אחת הסיבות שאני אוהב כל כך את הליגה הזאת, היא המנגנונים השונים שבהם הליגה משתמשת כדי לשמור על תחרותיות ושיוויוניות מקסימאלית בין הקבוצות. אלה הם מנגנונים שהולכים, משתכללים ומתייעלים עם השנים, ולרוב לא קיימים בענפי ספורט פופולאריים אחרים. הם באים לידי ביטוי במבנה הדראפט, בכללי שוק השחקנים החופשיים ובמבנה תקרת השכר הקשיחה (עליהם אפרט בפוסטים נפרדים), וגם באמצעות מנגנון הטאגים (Tags) שקבוצות יכולות להצמיד לחוזים של שחקנים. בנקודה הזאת, ישנם קווי דימיון מסוימים לכללי ה- Restricted Free Agency ב-NBA.
החשיבות של הטאגים היא בכך שהם מעניקים לכל קבוצה בליגה כלים למניעת בריחה של כישרונות בולטים מהקבוצה בשוק החופשי, מבלי שתקבל עבורם תמורה ראויה. בעיקר כאלה שהיא גילתה בדראפט ופיתחה בשנים שחלפו ממנו. יש לכך חשיבות אדירה, בניסיון למנוע מקבוצות מסוימות (מצליחות יותר, עשירות יותר, או שמבוססות בשווקים גדולים יותר) לאגור אצלהן כמות לא-פרופורציונאלית של כישרון לאורך זמן. במקביל, תנאי השימוש בטאגים מגנים על זכויות השחקנים - ככל שהטאג מגביל יותר את הזכויות של שחקן לבחון אפשרויות לעבור קבוצה בתנאים של שוק חופשי לחלוטין, כך הוא מחייב את הקבוצה לפצות אותו יותר כלכלית (בדמות שכר גבוה יותר ביחס לתנאים המקובלים בליגה לשחקנים בתפקיד שלו). הטאגים האלה מעוגנים במסגרת ההסכם של הליגה עם איגוד השחקנים (CBA).
כך נוצר איזון בין הרצון של קבוצה לשמר אצלה מקסימום כישרון, לבין הדרישה ממנה לנהל תקציב באופן אחראי (תחת תקרת השכר). ההנהלה של כל קבוצה בליגה נדרשת לבצע מדי פגרה חישובים פנימיים, ולהעריך מחדש את הכישרונות הזמינים לרשותם, את אלה שעומדים לצאת לשוק החופשי, ואת החדשים שצפויים לעמוד לבחירה בדראפט, ואיך כל אלה יכולים להתכנס תחת תקרת השכר - בעונה הקרובה, ובאלו שיבואו אחריה. בהתאם להחלטות שמתקבלות, הקבוצות מקבלות אפשרות להצמיד טאגים שונים לשחקנים שעומדים להפוך לחופשיים עם פתיחתה הרשמית של העונה הקרובה (ישנו פרק זמן של כשלושה שבועות בין המועד בו קבוצות רשאיות להצמיד לשחקנים טאג, ועד למועד בו קבוצות אחרות רשאיות להתחיל לנהל איתם מו"מ על חוזה חדש).
במדריך הזה אעמיק בסיבות של הקבוצות לעשות שימוש בטאגים, בסוגי השונים של הטאגים ובמשמעויות שלהם מבחינת ניהול תקרת השכר וטריידים אפשריים, וגם אתייחס לשחקנים בולטים שהקבוצות שלהם עשויות להצמיד להם טאג בפגרה הנוכחית. שימו לב, זה יהיה קצת מורכב, אבל לעניות דעתי זה מעניין מאוד ועושה סדר בראש לגבי מהלכים חשובים שהקבוצה שלכם אולי תעשה בימים הקרובים...
לא משנה אם אתם אוהדים ותיקים או שאתם רק מתחילים ללמוד על פוטבול - ל"פיק סיקס" יש מה להציע לכם.
הירשמו לבלוג וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (גם לאורך כל הפגרה).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
באילו מצבים קבוצות משתמשות בטאגים על שחקן?
במילים פשוטות - השימוש בטאגים מאפשר לקבוצות להגן על עצמן מלאבד שחקן שעומד להפוך לשחקן חופשי (Free Agent), מבלי להתחייב אליו בחוזה ארוך-טווח שיעמיס על תקרת השכר שלה מעבר לעונה הקרובה.
יהיו מקרים בהם קבוצה תעדיף לגבש חוזה ארוך טווח מול שחקן - אלה הם חוזים בעלי מבנים משתנים, לרוב כאלה שמיטיבים יותר עם הקבוצה ופורסים את התשלום לשחקן באופן לא אחיד (עם אחוז מסוים של כסף לא מובטח - נושא שגם עליו ארחיב בפוסט נפרד). יתרון נוסף בחוזה ארוך טווח הוא שהוא מקבע את גובה התשלום השנתי הממוצע לשחקן (APY) בעת מעמד החתימה, בעוד שמו"מ שמתקיים מחדש מדי שנה צפוי לייקר משמעותית לקבוצה את עלות השכר השנתית (שכן תקרת השכר הכללית עולה מדי שנה בכמה אחוזים, וכך גם מחיר השוק הממוצע של שחקן בכל עמדה).
מצד שני, בהתחייבות לשחקן לאורך זמן יש גם סיכונים - הוא עלול להיפצע או להתדרדר בכושר שלו, וכך כמות גדולה יותר של כסף תהיה "כבולה" לשחקן שלא תורם לקבוצה באותה מידה בה הוערך בעת חתימת החוזה.
במקרים מסוימים, קבוצות משתמשות בטאגים כטקטיקת משא ומתן על טריידים אפשריים (מה שמכונה Tag & Trade) - השימוש בטאג למעשה מונע מהשחקן להגיע לשוק החופשי ללא מגבלות, ומקבע את המחיר שלו על רף גבוה, ומשם המו"מ יכול להתחיל (דוגמאות מהשנים האחרונות: המעבר של פרנק קלארק מהסיהוקס לצ'יפס, של ג'ארוויס לאנדרי מהדולפינס לבראונס, ושל די פורד מהצ'יפס לניינרס).
ברגע שטאג מוצמד לשחקן - לקבוצה הנוכחית שלו יש חלון זמנים שנמשך עד אמצע חודש יולי כדי לנסות לגבש איתו חוזה ארוך-טווח (במידה והיא רוצה בכך), אחרת השחקן מעביר את העונה על חוזה לעונה אחת בהתאם לגובה השכר שנקבע לטאג. חשוב לציין כי חלון הזמנים בו קבוצה נדרשת לקבל החלטה - לאיזה שחקן להצמיד טאג - מוגדר מראש ונמשך שבועיים (לאחר מכן היא לא רשאית לעשות זאת). הוא נסגר מסורתית כשבוע לפני פתיחת העונה החדשה (החלון בו שחקנים חופשיים יכולים לחתום בקבוצה חדשה).
בין השנים 2015 ל-2019 קבוצות הליגה השתמשו בממוצע ב-6.2 טאגים לאוף-סיזן בלבד, בעוד שבין 2020 ל-2023 המספר עלה משמעותית ל-9.75 בממוצע (השיא היה ב-2020, כאשר כמעט מחצית מקבוצות הליגה השתמשו בטאג - 15 בסך הכול). בפגרה שלפני עונת 2023, השכר הממוצע של שחקן שהוצמד אליו טאג זינק צפונה מ-10 מיליון דולר, בכל עמדה על המגרש מלבד Special Teams, מה שאולי היה גורם משמעותי לעובדה שבאותה שנה, 6 קבוצות בלבד השתמשו בטאגים (רייבנס - למאר ג'קסון, ג'אגוארס - אוון אינגרם, ג'איינטס - סקוואן ברקלי, ריידרס - ג'וש ג'ייקובס, קומנדרס - דארון פיין, וקאובויס - טוני פולארד).
שלושת הסוגים השונים של הטאגים
ישנו מדרג של טאגים, השונים זה מזה במידה שבה הן מגבילות את השחקן מלנהל מו"מ עם קבוצות אחרות, ובהתאמה לכך - באופן שבו הן מתגמלות את אותו השחקן, ובפיצוי שלו תזכה הקבוצה שתאבד אותו, במידה וקבוצה אחרת תבחר להחתים אותו למרות השימוש בטאג.
קבוצה רשאית להשתמש בכלי הזה על שחקן אחד בלבד בשנה - ביכולתה להסיר טאג משחקן, אבל לא להעבירו לשחקן אחר במהלך אותה הפגרה. ישנה מגבלת שימוש של שלושה שימושים בטאג בסך הכול (בשנים עוקבות) על שחקן אחד (עם עלייה יחסית בשכר של לפחות 20% מדי שנה), כאשר מעבר לאותן שלוש שנים - הקבוצה מחויבת לחתום עם השחקן על חוזה רב-שנתי, או לאפשר לו מעבר לקבוצה אחרת.
אציג את סוגי הטאגים השונים בקצרה, מהמגביל ביותר, לגמיש ביותר:
פרנצ'ייז טאג בלעדי (Exclusive Franchise Tag):
זהו הטאג המגביל ביותר שקבוצה יכולה להצמיד לשחקן - הוא למעשה מאריך את החוזה של השחקן בקבוצה לשנה אחת נוספת, ומונע מקבוצות אחרות לנהל איתו מו"מ, אבל - יש לזה מחיר. כשקבוצה משתמשת בטאג הזה, היא מחויבת להגדיל את השכר של השחקן באופן משמעותי, לפי אחד מהחישובים הבאים (הגבוה מביניהם):
ממוצע 5 המשכורות הגבוהות ביותר לעמדה בה הוא משחק
120% מהשכר של השחקן בעונה שעברה
בטאג הזה ישתמשו לרוב קבוצות על שחקנים שאכן נתפסים ככישרון ברמה של 5-10 השחקנים הטובים ביותר בעמדה שלהם, אך מסיבות שונות (לרוב כאלו הקשורות במגבלות תקרת השכר בעונות הבאות), אין להן רצון להתחייב אליהם לטווח ארוך.
השימוש בטאג הזה הוא הפחות שכיח מכולם, בפער די ניכר. למעשה, מאז 2012, עשו בו שימוש 4 פעמים בלבד: דרו בריס (סיינטס, 2012), וון מילר (ברונקוס, 2016), קירק קאזינס (רדסקינס, 2017), לביון בל (סטילרס, 2017).
פרנצ'ייז טאג לא-בלעדי (Non-Exclusive Franchise Tag)
גם הטאג הזה מאריך לשחקן את החוזה בעונה אחת, המספר הגבוה מבין הבאים:
חישוב ממוצע, ומנורמל לתקרת השכר הנוכחית, של 5 עלויות הטאג ב-5 השנים הקודמות (קצת מסובך, אבל בגדול - זה ממוצע של ממוצעי המשכורות בגבוהות ביותר לעמדה, על בסיס 5 השנים האחרונות, ותוספת יחסית עליו לפי השינוי בתקרת השכר בשנה הקרובה)
120% מהשכר של השחקן בעונה שעברה
בניגוד לטאג הבלעדי, הטאג הזה לא מונע מהשחקן לנהל מו"מ עם קבוצות אחרות. עם זאת, במידה והשחקן מגיע להסכמה עם קבוצה אחרת, לקבוצה הנוכחית ישנה זכות להשוות את אותה הצעה, או לקבל כפיצוי שתי בחירות סיבוב ראשון עתידיות בדראפט.
טאג מעבר (Transition Tag)
כאן מדובר בכלי גמיש יותר מקודמיו - השחקן מקבל הארכה של שנה לחוזה, ולקבוצה יש זכות להשוות כל הצעה מתחרה. אבל, בניגוד לשני הטאגים הקודמים, במידה והקבוצה הנוכחית של השחקן בוחרת שלא להשוות את ההצעות המתחרות - היא לא מקבלת בתמורה כל פיצוי. היות והטאג הזה מגביל פחות, השכר אליו מתחייבת הקבוצה הנוכחית נמוך יותר (כאמור, בהנחה והשחקן לא חותם בקבוצה אחרת) - לפי חישוב הממוצע של 10 המשכורות הגבוהות ביותר לעמדה.
מהו הסטאטוס של שחקן חופשי ללא טאג?
כאשר החוזה של שחקן מסתיים, הוא יכול להשתייך לאחד מבין 2 סטאטוסים:
שחקן חופשי לא מוגבל (UFA - Unrestricted Free Agent): שחקן שסיים חוזה של 4 עונות נצברות לפחות (Accrued Seasons - עונות בהן שיחק לפחות 6 משחקים לעונה), שלא הוצמד אליו אף אחד מהטאגים המצוינים למעלה, ורשאי לנהל מו"מ חופשי עם כל קבוצה אחרת במסגרת לוחות הזמנים המוקצים לכך (נכון לשנת 2024 - החל מ-11.3.2024).
שחקן חופשי מוגבל (RFA - Restricted Free Agent): שחקן שסיים חוזה של שלוש עונות נצברות, ורשאי לנהל מו"מ עם קבוצות אחרות. במקרים כאלה, לקבוצה בה הוא סיים את החוזה, ישנה זכות להצמיד לאותו שחקן הצעה מתחרה מגבילה (Tender), שתעניק לה פיצוי בדמות בחירת דראפט במידה והשחקן עוזב לקבוצה אחרת. ההצעות הללו נקבעות בהתאם למדרגות שכר שונות, המוצמדות לגובה תקרת השכר הכללית מדי שנה.
ישנם מספר סוגי הגבלות RFA (Tenders) שקבוצה יכולה להצמיד לשחקן:
הגבלת סיבוב ראשון (First Round Tender): במידה והקבוצה שהשחקן עתיד לעזוב לא מציעה לו הצעה משופרת (גבוהה בלפחות חצי מיליון דולר לעונה) - השחקן יעזוב וקבוצתו החדשה תפצה אותה בבחירת סיבוב ראשון בדראפט הקרוב. במידה והחוזה נחתם פחות מ-48 שעות לפני הדראפט הקרוב, הפיצוי מתגלגל לדראפט של העונה הבאה.
הגבלת סיבוב שני (Second Round Tender): הגבלה דומה, עם פיצוי של בחירת סיבוב שני.
הגבלת סיבוב מקורי (Original Round Tender): הגבלה דומה, עם פיצוי בהתאם לבחירת הדראפט בה נבחר השחקן במקור.
הגבלת זכות סירוב ראשונה (Right of first Refusal Tender): הגבלה שמעניקה לקבוצה שהשחקן עתיד לעזוב זכות סירוב ראשונה, אבל לא כוללת כל פיצוי לקבוצה שהשחקן עוזב.
הגבלה משודרגת (Upgraded Tender): במידה וקבוצה מצמידה את את ההגבלות הנ"ל על שחקן שלא נבחר במקור באותו סיבוב גבוה (ראשון או שני) - היא לא יכולה לקבל פיצוי מקביל על שחקנים שנבחרו באותו סיבוב (ראשון או שני).
לדוגמא: ב-2020 הסיינטס הצמידו הגבלת סיבוב ראשון לטייסום היל (שבמקור כלל לא נבחר בדראפט של 2017, אלא הוחתם כשחקן חופשי אחריו). במידה ולסיינטס היה באותה שנה RFA אחר שנבחר בסיבוב הראשון - היא הייתה זכאית לקבל תמורתו, לכל היותר, פיצוי בדמות בחירת סיבוב שני.
ההצעות להן קבוצות מחויבות בעונת 2024 כדי להצמיד מגבלות אלו (לפי נתוני OverTheCap):
סיכום - כמה מספרים ושמות להכיר לחלון השחקנים החופשיים של 2024
עד כאן שלב התיאוריה, בואו ננסה קצת פרקטיקה לגבי האוף-סיזן הנוכחי:
בפגרה הקרובה, המועד בו קבוצות יוכלו להצמיד את המגבלות השונות לשחקנים הוא ה-20 בפברואר.
לפי נתוני אתר Spotrac, אלו הן העלויות הצפויות לפרנצ'ייז טאג בחלון הקרוב (שנפתח רשמית ב-13.3):
בין השמות שכדאי לעקוב אחריהם בהקשר לטאגים השונים: כריס ג'ונס (DT, צ'יפס), טי היגינס (WR, בנגלס), אנטואן וינפילד ג'וניור (S, באקנירס), ג'יילן ג'ונסון (CB, ברס), בייקר מייפילד (QB, באקנירס), דרק הנרי (RB, טיטאנס), ג'סטין מאדוביקה (DT, רייבנס), פטריק קווין (LB, רייבנס) ובריאן ברנס (DE, פנתרס).
והנה ניסיון ליישם ולנסות להבין את מה שיכול לקרות בשבועות הקרובים מבחינת הטאגים. ניקח את אלופת הסופרבול, קנזס סיטי צ'יפס כדוגמא:
לקבוצה יש שני שמות בולטים מההגנה המעולה שלה, שעומדים להפוך ל-UFA: כריס ג'ונס (DT) ולג'אריוס סניד (CB).
הסבירות לטאג על ג'ונס היא נמוכה יותר, בגלל שבשנה שעברה הוא שיחק על חוזה לעונה אחת בגובה 26.8 מיליון דולר, המספר שיקבע את עלות הטאג של ג'ונס הוא 120% מהשכר העונתי הקודם שלו (ולא המספר מהטבלה למעלה), מה שיציב את עלות הפרנצ'ייז טאג שלו על מעל 32 מיליון דולר (גבוה יותר מהממוצע השנתי של השחקן הכי יקר בעמדה - אארון דונלד מהראמס). לעומת זאת, לג'אריוס סניד עומד לסיים בקבוצה חוזה רוקי, לאחר שנבחר בסיבוב הרביעי של דראפט 2020, והרוויח בסך הכול 3.9 מיליון דולר במסגרת החוזה הזה. שימוש בפרנצ'ייז טאג עליו יעלה לצ'יפס (לפי הטבלה למעלה) 18.8 מיליון דולר לעונה - שימקם אותו, כרגע, במקום השישי בטבלת המרוויחים לעמדה (בחישוב של שכר ממוצע לעונה).
אנחנו נמשיך לעקוב ולעדכן כאן על ההתפתחויות לגבי השימוש והמשמעויות של השימוש בטאגים במהלך כל האוף-סיזן.
לא משנה אם אתם אוהדים ותיקים או שאתם רק מתחילים ללמוד על פוטבול - ל"פיק סיקס" יש מה להציע לכם.
הירשמו לבלוג וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (גם לאורך כל הפגרה).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
Comments