ושוב איתכם: חזרה לשגרה, לו"ז חדש, ושאלות מהקהל

אחרי טיול של חודשיים בתאילנד (עליו תוכלו לקרוא טיפה כאן) - אני חוזר לעניינים, ומקווה לשוב ולפרסם ניוזלטר, לפחות פוסט אחד, ועוד פרק אחד מהפוד - מדי שבוע. תזמון לא אידיאלי, כי אחרי חלון הפרי-אייג'נסי והדראפט, נכנסנו למעשה לתקופה הבאמת משמימה של האוף-סיזן, אבל צריך להעביר את הזמן הזה איכשהו, לא ככה?

אלה הם החודשים בהם מנסים לדוג אבחנות על הרוקיז במחנה האימונים שלהם, מקווים לאיזה טרייד מפתיע שישדרג את הקבוצה, ושואפים לפענח - מי יהיו השחקנים שיפתיעו במחנה ויתברגו לסגל ה-53 שיוכרז במהלך הקיץ?

אבל אנחנו עדיין אפילו לא שם... הנושא החם על סדר היום השבוע הוא הלו"ז הרשמי של 32 הקבוצות שפורסם הלילה (בין רביעי לחמישי), והוא גם יהיה הפוקוס של הפוסט הזה. בהמשך הפוסט, אענה בקצרה על כמה שאלות שחברים בקהילה שלחו לי בטוויטר.

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן (סביב הפרי-אייג'נסי, הדראפט ועוד).

תקבלו גם במייל את הניוזלטר השבועי - שבו אסכם בתמציתיות את הסיפורים המרכזיים מהליגה בשבוע החולף.

לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!

---

למקרה שלא ידעתם, לליגה יש מגוון דרכים לצ'פר/לאתגר קבוצות בבניית הלו"ז - אם דרך צמצום או פרגון בימי מנוחה בין משחקים (בעיקר כאלה לפני משחקי חוץ), שיבוצים למשחקים מעבר לים (שיכולים לעיתים לבוא על חשבון משחקי בית), שיבוצי משחקים נגד יריבות שמגיעות למשחק לאחר שבוע ביי/מיני-ביי, הצמדה של משחקי בית (שמסייעת לשחקנים לצבור אנרגיות בכך שהם נמנעים מנסיעות ארוכות לאורך זמן), או במיקום שבוע הביי של הקבוצה (כאשר ביי מאוד מוקדם או מאוד מאוחר נחשבים לפחות נוחים).

אני לא כולל כאן את הנושא של בחירת היריבות, ושיבוץ המפגשים בבית/חוץ, שכן כאן מדובר בגזרת של רוטציה מוגדרת מראש של כל קבוצה בבית מסוים - נגד יריבותיה בבית, בקונפרנס או בתים מהקונפרנס המקביל.

צפו לראות בימים הקרובים שפע תיאוריות קונספירציה על הדרכים השונות שבהן הליגה ניסתה לפגוע בקבוצה שלכם דרך הלו"ז. המציאות היא, לרוב, שהליגה בעיקר מנסה למקסם את ההכנסות שלה משידורים, והמניע הכלכלי לרוב דורס בדרך את ההיגיון הספורטיבי. אני לא מאמין שהליגה מתנכלת בזדון לאף קבוצה, אבל אין ספק שהיא מייצרת אי-שיוויון ברשלנות עקב שיקולים שאינם ספורטיביים. סביר להניח שזה מתיישר לאורך זמן.

בעונה שעברה הצגתי ניתוח פרטני ללו"ז של כל קבוצה - הפעם אני אנתח את הדברים קצת יותר מלמעלה, דרך כמה אבחנות מרכזיות:

מרוויחות ומפסידות:

הגרף למטה מציג זו מול זו שתיים מהזוויות הפופולאריות לבחינת לו"ז (לפחות בשלב מוקדם זה של האוף-סיזן): העוצמה הצפוייה של היריבות (לפי צפי הניצחונות של וגאס - על ציר Y) והמרחק שכל קבוצה תידרש לעבור בנסיעות/טיסות (על ציר X):

כמובן שלא תופתעו למצוא כאן קיבוצים של קבוצות מאותם בתים - שכן בתים שנחשבים חזקים יחסית (NFC East, NFC North) יזמנו לקבוצות בהן SOS יחסית מאתגר, ולהפך. ובכל זאת, הנה כמה דברים בולטים שאפשר לזהות כאן:

הניינרס יתמודדו מול יריבות עם צפי הניצחונות הנמוך ביותר העונה (7.2 בלבד), כאשר הג'איינטס יתמודדו מול זה הגבוה ביותר (9.2). שתי יריבות בלבד של הג'איינטס ב-2025 צפויות לנצח 7 משחקים או פחות, בזמן שלא פחות מ-10 יריבות צפויות לנצח 10 או יותר:

שתי הקבוצות כאן קיבלו לו"ז של מקומות 3/4 בבית, אבל הג'איינטס צריכים להתמודד מול יריבות חזקות יותר (בראשות האיגלס והקומנדרס) פעמיים בשנה בתוך הבית, וגם הוצלבו עם ה-NFC North. הניינרס, לעומת זאת - מוצלבים מול שני הבתים הדרומיים החלשים.

למרות שזהו מדד פופולארי ביותר למדידת קושי לו"ז, חשוב לזכור שהתחזיות של וגאס לגבי מאזני ניצחונות הן, במקרים רבים, אינן מדויקות. קבוצות שצפויות להיות חלשות מתגלות במהרה כחזקות (חשבו על הויקינגס בעונה שעברה) ולהפך (חשבו על הבראונס, הקאובויס או הבנגלס בעונה שעברה).

חשוב גם לזכור שיש כאן איזו הטיה פנימית מובנית בחישוב הזה - תוכלו לראות למעלה שהבילס נחשבים ליריבה הקשה ביותר מבחינת SOS, וזה בעיקר בגלל שהם משחקים בבית שנחשב ליחסית חלש ולכן תחזית הניצחונות של וגאס היא גבוהה משל כל האחרות. אבל האם הם אכן היריבה הקשוחה ביותר על הנייר? כנראה שלא. הרי ברור שהאיגלס והליונס, למשל, שנחשבות לקבוצות לא פחות איכותיות, אך משחקות בבתים "מאתגרים" יותר - צפויות לפחות ניצחונות עקב הסביבה התחרותית שלהן.

הקרקס הנודד:

קבוצות החוף הפאסיפי "מככבות" בפסגת הדירוג הזה בשגרה, עקב הריחוק הטבעי שלהן מיתר הקבוצות בתוך ארה"ב, אלא שהעונה התווסף עוד בונוס למיקס - בדמות שני יעדים חדשים בתוכנית המשחקים הבינלאומית של ה-NFL:

בשבוע 4 - הסטילרס והויקינגס ייפגשו באירלנד (אגב, הויקינגס ישארו למשחק בלונדון גם בשבוע 5 מול הבראונס), ובשבוע 10 - הפלקונס והדולפינס ישחקו במדריד.

אני לא רואה את הטרנד הזה מאט או מפסיק - ברור שהליגה שואפת להפוך לכמה שיותר גלובאלית, ואין ספק שבדרך, מדי עונה נתונה, ישנן קבוצות שנפגעות בתהליך ברמה הספורטיבית. הרי ברור שכאשר הפלקונס נדרשים לטוס עד מדריד ולארח שם את טואה ושות' - יתרון הביתיות של איצטדיון המרצדס-בנץ נעלם כלא היה.

מלכת הכיתה:

אחת הזוויות המשונות שנתקלתי בהן השבוע, היא הקרב בין אוהדים בשאלה "לאיזו קבוצה יש הכי הרבה משחקי פריים-טיים" - כאינדיקציה לכך שהליגה מעריכה יותר או פחות קבוצה כזו או אחרת כהצלחה עתידית. כאוהד איגלס, אני עד לאיזה קרב רשת בין משפיענים אוהדי קומנדרס, שטוענים כי העובדה שהליגה שיבצה אותם לחמישה משחקי פריים-טיים (פלוס משחקי חג מולד וחג ההודיה) הם העדות לכך שהליגה מעריכה אותם יותר, או משהו בסגנון:

אז ככה - ראשית, ה"פלקס" ממילא לא מאוד ברור לי. בסוף הליגה משבצת את המשחקים האלה בשאיפה לעורר עניין אצל כמה שיותר אוהדי פוטבול. היא מנסה לגזור זאת משילוב בין גודל השוק המקומי לשוק בכל ארה"ב - וכך, כמעט מדי שנה, הקאובויס (שהעונה מדורגים במקום השני בליגה, עם שישה משחקי פריים-טיים) ממשיכים לקבל משבצות שידור יוקרתיות, למרות שברמה המקצועית, הם לא ממש מצדיקים זאת. והאם, למשל, הייתה הצדקה מקצועית לכמות משחקי הפריים-טיים שהג'טס קיבלו בעונה שעברה?

אין ספק שהליגה רואה בג'יידן דניאלס ובקבוצה שלו כוח עולה, ובעונה שעברה - המשחקים שלהם היו מאוד אטרקטיביים וייצרו הרבה נקודות. אלה המשחקים שדרכם הליגה רוצה לשווק את עצמה, והשיבוצים בהתאם. האם זוהי ערובה כלשהי להצלחה עתידית? ממש לא.

ולמקרה שתהיתם - הקבוצה שתקבל העונה את כמות משחקי הפריים-טיים הגבוהה ביותר בליגה, היא הצ'יפס - עם 7 (כולל חמישה בשמונת השבועות הראשונים), ובנוסף לכך - הם גם ישחקו בחג המולד ובחג ההודיה.

המשמעות הקריטית יותר בעיניי למשחקים האלה, הם שבמקרים רבים, הם לא משוחקים בכלל בימי ראשון - מה שעשוי לייצר יתרון/חסרון בימי מנוחה לקבוצות. האיגלס, למשל, ישחקו העונה 6 פעמים ביום שאינו יום ראשון. כל משחק שישוחק בחמישי/שישי/שבת יגרום לאובדן של ימי מנוחה לפניו, וייצר מיני-ביי לקראת השבוע העוקב. זה עשוי להיות משמעותי מהזווית של מנוחה ו/או התאוששות מפציעות.

סמנו ביומנים:

ועכשיו, אנסה לסמן בכל אחד מהשבועות את המשחק שאותי הכי מעניין לצפייה (+כמה אזכורים מכובדים):

שבוע 1 (4-9.9):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

איגלס מארחים את הקאובויס לבעיטת הפתיחה של העונה: אלופת הסופרבול תניף את הבאנר מול היריבה השנואה, והקיובי המתקמבק מפציעה, שלרוב מצליח לעשות לה לא מעט נזק כשהן נפגשות. דאק, לאמב ופיקנס - עם מאמן חדש - מול ההגנה הצעירה והמתחדשת של האיגלס... זה מרגיש היום כמו שוט-אאוט בפוטנציה.

אזכורים מכובדים:

צ'ארג'רס נגד צ'יפס בברזיל (מהומס נגד הרברט זה לרוב מבדר)

סטילרס בג'טס (משחק נקמה של אארון רודג'רס?)

ליונס בגרין ביי (דן קמפבל לראשונה עם מתאמים חדשים אצל היריבה המרה)

רייבנס בבילס (המאצ'אפ הכי איכותי על הנייר, עוד הזדמנות להשוות פוסט-טראומות ממשחקים מול הצ'יפס)

שבוע 2 (12-16.9):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

הצ'יפס מארחים את האיגלס ל(אולי) משחק נקמה: שבעה חודשים, כמעט בדיוק, אחרי ההשפלה בסופרבול - לצ'יפס יש הזדמנות להצהרת כוונות. האם מהומס וריד יצליחו להמציא את עצמם מחדש ולהפתיע את ההגנה של ויק פאנג'יו?

אזכורים מכובדים:

קומנדרס בגרין ביי (עוד TNF שיכול לייצר שוט-אאוט)

ברס בדטרויט (בן ג'ונסון חוזר לזירת הפשע)

ג'אגוארס בבנגלס (ג'מאר צ'ייס, טי היגינס, טראוויס האנטר ובריאן תומאס ג'וניור על אותו מגרש)

שבוע 3 (19-23.9):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

ליונס בבולטימור ל-MNF: שתיים מהמדורגות הגבהות של העונה הרגילה 24/25 שאפילו לא הצליחו להגיע לגמר הקונפרנס שלהן... קייס חזק לכך שזה גם יהיה מפגש בין שני הפליימייקרים הכי מחשמלים בליגה - למאר ג'קסון מצד אחד, וג'אמיר גיבס מהשני.

אזכורים מכובדים:

ראמס בפילי (שחזור של משחק השלג מהפלייאוף האחרון)

בנגלס בויקינגס (כמו בשבוע 2 - רק צ'ייס מול ג'פרסון בעימות ישיר על תואר WR1 של הליגה)

שבוע 4 (26-30.9):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

רייבנס מתארחים ב-KC: בעונה שעברה, זה הוכרע על אינץ' וחצי מהנעל של אייזיאה לייקלי, איך זה יסתיים הפעם? ספוילר - לא משנה מי תנצח, זו לא באמת תהיה אמירה על איך הדברים יתגלגלו בפלייאוף.

אזכורים מכובדים:

גרין ביי בדאלאס (לא במקרה שובץ ל-SNF. הפאקרס חוזרים למקום שהשפילו בו את הקבוצה המקומית בפלייאוף 23/24)

בנגלס בדנבר (חצי אחד מ-MNF כפול ראשון של העונה. בעונה שעברה הברונקוס עלו לפלייאוף ע"ח בורו ושות')

שבוע 5 (3-7.10):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

פטריוטס בבילס: דרייק מיי בעונה מלאה ראשונה כפותח ב-NE - זו יכולה להיות הפתיחה הרשמית ליריבות שתוביל את הבית הזה בעשור הבא.

אזכורים מכובדים:

ניינרס בראמס (שנהאן וסלאח מול מקווי - לרוב לא מאכזב)

טקסנס בבולטימור (שתי הגנות טופ 5 מהעונה שעברה ושני קיוביז שיכולים להזיז הרים)

שבוע 6 (10-14.10):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

צ'יפס מארחים את הליונס ב-SNF: המדורגות 1 של העונה שעברה בעימות ישיר. הימור מוקדם שלי? לאף אחת מהן לא יהיה סיד 1 העונה, והמשחק הזה עשוי להטות את הכף לפחות לאחת מהן.

אזכורים מכובדים:

סיהוקס בג'קסונוויל (מספיק רק לראות את וולן + ווית'רספון על האנטר ו-BTJ)

ברס בוושינגטון (בעונה שעברה בשיקגו זה נגמר בהייל מרי. את השחזור נראה, אולי, ב-MNF)

שבוע 7 (17-21.10):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

ראמס וג'אגס נפגשים בלונדון: זה משחק שאמור לצאת לדרך ב-16:30 שעון ישראל, וזו רק סיבה אחת ממש טובה לצפות בו. האם ג'ארד וורס יספיק לשתול את טרבור לורנס בקרקע לפני שימצא מטרה פנויה?

אזכורים מכובדים:

סיינטס בשיקגו (לא אטרקטיבי בעליל על הנייר. אבל תמיד נחמד לראות שני מוחות התקפיים ששודרגו לראשונה ל-HC מבצעים ניסויים ספורטיביים בבני אדם)

פטריוטס בטנסי (ורייבל פוגש את האקסית. מיי נגד וורד - חגיגה של סטוריליינים מרגשים)

שבוע 8 (24-28.10):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

גרין ביי בפיטסבורג: אני יוצא מנקודת הנחה שיהיה כאן עוד איחוד מרגש של אארון רודג'רס, אבל זה בוודאות לא יהיה הדבר המעניין היחיד במפגש הזה. סביב נקודת האמצע של העונה, במפגש בין שתי קבוצות שמייצגות שניים מהבתים הכי חזקים בליגה, יכול להיות שהפסד כאן יכניס לסחרור את העונה של אחת מהן.

אזכורים מכובדים:

ויקינגס ב-LAC (בריאן פלורס מול הרברט וההתקפה המשופרת של הארבו)

ברס בבולטימור (ההגנה הכי טובה בליגה בסוף העונה שעברה, מול המוח ההתקפי הכי יצירתי וחריף ב-NFL)

ניינרס ביוסטון (סטראווד מול סלאח, שנהאן מול דמיקו ראיינס)

קומנדרס ב-KC (אחלה MNF. עשוי להתברר כמפגש הכי איכותי מהרשימה כאן)

שבוע 9 (31.10-4.11):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

צ'יפס בבאפלו: בחירה קלה, שחזור של גמר ה-AFC הדרמטי של עונה שעברה. כמו מה שכתבתי לגבי הצ'יפס-רייבנס בשבוע 4 - היזהרו מלגזור מתוצאת המשחק הזה מסקנות לגבי הפלייאוף. זה לא עובד, מניסיון העבר.

אזכורים מכובדים:

פלקונס ב-NE (מוקדם לדעת מה יעשו השתיים האלו העונה, אבל זה מפגש בין שניים מהקיוביז הצעירים המבטיחים בליגה)

ברס בבנגלס (יש מצב ששתיהן יהיו התקפות טופ 5 ב-2026)

ג'אגס בריידרס (האנטר וג'נטי על אותו מגרש)

שבוע 10 (7-11.11):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

ליונס בוושינגטון: משחקי נקמה זה תמיד מעניין, ובחירה פופולארית למצעדים כאלה, אבל המשחק הזה אמור להיות סופר אטרקטיבי גם בוואקום. כאמור, אני לא חושב שהליונס יהיו הפעם סיד 1 ב-NFC, אבל זו תהיה הזדמנות להוכיח שברמה האיכותית הם שווים את זה.

אזכורים מכובדים:

איגלס בגרין ביי (שחזור מהווילדקארד של העונה שעברה. מניח שיהיה צמוד יותר הפעם)

בילס במיאמי (זה יהיה המפגש השני בין השתיים בעונה הזאת, ולרוב - המפגש בפלורידה הוא זה שמייצר פוטבול טוב יותר)

שבוע 11 (14-18.11):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

ליונס בפילדלפיה: בעונה שעברה הן היו סידים 1-2 ב-NFC, מה יהיה השנה? ועד כמה הגורל של המפגש הזה יכתיב את הדירוג של השתיים?

אזכורים מכובדים:

באקנירס בבאפלו (אזכור ראשון כאן לקבוצה של בייקר, וכנראה שמאוחר מדי. ההתקפה הזאת אמורה להיות הצגה, והיא פוגשת כאן את ההתקפה הכי פורייה של עונה שעברה)

ברס במינסוטה (כנראה שנראה כאן את קיילב ובן ג'ונסון מול מקארתי ואוקונול. לא צריך הרבה יותר מזה)

צ'ארג'רס בג'אגס (שני קיוביז מאכזבים מה-AFC עם שתי התקפות משודרגות)

שבוע 12 (21-25.11):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

ויקינגס בגרין ביי: שתי קבוצות פלייאוף מהעונה שעברה, עם צוותי אימון מהאיכותיים בליגה, שלא צלחו ב-2025 את הווילדקארד. יש לי תחושה שלפחות אחת תחצה את הרף הזה ב-2026 (אבל הסבירות ששתיהן שוב יהיו בפלייאוף היא לא גבוהה מאוד, בבית חזק מאוד שצפוי רק להתחזק)

אזכורים מכובדים:

בילס ביוסטון (עוד שתי קבוצות בפלייאוף בדימוס, שלא הצליחו לעצור את הצ'יפס בדרך לסופרבול בעונה שעברה)

באקנירס מול LAR (שתיהן פספסו במשחק אחד את גמרה-NFC של עונה שעברה, לשתיהן יהיה אפילו קשה יותר לחזור לשם הפעם)

שבוע 13 (27.11-2.12):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

קאובויס מארחים את הצ'יפס למפגש חג ההודיה: דאלאס סוף-סוף מקבלים יריבה חזקה (על הנייר) ב-Thankesgiving!

אזכורים מכובדים:

כל המשחקים של חג ההודיה המשוגע הזה: פאקרס בדטרויט, בנגלס בבולטימור, ובשישי - איגלס מארחים את הברס

שבוע 14 (5-9.12):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

בילס מארחים את הבנגלס: בקרב המתמשך על התואר "ה-QB השני בטיבו בליגה אחרי מהומס" ג'וש אלן וג'ו בורו שוב הולכים ראש בראש. אל תופתעו אם אחת הקבוצות האלו תמצא את עצמה צונחת בסידינג, או אפילו בסכנת פסעוד מפוס של הפוסט-סיזן, עם הפסד כאן.

אזכורים מכובדים:

שיקגו בגרין ביי (אני מאמין שזה יהיה הבית הכי מעניין גם העונה, וכל מפגש בתוכו בדצמבר וצפונה יהיה Must-watch)

קומנדרס במיניאפוליס (אולי שתי המפתיעות הגדולות של עונה שעברה. מעריך שאחת מהן, לפחות, לא תהיה בפלייאוף הפעם)

יוסטון ב-KC (שחזור מהדיוויז'נאל של עונה שעברה. היה קרוב ל-UPSET אז, והפעם?)

צ'ארג'רס מארחים את האיגלס (עוד מבחן אש רציני להארבו בעונה השניייה עם הרברט. בואו נראה כמה הם לג'יט)

שבוע 15 (12-16.12):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

רייבנס בסינסי: אמור להיות המפגש הכי איכותי של השבוע, בין שתי קבוצות ש(אולי) הפעם יתחרו על ראשות ה-AFC. אם טריי הנדריקסון לא ישחק העונה בבנגלס, זו יכולה להיות עוד עונה שבה ההגנה של ג'ו בורו מאלצת אותו לשים 35 נקודות על הלוח כדי לצאת עם W, ובמפגש הספציפי הזה - זה יהיה מעניין, וגם מאתגר, מהרגיל.

אזכורים מכובדים:

פאקרס בדנבר (הברונקוס לא היו מלהיבים בעונה שעברה, אבל ניצחו 10 משחקים ויש להם סיכוי טוב להיות קבוצה טובה יותר ב-2026)

ליונס בראמס (כשסטאפורד וגוף נפגשים זה תמיד מעניין)

פלקונס בטמפה (המשחקים האלה היו פשוט מטורפים בעונה שעברה. לא אופתע אם הפעם המפגש הספציפי הזה יכריע את זהות הזוכה בבית)

שבוע 16 (19-23.12):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

איגלס בוושינגטון: הליגה שיבצה את שני המפגשים בין הקבוצות האלו בשבועות 16 ו-18, ולא במקרה. יש מי שחוזה ששתי הקבוצות שנפגשו בגמר ה-NFC שעבר ירוצו חזק גם הפעם, ויכול להיות שיש למפגש הזה משקל בזהות הסיד הראשון בקונפרנס.

אזכורים מכובדים:

פאקרס בשיקגו (ראו הערה לגבי המפגש הראשון)

ג'אגס בדנבר (הערכה זהירה - המפסידה כאן עשויה לפספס על חודו של משחק את הפלייאוף)

שבוע 17 (25-30.12):

המאצ'אפ הכי מעניין על הנייר

שלושת מפגשי הקריסמס (דאלאס בוושינגטון, דטרויט במינסוטה, דנבר ב-KC): אם הייתם צריכים להמר עכשיו - כמה מששת אלו יהיו בפלייאוף. בעונה שעברה, למקרה ששכחתם - חמש מתוך השש הגיעו, והשישית איבדה את ה-QB שלה די מוקדם במהלך העונה. מעריך שהפעם פחות מחמש מהן יגיעו.

אזכורים מכובדים:

איגלס בבאפלו (ממליץ לצפות בתקציר המפגש הקודם מלפני שתי עונות כדי להעריך את הפוטנציאל)

שיקגו ב-SF (הערכה זהירה: גם למפגש הזה יהיו השלכות פלייאוף דרמטיות)

שבוע 18 (השבוע הראשון של ינואר):

קשה להאריך את המשחקים כאן, ויכול להיות שרבים שנראים עכשיו מאוד אטרקטיביים יהיו בכלל חסרי משמעות לחלוטין. נחכה עם התחזיות כאן לסוף דצמבר 25...

שאלות שהגיעו בדואר

לאן אארון רודג'רס הולך?

לפי כל הפרסומים, המועמדת המובילה להיות הקבוצה השלישית בקריירה של הקיובי הוותיק היא פיטסבורג סטילרס, ש-QB1 שלה, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, הוא מייסון רודולף (מאחוריו - הרוקי מאוהיו סטייט, וויל הווארד, וסקיילר תומפסון). הסטילרס התרחקו מהפרוספקטים המובילים בעמדה בדראפט האחרון, למרות שפע הזדמנויות לנסות לדוג אחד לפני הסיבוב השישי (שם בחרו בהווארד), ואפשר לגזור מכאן שהם בונים על החיבור הזה. אם יש ארגון ומאמן בליגה שיש להם סיכוי כלשהו להכיל בצורה סבירה את האגו של A-Rod, וכל הנגזרות ממנו, אלה הסטילרס. הטרייד ששלח את ג'ורג' פיקנס לדאלאס בהחלט פינה לא מעט מקום לאגואים חדשים בחדר ההלבשה.

האם זהו חיבור שהייתי מהמר על הצלחתו? ובכן - לא. כבר עשיתי הימור דומה על הג'טס בעונה שעברה (חזיתי שיעלו לפלייאוף) וטעיתי בגדול. אבל זה נראה כרגע כמו הסיכוי הכי טוב של טומלין לשמור על הרצף של עונות חיוביות בפיטסבורג.

האם יש עוד קבוצות עם סיכוי ריאלי ו/או רצון להנחית אותו אצלן? אני לא רואה את זה כרגע. ובכל זאת, המהלך הזה עוד לא יצא לפועל - אז אולי יש לכך סיבה? אולי ישנם עוד מגעים מאחורי הקלעים שאנחנו לא מודעים אליהם?

אז אציע שלושה תרחישים חלופיים ומופרעים, מסודרים מהפחות מופרע ועד המופרע ביותר:

רודג'רס מגיע לויקינגס: כמו ברט פארב לפניו, ההול-אוף-פיימר לעתיד, שזכה בסופרבול עם הפאקרס, חוצה את הקווים ומגיע לקבוצה שניצחה בעונה שעברה 14 משחקים, ומוצאת עצמה כעת עם QB1 שמעולם לא מסר מסירה ב-NFL, ומתאושש מפציעה שגמרה לו את העונה עוד לפני פתיחת העונה שעברה. במינסוטה הוא יפגוש בבקפילד את המכר הותיק, אארון ג'ונס, וחבורת רסיברים שאולי תוכל לעזור לו לגרד עוד עונה ראויה בליגה (לא שהיו חסרים לו רסיברים טובים בג'טס, כן?).

רודג'רס מגיע לסיינטס: חדר הקיוביז של NO הוא כנראה החלש ביותר בליגה, כך שאם נשים לרגע בצד את מצב הקאפ ואת הפיתוי לעשות טנקינג (די נחוץ) - אז אפשר לומר שמדובר באופציה ריאלית, ברמה המקצועית נטו. המאמן הראשי החדש, קלן מור, שימש במשך שנים כ-OC של מייק מקארתי, האיש שקרא מהלכים לרודג'רס במשך שנים בגרין ביי.

רודג'רס מגיע לניינרס: המו"מ עם ברוק פורדי מתפוצץ, ג'ון לינץ' שולח אותו בטרייד תמורת בחירת סיבוב 2, ומנחית בסנטה קלרה את האיש שהיה צפוי להגיע לסאן-פראן דרך הבחירה הראשונה בדראפט 2005 (במקומו, למי ששכח, נבחר אלכס סמית).

(כן, זוהי רמת ההזיות שהתקופה הזאת בשנה מוציאה מאנשים, בניסיון לייצר תוכן)

ניו אורלינס לאן? ("הכנות לעונת ניצחון 1 ובחירת הנכד של ארצ'י?")

כאמור - לאחר פרישתו של דרק קאר, הסיינטס היא כנראה הקבוצה שיכולה להתגאות בחדר הקיוביז החלש בליגה. למקרה שתהיתם, נראה שמצב הקאפ שלה לא באמת יאפשר לה להתחרות על שירותיו של רודג'רס, גם אם הייתה רוצה בכך. מה שמותיר את חדר הקיוביז מאוכלס בבחירת הסיבוב השני מהדראפט האחרון, טיילור שו, ומאחוריו - שחקן שנה שנייה ושחקן שנה שלישית, שלא ממש הרשימו בעונה שעברה: ספנסר ראטלר וג'ייק היינר. בין שלושתם ביחד - 267 ניסיונות מסירה ב-NFL בסך הכול.

אלה לא התנאים האידיאליים למאמן השנה הראשונה, קלן מור, לפתוח איתם שלב חדש בקריירה. כפרוסקפט - לשו יש את הכלים הפיזיים להצליח ב-NFL, אבל האמת היא שגם סביבו הנסיבות רחוקות מלהיות מושלמות - הוא יהיה מוקף על ידי קו התקפה שנמצא בתהליכי פירוק והרכבה מחדש, וחדר רסיברים ששני המובילים בו (כריס אולאבה וראשיד שאהיד) גמרו מוקדם את העונה שעברה עם פציעות לא פשוטות. היציב היחיד הוא ה-RB הפותח, אלווין קמארה, שלפחות מהווה שמיכת ביטחון מהטובות בליגה מהבקפילד.

אני חושב שנלמד הרבה על האמביציות של הסיינטס לעונה הקרובה מהמהלכים שלהם בשבועות הקרובים - אם הם ינסו לגרד איזה פלסטר מיושן בדמות רודג'רס (או אפילו קירק קאזינס) כדי לפתוח בשבועות הראשונים - אז כנראה שהם לא במצב רוח להרפתקאות טנקינג. אבל אם נראה את שו או ראטלר מתלבשים לשבוע 1 - נראה שהם שלמים יותר עם אחד מהשמות שצפויים לרדת מהלוח בתחילת דראפט 2026. אם אתם שואלים אותי - אני חושב שהגיע הזמן לפרויקט טנקינג כמו שצריך בניו-אורלינס...

ואגב, "נכדו אל ארצ'י" (הלא הוא ארצ' מאנינג שצפוי לפתוח בעונה הבאה במדי טקסס בליגת הקולג'ים) - לא בטוח בכלל שהוא יהיה מועמד לבחירה בדראפט הבא, כפי שהסברנו בפרק הקודם של פוד "פיק סיקס":

יש לג'יאנטס סיכוי עכשיו שהם לקחו מקום גבוה כל כך בדראפט?

בחירות גבוהות בדראפט הן לא דבר חדש לפרונט אופיס של הג'איינטס בשנים האחרונות, אבל אם להסתמך על הבאזז מהמדיה המקומית והארצית - הפעם משהו מרגיש קצת אחרת. באופן אישי, אני נוטה להסכים עם הבאז וחושב שלג'איינטס היה אחד הדראפטים החזקים ביותר (על הנייר), ואוף-סיזן סולידי ככלל. והוא מתחבר לכמה החלטות לא רעות בכלל שהם קיבלו בדראפט של העונה שעברה.

השדרוג בעמדת ה-QB הוא מובהק (גם אם התקרה שלו נראית מוגבלת), מאליק נייברס התבשל וצורפו כמה חתיכות לקו ההתקפה המשתפר, ובעיקר לקו ההגנה - שעל פני הדברים, הוא אחד המפחידים בליגה (לורנס, ברנס, קרטר ואחרים). ההשקעה בסקנדרי גם צריכה לקבל יותר דיבור - עם הבחירות משנה שעברה טיילור נובין ודרו פיליפס, וההחתמה הגדולה של האביב בדמות ג'אבון הולאנד.

אז האם "יש להם סיכוי"?

לזכות בסופרבול - לא

להגיע לגמר NFC - לא ממש

להגיע לפלייאוף - נותן לזה 8-10% (כל היריבות בבית איכותיות יותר, עם קיובי טוב יותר)

לג'איינטס, כמו שראינו קודם - יש לו"ז מהקשים בליגה, אם לא הקשה ביותר (על הנייר). אני חושב שהם עדיין במרחק שנה-שנתיים מרלוונטיות אמיתית. אבל נראה שיש שם תהליך בכיוון לא רע. בעיקר חסרים לי עוד נשקים בהתקפה, ולהבין טוב יותר מה קורה שם מבחינת QB (האם ג'קסון דארט הוא הדבר האמיתי?).

מי יהיו הקבוצות שיפתיעו השנה?

זה מאוד מוקדם לנסות ולהמר על כך, ואני מתכוון להקדיש לנושא פוסט ייעודי בהמשך האוף-סיזן, אבל אם הייתי חייב כבר עכשיו לנסות ולסמן קבוצות שישיגו יותר ניצחונות מהתחזית של וגאס ו/או יגיעו לפלייאוף בניגוד לציפיות, אז הייתי מסמן את:

ג'קסונוויל (אובר/אנדר 7.5) - לג'אגס יש מזל שהם נמצאים בבית יחסית "ידידותי", עם שתי קבוצות שעוד מחפשות כיוון בעמדת ה-QB, וקבוצה מיוסטון שנראה שלקחה צעד אחורה התקפית (גם מבחינת הכישרון סביב סטראווד, גם ברמת הביצוע בעונה שעברה, וגם החליפה OC). יש כאן לג'אגס הזדמנות, עם HC חדש (ליאם כהן) שעשה מהפכה מדהימה בהתקפה של הבאקס בשנה שעברה, ועם טראוויס האנטר - שיכול להיות אקס-פקטור בשני צידי המגרש. לא אופתע אם הג'אגס ינצחו 9 משחקים וזה יספיק להם לקחת את הבית הזה.

ני אינגלנד פטריוטס (אובר/אנדר 7.5) - עם דרייק מיי משופשף יותר, מה שנשאר מסטפון דיגס (שזה כנראה יותר מכל דבר שלפאטס היה בעמדה בשנים האחרונות), מאמן חדש וקווים משודרגים - אני חושב שלפאטס יש סיכוי של 40% להגיע לפלייאוף העונה.

אטלנטה פלקונס (אובר/אנדר 7.5) - קשה לי להסכל על הלו"ז משחקים של אטלנטה ולא לראות שם 8 ניצחונות. אלא אם הפנתרס/סיינטס יהיו טובים מהצפוי (סיכוי סביר יותר לקבוצה מקרוליינה, כנראה). אני מאמין במייקל פניקס, ואוהב מה שראיתי ממנו בשבועות האחרונים של העונה. הבעיה (לדעתי) היא ראחים מוריס. עם מאמן שאני יותר מאמין בו, הייתי מרגיש עם התחזית הזאת טוב יותר כבר עכשיו.

ניו-יורק ג'טס (אובר/אנדר 5.5) - אני חושב שזה ליין נמוך מדי לקבוצה שיש לה מאמן חדש (שאני לא מאוד תופס ממנו, אבל הרענון היה נדרש), כמה חתיכות טובות על הקווים, וגם ב-Skill Positions, ומשחקת בבית שכולל לא מעט סימני שאלה. אני לא חושב שיגיעו לפלייאוף, אבל בנקודת הזמן הנוכחית - הייתי לוקח כאן את האובר (כן, גם בזכות, ולא למרות, ג'סטין פילדס). אם התחזית שלי מעל לא תתממש - אני משער שזה יהיה בגלל שהג'טס יהיו טובים מהצפוי.

מי יהיו הקבוצות שיאכזבו השנה?

כנ"ל, אבל אם אהמר כבר עכשיו בכיוון ההפוך אז הייתי הולך על:

ליונס (אובר/אנדר 10.5) - אני ממשיך כאן בקו שבו אני מנסה לקרוא את המפה בבית מסוים ולקרוא ממנו, וחוזה שעם ההתחזקות הצפויה של שלוש הקבוצות האחרות בבית, ואובדן שני המתאמים - הליונס יקחו צעד משמעותי אחורה העונה, ואולי אפילו יתקשו להיכנס לפלייאוף. האקס-פקטור מבחינתי הוא איידן האצ'ינסון - אם הוא יחזור בכושר שבו היה לפני שגמר את העונה שעברה, זה יכול לטרוף את הקלפים (אני חוזה שזה לא יקרה, או לפחות ייקח זמן עד שישתקם לשם).

אריזונה קרדינלס (אובר/אנדר 8.5) - אני אוהב את מה שהקארדס עשו בדראפט השנה, אבל אני חושב שהליין הזה גבוה, בבית שבו הם עשויים להתברר במהרה כקבוצה ב-Tier נפרד מהניינרס והראמס. אני חושב שהתחזית הזאת של וגאס היא בעיקר נגזרת של הלו"ז הדי קל על הנייר, והציפייה להיחלשות של הסיהוקס - שהם רחוקים מעובדה מוגמרת, לדעתי. זוהי גם אחת הסיבות שאני לא ממהר להמר נגד הגעה של הניינרס לפלייאוף.

---

הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן (סביב הפרי-אייג'נסי, הדראפט ועוד).

תקבלו גם במייל את הניוזלטר השבועי - שבו אסכם בתמציתיות את הסיפורים המרכזיים מהליגה בשבוע החולף.

לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!

---