פרק שני בסדרת הסקירות שלי לקראת הדראפט, והפעם - עמדת הרסיבר.
אם הקבוצה שלכם זקוקה באופן נואש לרסיבר איכותי וזול במחיר מבצע ל-4 שנים - יש לכם מזל! כפי שאירועי הקומביין המחישו היטב - מחזור הרסיברים של דראפט 2024 נחשב לעמוק והאיכותי ביותר שנראה מזה זמן רב. לרסיברים שרצו בקומביין האחרון יש (בממוצע ביניהם) את זמן ה-40 יארד הכי מהיר בתולדות הקומביין (4.41 שניות). ואם מהירות בקו ישר לבדה לא מספיקה לכם (לרוב, גם במבחן ההיסטורי לא נמצאה קורלציה בינה לבין הצלחה כרסיבר בליגה), אז חשוב שתדעו שזה לא נגמר שם - לפי מדד חדש של PFF, בשם GAR, שנועד לבחון את האתלטיות של שחקנים באמצעות טכנולוגיית Tracking, תוך כדי משחק (מהירות, תאוצה, יכולת שינוי כיוון, ועוד) - לא פחות מעשרה רסיברים במחזור הזה נמצאים באחוזון 91 ומעלה, מכלל הרסיברים שנמדדו בשנים האחרונות (החל מ-2020).
ושימו לב לזה, לפי המוק-דראפט הממוצע שפורסם בשבוע שמאז הקומביין - לא פחות מ-3 רסיברים צפויים להיבחר ב-10 הבחירות הראשונות, 6 רסיברים בסיבוב הראשון, ו-9 רסיברים ב-50 הבחירות הראשונות.
ככה זה נראה אם משווים את התחזיות האלו למחזורים קודמים (לא מובהק, אבל בהחלט בחלק הגבוה של הספקטרום בכל אחת מהקטגוריות):
שנת הדראפט | רסיברים בטופ 10 | רסיברים בסיבוב 1 | רסיברים בטופ 50 |
2023 | 0 | 4 | 6 |
2022 | 2 | 6 | 10 |
2021 | 3 | 5 | 7 |
2020 | 0 | 6 | 11 |
2019 | 0 | 2 | 3 |
2018 | 0 | 2 | 5 |
2017 | 3 | 3 | 5 |
2016 | 0 | 4 | 6 |
2015 | 2 | 6 | 8 |
2014 | 2 | 5 | 8 |
אבל עד כמה בחירה גבוהה בדראפט היא רלוונטית לחיזוי שחקן עם ביצועים מוצלחים? גם את זה בדקתי, וזה מה שמצאתי (הגדרתי בחירה מוצלחת כשחקן שקיבל הארכת חוזה בקבוצה, ו/או נבחר לפרו-בול/אול-פרו, ו/או רשם לפחות 2 עונות של 1,000 יארדים באוויר ו/או 100 תפיסות).
*כמובן שחשוב לציין שיש כאן הטיה נגד רסיברים חדשים יותר בליגה, אבל זה מייצג את רוח הדברים (והחלטתי שלא להכניס עדיין את המחזור של 2023 למשבצת כזו או אחרת):
שנת הדראפט | בחירות מוצלחות בטופ 10 | בחירות מוצלחות בסיבוב 1 | בחירות מוצלחות בטופ 50 |
2023 | TBD | TBD | TBD |
2022 | 1 (20%) | 2 (33%) | 2 (20%) |
2021 | 3 (100%) | 3 (60%) | 3 (43%) |
2020 | 0 | 3 (50%) | 5 (45%) |
2019 | 0 | 0 (0%) | 1 (33%) |
2018 | 0 | 2 (100%) | 4 (80%) |
2017 | 1 (33%) | 1 (33%) | 1 (20%) |
2016 | 0 | 0 (0%) | 0 (0%) |
2015 | 1 (50%) | 1 (20%) | 1 (12.5%) |
2014 | 1 (50%) | 3 (60%) | 3 (37.5%) |
אז אלה הם הנתונים, בתמונה הגדולה, ועכשיו נעבור לסקירת הפרוספקטים הכי מדוברים, מוערכים ומבוקשים בדראפט 2024 בעמדת הרסיבר:
מקום 1 - מארווין האריסון ג׳וניור, אוהיו סטייט
כן, הבן של מארווין האריסון האב, ההול-אוף-פיימר מהקולטס, מתברג כאן במקום הראשון, למרות מאבק צמוד מול הפרוספקט שבמקום השני. מבחינת DNA הוא לגמרי מעל כל התחרות כאן, אחרי הכול - אבא שלו החזיק במשך 17 שנים את שיא הליגה לכמות התפיסות הגדולה ביותר לעונה (143 תפיסות ב-2002), עד שמייקל תומאס שבר אותו.
אבל הבן-של נראה, על פניו, כמו רסיבר שבנוי ומשחק אחרת - הוא גבוה יותר (1.93 לעומת 1.83 של אבא שלו), כבד יותר, ובכל זאת - הוא משחק מהר יותר.
יתרונות: נתחיל במילת המפתח - וורסטיליות. יש במחזור הזה רסיברים שרצים יותר טוב ממנו ראוטים, יש מהירים ממנו, יש שקופצים גבוה יותר ויש כאלה שהיו להם מספרים יותר ״מפוצצים״ בקולג׳ - אבל לאף אחד אין את היכולת לעשות הכול, ממש טוב, מלבד האריסון:
הוא מסוגל לקבל מסירה קצרה, לגרום למגן לפספס במגרש הפתוח ולצבור יארדים
והוא גם יודע פשוט לנצח עם המהירות שלו לעומק (מבחינת כמות יארדים ממוצעת לתפיסה, 18.1, הוא נתן ב-2023 מספר גבוה יותר משני הפרוספקטים המובילים האחרים: נייברס - 17.6, אודונזה - 17.8).
וכמובן שיש לו ידיים מספיק חזקות/אמינות לתפוס כדורים עם שמירה צמודה, קרוב לסיידליין:
ואפילו כשמתקלים אותו בצורה לא חוקית (כאן למטה, בעוד תפיסה מול ההגנה החזקה של היריב המרה, מישיגן - שהוא עשה לה בית ספר בכל אחד מהמפגשים האחרונים):
ב-2023, הוא הוביל את הליגה מבחינת תפוקה במצבים קריטיים, כשיש שומר צמוד אליו:
וכמובן, ישנו הנתון רווי הבאזז, שכולם מדברים עליו - YPRR (ראשי תיבות של Yards Per Route Run), שזכה לכינוי ״הנתון של פוקה נקואה״ - בכל מקום שבו תראו דיון אנליטי סביב חיזוי ההצלחה העתידית של רסיבר בדראפט הקרוב, תראו התייחסות ל-YPRR. זהו הנתון שפוקה (שכזכור, נבחר ב-2023 רק בסיבוב החמישי על ידי הראמס, לפני שהטריף את הליגה עם ביצועים ומספרים מדהימים), היה אחד המובילים בו מכל המחזור הקודם. אז עכשיו הסקאוטים טוענים שזהו הנתון שהיה נסתר/לא מוערך מספיק עד כה, ושמים עליו דגש מיוחד (בעיניי, זה רחוק מלהיות מדויק - ואם הולכים אחורה כמה שנים, רואים עוד כמה רסיברים שהובילו בו והתבררו כרסיברים לא פרודוקטיביים במיוחד).
אז בנתון הזה - האריסון מוביל את רשימת הפרוספקטים המובילים (בשקלול הקריירה כולה בקולג׳):
מקרא לטבלה שלמעלה:
Targets - כמות הפעמים שניסו למסור לרסיבר
Wide % - אחוז הסנאפים בהם השחקן תיפקד כרסיבר בחוץ
Slot% - אחוז הסנאפים בהם השחקן תיפקד כרסיבר בעמדת הסלוט
ADoT (Average Depth of Target) - העומק הממוצע של המסירות שבהן טורגט השחקן
YAC/R - כמות היארדים שצבר הרסיבר לאחר התפיסה, בממוצע לתפיסה
1st/Target (1st Downs per Target) - דאונים ראשונים ביחד לכמות הפעמים שניסו למסור לרסיבר
Rec YPG - כמות היארדים באוויר בממוצע למשחק
YPRR (Yards Per Route Run) - כמות היארדים בממוצע לכל ראוט (מסלול שרסיבר רץ כדי להתפנות לתפיסה)
חסרונות: אי אפשר למצוא כמעט חולשות בקלטת של האריסון. יש מי שטוען שהוא קצת רזה ביחס לגובה שלו (אחוזון 69 במשקל, לעומת אחוזון 80 בגובה), ושאפשר להוציא אותו משיווי משקל עם שמירת Press. אם נחזור לטבלה למעלה, אז הביקורת העיקרית היא נתוני ה-YAC היחסית נמוכים (מקום 26 בלבד) - אין לו את המהירות עם הכדור ו/או הפיזיות לייצר הרבה יארדים על הקרקע, בעיקר אחרי המגע הראשון, כמו פרוספקטים מובילים אחרים, ובליגה של היום - זו נקודה חשובה להרבה התקפות.
עוד נתון מעט ״מדאיג״ שזיהיתי אצלו - Drop Rate גבוה יחסית לפרוספקטים מובילים אחרים (8.2%).
מה אומרים המוק-דראפטים? אחד ה״באנקרים״ במוקים עד כה, הוא האריסון לקרדינלס בבחירה הרביעית. על פניו - הגיוני מאוד, הרי הרסיבר המוערך היחיד בקבוצה (הוליווד בראון), מסיים חוזה, וגם איתו - התפוקה שקיילר קיבל מהרסיברים שלו הייתה מהנמוכות בליגה. עם האריסון, יהיה לו WR1 מובהק לראשונה מאז העזיבה של דיאנדרה הופקינס.
השוואה פופולארית: איי.ג׳יי גרין / סי.די לאמב
שורה תחתונה שלי: אין ספק שנשק כמו האריסון יכול לשנות את החיים של קיילר, וגם לפתוח את המשחק לגמרי לטריי מקברייד וג׳יימס קונור. הנתון YAC הנמוך וענייני הפיזיות הם לעיתים קרובות מופרזים בהערכת רסיבר - דוגמא מובהקת לכך היא עוד שחקן שיש רבים שמשווים להאריסון, דוונטה סמית, שהוכיח ב-NFL שהמסגרת הרזה שלו לא מגבילה אותו ברוב המקרים.
מקום 2 - מאליק נייברס, LSU
אחד הדיונים הבוערים ביותר בימים אלה לקראת הדראפט הוא - האם נייברס הוא בכלל האיש שצריך להיות הרסיבר הראשון שיורד מהלוח בניו אורלינס? אני חושב שההכרעה כאן בעיקר נוגעת לאופן שבו המעריך תופס את עמדת הרסיבר, ואת ההתאמה של היכולות של נייברס והאריסון לשיטות התקפיות שונות. ומיד אפרט...
יתרונות: הדבר הראשון, השני והשלישי שתופס את העין בקלטת של נייברס זו המהירות עם הכדור בידיים.
אפילו כשהוא מקבל את הכדור בבקפילד - היכולת שלו לגבור על שחקני הגנה עם המהירות שלו, היא כנראה המרשימה ביותר במחזור הזה, והוא מקום 5 ב-YAC ממוצע (6.6) בין הרסיברים עם מעל 250 טארגטים בקריירה שלהם בקולג׳.
היכולת של נייברס לייצר YAC היא נגזרת לא רק של המהירות, אלא גם של רמות המודעות שלו למיקום שחקני ההגנה (כמו שאפשר לראות היטב בסרטון הבא):
לצד 580 יארדים אחרי התפיסה ב-2023 (מקום שלישי במחזור), נייברס רשם גם 30 MTF (בתרגום חופשי - תאקלים כושלים שהוא יצר, או Missed Tackles Forced).
נייברס צעיר מאוד (רק ביולי ימלאו לו 21) ומגיע ממסגרת שהצליחה לייצר כמה מהרסיברים הטובים ביותר בשנים האחרונות, בראשם ג׳מאר צ׳ייס וג׳סטין ג׳פרסון. אבל למרות ההשוואות שהוא מייצר לשניהם, בעיקר לג׳פרסון (יש להם מבנה גוף די דומה) - לא הייתי ממהר כבר לגזור עליו גורל של אול-פרו. העונה הכי פרודוקטיבית של ג׳פרסון בקולג׳ (2019: 111 תפיסות, 1,540 יארדים, 18 טאצ׳דאונים) הייתה משמעותית יותר פורה משל נייברס (2023: 89 תפיסות, 1,568 יארדים, 14 טאצ׳דאונים). אבל נייברס היה יותר יעיל בכמה פרמטרים מתקדמים חשובים: 30 MTF לעומת 24, 3.64 YPRR לעומת 2.64, ו-5.3% Drop Rate לעומת 5.9%.
סטיב סמית, לשעבר רסיבר מאוד פרודוקטיבי בקרוליינה, יודע משהו על איך להיות רסיבר ב-NFL, והוא מאמין שנייברס הוא WR1-B במחזור הזה (כאשר האריסון הוא WR1-A), וזה ההסבר:
חסרונות: נייברס נהנה מאוד מהעובדה שבצד השני של המגרש ניצב רסיבר מעולה נוסף, בריאן תומאס. וכמובן שגם מי שמסר לו בשננים האחרונות היה פרוספקט ברמה גבוהה מאוד (ג׳יידן דניאלס).
אם נחזור לרגע להשוואה לג׳פרסון מקודם - נוכל לראות שנייברס היה הרבה פחות אמין במצבים של תפיסות תחת שמירה צמודה (ג׳פרסון עם 92.3% אחוזי הצלחה במצבים האלה, לעומת 45.5% בלבד של נייברס - 10 מתוך 22).
ביקורת נוספת היא שהמהירות האדירה שיש לו עם הכדור, לא באה לידי ביטוי בריצה לעומק - והוא מתקשה לייצר הפרדה מהמגינים במצבים האלה.
אני דווקא מצאתי כמה מהלכים שבהם הוא הצליח לעשות את זה, אבל ניכר שאין לו את המהירות הוורטיקלית שיש להאריסון, או אפילו לעמיתו לקבוצה - בריאן תומאס:
מה אומרים המוק-דראפטים? מרבית המוקים של השבוע האחרון שולחים את נייברס לג׳איינטס עם הבחירה מספר 6, אבל בחירה פופולארית נוספת היא הברס בבחירה התשיעית.
השוואה פופולארית: ג׳מאר צ׳ייס / גארט ווילסון
שורה תחתונה שלי: אם הג׳איינטס רוצים לתת לדניאל ג׳ונס עוד הזמנות, אז כנראה שנייברס יהיה אחלה בחירה. זה שחקן שיודע לייצר בשביל עצמו אחרי מסירה קצרה (מושלם לנסיבות של ג׳ונס את דייבול). כנראה שלג׳ונס לא היה כזה כלי נשק בעמדה מאז שהגיע לליגה. אני חושב שהחיבור בינו לבין ג׳יילין האייט (עם המהירות הורטיקלית שלו, שבתקווה תפרוץ בעונה 2) הוא מענין מאוד. הקושי שלו בתפיסות מול שמירה צמודה היא דגל אדום קצת מדאיג, אבל לא חושב שקבוצות צריכות לכוון להשתמש בו בצורה שתבליט את זה. יש המון מה לעשות עם כלי נשק כזה בהתקפות של היום ב-NFL.
מקום 3 - רום אודונזה, וושינגטון
אודונזה לא ניפק את אחד מזמני ה-40 המהירים בקומביין, אבל ההופעה הכוללת שלו העלתה מאז את המניה שלו - עד לרמה שהוא מדגדג את נייברס מלמטה (ולעיתים אפילו מלמעלה) בתחזיות מסוימות.
יתרונות: יש לו את המבנה, יש לו את ה-Skill Set, ויש לו את האתלטיות להיות רסיבר מוביל בליגה.
אודונזה היה אחד הכוכבים של הקומביין האחרון בעמדה. הציון האתלטי היחסי שלו (RAS) דורג במקום ה-96 מתוך 3,063 רסיברים שהשתתפו בקומביין מאז 1987. היו לו כמה רגעים יפים בקומביין הזה, אם זה בתרגיל הניתור לגובה, או בסט התרגילים לעמדה, אבל האהוב עליי ביותר נמצא כאן למטה - אודונזה כבר קיבל מדידה ל- 3 Cone Drill שלו, אבל הוא נשאר על הדשא דקות ארוכות כדי לנסות שוב ולהצליח להגיע לזמן שהוא האמין שהוא מסוגל לנפק:
המספרים שלו ב-2023 היו מצוינים - 1,640 יארדים ב-92 תפיסות (17.8 לתפיסה), ו-15 טאצ׳דאונים בסך הכול (כולל אחד כמחזיר בספיישל טימז). הוא הוביל את הליגה בתפיסות בעומק המגרש (23 בסך הכול), יארדים בתפיסות לעומק (783), ובתפיסות תחת שמירה צמורה (21 מתוך 28 - 75% הצלחה, שזהו נתון מרשים ביותר, גם ביחס לאחרים כאן בפסגת הרשימה). לשם ההשוואה: למרווין האריסון ג׳וניור היו 43.3% הצלחה ב-2023, ולנייברס היו 45.5%. בגדול על נתון סביב 55% נחשב טוב מאוד, אז תסיקו לבד את המסקנות לגבי 75%.
בכל הקשור ל-Contested Catches וטווח תפיסה (Catch Radius - היכולת להגיע לכדור שלא ממוקם בצורה הכי טובה) - יש לו קייס חזק להיות הפרוספקט הטוב ביותר.
ב-2023, הוא הצליח להתמודד מעולה נגד שמירה אישית, וגם נגד אזורית, והיה באחוזון 95 מבחינת YPRR עם נתון של 2.93.
לאורך 4 השנים שלו בוושינגטון הוא רשם נתון של 83.9 יארדים למשחק - הכי גבוה מכל הרסיברים במחזור.
כאמור, יש לו גם ניסיון כמחזיר - והנה הטאצ׳דאון שלו מ-2023 בהחזרת פאנט. די מרשים:
חסרונות: המהירות שלו נמוכה יחסית לפרוספקטים האחרים שסביבו בדירוג הזה. לפרקים הוא מתקשה להתחיל היטב את הראוטים שלו, בזריזות ובמהירות מה-LOS (מה שמקשה על ההתמודדות עם שמירת Press פיזית). סקאוטים מסוימים גם שמים כוכבית ליד הפיזיות שלו - בהקשר ליכולת לספוג מגע אחרי התפיסה ולשמור על שיווי משקל כדי להמשיך ולצבור יארדים.
מה אומרים המוק-דראפטים? הבחירה הפופולארית ביותר היא הברס במיקום תשיעי, ובמקום השני - הקארדס עם הבחירה הרביעית. כאמור, אודונזה במומנטום חיובי במוקים לקראת הדראפט, והוא נמצא בעשירייה הראשונה ברובם המכריע.
השוואה פופולארית: לארי פיצג׳רלד / דוונטה אדאמס / דיאנדרה הופקינס
שורה תחתונה שלי: שקלתי די ברצינות להיגרר עם ההייפ ולשים את אודונזה במקום השני כאן. זו הייתה ההתלבטות הכי גדולה שלי בדירוג הזה. משהו בקלטת שלו אומר לי שמדובר ברסיבר יותר שלם מנייברס. אבל אשתדל להיות פחות יומרני, לזכור שאני לא סקאוט מקצועי של פוטבול מכללות, וללכת עם הקול הפופולארי (או לפחות מה שהיה הקול הפופולארי עד הקומביין). אם הברס אכן מביאים אותו ב-9, לצד די.ג׳יי מור - זה יהיה שילוב מאוד מעניין, שכל קיובי שיפתח בשיקגו בעונה הבאה יהנה ממנו מאוד.
מקום 4 - בריאן תומאס, LSU
הפרטנר של נייברס לחדר הרסיברים של LSU סגר את קריירת הקולג׳ים שלו עם עונת קריירה סופר-פרודוקטיבית (17 טאצ׳דאונים, 68 תפיסות ל-1,177 יארדים), ובשילוב עם הופעת קומביין מרשימה - הוא עוד מניה חמה במיוחד בעמדה הזאת.
יתרונות:
מבחינת מהירות לעומק - מדובר בפרוספקט עילית: זמן 40 4.34 שניות (אחוזון 95 בכל הזמנים לעמדה), ואפשר לראות את המהירות הזאת מצוין גם בקלטת שלו. אבל זה לא מסתכם בזה - הוא רשם בקומביין RAS 9.97 - ה-10 בטיבו בכל הזמנים לעמדה. כאמור, גם מבחינת פרודקשן על המגרש, אין שום דגל אדום - הוא הוביל את כל הרסיברים בפוטבול המכללות עם 17 סקורים ב-2023, למרות שזו הייתה רק השנה השלישית שלו בקולג׳.
שהמהירות לא תבלבל אתכם - יש לו מסגרת גדולה (1.93 מ׳) ויכולת ניתור מצוינת, מה שגרם לג׳יידן דניאלס לטרגט אותו ברדזון לא פחות מ-25 פעמים ב-2023. הוא גם לא רע בכלל בכל הקשור ל-Contested Catches עם 7 מוצלחות מתוך 13 ב-2023. גם אחוז הדרופים שלו ירד בעקביות לאורך שנותיו מקולג׳ (2021- 15.2%, 2022 - 8.8%, 2023 - 6.8%).
חסרונות: יכולת שינוי הכיוון שלו לא נחשבת איכותית במיוחד, מה שבא לידי ביטוי בהפרדה שהוא מייצר בראוטים קצרים/בינוניים. יש סקאוטים שמייחסים את זה לעבודת רגליים לא מספיק טובה.
עץ הראוטים שלו נראה מוגבל מאוד - לא פחות מ-60% מהראוטים שהוא רץ ב-LSU היה Fade Routes. וגם ה-30% הנותרים לא היו מגוונים במיוחד.
מבחינת ההספק שלו בקולג׳ - התייחסתי כאן לעונה המעולה שהייתה לו ב-2023, אבל אם מסתכלים על השנתיים שקדמו לכך - מזהים פערים של שמיים וארץ (הוא למעשה, יותר מהכפיל את התפוקה הכללית שלו בעונה האחרונה ב-LSU).
מה אומרים המוק-דראפטים? ג׳קסונוויל בבחירה ה-17 היא האופציה הפופולארית בשבועיים האחרונים, כאשר ״הפסימיים״ נותנים לו לגלוש לבאפלו ב-28.
השוואה פופולארית: די.קיי מטקאף (קצת יותר רזה)
שורה תחתונה שלי: נראה כמו פריק אתלטי חריג מאוד, שיכול להיות בשל לייצר תפוקה כבר בשבוע הראשון. סוגיית הראוטים המוגבלים מדאיגה, אבל מי שיבחר אותו יצטרך להכריע לפי הקלטת אם השימוש בו היה כזה בשל חוסר היכולת שלו לרוץ ראוטים אחרים, או פשוט בגלל שזו הייתה בחירה ״חופשית״. אני אוהב מאוד את החיבור עם ג׳קסונוויל - אם זה אכן יהיה היעד. הצורך שם ברסיבר מהסוג שלו הוא גדול, וטרבור לורנס צריך את כל הנשקים שהוא יכול לקבל, בעונה קריטית מבחינתו.
מקום 5 - אדוניי מיטשל, טקסס
הרסיבר עם השם המחייב ועם הופעת הקומביין המפלצתית מזנק בלא מעט מוקים בשבועות האחרונים, והוא שם נוסף שסביר מאוד שיירד מהלוח כבר בסיבוב הראשון.
יתרונות:
אדוניי (או AD, כמו שאחדים מכנים אותו) היה כנראה הכוכב של הקומביין בעמדה, עם RAS 9.98 (השמיני בטיבו אי-פעם לרסיבר).כפי שציינתי באחד הניוזלטרים הקודמים שלי - הוא ודי.קיי מטקאף הם שני הרסיברים היחידים בתולדות הקומביין שרצו 40 יארד בפחו מ-4.35 שניות, כשגובהם מעל 1.93 ומשקלם 93 קילו. השילוב הזה בין גודל למהירות, בידיים הנכונות, יכול להיות קטלני.
היו סקאוטים שביקרו את איכות הראוטים שלו, אבל יחסית לרסיבר די גבוה וכבד - מהלכים כמו זה למטה נראים ממש טוב בעיניי. לפחות מבחינת עבודת הרגליים:
יכולת התפיסה שלו גבוהה מאוד (דרופ אחד בלבד מתוך 103 טארגטים בשנתיים האחרונות בטקסס):
ושימו לב למהלך הזה שלו מעונת 2022, מול שומר אחד, די מוכר - בחירת הסיבוב הראשון של הפטריוטס מדראפט 2023, כריסטיאן גונזלס (עדות מעניינת ליכולת שלו להתמודד מול השומרים ברמה הגבוהה ביותר):
בשלוש השנים האחרונות שלו בקולג׳, מיטשל שיחק ב-5 משחקי פלייאוף - והוא שם טאצ׳דאון על הלוח בכל אחד מהמשחקים האלה. אינדיקציה די טובה לכך שמדובר בשחקן שאפשר לסמוך עליו גם ברגעים הכי גדולים.
חסרונות:
התייחסתי כבר לנושא הראוטים, אז הביקורת העיקרית היא המגבלות של מיטשל ביכולת לרוץ ראוטים מסוימים בצורה נקייה ויעילה. ביקורת נוספת מתייחסת ליכולת שלו בריצה אחרי התפיסה - והמספרים בהחלט מגבים את זה (הנתון של 3.0 YAC בממוצע לתפיסה הוא אחד הנמוכים ביותר מבין הרסיברים שצפויים להיבחר בדראפט הזה).
מה אומרים המוק-דראפטים?
כמו רבים מהמוקים, רבים מכוונים את מיטשל לבילס בבחירה ה-28, אבל אל תופתעו אם הוא ייבחר גם מוקדם יותר.
השוואה פופולארית: ג׳ורג׳ פיקנס
שורה תחתונה שלי: רסיבר שנראה מוכן לעשות אימפקט כבר משבוע 1. אם הוא אכן יגיע לבאפלו, השילוב בינו לבין דיגס ושאקיר יכול להיות מסוכן מאוד, ואני חושב שהם ישלימו מצוין אחד את השני. זו תהיה האחריות של מתאם ההתקפה העתידי שלו לדעת להשתמש בו בצורה שתבליט את החוזקות שלו, ולא תחשוף את החולשות (אמירה קצת גנרית, אבל נכונה כאן במיוחד).
מקום 6 - לאד מקונקי, ג׳ורג׳יה
מקונקי היה אחד הכוכבים של משחק ה-Senior Bowl, וציינתי את שמו כמטאור דראפטים כבר בניוזלטר שלי בתחילת פברואר. בואו נבדוק על מה כל המהומה:
יתרונות: מקונקי הוא אחד מרצי הראוטים הכי טובים בדראפט הזה. יש לו זריזות מצוינת ברגליים, חוכמת משחק, והוא יודע לייצר הפרדה מהמגינים ברמה גבוהה מאוד.
סקאוטים רבים מציינים לחיוב את מהירות שינוי הכיוון ויכולת התאוצה שלו - ואפשר לראות את זה כאן בצורה מצוינת:
חסרונות: מדובר ברסיבר קטן יותר, שלא נראה בנוי לתפקיד של WR1 קלאסי (יותר WR2). בהקשר למגבלות הפיזיות - סקאוטים רבים מציינים שהידיים שלו קטנות יחסית, כעוד סיבה לדאגה מסוימת (אחוזון 17 בגודל ידיעיים ואחוזון 19 לאורך הזרועות). חשוב לציין - למרות שרבים מדברים עליו כרסיבר שמיועד לסלוט - הוא שיחק וטורגט בקולג׳ יותר בווייד רסיבר (51.5% כ-WR לעומת 44.5% בסלוט).
מה אומרים המוק-דראפטים? הפרי-דראפט באזז שולח את מקונקי במוקים רבים לצ׳יפס או לבילס בסוף הסיבוב הראשון (אני לא אוהב את השידוך הזה וחושב שהוא לא מוצלח). לדעתי סביר יותר שהוא ייפול לתחילת הסיבוב השני. קרוליינה יכולה להיות יעד מאוד מעניין, וגם טנסי.
השוואה פופולארית: ראיתי אנשים משווים אותו לגארט ווילסון מבחינת יכולות אתלטיות, והשוואה לווס וולקר עם יותר מהירות מבחינת סגנון המשחק - ואני אוהב את ההשוואה הזאת.
שורה תחתונה שלי: ממש אוהב את הקלטת של מקונקי, והוא נראה כמו שחקן שיכול להפוך מהר מאוד לשמיכת ביטחון אמינה לקיובי שלו. אני חושב שהוא יכול להיות WR2 יציב מאוד כבר בשלב מוקדם של העונה, וכדאי שיהיה לצידו מישהו שיוכל למתוח את המגרש ולפנות שטחים במרכזו.
מקום 7 - קסבייר וורת׳י, טקסס
אם אי-פעם תרצו להבין איך הקומביין יכול להשפיע על מניית דראפט של שחקן - תוכלו תמיד לחזור למקרה הזה של וורת׳י (כמובן, בהנחה שהתחזיות האחרונות לגביו אכן צודקות, והוא יצליח להתברג בסיבוב הראשון).
יתרונות: נתחיל במובן מאליו, והאקטואלי - כרץ בקו ישר, מדובר במהירות היסטורית - שיא קומביין של 4.21 שניות בריצה ל-40 יארד:
אי אפשר להתכחש ולפספס את המהירות הזאת, גם תוך כדי משחק. הבן אדם היה בטקסס Big Play Threat כמעט בכל נגיעה בכדור:
ועכשיו לכמה נתונים פחות מוכרים - הוא הרסיבר היחיד במחזור שתפס למעל 900 יארד (981) בתור Freshman (בעונה הראשונה בקולג׳), אינדיקציה לכך שהוא יודע להסתגל מהר ולדלוור במסגרת חדשה. והוא יודע גם לעמוד בעומס עבודה - עם למעלה מ-100 טארגטים בכל אחת משלוש העונות שלו בטקסס. לא רק שהוא יודע לייצר הפרדה בזכות המהירות שלו, כשהכדור מגיע - הוא גם יודע לתפוס אותו ברמה מעל הממוצעת את הכדורים שנזרקים לעברו (Drop Rate 6.3% - נמוך יותר מפרוספקטים מובילים כמו מרווין האריסון עם 8.2% ובריאן תומאס עם 6.8%.
חסרונות:
כשמתלהבים מהמהירות של וורת׳י (לגיטימי לגמרי), צריך לזכור בהשוואה לרסיברים אחרים שהוא שחקן עם מימדים פיזיים ״מצומצמים״ יחסית (שוקל 78 ק״ג בלבד). וזה לא סתם ניואנס שקשור לתוצאה שלו בקומביין, אלא סימן שאלה אמיתי כשמנסים לחשוב איך הוא יתמודד עם קורנרים פיזיים שיהיו אגרסיביים מולו ב-LOS - בקולג׳ היו לא מעט ראיות לכך שיש לו קשיים להתמודד מול שמירה כזאת, והוא עשוי ״להיתקע״ ולאבד שיווי משקל כבר במגע הראשוני. כמובן שלמחסור שלו בפיזיות יש גם השפעה על היכולת שלו לתפוס את הכדור מול שמירה צמודה - זה משהו שלא קורה הרבה, באופן יחסי לשמות אחרים כאן.
מה אומרים המוק-דראפטים?
כמו שאפשר לראות - המניה מתחממת מאוד, לסביבות תחילת סיבוב שני - סוף סיבוב ראשון:
עיקר המוקים האחרונים שולחים אותו לצ׳יפס בבחירה 32 (רעיון מפחיד מאוד, על הנייר), כשהאלטרנטיבה הפופולארית היא הבילס במקום 28.
השוואה פופולארית: ג׳יימיסון וויליאמס
שורה תחתונה שלי: וורת׳י נראה כמו פרוספקט עם מעלות ומגבלות מובהקות, שיצטרך להגיע לקבוצה שתגבש לו תפקיד שתואם את הכישורים שלו, ולא תדרוש ממנו לצאת יותר מדי מאיזור הנוחות. אם להתייחס ליעדים הפופולאריים שחוזים לו כרגע (צ׳יפס/בילס) - אז נראה שאלה שני יעדים שלגמרי יכולים לענות על הדרישה, עם קיוביז בעלי עוצמת הזריקה המתאימה ליהנות מהיכולות שלו.
מקום 8 - טרוי פרנקלין, אורגון
ובתמונת מראה לסיפור של וורת׳י, אנחנו מגיעים עכשיו אל האיש שעד לא מזמן היה הבחירה הפופולארית כנשק חדש למהומס בבחירה 32, ולאחרונה גולש מעט בתחזיות לתחילת הסיבוב השני.
יתרונות:ֿ פרנקלין היה ה-נשק שלו בו ניקס באורגון, והוא הראה שהוא מסוגל לעשות נזק גם בריצות לעומק:
וגם בתפיסות אתלטיות על הסיידליין:
הוא הלך ושיפר את התפוקה שלו לאורך השנים שלו בקולג׳, כאשר עונת 2023 הייתה עונת השיא - עם 1,383 יארדים (מקום שישי ב-CFB) ו-14 טאצ׳דאונים (מקום שלישי). בשנתיים האחרונות, הוא היה הרסיבר היעיל ביותר מול שמירה אישית: מקום ראשון מבחינת YPRR עם 5.55, מקום שלישי מבחינת טאצ׳דאונים עם 13 (האריסון היה ראשון עם 23, ואודונזה שני עם 18), ומקום שמיני מבחינת YAC לתפיסה עם 6.6. יש שטוענים שהחמקמקות שלו עם הכדור היא אנדרייטד, ולפי המספרים (14 MTF ב-2023) - יש להם קייס לא רע.
חסרונות: הביקורת המרכזית לגבי פרנקלין היא שהוא מאוד רזה ביחס לגובה שלו (אחוזון 5), מה שגורם ללא מעט סקאוטים לתהות עד כמה הוא יצליח להתמודד פיזית עם שומרים חזקים יותר ב-NFL, ואפשר להבחין גם בקלטת שלו מהקולג׳ בקושי לנצח בעקביות במאבקים מול שמירה צמודה (הוא תפס רק 7 מתוך 19 Contested Catches ב-2023). התוצאות שלו בקומביין (בעיקר בריצה ל-40 יארד ובקפיצה לגובה) היו טובות, אבל הוא ״הרוויח״ הרבה מבקרים בגלל איך שנראה ב-Gauntlet (בעיניי, זו תהיה טעות לייחס לזה יותר מדי חשיבות).
ב-2023 היו לו לא פחות מ- 9 דרופים, ריגרסיה די משמעותית ביחס ל-2022 (2 דרופים בלבד).
עוד ביקורות חוזרות שמתבססות על הקלטת שלו קובעות שהוא חום ממוצע ומטה, וגם שיש לו נטייה לא ״לאבטח״ את המסירה לפני שהוא מנסה להתחיל לרוץ במעלה המגרש (מה שעשוי לגרום לאיבודים קריטיים ב-NFL, או למסירות לא מושלמות).
מה אומרים המוק-דראפטים? בדומה לשמות האחרים מחוץ לטופ 6 כאן - באפלו, הצ׳יפס והרייבנס הם יעדים פופולאריים בסוף הסיבוב הראשון.
השוואה פופולארית: וויל פולר
שורה תחתונה שלי: הקושי בתפיסות תחת שמירה צמודה הוא דגל אדום. דרופים זה משהו שיותר קל לתקן, עם אימון טוב. נושא המשקל נוטה להיות אוברייטד, לעיתים קרובות (אני חוזר תמיד בהקשר הזה לדוגמא של דוונטה סמית ואיך הוא מתמודד ב-NFL). מרגיש לי שיש אופציות טובות יותר מפרנקלין לבחירה בסיבוב הראשון, ואני רואה אותו נבחר איפשהו ביום השני.
מקום 9 - קיאון קולמן, פלורידה סטייט
למדנו עד עכשיו על כמה וכמה תפוחי אדמה לוהטים. בואו נדבר על אחד שנכנס להקפאה די עמוקה בעקבות הקומביין, וננסה להבין מה הסיפור, והאם יש כאן באמת סיבה לדאגה?
יתרונות:ֿ אתחיל, כהרגלי, בדברים הטובים לפני נדון בבעיות. כשרואים את המהלכים הגדולים של קולמן מפלורידה סטייט - אפשר להבין למה במשך תקופה די ארוכה, הוא נחשב לבחירת סיבוב ראשון כמעט בטוחה.
יש לו את הגודל ואת יכולת הניתור כדי להיות מטרה טובה ברדזון. יש לו גם את הגמישות, השליטה בגוף והעוצמה בידיים בזמן תפיסת הכדור (מה שנקרא, ה-Catch Point). כמעט את הכול אפשר לראות במהלך הדי מרהיב כאן למטה:
עד כמה הידיים שלו חזקות ובטוחות? בעונה האחרונה שלו בקולג׳ - לא היה לו אפילו דרופ אחד (יש לו 3 דרופים מתוך 175 טארגטים בכל שלוש שנותיו בקולג׳).
בכלל, קולמן נחשב לשחקן עם מנטליות חזקה, שיודע להתעלות ברגעים גדולים - הנה אחד המהלכים הגדולים שלו בקולג׳, טאצצ׳דאון הניצחון בהארכה נגד קלמסון, בספטמבר האחרון:
חסרונות: טוב, כולם מדברים על זמן ה-40 החלש מאוד של קולמן בקומביין (4.61), ובצדק. אבל - טיעון הנגד כאן, הוא הזרימה והמהירות שהציג בתרגיל הרסיברים המסורתי (ה-Gauntlet), שהייתה למעשה הכי גבוהה מכל הרסיברים במחזור (בסרטון למטה - ההשוואה בינו לבין טרוי פרנקלין):
גם כאן אנשים מנסים לעשות את הקשר לפוקה נקואה - שהיה המבצע המהיר ביותר של התרגיל הזה בקומביין שעבר.
אם ננסה לשים את זה בצד, אז עיקר הביקורת על קולמן נוגעת ביכולת ריצת הראוטים שלו, והעובדה שהוא לא טוב בלייצר הפרדה משחקני הגנה כמו פרוספקטים אחרים שהוזכרו כאן. עבודת הרגליים והמותניים שלו לעיתים לוקה בחסר, והוא גם מאוד לא עקבי בתור חוסם לריצה.
קולמן היה פרודוקטיבי בעונה האחרונה, עם 11 טאצ׳דאונים, אבל צריך לזכור ששיחק בבית יחסית חלש בקולג (ACC) ורמת התחרות, כמובן, צפויה לזנק משמעותית עבורו.
מה אומרים המוק-דראפטים?
כאמור, מצבה של המניה של קולמן - לא משהו:
המוקים שעוד שומרים אותו בסיבוב הראשון, מכוונים לרייבנס ב-30, או לבילס ב-28. אבל לאור ההתפתחויות האחרונות - לא אופתע לראות אותו גולש לתחילת-אמצע סיבוב שני, ואף מעבר לכך.
השוואה פופולארית: ברנדון מרשל / אנקוואן בולדין
שורה תחתונה שלי: מרגיש לי כמו רסיבר עם תקרה גבוהה, אבל גם עם רצפה נמוכה. אם ייפול לנסיבות הלא נכונות, מבחינת הקבוצה שתבחר בו וצוות האימון שיעבוד איתו - הדברים עשויים להתדרדר משם. קרוליינה, למשל - נראית כמו מצב לא אידיאלי, בטח אם ייבנו עליו יותר מדי בשלב מוקדם. בולטימור או באפלו - יכול לעבוד.
.
שמות נוספים שיכולים להתברג בסיבוב שני / בחירה גבוהה בסיבוב 3:
רומאן ווילסון (מישיגן), ריקי פירסול (פלורידה), ג׳וני ווילסון (פלורידה סטייט), ג׳יילין פולק (וושינגטון), ג׳רמיין ברטון (אלבמה), קסבייר לאגט (דרום קרוליינה)
איזה רסיבר הכי מלהיב אתכם מהרשימה?
- מארווין האריסון ג׳וניור
- מאליק נייברס
- רום אודונזה
- בריאן תומאס
עד כאן רסיברים. אם אהבתם - אשמח לשמוע בתגובות.
ואם בטעות פספסתם את הפרק הקודם בסדרה, שמנתח את ששת הקוורטרבקים המובילים לקראת הדראפט - מוזמנים להשלים פערים מכאן.
נתראה בפרק השלישי, שיתמקד בליינבקרים.
Comments