה ויציבה יותר בשביל הבליינד-סייד של דאק.

פילדלפיה איגלס: להשקיע משאבים משמעותיים (בעיקר בפרי אייג׳נסי) בעמדת הליינבקר

כן, במקרה של ה-GM האווי רוזמן, מדובר כאן כמעט בטאבו. האיש מאמין בכל ליבו בלבנות סגל דרך הקווים (התקפה והגנה) ומותיר פירורי משאבים לעמדת ה-ILB - בחירות מאוחרות, וחוזים בינוניים של עונה אחת לפרי אייג׳נטס בינוניים (לפחות מבחינת מוניטין). הוא הצליח, אומנם, לבנות שני סגלים לסופרבול עם הפילוסופיה הזאת, אבל בעונה שעברה - החולשה בעמדת הליינבקר הייתה אחת הסיבות לקריסה של האיגלס. קבוצות זיהו את החולשה של הליינבקרים של האיגלס (זאק קאנינגהאם, ניקולס מורו, ובשלב מסוים - הליינבקר Formerly Known As דריוס לאונרד), בעיקר בכיסוי נגד המסירה, ופשוט עשו מההגנה שלהם מטעמים. השנה יש לאיגלס מתאם הגנה חדש ומנוסה, ויק פאנג׳יו, ואני בטוח שהוא ישמח לקבל פליימייקר כמו פטריק קווין בעמדה, או לפחות להשקיעה בה קצת יותר מהרגיל בדראפט. כשהאיגלס זכו בסופרבול ב-2017, פתח שם בעמדה לצד נייג׳ל ברדהאם (החתמה לעונה אחת מבאפלו) מייקל קנדריקס, שנבחר בסיבוב השני בדראפט 2012. מאז האיגלס לא בחרו ליינבקר לפני סיבוב 3 (מרקוס סמית ב-2014 היה OLB).

ניו יורק ג׳איינטס: לא לתת לחוזה של דניאל ג׳ונס לבלבל אותם, ולבחור קיובי עם הבחירה מספר 5

זוכרים את מה שכתבתי בהקשר לסטילרס, על הסכנה שבלהתאהב בטעויות שלך? אז אם להסתמך על דבריו של ה-GM של הג׳איינטס בקומביין השבוע - הג׳איינטס לגמרי בטריטוריה הזאת. ואני לגמרי מבין את הדיסוננס הקוגנטיבי שאתה יכול לחוות אחרי שנתת לבן אדם 160 מיליון דולר ל-4 שנים (רובם מובטחים). אבל הנה כמה מספרים על מה שג׳ונס עשה כקיובי הפותח של הג׳איינטס: 62 TD לעומת 40 INTs (ועוד 46 פאמבלים) ב-59 משחקים כפותח, מאזן 5-27 של הקבוצה נגד קבוצות עם מאזן חיובי - זה משהו שאתם הייתם מתחייבים אליו? יודעים מה, עזבו את זה. אלה נתונים בסיסיים מדי ומאזן זה נתון קבוצתי. בואו נסתכל עליו כמוסר - בעונה שעברה, ג׳ונס השלים רק 12 מתוך 36 מסירות למרחק של מעל 10 יארד - זה 33% השלמה, שהם הנתון הגרוע ביותר לקיובי שפתח את העונה כ-QB1 מאז 2020. המסנגרים יציינו שהבן אדם היה תחת לחץ מהר יותר מכל קיובי בעונה שעברה (2.31 שניות בממוצע), אבל תמיד אפשר למצוא תירוצים. בשורה התחתונה, אני לא רואה מספיק התקדמות אחרי 4.5 שנים, וכמה סיסטמים שהתנסה בהם.

ובינתיים, בזמן שה-GM של הג׳איינטס עדיין מחויב ל-״דני דיימס״ (לפחות לעונה הקרובה), נראה שגם האוהדים דווקא לא ממש:

וושינגטון קומנדרס: לשלם כמה שצריך לטובת טרייד-אפ בשביל קיילב וויליאמס

זה לא תלוי רק בהם, כמובן, אבל אם הקומנדרס רוצים באמת לשנות את התרבות של הארגון שלהם - נראה שקיילב וויליאמס הוא המועמד המושלם, ומהכיוון השני של המשוואה - וושינגטון יכולה להיות חממה מצוינת בשבילו. הם הרי הביאו ממש לאחרונה את קליף קינגסברי, שהיה בצוות האימון של וויליאמס ב-USC בעונה שעברה, להיות מתאם ההתקפה של הקבוצה. יש להם גם הרבה מאוד בחירות דראפט גבוהות - כולל 2 נוספות שקיבלו בטריידים באמצע העונה תמורת מונטז סווט וצ׳ייס יאנג. אז אם כבר ריבילד, לכו על זה עד הסוף ותתחילו מהחלק הכי חשוב בקבוצה - גם אם תצרכו להביא את שתיהן + צ׳יינג׳ כדי להתקדם רק בחירה אחת במעלה הסיבוב הראשון. עם 67.6 מיליון דולר פנויים בקאפ, יהיה להם מספיק כסף להשלים עוד כמה חתיכות בפרי אייג׳נסי, ועם קיילב כקיובי פותח - יהיה קל יותר לפתות בשנים הקרובות כלי נשק מובילים. בטח בהשוואה לסאם האוול.

NFC North

דטרויט ליונס: לשנמך בסולם העדיפויות את הסקנדרי, להביא את ג׳וש אלן ולהפוך אותו ל-Edge הכי יקר בליגה (אחרי ניק בוסה)

הליונס מוכנים לנצח עכשיו. ה-NFC נראה פתוח לרווחה. הרבה שחקני מפתח (גיבס, לאפורטה, האצ׳ינסון) צפויים להמשיך לשחק לפחות עוד שנה על חוזה זול. עיקר החתיכות בהתקפה אמורות להישאר שם בעונה הבאה, כולל מתאם ההתקפה המבטיח, בן ג׳ונסון, שהחליט להישאר בדטרויט כדי ״להשלים את המשימה״. זה הזמן ללכת אול-אין ולהביא את הפאס ראשר הכי מוכשר שזמין בשוק החופשי, ולהרכיב אותו בצד השני של איידן האצ׳ינסון - שבמשך חלקים יותר מדי משמעותיים מהעונה שעברה, היה האיום הרציני היחיד על הקיובי היריב. לליונס יש מספיק קאפ ספייס זמין כדי לעשות את המהלך הזה, מבלי להסתבך יותר מדי באיזורים אחרים בסגל.

גרין ביי פאקרס: להביא את אנטואן ווינפילד ג׳וניור בכל מחיר

כן, סייפטי זו עמדה שפחות אוהבים להשקיע בה בליגה בימינו - אבל אני עושה כאן Double Down על ההצעה שלי מהפוסט הקודם על הפרי אייג׳נסי - הסייפטי הפותח, דארנל סאבג׳, היה אחת הבעיות הכי גדולות של הפאקרס בהפסד לניינרס - הפיל פיק 6 פשוט להחריד, איבד את קיטל ל-TD של 32 יארד, ופספס תאקל ב-TD של מקאפרי. אני נוטה להאמין שווינפילד עושה כאן לפחות מהלך אחד מבין השלושה, וזה מה שהיה יכול לנצח לפאקרס את המשחק הזה. ווינפילד הוא השחקן הכי טוב, בפער ניכר, בעמדה שהפאקרס הכי זקוקים לחזק.

מינסוטה ויקינגס: לתת לקירק קאזינס ללכת, לשבור את הבנק על ג׳פרסון

נתחיל בהגדרה שאולי כבר נתקלתם בה אם אתם עוקבים אחרי התכנים שלי - קיובי לימבו = המצב שבו נמצאת קבוצה שמתמסרת שנה אחר שנה לקוורטרבק ראוי, שיכול להביא אותה לפלייאוף, אבל לא מספיק טוב כדי ללכת עד הסוף. אני מאמין שזה המצב שהויקינגס נמצאים בו היום עם קאזינס, והם צריכים לעשות ריסטארט בעמדה בהקדם - הם לא יגיעו איתו רחוק יותר ממה שכבר הגיעו. אם בעונה הקסומה של 2022, בה סיימו עם מאזן 13-3, הם הלכו הביתה עם הפסד פלייאוף מביש לדניאל ג׳ונס, אז אני באמת לא מזהה מאיפה אפשר לשאוב כאן אופטימיות לתסריט שונה דרמטית עם קאזינס.

אני גם לא מבין מאיפה הגיעו השמועות המטופשות לגבי טרייד על ג׳פרסון (שמועות שה-GM הקפיד לשים להן סוף בריאיון אחרון שלו בקומביין). אם הויקינגס לא עושים כל מה שצריך כדי להחתים את כישרון העל הזה לחוזה ארוך טווח - אין לפרנצ׳ייז הזה זכות קיום. ג׳פרסון הוא ההגדרה המילונית לאבן יסוד של קבוצה, והשילוב שלו עם ג׳ורדן אדיסון (על חוזה רוקי לפחות עו 3 שנים) ועם טי.ג׳יי הוקינסון - יעזור לכל קיובי חדש,, גם אם יגיע כרוקי, להתחיל דרך חדשה ברגל ימין.

שיקגו ברס: לעשות טרייד דאון לבחירה 2/3, להישאר נאמן לג׳סטין פילדס, ולבחור במרווין האריסון ג׳וניור

טוב, כאן החלטתי להיות ממש נועז ולא פופולארי (אולי קצת בכוונה). וזה יכול להיות Freezing Cold Take מהסרטים. אבל יש לי אחלה נימוקים:

ממה שראיתי מהברס ב-20 השנים האחרונות, אני פשוט לא מאמין שהפרנצ׳ייז הזה מסוגל לטפח קוורטרבק עילית ולתת לו לסחוב את הקבוצה. זה לא צריך להיות המתכון שלהם לשחק פוטבול מנצח (אפילו שנראה שאין מתכון אחר לנצח היום בליגה). אין לפרנצ׳ייז הזה את הסבלנות ואת אורך הרוח שנדרשים כדי לבנות חיבור בריא בין מאמן לפרנצ׳ייז קיובי. והנה סקירה היסטורית קצרה כדי להמחיש זאת:

ב-2013 הקיובי של הברס היה ג'יי קאטלר והמאמן היה מארק טרסטמן. כעבור שנה, טרסטמן פוטר ובתחילת עונת 2015 ג'ון פוקס מונה במקומו. ב-2016 קאטלר איבד את מקומו בהרכב, וכעבור מספר חודשים פוקס בחר בטרוביסקי בדראפט. כבר בתום אותה עונה - פוקס פוטר, ומאט נאגי מונה במקומו. באמצע עונת 2020 טרוביסקי איבד את המקום בהרכב ונאגי בחר את פילדס בדראפט. ואז, בתום עונת 2021 - נאגי פוטר, ומאט איברפלוס מונה במקומו. והנה עכשיו, 2024 - ונראה שג׳סטין פילדס בדרך החוצה. מזהים את הדפוס?

אני מבין שהביאו מתאם התקפה חדש ומבטיח מעץ האימון של שון מקווי, אבל מתאם ההתקפה לא יכול להיות העוגן של פרנצ׳ייז קיובי צעיר - כי ברגע שדברים יתחילו קצת להתחבר, הוא יילך להיות מאמן ראשי איפשהו, והסיסטם כולו יתחלף ויתערער שוב.

והנה עוד שאלה מעניינת, שבכלל לא קשורה לתרבות הארגונית של הברס - מתי בפעם האחרונה קוורטרבק שנבחר ראשון בדראפט זכה בסופרבול עם הקבוצה שבחרה בו? בואו נלך אחורה 20 שנה ונבדוק את זה:

כלומר, אם נשים בצד את הסטטוס הטריקי של איליי מאנינג - צריך ללכת עד אח שלו ב-1998, כדי למצוא קיובי שנבחר מקום 1 בדראפט וזכה בסופרבול עם הקבוצה שבחרה בו. שימו לב - יש כאן, טכנית, 2 שזכו עם קבוצה אחרת (איליי וסטאפורד) - כלומר, סטטיסטית/היסטורית - יותר סביר שאם קיילב הולך לברס בבחירה מס׳ 1, הוא יזכה בטבעת עם קבוצה אחרת מאשר בשיקגו.

מש״ל.

NFC South

טמפה ביי באקנירס: לא להיות רגשני מדי, ולא להתחייב לבייקר מעבר לעונה הבאה (אם בכלל)

קיובי לימבו, זוכרים? היה נחמד מאוד לראות את סיפור הקאמבק של בייקר מתהווה, וגם לראות את הבאקס עם כמה הופעות מאוד מכובדות בפלייאוף בעונה שעברה. אבל בואו נודה על האמת - אם הם לא משחקים בבית הזה, כנראה שהם לא משחקים פוטבול אפילו בווילדקארד 2023, ובטח שלא מארחים משחק בית. לפי הדיווחים, בייקר רוצה סדר גודל של 40 מיליון דולר לעונה, ואני לא בטוח שזה משאיר לבאקס מספיק כסף כדי לבנות מסביב, עם הסגל הקיים שלהם. אני חושב שהבאקס נמצאים במקום שבו הם צריכים למצוא תחליף זול יותר, ולבנות סביבו.

אטלנטה פאלקונס: לעשות טרייד-אפ ולבחור קיובי טופ 3

לפלקונס יש כל כך הרבה ״כישרון״ לכאורה בהתקפה, וכולם שחקנים שנהנו עד היום מהספק בגלל מה שקורה בחדר הקיוביז שלהם. האם קייל פיטס הוא באמת פוטנציאל לטייט-אנד טופ 5, או באסט מהסרטים? האם דרייק לונדון מסוגל להיות WR1? ועד כמה ביז׳אן הוא באמת כישרון חד-פעמי בעמדת הראנינג בק (בכל זאת, הושקעה שם בחירת טופ 10 רק רק לפני שנה). כל אלו שאלות שהם חייבים לענות עליהן בשנה-שנתיים הקרובות, כדי לדעת איך להתקדם עם כל אחד ואחד מהשחקנים האלה. ובלי קוורטרבק לגיטימי - הם פשוט לעולם לא ידעו באמת. אהיה מוכן גם לקבל טרייד על ג׳סטין פילדס או החתנה של קירק קאזינס כדי לענות על השאלה הזאת.

ניו אורלינס סיינטס: לבנות מחדש את ההגנה ולהיפרד מכמה כוכבים ותיקים

לסיינטס יש את מצב הקאפ הגרוע בליגה, והם די תקועים עם חוזה עצום של דרק קאר. מעבר לזה, מרבית החוזים הכבדים שלהם כרגע הם בהגנה, ומשם הם יצטרכו לגרד איזה כמה עשרות מיליונים כדי להידחס מתחת לתקרת השכר:

החוזה של קאם ג׳ורדן (בן 35) לא ממש מאפשר לחתוך אותו מבלי לספוג כמות אדירה של ״כסף מת״, אבל זה של דמאריו דיוויס דווקא כן - שחרור של דיוויס (בן 35 גם הוא) אחרי ה-1 ביוני חוסך לסיינטס 12 מיליון דולר העונה, ויעלה להם רק מיליונים בודדים בהמשך הדרך. אני מאוד אוהב את דיוויס, וחושב שהוא עדיין משחק ברמה גבוהה מאוד - אבל החוכמה היא לקבל את ההחלטות האלו לפני שמאוחר מדי. כנ״ל לגבי טירן מתיאו (בן 32) - ששחרור מקביל שלו יחסוך 9 מיליון דולר העונה. חוזה נוסף שאפשר לנסות להוריד מהקאפ בעונות הבאות הוא של מרשון לאטימור (28), אבל לדעתי גם להעלים לגמרי את החוליות המנוסות מהקבוצה זה לרוב לא בריא.

קרוליינה פנתרס: להעביר בטרייד את ג׳יי.סי הורן

אם יש משהו שיחסית עבד בעונה שעברה בקרוליינה - זו הגנת המסירה. והנה, גם את זה אני מציע לחרב? ועוד באוף-סיזן שבו בריאן ברנס, הפאס ראשר הכי טוב של הקבוצה, צפוי לעזוב? כן, כי אין ברירה.

על הנסיבות הסופר מורכבות שבהן העביר את העונה הראשונה שלו, ועל הלחץ האדיר שיש לברייס יאנג לדלוור בעונה 2 - כבר דיברנו כאן בפוסטים קודמים. הפנתרס גם לא שופעים בקאפ פנוי ביחס לקבוצות אחרות (כ-32 מיליון פנויים), אז יהיה קשה, אך אפשרי להשיג רסיבר מוביל בפרי אייג׳נסי - כל אחד מבין היגינס/פיטמן/אוואנס/רידלי ירצה 20 מיליון וצפונה. אבל אין להם ברירה. הם חייבים לתת ליאנג סיכוי להראות התקדמות משמעותית בעונה 2, כי אם זה לא יקרה גם הפעם - זה רק יילך ויחמיר ככל שהוא יתקדם לסוף חוזה הרוקי שלו. הם שילמו יותר מדי בשביל לא לתת לו כל סיכוי אפשרי להצליח.

אז הורן יצטרך לשלם את המחיר, כדי שיאנג יקבל את המטרות ואת קו ההתקפה שהוא זקוק להם. כשהוא על המגרש - הורן נראה מעולה, אך הוא בטרנד שלילי מתמשך: בעונת הרוקי שלו, הפאסר רייטינג שאיפשר היה 39.6. בעונה השנייה - 62.4. בעונה שעברה - הנתון כבר עמד על 84.1. וזה לפני שדיברנו על בעיות העמידות - 28 מתוך 50 משחקים האיש פיספס בשלוש עונות בליגה. זה הזמן להיפרד, לקבל משהו בתמורה (בחירת סיבוב 3?) ולהשקיע אפילו עוד ביאנג.

NFC West

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס: להיפרד מקייל יוזצ׳ק

חלון הסופרבול האולטימטיבי של הניינרס עומד להיסגר בשנתיים הקרובות. לפורדי ייגמר חוזה הרוקי, מקאפרי וקיטל יאבדו כמה צעדים ויסיימו חוזה, ואיוק גם ככה מתנדנד סביב עונה אחרונה בחוזה שלו. אני מאוד מחבב את יוזצ׳ק כשחקן, וחושב שהוא משמעותי לסיסטם של שנהאן - אבל עם כל הכבוד, קאפ היט של צפונה מ-7.5 מיליון דולר בכל אחת מהשנתיים הקרובות עבור פולבאק - זו פריבילגיה שאני לא בטוח שאף קבוצה יכולה להרשות לעצמה בנסיבות כאלו.

לוס אנג׳לס ראמס: להתחיל להתכונן ליום שאחרי סטאפורד, ולבחור גבוה את קיובי העתיד (בסיבוב 2/3 לכל המאוחר)

סטאפורד הביא לראמס סופרבול, ונראה מעולה (כשהיה על המגרש) בסוף העונה שעברה. אבל צריך לזכור שלבן אדם מלאו החודש 36 אביבים. לכן אני מציע לראמס ללכת כאן על שיטת הפאקרס - ללכת על קיובי מחליף צעיר בסוף סיבוב 1, או סיבוב 2 לכל המאוחר, ולתת לו להתבשל בהדרגה מאחורי סטאפורד ליום פקודה. זה מרגיש כמו פריבילגיה רצינית ללכת על קיובי מחליף, כשיש כאן קבוצה צעירה מאוד שהגיעה בשנה שעברה לפלייאוף וכמעט הכריעה את דטרויט, אבל זה הדבר הנכון בטווח הארוך. אני לא מאמין שהראמס בשלים לזכות בסופרבול בשנתיים הקרובות.

סיאטל סיהוקס: לתת לשני הפרי אייג׳נטס הבולטים בחלק ההגנתי (וויליאמס + ווגנר) ללכת

ווגנר ולאונרד וויליאמס היו שניים המשחקים הכי פרודוקטיביים בהגנה של הסיהוקס בעונה שעברה. ועדיין - זה לא הספיק אפילו לפלייאוף. לסיהוקס אין עודפים משמעותיים של קאפ פנוי לשלם 20 מיליון וצפונה לוויליאמס, וכנראה שגם בעמדת הליינבקר לא יזיק רענון בדמות פתרון זול וצעיר יותר. הסיהוקס הלכו על מייק מקדונלד למשרת המאמן הראשי, מוח הגנתי צעיר ומבטיח מאוד, והוא יצטרך לבסס את השיטה שלו שכל כך הצליחה בבולטימור עם משאבים פחות מאידיאליים. הוא כבר הצליח לעשות את זה קו ההגנה של הרייבנס - שהיה בעונה שעברה ה-7 הזול ביותר בליגה, ועדיין הוביל את הליגה בסאקים (כהגנה, לא רק הליין בעצמו). את מרבית הכסף הייתי מקצה השנה לקו ההתקפה של ג׳ינו.

אריזונה קרדינלס: להקדיש את הבחירה הכי גבוהה בדראפט לחלק ההגנתי, על חשבון מטרה חדשה לקיילר

הידעתם שההתקפה של הקרדינלס הייתה בעונה שעבר טופ-10 בליגה מבחינת EPA Per Play בשבועות 10-18 (אחרי שקיילר חזר להיות הפותח)? וגם מבחינת TD%?

הידעתם שבצד ההגנתי (זה שהמאמן הראשי, ג׳ונתן גאנון, הגיע לייצב) הם היו מהחלשים בליגה - גם מבחינת יארדים וגם מבחינת נקודות (מקום שני מהסוף, 26.8 למשחק)?

אז נכון, קיילר חייב רסיבר. זה ברור - קונור ומקברייד לא יוכלו להחזיק לבד את ההתקפה, וגם לא הרגליים של הקיובי הקטן והדי שברירי. אז הפתרון לכך יצטרך לבוא מהדראפט, ואת מרבית הקאפ הפנוי (כמעט 40 מיליון) אני מציע להשקיע בהגנה. המספרים זועקים שזה הצד שדרוש הפעם יותר משאבים.

עד כאן ההמלצות שלי. אני חושב שהן מצוינות, אבל אולי לכם יש אחרות? אם כבר הגעתם עד כאן - ספרו לי בתגובות למה אני טועה, או עד כמה אתם מסכימים איתי. וכמו תמיד - אשמח מאוד אם תוכלו לשתף את הבשורה על הבלוג שלי עם חברים שאוהבים פוטבול ועוד לא מכירים, וגם עם כאלה שפחות בקיאים - אני מקדיש הרבה מאוד זמן גם בלייצר חומרים בשבילם.