סיכום שבוע 6: שום דבר לא ידוע

מה שקורה העונה ב-NFL זה באמת מטורף, ואני מתקשה למצוא תקדימים מהעונות האחרונות... אנחנו מחכים לשבוע 7, ובחיי שאני לא יודע לשים אצבע על פייבוריטית מובהקת מאחד הקונפרנסים. הקבוצות שנראות דומיננטיות שבוע אחד מקבלות בראש בזה שאחריו, ולהפך. שתי הקבוצות שהרשימו אותי יותר מכל בשבוע 5 (ליונס וניינרס) הפסידו השבוע בהפרש דו-ספרתי... זוכרים שעד לפני שבועיים היו בליגה רק 2 קבוצות בלתי מנוצחות? גם אז הן נראו פגיעות מאוד, ואכן - שתיהן (איגלס ובילס) הפסידו בשבועות 5-6 ואפילו לא ניצבות בעמדה לסיד 1 כרגע בקונפרנס שלהן. ההתקפות של שתיהן נראות רע - עם ממוצעים זהים של 17 נקודות ו-5.7 יארדים בממוצע למהלך.

לאינדיאנפוליס קולטס יש את המאזן הכי טוב ב-AFC, בזמן שלבאקנירס המאוד-פצועים יש את המאזן הכי טוב ב-NFC.

כאוס מוזר, הזוי ונהדר - ועוד הוכחה מדוע זאת הליגה הכי טובה בעולם. אבל איך אנחנו מצפים שיותר אנשים יבינו את זה, כשהליגה ממשיכה לשלוח מיצגים כמו ג'טס-ברונקוס לאירופה? אתם קולטים שלג'טס היו מינוס 10 יארדים במשחק המסירה (בניכוי היארדים שפילס איבד ב-9 הסאקים שספג), והם עדיין היו במרחק של בערך 10-15 יארדים מלנצח את המשחק הזה? ככל הנראה, מדובר במשחק הפוטבול הכי רע של השנים האחרונות ב-NFL.

אז למרות (ואולי דווקא בגלל) כל זה - בסיום הפוסט הזה אפרסם דירוג עוצמה עדכני של כל קבוצות הליגה.

להאזנה לסיכום שבוע 6 בגרסת הפודקאסט

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.

לחצו כאן והצטרפו ל-619 אוהדים שכבר שם!

---

מקרא לסימוני המשחקים:

משחקים שצפיתי בהם במלואם יסומנו בעזרת 📺

שלושת המשחקים הטובים ביותר של השבוע ידורגו באמצעות שלושה אימוג'ים של מדליות 🥇🥈🥉

פיקים שדייקתי בהם (outright + spread) יסומנו ב- 🎯

פיקים שדייקתי בהם חלקית (רק Outright או Spread) 👍🏻

פיקים שטעיתי גם וגם 🥶

שבוע 6 בקליפת אגוז 🥥:

השחקן המצטיין בהתקפה: ביז'אן רובינסון, ראנינג בק, פלקונס ; השחקן המצטיין בהגנה: דווין וייט, ליינבקר, ריידרס

1. הפתעת השבוע: ניו יורק ג'איינטס

2. אכזבת השבוע: פילדלפיה איגלס

3. הופעת הפנטזי של השבוע: ריקו דאוודל, ראנינג בק, פנתרס

4. טופ 3 משחקים לצפייה בריפליי: 1. דולפינס - צ'ארג'רס, 2. קומנדרס - ברס, 3. קולטס - קרדינלס

5. מאזן עדכני: מאזן הימורים כללי (Outright): 58-1-34{השבוע: 11-4}

                    מאזן הימורים כללי (נגד ה-Spread): 41-52{השבוע: 8-7}

הנבחרת:

מהלך השבוע של "פיק סיקס":

קו ההתקפה חבול? כל הרסיברים פצועים? דאון 3 ו-14 במשחק צמוד? טוב... בייקר יעשה את זה בעצמו:

תמונת השבוע של "פיק סיקס":

ג'קסון דארט מחלק High Five לשופט הקו

הפודיום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי טוב - כרגע}:

🥇טמפה ביי באקנירס: המאזן הטוב בליגה, ועוד חיזוקים של פצועים משתקמים בדרך

🥈 אינדיאנפוליס קולטס: המאזן הטוב בליגה, רץ+OL שאפשר לרוץ מאחריהם חזק גם בינואר

🥉 סיאטל סיהוקס: ההגנה מתחילה להתחבר ליחידה טופ-5, וגם דארנולד משחק כמו קיובי טופ-5

הקו האדום של "פיק סיקס" {שלוש הקבוצות שנראות הכי רע- כרגע}:

🚽 קליבלנד בראונס

💩 טנסי טייטאנס

💀 ניו יורק ג'טקס

6 תובנות כלליות לגבי שבוע 6:

1. אני מתכנן לתת כאן דירוג עוצמה משלי בסוף הפוסט, ובהמשך ישיר לפתיח כאן - כחלק מהתחקיר יצא לי לעבור על לא מעט דירוגי עוצמה אחרים, ומזמן לא זכורים לי דירוגים כל כך שונים שראיתי אצל פרשנים ואנליסטים שונים. מגוון של קבוצות שנמצאות אצל אחדים בטופ-5, ואצל אחרים מחוץ לטופ-10, וסדר פנימי אחר בעליל. יכול להבין את הבלבול וריבוי הדעות.

   
   

2. מה שכן, מרגיש הרבה יותר קל לדרג את החלק התחתון של הדירוג. כלומר, הקבוצות החזקות של העונה לא מאוד חזקות, אבל החלשות - מאוד, מאוד, מאוד חלשות.

   
   

3. הדיוויז'ן שחשבנו שיהיה מאוד חזק ונראה בהתאם - NFC צפוני... הדיוויז'ן שחשבנו שיהיה חזק מאוד ונראה הפוך מכך - AFC צפוני.

   
   

4. הדיוויז'ן שחשבנו שיהיה חלש, ומפתיע בעוצמתו - AFC דרום... הדיוויז'ן שחשבנו שיהיה חלש ומקיים - AFC מזרח (אבל לא בצורה שחשבנו).

   
   

5. אני לא שם כאן פוקוס על שיפוט בשום משחק, אבל הרמה העונה גרועה מתמיד, או לפחות כתמיד. לא יכול לחכות ליום שבו רובוטים יעשו אוטומציה מלאה של כל ההחלטות האלו.

6. אם כבר בעניינים שתמיד מרגישים חריגים, והם לרוב לא: אנשים שאלו אותי בסושיאל אם כמות הפציעות חריגה העונה כפי שהם מרגישים. אני מניח שרבים מהם אוהדי ניינרס, אבל כמובן שלא רק. אז האמת שלא הצלחתי למצוא עדיין נתונים רלוונטיים, אבל בגדול יכול לומר שזה מרגיש ככה כל שנה.

   
   

תוצאות המשחקים והפיקס שלי:

משחק TNF: ג'איינטס (2-4) - איגלס (4-2) 17-34👍📺

משחק אחה"צ בלונדון: ג'טס (0-6) - ברונקוס (4-2) 13-11👍📺

קולטס (5-1) - קרדינלס (2-4) 27-31👍🥉

דולפינס (1-5) - צ'ארג'רס (4-2) 29-27👍🥇

סיינטס (1-5) - פטריוטס (4-2) 25-19🎯

סטילרס (4-1) - בראונס (1-5) 9-23👍

פנתרס (3-3) - קאובויס (2-1-2) 27-30🎯

ג'אגוארס (4-2) - סיהוקס (4-2) 20-12🎯

רייבנס (1-5) - ראמס (4-2) 17-3👍

ריידרס (2-4) - טיטאנס (1-5) 10-20🥶

פאקרס (3-1-1) - בנגלס (2-4) 18-27🎯

באקנירס (5-1) - ניינרס (4-2) 19-30🎯

משחק SNF: צ'יפס (3-3) - ליונס (4-2) 17-30🥶

משחק MNF: פלקונס (3-2) - בילס (4-2) 14-24👍

משחק MNF: קומנדרס (3-3) - ברס (3-2) 25-24 🎯🥈

תפריט ניווט בין הניתוחים:

מילכוד הבחירה הראשונה: על הפיטורים הראשונים של HC העונה ועל הטרנד המדאיג שהם מחזקים

99 בעיות, ו-OC היא רק אחת: התקפה? הגנה? מאמן? גם וגם וגם? זה מה ש(לדעתי) גורם לבעיות של האיגלס

בקריאה ראשונה: על הטעות ש"פרשני ספה" רבים עושים בניתוח מהלכים של קיוביז

סיבוב פרסה: האם הקולטס הם קונטנדרים לג'יט ב-AFC, והאם אפשר לטעון כבר שטעיתי לגביהם בענק?

אין כמו ביז'אן: האם הנשק של הפלקונס יהפוך ל-MVP הראשון מהבקפילד מאז אדריאן פיטרסון?

עוד 10 נגיסים: משפט או שניים על כל יתר 10 המשחקים האחרים של השבוע

דירוג העוצמה העדכני של פיק סיקס

מילכוד הבחירה הראשונה

זה לא קווין סטפנסקי, לא ג'ונתן גאנון ואפילו לא מייק מקדניאל - בריאן קלהאן מהטיטאנס הוא המאמן הראשון שמאבד את משרתו במהלך עונת ה-NFL הזאת, לאחר 1.3 עונות בלבד בקבוצה. מבלי לטפוח לעצמי על השכם יותר מדי, קלהאן דורג על ידי כמינוי השמיני בטיבו (מבין 8) באוף-סיזן שעבר, בזמן ששלושת המקומות הראשונים צברו העונה כבר 12 ניצחונות ביניהם (אל תשאלו אותי על מקומות 4-5 בדירוג הזה, בבקשה). אגב, את מקומו ימלא (לפחות זמנית) מי שהיה עד לאחרונה יועץ בכיר להתקפה של טנסי, מייק מקוי (היה HC של הצ'ארג'רס בעונות 2013-2016).

אי אפשר לפטור את קלהאן מהאחריות למצב של הקבוצה, ובעיקר ההתקפה (הרי הוא הגיע מהצד ההתקפי של הכדור, לאחר מספר שנים כ-OC בבנגלס). הקבוצה שלו שמה 83 נקודות בלבד בששת משחקיה הראשונים של העונה - הנתון הנמוך ביותר של הטיטאנס מאז 1985! אבל הסיטואציה הזאת היא גם סימפטום של משהו גדול יותר:

הפיטורים של קלהאן הם המקרה הרביעי ברציפות של קיובי שנבחר ראשון בדראפט, והמאמן שלו מפוטר בעיצומה של אותה עונה:

2021 - אורבן מאייר פוטר לאחר פתיחה של 2-11 עם טרבור לורנס

(בעונת 2022 טרייבון ווקר היה הבחירה הראשונה בדראפט)

2023 - פרנק רייך פוטר לאחר פתיחה של 1-10 עם ברייס יאנג

2024 - מאט איברפלוס פוטר לאחר פתיחה של 4-8 עם קיילב וויליאמס

2025 - בריאן קלהאן פוטר לאחר פתיחה של 1-5 עם קאם וורד

*** אותו דבר קרה גם עם בייקר מייפילד בעונת 2018***

האם התופעה הזאת קיימת כי קבוצות שמלכתחילה בוחרות ראשונות, הן ארגונים חלשים, שמראש מעסיקים מאמנים לא מתאימים ו/או לא נותנים להם את התנאים להצליח? זה בהחלט אפשרי. כבר יצא לי לכתוב בעבר על הנטייה של הברס לבצע רוטציה בין פיטורי מאמן ראשי לחיתוך קיובי פותח, ואם להסתמך על השנים האחרונות - זה קורה גם עם פונקציות בכירות בטנסי:

2022: ה-GM ג'ון רובינסון פוטר

2023: ה-GM רן קארת'ון מונה

2024: המאמן מייק ורייבל פוטר, המאמן בריאן קלהאן מונה

2025: ה-GM רן קארת'ון פוטר, ה-GM מייק בורגונזי מונה, המאמן בריאן קלהאן פוטר.

בקיצור - אין המשכיות, אין שיטה, אין חזון. כשיש חזון ל-GM או מאמן מסוים, וזה לא מסתדר בטווח הקצר - הקבוצה עושה Reset מהר מאוד, ולמעשה מייתרת ומבטלת את כל המהלכים שהתבצעו בשנה/שנתיים הקודמות. וזה סופר, סופר בעייתי לקיובי צעיר. תחשבו לרגע על קאם וורד: הבחור נכנס לליגה, במעבר חד מאוד מהקולג' פוטבול, עם צוות מסייע מאוד לא אידיאלי - בקפילד אפרורי, רסיברים מפוקפקים למדי, וקו התקפה מהחלשים בליגה (הוא כרגע בקצב ל-71 סאקים העונה, נתון שיהיה השלישי בגובהו בהיסטוריה). ועכשיו, אחרי אוף-סיזן מלא ו-6 משחקים בלבד, הוא יצטרך ללמוד תוכנית משחק חדשה לגמרי, על כל המשמעויות (גישה שונה, מהלכים שונים, שפה שונה...).

ומכאן אפשר להתחבר לנקודה אחרת שיוצא לי לכתוב ולדבר עליה רבות - הקשר בין פרוספקט בעמדת הקיובי למערכת סביבו. זה לא רק רסיברים או קו התקפה, זה סיסטם שלם. ואפשר לראות שבכל המקרים האלה - בחירות גבוהות בדראפט נכנסות לסיסטמים כושלים כרונית. ממייפילד בקליבלנד (תראו אותו היום) ועד וורד. ואפשר לראות את ההבדלים האלה גם כשאותו שחקן בדיוק משנה סיסטם, אפילו אם זה באותה הקבוצה (ראו ערך: קיילב וויליאמס בעונת הרוקי, לעומת העונה).

כמה קיוביז בליגה היו יכולים להוציא משהו מקו התקפה שנותן ללחץ להגיע אליהם כל כך מהר (לקט ששת הסאקים שספג וורד נגד הריידרס):

מפה לשם, וכדי להבהיר את חומרת המצב - אני כבר מתחיל להיתקע בכל מיני פוסטים שתוהים האם לטיטאנס בכלל היה עדיף להישאר עם וויל לוויס כ-QB ולעשות משהו אחר עם הבחירה הראשונה בדראפט, כולל השוואה (שמחמיאה בעיקר ללוויס) בין ששת המשחקים הראשונים שלהם בליגה:

האם אפשר להסיק מהקריירה העגומה עד כה של וויל לוויס שאין לו פוטנציאל להצליח במקום אחר? לדעתי לא, למרות שהוא באמת עשה בעונה שעברה מקבץ מחריד של טעויות ואיבודים.

והאם אפשר להסיק מכאן שהטיטאנס אכן עשו טעות עם הבחירה בוורד? גם כאן - אני חושב שלא. לוורד יכולה להיות קריירה טובה מאוד ב-NFL. יש לו את הכישרון בזרוע, הוא עובר מבחינתי את "מבחן העין" ברוב הפרמטרים, ונראה שהוא עושה ואומר את הדברים הנכונים מחוץ למגרש. אבל הוא לא יכול לעשות את זה לבדו. פוטבול הוא הספורט הקבוצתי האולטימטיבי, וככזה - אימון בו הוא קריטי, ויכול להפוך קיובי או סגל בינוני לטוב, וקיובי טוב למצוין. הטיטאנס עדיין לא שם, מכל בחינה אפשרית. אם רק היה להם שם איזה מאמן שיודע לשנות תרבות של ארגון... אתם יודעים, מישהו כזה כמו מייק ורייבל...

99 בעיות, ו-OC היא רק אחת:

ביום שני האחרון, ימים ספורים לאחר ההפסד המביש לג'איינטס ב-TNF, הודיע האדג' הוותיק זדאריוס סמית על פרישתו מפוטבול, לאחר 11 עונות מוצלחות למדי. סמית, יש לציין, חתם כפרי אייג'נט באיגלס רק לפני מספר שבועות, לאחר שחיכה מספר חודשים כדי למצוא את הסיטואציה המתאימה עבורו בליגה. אפשר להניח שהיה לו לא מעט ביקוש (8 סאקים רק בעונה שעברה), ומבחינת יכולת על המגרש - הוא היה הפאס ראשר הכי אפקטיבי של האיגלס מאז הצטרפותו. לכל האדג' ראשרים שנותרו לאיגלס בסגל יש ביחד סאק אחד, והאיגלס מדורגים רק במקום ה-26 בליגה מבחינת תדירות יצירת הלחץ על הקיוביז היריבים (17.6% מהדרופבקים בלבד).

אולי זו סתם אנקדוטה חסרת משמעות... הרי דוואנטה פארקר, הרסיבר בדימוס, פרש זמן קצר לאחר שחתם בפילדלפיה בעונה שעברה, והקבוצה התקדמה לזכות בסופרבול. אולי... ואולי, סמית ראה משהו שגרם לו לחשוב שהוא לא ייצא מהסיפור הזה עם טבעת אליפות, אז הוא קיבל בשביל עצמו "החלטה עסקית" (שאגב, תעלה לו בלא מעט כסף, בתמריצים שהוא לא ימלא).

תחשבו רגע על הקבוצה שראינו מפרקת משני צידי המגרש את הצ'יפס בסופרבול בפברואר האחרון. ואז תחשבו על כך שהאיגלס הם אלופת הסופרבול הראשונה בהיסטוריה, שצברה פחות יארדים מהיריבות שלה בכל ששת המשחקים הראשונים שלה כאלופה מכהנת! האיגלס גם מדורגים אחרונים בליגה בפער שבין מהלכים שליליים בהתקפה (47) לכאלה שההגנה מייצרת (22) - פער של 25-.

משהו כאן לא מתחבר, ובענק. בהגנה - אומנם עזבו כמה שמות גדולים, אבל נשארה הליבה, ונשאר ויק פאנג'יו, ה-DC המהולל.. אז איך מהגנה טופ-3, האיגלס העונה מדורגים 26 בליגה מבחינת יארדים (356.1) ו-30 בנקודות? (25.2).

יש כאן בעיה בפאס ראש, כאמור. ואת הפערים ב-CB2 כבר סימנתי... באופן אישי, אני פחות מוטרד מהצד הזה של הכדור, וסומך על פאנג'יו ורוזמן (עם טרייד או שניים לפני הדדליין) לייצב את הספינה.

מה שיותר הפתיע אותי זו ההתקפה, שבה 10 מ-11 הפותחים של הסופרבול חזרו גם העונה. החשוד המיידי, מבחינתי, הוא המתאם החדש קווין פאטולו, קולגה ותיקה של ניק סיריאני - ואולי זאת הבעיה הגדולה.

בברייקדאון וידיאו הזה, ניסיתי להראות את שלל הבעיות בביצוע של מהלך ריצה של האיגלס:

מכאן, והנתונים בכללי, אםשר להבין שפאטולו ו/או סיריאני הם לא הבעיה היחידה, אבל אין ספק שהם פשוט לא מכינים את הקבוצה מספיק טוב להוציא לפועל את המהלכים האפרוריים ממילא שלהם.

ברמת הביצוע, בולטים לרעה בעיקר, בעיניי, שחקני קו ההתקפה.לפי PFF, הרטס נמצא תחת לחץ ב-39% מהדרופבקים שלו העונה (מקום 4 מהסוף בליגה). והמצב לא טוב יותר בריצה - לפי הנתונים של SumerBrain (כלי AI חדש וחביב למדי שמציע לכם לשחק איתו קצת) - לאיגלס יש העונה 29 יארדים לפני המגע הראשוני במשחק הריצה, בממוצע למשחק (מקום 19 בליגה), ריגרסיה רצינית ביחס לנתון מעונת 2024 - אז היו לה בממוצע 75.06 יארדים לפי המגע הראשוני בממוצע למשחק (מקום 1). אם מחשבים את כמות היארדים לפני המגע בממוצע לניסיון, האיגלס דורגו בעקביות מעונת 2021 בטופ-7 בקטגוריה - העונה הם מדורגים רק במקום ה-22!

ככה זה נראה בצורה גרפית - סקוואן מתוקל מאחורי ה-LOS ב-35.8% מהנגיעות שלו - הכי הרבה בקריירה (שאת רובה עשה מאחורי ה-OL של הג'איינטס) ושני מבין הפותחים בליגה העונה אחרי אשטון ג'נטי:

אלה נתונים הזויים כשנזכרים באופן שבו ההתקפה הזאת רצה בעונה שעברה - ריצה, ועוד ריצה, ועוד טוש-פוש, ועוד ריצה שהכינה את הקרקע לפליי-אקשן... כל זה די נעלם מהתפריט ב-2025. משום מה. אפשר להאשים (ואולי זה קצת Wishful thinking) את הפציעה של לנדון דיקרסון, שצפוי לחזור אחרי הביי, או את האובדן של מקאיי בקטון. אני עדיין לא קונה את זה - לאיגלס יש מאמן קו התקפה שידע לייצר בעשור-פלוס האחרון קווים איכותיים בעקביות גם אחרי עוד ועוד פציעות.

אל תדאגו, לא שכחתי את הקוורטרבק! לג'יילן הרטס, כמובן, יש מניות רבות בהפסד הזה. בדגש על 2 פספוסים שלו שהביאו לסווינג של 14 נקודות (כל אחד מהם): הראשון בפספוס של דוונטה סמית פתוח לגמרי בתחילת רבע 3 (הג'איינטס שמו TD בדרייב העוקב), והשני ב-INT שמסר ברדזון (כנ"ל). אבל האם צוות האימון עושה את המקסימום כדי לעזור לו להצליח? הנה דוגמא אחת - האיגלס כמעט מחקו לגמרי את משחק המסירה לטווחים בינוניים (10-20 יארדים):

כמו שאפשר לראות למעלה - פחות מ-10% מהמסירות של הרטס מתחילת העונה הולכות לטווחים האלה, וזה הכי נמוך מכל הקוורטרבקים הפותחים ב-15 השנים האחרונות! תשוו את זה לאפקטיביות והתדירות מהעונה האחרונה, ותגידו לי אם אתם רואים סיבה לכך:

למה האיגלס החליטו לוותר על החלק הזה של המגרש במשחק המסירה? ועד כמה זה מקל על ההגנה להתמודד (ספוילר: מאוד).

בסיכומו של עניין, הכול קשור להכול - בראשון האחרון, ישבתי לצפות בהרבה מאוד פוטבול של קבוצות אחרות, אחרי שראיתי את הקבוצה שלי בחמישי בלילה... וזה היה נראה לי כמו משחק אחר. פלייקולרים קוראים מהלכי ריצה מתוכננים של הקיובי (זה כמעט נעלם, משום מה, מהפלייבוק של האיגלס העונה), מתכננים MOTION אפקטיבי, מתזמנים פלייאקשן ברגע הנכון. אצל האיגלס - כלום ושום דבר. אותם מהלכים, מאותם מערכים, באותם תזמונים צפויים.

בקריאה ראשונה:

נמשיך בקצרה עם האיגלס ועם ה-INT של הרטס (שקטע את הרצף הפעיל הארוך ביותר בליגה של ניסיונות מסירה ללא INT, ובדיוק בתזמון הלא נכון)... הרבה מנתחי מהלכים יורים לעבר הרטס ביקורת על כך שלא מסר במהלך כאן למטה את הכדור ל-איי.ג'יי בראון (11 בלבן) שנראה לא מכוסה כאן בתוך האנדזון, כשהכדור יוצא מהיד של הרטס:

האם הרטס יכול היה לראות כאן את בראון ולמסור ל-TD? חד משמעית. ואגב, זה לא משנה את העובדה שהמסירה שלו לדוטסון הייתה רעה מאוד בלי קשר לבראון, והמיקום של הכדור היה צריך להיות כזה שלא יאפשר לקורנר לחתוך את נתיב המסירה ולחטוף את הכדור.

אבל יש משהו שחשוב להבין כשמנסים לנתח מהלכים כאלה, היא שאלו החלטות שהקיובי מקבל בשברירי שנייה, לרוב על בסיס קריאה אחת מהירה. וככה מאמנים אותם לקראת המשחק - אם הקריאה הראשונה שלך פנויה, והכיסוי שאתה רואה תואם - הכדור צריך לצאת מהיד. במקרה הספציפי כאן (Zero Blitz) אפשר לטעון שהרטס היה צריך לדעת שהעזרה של הסייפטי תפתח לבראון נתיב ל-TD קל. יכול מאוד להיות שיש לו אשמה במהלך הזה, גם מהבחינה הזאת. אבל זה לא חד משמעי.

זה נכון גם כאן, במהלך אחר לגמרי, של התקפה אחרת לגמרי, וכאן מלווה בהסבר של אדם מלומד קצת יותר ממני: ג'סטין פילדס אולי מפספס (לכאורה) את מייסון טיילור (מסומן למטה בחץ השחור לפני הסנאפ) ל-TD. אבל אם תסתכלו על הדרופבק הקצר ועל הכיוון שאליו פילדס מסתכל מיד, גם אם נשים לרגע בצד את העובדה שקו ההתקפה לא הצליח להחזיק מעמד מול קו ההגנה, ניכר שהראוט ה-FLAT הוא הקריאה הראשונה המיידית, ופילדס הונחה שאם הוא פנוי, אז הכדור צריך לצאת אליו בהקדם:

ואני מניח שאפשר לצאת מכאן עם איזה מסר כללי, לגבי ניסיון הערכה של שחקנים, או אפילו שופטים: לא תמיד מה שאפשר לראות בריפליי, בהילוך מהיר או רגיל, אפשר לראות בזמן אמת. וגם אם כן, יכול מאוד להיות שפשוט לא נכון לשפוט מהלך לפי מה שאנחנו רואים בבית, ללא הקונטקסט המתאים וההבנה של מה שרואים. איך אפשר להלין על הפניות של הקריאה השנייה או השלישית, אם פלייקול מסוים לא דורש מהקוורטרבק לקרוא את כל המגרש, או אפילו להעיף מבט לעברן? ככה Progression עובד - הקוורטרבק מתבקש לעבור בין הקריאות שלו, ולמסור לשחקן הפתוח הראשון. שחקן פנוי ב-NFL זה לא מובן מאליו, ולקיובי הממוצע אין את ה"פריבילגיה" לעבור לקריאה השנייה והשלישית, רק כדי לוודא שאין שחקן פנוי יותר.

זכרו את זה בפעם הבאה שתראו את הקיובי שלכם "מפספס" רסיבר פנוי.

סיבוב פרסה:

נדמה שכמעט בכל אחד מששת השבועות נתקלתי בשיא או שניים שאינדיאנפוליס קולטס שברו... האחרון שבהם הוא אולי גם המרשים ביותר - 194 נקודות בששת משחקי הפתיחה של העונה, ששווים שיא פרנצ'ייז! (ומדובר כאן בחתיכת פרנצ'ייז, עם כמה התקפות היסטוריות שהובילו שמות כמו פייטון מאנינג, רג'י וויין, מארווין האריסון האב, אדג'רין ג'יימס, דאלאס קלארק ועוד).

מבחינה התקפית, השילוב בין שיין סטייכן, דניאל ג'ונס, ג'ונתן טיילור, טיילר וורן וקו ההתקפה (שמדורג טופ-8 לפי PFF בפאס פרוטקשן ובמשחק הריצה) הוא אולי הכי דומיננטי בליגה:

טיילור שב לכושר שזיכה אותו בבחירת AP ב-2021, ומוביל בגאון את כל הרצים בליגה ביארדים לאחר המגע הראשוני (422) וריצות של 10 יארדים לפחות (15). דניאל ג'ונס נראה אפילו טוב יותר מבעונה שזיכתה אותו בחוזה הגדול בג'איינטס, ושיין סטייכן מזכיר לכל מי ששכח (קרדיט לאנתוני ריצ'ארדסון על כך) את הפלייקולינג שזיכה אותו בג'וב הזה בקולטס מלכתחילה. זו לא רק ההתקפה - הקולטס מובילים את הליגה בגאון עם 78+ בהפרש נקודות העונה - הרבה, הרבה לפני המקום השני (סיהוקס וליונס עם 49+, והטקסנס עם 47+).

בואו ננסה רגע לשים ברקס על הקטר הזה: שימו לב שמתוך 5 הניצחונות של הקולטס העונה, 4 הגיעו מול קבוצות שנחשבות לכמה מהחלשות בליגה: דולפינס, ריידרס, טיטאנס וקרדינלס. כנראה שבחיבור לסיינטס, הג'טס והבראונס - יש לנו כאן 4 מתוך 7 הקבוצות הכי חלשות היום ב-NFL. בשני המשחקים האחרים - הקולטס הפסידו לראמס (למרות הופעה טובה, ו-W שהושמט על ידי איי.די מיטשל) וניצחו בשנייה האחרונה את הברונקוס, הודות לדגל מעורר מחלוקת, במשחק שבו הם לא הובילו אפילו לשנייה לפני שריקת הסיום.

לארבע הקבוצות האלו ביחד יש העונה 5 ניצחונות, וכולן עם מאזן שלילי, אבל אם נבחן את הלו"ז של הקולטס מכאן ואילך - יהיו להם רק עוד שלושה משחקים נגד קבוצות עם מאזן שלילי כרגע (כולם בתוך הבית = טקסנס פעמיים וטנסי).

חשוב לי לציין כאן שאני באופן אישי לא מאוד אוהב את ההסתייגויות האלו, כי איזו עוד ברירה הייתה לקולטס מלבד לשחק מול הקבוצות שנמצאות בלו"ז שלה? ובטח גם כשדרסה את רובן? ועדיין - זה נותן חומר למחשבה, לא כדי להעריך את מה שעשו עד כאן, אלה בניסיון להעריך את מה שיהיה מכאן.

האם יש בי חלק ש"רוצה" שהקולטס יתפרקו בשלב כלשהו, כדי להראות שצדקתי בהערכה שלי מהפרי-סיזן, שהם יסיימו במקום הרביעי בבית? או שהם טעו בגדול בהימור על דניאל ג'ונס? אולי היה בי חלק שבסך הכול רצה שסטייכן יפוטר ויחזור בתור OC לפילדלפיה? ניסיתי להרהר בכך, והגעתי למסקנה ש...לא ממש. You win some, you lose some... ובמקרה הזה, נראה שטעיתי בגדול. אבל גם אם ההחלטה להתקדם מאנתוני ריצ'ארדסון לדניאל ג'ונס נראית גאונית עכשיו, אני עדיין חושב שבסיום העונה - זה יראה יותר כמו סיפור של סאם דארנולד בויקינגס בשנה שעברה, מאשר בייקר מייפילד בטמפה. ושבמבחן התוצאה הכי חשוב, הקולטס לא באמת יתקרבו לזכייה בסופרבול, גם עם דניאל ג'ונס בגרסתו הטובה מאוד שאנחנו רואים עד כאן.

אני בכוונה לא מכניס כאן את 2022 של דניאל ג'ונס בג'איינטס למיקס, כי חושב שיש סביבו הפעם קבוצה הרבה יותר טובה (על בסיס כל הגורמים שציינתי עד כאן) ולכן ההשוואה לא תהיה נכונה, גם אם מתבקשת. במבחן העין, הוא נראה לי חד, מדויק וחכם יותר עם הכדור מכל עונה שבה ראיתי אותו משחק עד כאן. למעשה, לפי ציון "הצוות המסייע", שמאגד את כל ציוני PFF לחבורה סביב הקיובי (משחק הריצה, איכות התופסים, פאס פרוטקשן וחסימה לריצה) - לג'ונס יש את הצוות השני באיכותו בליגה, רק אחרי ג'וש אלן בבילס.

אם הייתי צריך לעדכן עכשיו את התחזיות שלי לגבי הקולטס, אז כמובן שלא אהמר נגד הגעה שלהם לפלייאוף, ויש להם את הסיכוי הכי טוב לקחת כרגע את הבית, אבל עדיין חושב שיש להם גם סיכוי לא רע להעפיל "רק" מהוויילדקארד. הייתי מעריך את הסיכויים כרגע ב: 60% לקחת את הבית, 25% להעפיל מהוויילדקארד, 15% לפספס את הפלייאוף לגמרי.

עוד התייחסות לקולטס - בדירוג העוצמה העדכני בסיום הפוסט.

אין כמו ביז'אן

בפוד האחרון שהקלטנו, שותפי לפוד יוסי כהן כינה את מייקל פניקס ג'וניור, הקיובי הצעיר של הפלקונס "Game Manager"... מבלי להיכנס כרגע לנכונות האמירה ולהגדרת המושג - אם פניקס אכן עונה להגדרה המקובלת, וכל שנדרש ממנו הוא לנהל את המשחק בזהירות, מבלי לעשות טעויות, זה מתאפשר העונה הודות לשני גורמים עיקריים:

1. ההגנה של הפלקונס מדורגת ראשונה בליגה ביארדים (253.4 יארדים למשחק), שביעית בנקודות (20.0), ויש לה 14 סאקים העונה - מקום 11 בליגה, למרות ששיחקה 5 משחקים בלבד. לשם ההשוואה: ב-2024 היו לה 31 סאקים ב-17 משחקים (מקום 31 בליגה). במשחק האחרון, ההגנה החזיקה את הבילס וג'וש אלן על 17 נקודות בלבד, 2 המרות מוצלחות בלבד מתוך 10 בדאונים 3/4, והשיגה 4 סאקים.

2. ביז'אן רובינסון הפך לסופרסטאר אמיתי. השילוב שהוא מציג בין ראיית משחק, מהירות ועוצמה - הוא נדיר, גם אם תואם את ההערכה שלו במעבר ממכללת טקסס ל-NFL. הוא מוביל העונה את כל ה-RBs ביארדים, עם 822 (בריצה ובתפיסה), ששווים 164.4 בממוצע למשחק! - כמות היארדים הרביעית בגובהה ל-RB בחמשת משחקיו הראשונים בעונה מאז 2010. בפעם הקודמת ששחקן השיג לפחות 450 יארדים על הקרקע ו-300 יארדים בתפיסה בחמשת משחקי הפתיחה, הוא זכה בתואר ה-MVP: זה היה ת'ורמן תומאס בעונת 1991.

אם הניצחון של דרייק מיי ב-SNF בבאפלו היה ה-Signature Win הראשון בקריירה שלו, אז מה שביז'אן עשה להגנת הריצה הפריכה (שעוד עלולה לעלות ביוקר רב) של הבילס במשחק הזה בג'ורג'יה דום היה המקבילה בגרסת ה-RB. ואת המהלך הזה אפשר לגזור כבר עכשיו למה שיכול להיות סרטון הקבלה שלו ל-HOF בעוד 15 שנה:

אגב, מה שבאמת מפחיד במשחק הריצה של הפלקונס (הכי טוב בליגה העונה, 151.2 יארדים למשחק, ב-4.8 לניסיון), הוא שגם כשצריך לתת לביז'אן מנוחה - יש לאטלנטה מפלץ בדמותו של טיילר אלג'יר. לקווי ההגנה היריבים אין באמת רגע דל...

עד כמה ביז'אן טוב יותר מכל הקולגות שלו העונה? לפי ציון ה"חמקמקות" של PFF (ההגדרה והנוסחה כאן למטה - מדובר בציון איכותני שמנסה לאמוד עד כמה קשה להפיל את הרץ, מבלי לשקלל פנימה את איכות החסימות שהוא מקבל) - זה אפילו לא קרוב (מבין כל הרצים עם לפחות 50% מנשיאות הכדור של הקבוצה שלהם):

אגב, בעונה שעברה באקי אירווינג הוביל את הליגה בקטגוריה (ציון 106.6), ב-2023 זה היה ג'יימס קונור (110.5), ב-2022 דמיון פירס (98.55), וב-2021 ניק צ'אב (107.7)... עולם אחר, ביחס לציון 167.3 של ביז'אן.

ביז'אן מוביל את הליגה גם ביארדים אחרי המגע בממוצע לניסיון ריצה (4.59) ובתאקלים מפוספסים שהוא יצר (32):

בקיצור, ועם כל הכבוד לרוקי מהריידרס - אפשר לומר שביז'אן רובינסון הוא באמת כל מה שהבטיחו לנו שאשטון ג'נטי יהיה. שילוב חריג, ואף היסטורי, בין מהירות, עוצמה, Vision (לא מצאתי תרגום טוב), יכולת שינוי כיוון ומהירות, ויכולת תפיסה.

עוד 10 נגיסים

דולפינס (1-5) - צ'ארג'רס (4-2) 29-27

לא ברור איך הצ'ארג'רס כמעט הפסידו את זה, וגם לא ברור איך הם ניצחו את זה בסופו של דבר. הריאיון של טואה אחרי המשחק היה אולי הדבר הכי הרסני שהוא עשה, וזה כולל את שלושת ה-INTs שלו. בין היתר הוא התייחס שם לשחקנים שמאחרים ו/או מבריזים מפגישות שחקנים, במהלך שאי אפשר להגדיר אותו בשום צורה מלבד הדלפה מיותרת של הכביסה המלוכלכת החוצה.

וזה היה יכול להיות בקלות מהלך השבוע, אם לא בייקר מייפילד:

סיינטס (1-5) - פטריוטס (4-2) 25-19

דרייק מיי עם עוד 3 מסירות נהדרות ל-TD, ומסירה אפילו יותר נהדרת לדיגס על הסיידליין שנמחקה עקב דגל. אחרי השיא שכתבתי עליו בשבוע שעבר, הוא רושם עוד הישג - ומצטרף לפטריק מהומס, דאק פרסקוט ודן מרינו כקיובי היחיד שבגיל 23 (או פחות) עם לפחות 200 יארדים ופאסר רייטינג של לפחות 100 בחמישה משחקים רצופים. אני חושב שהוא משחק העונה כמו קיובי טופ-5... זה לא אומר שהוא שם (עדיין), אבל בשקלול הנסיבות והסגל סביבו, והביצועים - הוא משחק בדיוק ככה. והוא ה-סיבה שהפאטס מובילים את הדיוויז'ן ובמצב טוב לריצת פלייאוף.

סטילרס (4-1) - בראונס (1-5) 9-23

הבראונס מפסידים בפיטסבורג בפעם ה-22 ברציפות! וכנראה שהמתכון שלהם לניצחון לא עובר ב-52 ניסיונות מסירה של דילון גבריאל (שעדיין היו שוות בקושי 9 נקודות). אגב, רק 4 מתוך ה-52 הפכו להשלמות של 10 יארדים או יותר.

ועוד משהו די מטריד מהתרשים המסירות של גבריאל - הוא השלים רק 5 מתוך 15 מסירות שלא הלכו למרכז המגרש, או מאחורי ה-LOS:

פנתרס (3-3) - קאובויס (2-1-2) 27-30

המספרים של ריקו דאוודל בשני המשחקים האחרונים: 53 ריצות ל-389 יארדים, 7 תפיסות ל-84 ו-טאצ'דאונים. הוא גם הופך לשחקן הראשון מאז דלווין קוק ב-2020 עם 200 יארדים או יותר בשני משחקים רצופים.

במשחק האחרון, הוא עשה עם קו שהיה חסר 3 פותחים. היו לו 7 ריצות של 15 יארדים לפחות, ואחוז הצלחה של 68.3% - הגבוה ביותר שההגנה של הקאובויס איפשרה מאז 2013! (ותחשבו כמה זה היה נורא עם מייקה פארסונס על המגרש).

בסה"כ, הפנתרס צברו בשני המשחקים האחרונים 455 יארדים על הקרקע מול 50 בלבד של היריבות הקאובויז והדולפינס!

ומהצד השני - עוד הצגה של ג'ורג' פיקנס, ושל דאק פרסקוט שבשלושת המשחקים האחרונים השלים 71.8% מהמסירות שלו ל-817 יארדים, 11 טאצ'דאונים בסך הכול וללא INTs, וכל זה - היה שווה לו ניצחון אחד בדיוק.

ג'אגוארס (4-2) - סיהוקס (4-2) 20-12

ההגנה של הסיהוקס ממשיכה להיראות לג'יט, גם בלי 3 פותחים חשובים בסקנדרי. 7 סאקים של קו ההתקפה בהחלט עזרו, כולל 2.5 של דמרקוס לורנס (אקס-קאובויס) וביירון מרפי ג'וניור, שממשיך להתפתח בעונתו השנייה לאחד ה-DTs הטובים בליגה.

רייבנס (1-5) - ראמס (4-2) 17-3

זו הפתיחה הכי גרועה של הרייבנס מאז 2015, והביי הגיע לבולטימור בדיוק בזמן (אולי בעצם אפילו באיחור). ההגנה הצליחה סוף-סוף להאט התקפה יריבה, והחזיקה את הראמס רק על 17, אבל ההתקפה של קופר ראש/סנופ האנטלי הייתה שווה 3 נקודות, כשאפילו את הטוש פוש הזה היא לא הצליחה להפוך לנקודות:

פאקרס (3-1-1) - בנגלס (2-4) 18-27

זה היה כנראה המשחק שבו ג'וש ג'ייקובס רץ הכי טוב העונה, והמשחק שבו הפוטנציאל של מאתיו גולדן הוצג יותר מבכל משחק אחר. ועדיין - לא למדתי הרבה על אף אחת מהקבוצות שלו ידעתי קודם, בין היתר - שהבנגלס לא יגיעו העונה לשום מקום גם עם ג'ו פלאקו ב-QB.

באקנירס (5-1) - ניינרס (4-2) 19-30

אין מספיק מילים כדי להסביר כמה בייקר מייפילד מרשים אותי העונה. הדברים שהוא עושה עם הזרוע שלו, בלי ארבעת הרסיברים המובילים שלו, ובלי חתיכות על ה-OL... די סותרות את כלללל מה שכתבתי כאן בניתוח הראשון על קיובי, נסיבות וסיסטם. זו פשוט אחת מהעונות האלו שהכול הולך, כולל העובדה שהוא הקיובי שעושה הכי הרבה נזק בליגה - גם עם הרגליים!

העונה של הניינרס, למקרה שחשבתם אחרת, די נגמרה (לפחות מבחינתי) עם הפציעה של פרד וורנר - שצפוי להחמיץ את שארית העונה. ואם אפילו וורנר, שפספס עד כה בקריירה רק משחק אחד עקב פציעה (שבוע 13 ב-2021 נגד הסיהוקס), לא מצליח לשרוד את הנאחס של העונה הזאת, אז באמת שאפשר לקפל. הם עוד יכולים להתברג לפלייאוף, אבל לא הרבה יותר מזה.

משחק SNF: צ'יפס (3-3) - ליונס (4-2) 17-30

נחשו מה? הצ'יפס חוזרים לעניינים, בשיא הכול. ובשבוע הבא גם ראשי רייס שב מהשעייה, אבל לפני זה, קחו בחשבון שמאז שובו של קסבייר וורת'י מפציעה, אלה המספרים של פטריק מהומס כמוסר: 70.4% השלמה, 845 יארדים, 8 טאצ'דאונים, אינטרספשן אחד בלבד, ו-7.8 יארדים בממוצע לניסיון.

משחק MNF: קומנדרס (3-3) - ברס (3-2) 25-24

הברס נוקמים על ההפסד ב"הייל מרי" בעונה שעברה, בין היתר בזכות שלושה איבודים של ג'יידן דניאלס (כולל הפאמבל בדרייב האחרון של הקומנדרס, עמוק ברבע הרביעי). האיגלס נתנו מתנה בקרב על הבית - והקומנדרס פימבלו אותה. אם זה מנחם אותם, אני לא חשבתי גם לפני זה שיש להם העונה קבוצה שתוכל לחזור לגמר ה-NFC.

דירוג העוצמה

אני יודע שהדירוגים האלה הם "נפיצים" ולכן רוצה להגדיר ולחדד - דירוגי עוצמה אצלי הם לא רק נגזרת של מאזנים... בשביל זה יש טבלאות ב-ESPN. אני מנסה להעריך את היכולת, הסגלים (כולל מי שאמורים לחזור מפציעות), רמות האימון (ממה שצפיתי) ועוצמת הניצחונות עד כאן, כדי להעריך מי הראתה כבר מספיק כדי "להוכיח" פוטנציאל סופרבול. זה לא מדע מדויק, הרי ראינו שבפועל כולן מנצחות את כולן, אבל זה הניסיון שלי (ספרו בתגובות עם מי ומה אתם לא מסכימים):

אני יכול לראות סופרבול באופק🏆

1. באקנירס🥇

2. ליונס 🥈

3. פאקרס🥉

4. צ'יפס

5. קולטס

6. בילס

7. איגלס

8. ראמס

   
   

חסר לי עוד משהו קטן כדי להאמין🤏

9. סיהוקס

10. ג'אגוארס

11. סטילרס

12. צ'ארג'רס

13. ברונקוס

14. פטריוטס

15. פלקונס

רוצה לראות אותן מגיעות לפלייאוף קודם 🤌

16. טקסנס

17. ניינרס

18. קומנדרס

19. ברס

20. ויקינגס

21. רייבנס

22. פנתרס

    
    

לא מאמין שיגיעו לפלייאוף 🙅‍♂️

23. ג'איינטס

24. קאובויס

25. קרדינלס

26. בראונס

27. ריידרס

לא מאמין שיבחרו מחוץ לטופ-5 בדראפט 👎

28. בנגלס

29. סיינטס

30. דולפינס

31. טיטאנס

32. ג'טס

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.

לחצו כאן והצטרפו ל-619 אוהדים שכבר שם!

---