מתחממים 2025 - פרק 1: NFC North
- Oran Greenman
- Jul 9
- 12 min read
בערך 8 שבועות לפתיחת העונה, 8 בתים בדיוק ב-NFL - וזה אומר, שהגיע הזמן הזה בשנה שבו אני צולל לעומקם של הסגלים השונים, ומנסה לפענח: מי מהקבוצות יכולה באמת ללכת עד הסוף, מי תבחר גבוה בדראפט 2026, ומי ירחפו להן איפשהו בין לבין?
בהתאם להצבעה של עוקביי היקרים ב-X, נתחיל את הפרויקט בבית שנראה שגם השנה יהיה הכי תחרותי ואיכותי ב-NFC, והוא ה-NFC הצפוני. בעונה שעברה, הבית הזה ניפק לא פחות משלוש קבוצות פלייאוף, כולל שתי קבוצות עם 14 ניצחונות, אבל... שלושתן גם יחד לא הצליחו לרשום אפילו ניצחון פלייאוף אחד.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!
בדומה לפריוויו של העונה שעברה - אנתח כל קבוצה לפי שישה פרמטרים משלי:
למה אני אופטימי?
למה אני פסימי?
איש המפתח
נתון מפתח
תקרה ורצפה
תחזית לסיכום
תזכורת לדגש חשוב: אני שומר לעצמי את הזכות לשנות את התחזיות שלי לעונה, עד לשבוע של שריקת הפתיחה של העונה. בתחילת אותו שבוע (31.8) אפרסם פוסט סיכום עם התחזיות הסופיות שלי, כולל מצטייני העונה וכו.
דטרויט ליונס
למה אני אופטימי
הליונס נראו מצוין בעונה הרגילה של 2024, השיגו את הסיד הראשון ב-NFC, ועשו את כל זה עם כמות חריגה של פציעות בצד ההגנתי של הכדור. עוד לא ברור לגמרי מה יהיה מצבו הרפואי, אבל שחקן ההגנה הטוב ביותר של הקבוצה (שנראה בחודש הראשון של העונה שעברה כשחקן ההגנה הכי טוב בליגה) איידן האצ'ינסון, יחזור מפציעה וישוב להרכב.
בהתקפה, הליונס יהנו עדיין מכמה מהפליימקרים הכי מסוכנים בליגה, בראשם ג'אמיר גיבס - ה-RB שהיה אחראי לאחוז ה-Explosive Plays (מסירות ל-20 יארדים ומעלה / ריצות ל-10 יארדים ומעלה) הכי גבוה בליגה בעונה שעברה, כאשר 9.5% מהכדורים שהגיעו אליו הפכו למהלך גדול (במקומות 2-3: דרק הנרי עם 7.8% וסקוואן ברקלי עם 7.7%). הוא גם דורג ראשון בליגה עם 13.6% מהריצות שלו שהפכו למהלכים גדולים.
כמות הכישרון בסגל, הכוכבים הגדולים בשני צידי הכדור, התרבות החדשה, איכות הניהול של הפרונט אופיס - בכל אלה הליונס נמצאים, עדיין, בטופ של הליגה.
למה אני פסימי
בעונה שעברה, בשלב זה בדיוק, ציינתי לחיוב את ההמשכיות בדטרויט - שהגיעו לעונה אחרי אוף-סיזן בו הם האריכו חוזים ל-GM, למאמן הראשי, ולכמה מכוכבי הקבוצה (בראשם הקיובי). כל אלה עדיין שוכנים בדטרויט, אבל הרבה מהחתיכות סביבם זזו: מעל כולם, כמובן, החילופים בשתי עמדות המתאמים: בן ג'ונסון, ה-OC לשעבר, עזב למשרת המאמן הראשי בשיקגו, ובמקומו קידמו את ג'ון מורטון. ה-DC הקודם, אארון גלן, הלך לאמן את הג'טס, ובמקומו קודם מאמן הליינבקרים, קלווין שפרד (שצריך לומר - עשה עבודה מצוינת עם ג'ק קמפבל ואלכס אנזלוני).
הסיטואציה שזה מזכיר לי? האיגלס של 2023 - גם שם מאמן שאינו פלייקולר באף אחד מהצדדים של הכדור איבד בין-לילה את שני המתאמים שלו... שני המחליפים קודמו לתפקידי פלייקולר ראשונים (אם כי רק אחד מהם הגיע מתוך המערכת), והניסוי הזה כשל כישלון טוטאלי, עם סיום עונה עגום, ופרידה מהירה משניהם.
זה לא נגמר שם - קו ההתקפה, שהיה נקודת החוזקה של הקבוצה בשנים האחרונות, איבד 2 פותחים (הסנטר פרנק רגנו, שפרש במפתיע בגיל 29, והגארד הימני, קווין זייטלר, שעזב כשחקן חופשי לטנסי). למעשה - אפשר לומר שכל החלק הפנימי של הקו, מגארד לגארד, הוא כרגע בגדר סימן שאלה די גדול. כשחושבים על האופן שבו ההתקפה הזאת נבנתה, בהתבססות משמעותית על קו התקפה דומיננטי - במשחק הריצה, ובמשחק המסירה - אפשר לומר שזה סימן שאלה שיכול, בנסיבות מסוימות, להקריס את כל הסיסטם.
איש המפתח
איידן האצ'ינסון, EDGE:
למרות העזיבה של בן ג'ונסון, אני מאמין שכמות הכישרון בהתקפה תספיק ליחידה בטופ של הליגה.
הסיפור בהגנה יותר מורכב, בעיקר כשלוקחים בחשבון את העובדה שהיחידה הזאת לא הייתה מספיק מאוזנת בשנתיים האחרונות כדי "לסחוב את משקלה": ב-2023, הגנת הריצה דורגה במקום השלישי בליגה (3.7 יארדים לניסיון), אבל התדרדרה למקום ה-22 ב-2024 (4.6 לניסיון). בהגנת המסירה המצב לא היה טוב יותר: מקום 31 בליגה ב-2023 (7.8 יארדים לניסיון מסירה), ומקום 22 בליגה ב-2024 (7.2 יארדים לניסיון).
איך שלא תסובבו את זה - יש כאן בעיה, עם או בלי פציעות. ועם כל הכבוד לחזרה לכשירות של שמות כמו אלים מקניל, די.ג'יי רידר ואינס רייקסטרו - היחיד ברשימה שיש לו אפשרות להפוך יחידה מסולידית לעילית הוא האצ'ינסון, שהשיג 8 סאקים ב-5 משחקים וקצת לפני שנפצע בעונה שעברה, ונראה כמו שחקן ההגנה הכי טוב בליגה (וזה אפילו לא היה קרוב במיוחד).
האצ'ינסון אמור לחזור לכשירות מלאה, ואפילו היו שמועות ש*אם* הליונס היו מגיעים לסופרבול האחרון היה לו סיכוי מסוים להיות מעורב, אבל עד שאני לא רואה את זה בעיניים - אני לא אאמין. בכל מקרה, אם האיש ימשיך מהנקודה שבה סיים את העונה הקודמת, אז יכול מאוד להיות שכל הספקולציות שלי בסעיפים הבאים יהיו לא רלוונטיות.
נתון מפתח
מאז עונת 2021, ג'ארד גוף הוא הקיובי השני בליגה מבחינת כמות היארדים שהשיג במסירות מאחורי ה-LOS, עם 2,173 (שני רק לפטריק מהומס, עם 3,054). חלק גדול מאלה אפשר לזקוף לטובת קו ההתקפה האתלטי של הליונס, במשחק הסקרינים ובחסימות במעלה המגרש. לתאקלים יהיה כאן תפקיד קריטי, אבל כך גם לשלושת הפותחים החדשים בחלק הפנימי של ה-OL: כריסטיאן מהגוני, גרהאם גלאזגו וטייט ראתלדג'.
תקרה ורצפה
כשאני מסתכל על המהלכים של הליונס באוף-סיזן הזה, ועל הסגל המתגבש - מרגיש לי שפשוט יש כאן יותר מדי סימני שאלה מכדי לסמן אותה כרגע בקונטנדרית מובהקת לסופרבול (כפי שסימנתי בעונה שעברה, במעמד זה). למעשה, אני חושב שיש לה סיכוי טוב יותר להפסיד את הבכורה בבית ולגרד מקום בפלייאוף מהמקום השני (או אפילו השלישי) מאשר להיות הנציגה של ה-NFC בפברואר.
כרגע אני מרגיש שהטווח של הליונס נע בין לסיים שניים בבית וללכת הביתה במשחק חוץ בווילדקארד, להפסד בגמר ה-NFC.
התחזית המוקדמת שלי
בשורה התחתונה, כשאני מסתכל על ההיחלשות המסתמנת של הליונס באוף-סיזן האחרון, ומשווה אותה למהלכים שעשו היריבות המידיות (בבית ולראשות ה-NFC), אני חושב שיהיה קשה לטעון שהפוזיציה היחסית של הקבוצה השתפרה ביחס לעונה שעברה. לא רק שהליונס יתמודדו מול 3 יריבות בתוך הבית, הם גם יצטלבו עם ה-AFC North וה-NFC East -
אני חוזה עונה של 10-11 ניצחונות, והפסד בדיוויז'נאל או בגמר ה-NFC.
גרין ביי פאקרס
למה אני אופטימי
יש להם את המאמן/פלייקולר, יש להם קו התקפה מאוד אנדרייטד (מקום 3 בפאס פרוטקשן לפי PFF בעונה שעברה), יש להם הגנה שנראתה ברמה של טופ 10 בסיום העונה שעברה, ויש להם קיובי שניצח משחק פלייאוף בעונה הראשונה שלו כפותח.
הדבר הכי מסוכן בפאקרס? בעונה שעברה, כשג'ורדן לאב היה בחוץ, וגם במשחק הפלייאוף מול האיגלס, שבמהלכו הקבוצה ספגה שורה של פציעות בעמדת הרסיבר וקו ההתקפה, הם עדיין נראו תחרותיים. מרגיש שיש כאן סיסטם שתמיד יהיה לו מה למכור, מבלי תלות מוחלטת בפונקציה כזו או אחרת.
למה אני פסימי
את הבעיה הכי גדולה בסגל, לתפיסתי, מהעונה שעברה, הפאקרס עוד לא פתרו - והיא היעדר מטרה Elite מובהקת לג'ורדן לאב במצבים הכי קריטיים במשחק.
אבל... ברגע שהתקבלה ההחלטה להיפרד מג'אייר אלכסנדר, הפאקרס יצרו לעצמם בעיה יותר גדולה מהיעדרו של WR1 - אני תוהה היום ברצינות, האם בכלל יש להם CB2 לג'יט? קישון ניקסון? קרינגטון וולנטיין? נייט הובס?!?! אלה הקורנרים שאתם מרגישים איתם בנוח? ולא רק שהם לא הביאו אף וטרן להוסיף לעומק בפגרה הזאת, הם חיכו עד לסיבוב השביעי (מייקה רובינסון) כדי לתקוף אותה בדראפט. מוזר מאוד, מאוד, מאוד.
איש המפתח
לפני שנעבור לזה של להעונה, אני רוצה לציין לחיוב את ה-DC ג'ף האפלי, שסימנתי כאיש המפתח לפני פתיחת עונת 2024. התייחסתי שם לפוטנציאל הגולמי שלא פוצח בהגנת הפאקרס תחת המתאם הקודם, ג'ו בריידי, וסימנתי את הטרנד המטריד במיקום שלה בסאקים ו-YPG על הקרקע, וניכר שבעונה שעברה, משהו שם השתנה:
2024: מקום 8 בסאקים, מקום 7 ביארדים על הקרקע
2023: מקום 16 בסאקים, מקום 28 ביארדים על הקרקע
2022: מקום 28 בסאקים, מקום 26 ביארדים על הקרקע
2021: מקום 16 בסאקים, מקום 11 ביארדים על הקרקע
הפעם אני רוצה לסמן את האיש שלדעתי יכול להפוך את ההגנה הזאת מהגנה טופ 10, להגנה טופ-3: הליינבקר אדג'רין קופר. זה שם שאולי נמאס לכם כבר לקרוא, אם אתם עוקבים כאן ובפוד - אבל אני לא מסוגל לבחור כרגע אחרת.
לפי דיווחים ממחנה האימונים, הוא חזר למחנה האימונים עם 10 ק"ג נוספים של שרירים. וזה לא שהיו לי חסרות סיבות לאהוב אותו במצב הצבירה הקודם שלו - מכל שחקני ההגנה בליגה עם לפחות 300 סנאפים, הוא דורג ראשון במדד ה-Havoc (אחוז הסנאפים שלו שבו יצר מהלך שלילי כלשהו) עם 4.5%! (דורג לפני שמות כמו וויל אנדרסון עם 4.1% וטריי הנדריקסון עם 3.5%).
עם הבעיות שאני צופה שיהיו לפאקרס בכיסוי, הם יהיו חייבים כמה שיותר מהלכים גדולים מפליימייקרים אחרי ב- Back-7, ולצד קסבייר מקיני, אני חושב שקופר הוא המועמד המוביל לכך.
נתון מפתח
ג'ורדן לאב "הוביל" את הליגה בעונה שעברה, בנתון המפוקפק הבא: אחוזי אי-השלמה שנגרמו עקב טעויות של הרסיבר בצד השני של המסירה - עם 23% אחוזים, וגם ספציפית בדאון 3 - עם לא פחות מ-32.7% (כלומר, כשליש מאי ההשלמות של לאב בדאון שלישי, היו באשמת הרסיבר, ולא באשמת חוסר הדיוק שלו). זה נתון די חריג (אם מסתכלים על כל הקיוביז בליגה עם מעל 200 ניסיונות מסירה ב-2024), כשבמקומות 2-4 מאחוריו ניצבו דניאל ג'ונס (27.3%), ג'ו בורו (18.9%) וקירק קאזינס (18.6%).
אגב, בדירוג הכללי בליגה של אי-השלמות עקב חוסר הדיוק של הקיובי עצמו (בכלל הדאונים), לאב דורג "רק" במקום ה-12, עם 28.7%.
יהיה קשה לצפות מלאב לקחת את הצעד הבא במשחק שלו, ללא מטרה אמינה למצבים האלה בדיוק. לפאקרס לא באמת הייתה אפשרות למצוא גיים-צ'יינג'ר בעמדה באוף-סיזן האחרון, ולכן הם שברו את הדפוס המסורתי והלכו על רסיבר בסיבוב הראשון בדראפט, עם הבחירה במאתיו גולדן.
תקרה ורצפה
בתרחיש אופטימי, הפאקרס לוקחים את הבית וסיד גבוה ב-NFC ומגיעים עד לגמר הקונפרנס (חושב שהם עדיין לא בשלים כדי להגיע רחוק יותר), אבל בפסימי - הם מסיימים במקום 3/4 בבית ומפספסים את הפלייאוף. בבית כזה, לא אפול מהכיסא אם בנסיבות מסוימות הם גם יסיימו במקום הרביעי בבית (עם מאזן מכובד, כמובן).
התחזית המוקדמת שלי
בעונה שעברה - חזיתי כאן מאזן 10-7 ומקום בפלייאוף, וזה בדיוק מה שקרה. קשה לי, לאור מצב הסקנדרי והסביבה התחרותית, לחזות להם הרבה יותר מזה. אני רואה עוד עונה של 10 ניצחונות, הפעם עם ניצחון נוסף בפלייאוף, ולא משהו מעבר לכך.
מינסוטה ויקינגס
למה אני אופטימי
כי יש להם, אולי, את צימוד הפלייקולרים הכי מסוכן בליגה (אוקונול את פלורס), מקבץ Skill-Players שיכול לעמוד בשוט-אאוט מול כל מקבץ אחר בליגה (שימו לב לחיבור בין אארון ג'ונס לג'ורדן מייסון), ופרונט-7 מהאימתניים בליגה (שהתחמש בשני פרו-בולרים לשעבר: ג'ונתן אלן וג'אבון הארגרייב).
עניין הפלייקולרים הוא, כנראה, הרבה מעל כל היתר - האימון (שהערכתי בחסר באוף-סיזן של 2024) הוא זה שנותן לקבוצה הזאת רצפה די גבוהה. הוא מבטיח להוציא מהסגל יותר מסך חלקיו, ולהפוך את הקבוצה הזאת לתחרותית באופן די עקבי, כמובן - בהנחה שהרמה של הקיובי לא תהיה נמוכה באופן חריג מהצפוי.
אבל גם כאן, אני סומך על קווין אוקונול, שסימן ובחר את מקארתי באוף-סיזן, ומן הסתם, היה חלק מההחלטה להתקדם מסאם דארנולד ולהעניק לו את המושכות במה שתהיה, למעשה, עונת הרוקי האמיתית שלו. אני גם סומך עליו לבנות, ולקרוא, מהלכים - שיוציאו ממנו את המיטב.
למה אני פסימי
לויקינגס יש נטייה היסטורית לתעתע בך, לטוב ולרע. עד הביי של העונה שעברה - הם נראו כמו הקבוצה הכי שלמה בליגה, עם ניצחונות מאוד משכנעים על הניינרס, הטקסנס והפאקרס. הם השיגו 14 ניצחונות בעונה הרגילה, והיו בתמונה של הסיד ה-1 ב-NFC ממש עד לסיום העונה, ואז "לפתע" - בשבועיים, הכול התהפך, וקיבלנו, למעשה, את הקבוצה שצפיתי שנראה מספטמבר.
חברו לווילדקארד הבאמת משוגע הזה רוקי קיובי, שלאורך הקריירה שלו בקולג' נטען כי הוא "נסחב" להישגים על גבי משחק הריצה וההגנת העילית של מישיגן, ותקבלו חידה שגם הפעם קשה מאוד לפצח בחודש יולי.
מדובר כאן בארגון שבנה לעצמו לאורך עשרות שנים מוניטין ככזה, שברגע שתתחיל לגבש ציפיות אמיתיות לגביו - אז בדיוק הכול יתחיל להתפרק. הוא יצטרך להתמודד בתוך הבית עם שני סגלים עדיפים, על הנייר, ועם הקיובי חסר הניסיון ביותר במיקס. זהו שילוב שעשוי להתברר כקטלני (ולא לטובה).
איש המפתח
כריסטיאן דאריסו, LT:
הויקינגס הפסידו את שני המשחקים האחרונים של 2024 בתוצאה המצטברת 18-58. הם שמו 9 נקודות בלבד על הלוח בשני המשחקים הכי חשובים שלהם בעונה, כאשר הקיובי דארנולד, היה תחת לחץ ב-49 מתוך 95 דרופבקים שלו (51.5%), ומופל ל-11 סאקים (9 מהם בפלייאוף נגד הראמס). לאורך העונה כולה, הויקינגס היו שניים בליגה, עם 263 לחצים על הקיובי (רק סי.ג'יי סטראוד היה תחת לחץ יותר פעמים).
אז למה שהדברים ייראו הפעם אחרת? הויקינגס החתימו סנטר וגארד ימני פותחים חדשים (ריאן קלי ו-וויל פרייס), אבל התוספת המשמעותית ביותר תהיה החזרה להרכב של דאריסו, שגמר את העונה שעברה עם פציעה בשבוע 8. מדובר בתאקל טופ-5 בליגה, כשהוא בריא (אגב, החוזה החדש שחתם עליו לפני שנה משקף זאת - שני מכל התאקלים השמאליים בליגה).
אם יש דבר אחד שמאמן התקפי לא רוצה שרוקי קיובי שלו יצטרך להתמודד איתו באופן עקבי, זה לחץ מה"צד העיוור" שעליו דאריסו יהיה מופקד. בלי עונה טובה מאוד של דאריסו, אני לא חושב שלויקינגס יהיה מה למכור ב-2025.
שימו לב לגרף למטה, שמשקלל ציונים צפויים של קווי ההתקפה בליגה, לקראת העונה הבאה, ותראו שהציפייה הרווחת היא שהקו של הויקינגס יהיה טופ-5 בעונה הקרובה:
נתון מפתח
אשלח אתכם כאן לעיין בסיקור הפרי-דראפט שלי מ-2024, שם כתבתי פרופיל די מקיף על ג'יי.ג'יי מקארתי בקולג', ומתוכו אדוג כאן נתון אחד בולט במיוחד: בעונתו האחרונה במישיגן, מקארתי הצליח לקנברט 48% מהדאונים השלישיים הארוכים (7 יארדים ומעלה) שהתמודד איתם - זהו הנתון השלישי בטיבו בקטגוריה שנמדד על ידי PFF אי-פעם (בפוטבול המכללות, כמובן). אגב, ההתקפה של הויקינגס קינברטה בהצלחה רק 9 דאונים שלישיים מתוך 30 בשני משחקי הנפל מול הליונס והראמס בסיום עונת 2024.
זו תשובה די טובה למלעיזים שטוענים שבמישיגן הוא לא נדרש לסחוב את הקבוצה על הגב, וסיבה להאמין שבמצבים שבהם יידרש לכך - הוא יהיה מסוגל לעשות את ה-מהלך שיאריך את הדרייב.
תקרה ורצפה
אם הכול יתחבר במינסוטה, אני חושב שהם יכולים להגיע קצת יותר רחוק מבעונה שעברה - ולנצח משחק אחד בפלייאוף (אם במקרה הם ישיגו BYE בסיבוב הראשון, מה שלא סביר בעיניי, זה יכול להיות שווה גמר NFC). בזכות האימון, אני סבור שהרצפה היא די גבוהה, ודי דומה לזו של הפאקרס - איפשהו סביב ה-6-7 ניצחונות בעונה.
התחזית המוקדמת שלי
פספסתי "רק" ב-7 Ws בתחזית שלי בעונה שעברה, אבל לפחות אפשר לומר שההופעות בשבוע 18 ובווילדקארד הצדיקו את הספקנות. אז אפשר לומר שקצת "התפכחתי" לגבי איכות הסיסטם במינסוטה, ועדיין - אני לא חושב שגם בתרחיש אופטימי, זה יגיע לפוטבול משמעותי בינואר, או פברואר. בגלל שאני חושב שהליונס יחוו ריגרסיה, והויקינגס יראו טוב יותר, אני נותן להם כאן ספוט בשבוע הווילדקארד, אבל זה ייגמר (לכל היותר) בשבוע שלאחר מכן.
שיקגו ברס
למה אני אופטימי
בן ג'ונסון הוא אחד המוחות ההתקפיים והפלייקולרים הכי יצירתיים ואיכותיים שראינו בשנים האחרונות בליגה, וזה בדיוק מה שקיילב וויליאמס היה צריך, ומה שהארגון צמא לו כבר בערך 25 שנה - למצוא את החיבור בין HC ל-QB שיוכל לרוץ בעקביות לאורך שנים. אני לא זוכר כרגע צמד שנחת בשיקגו עם האפסייד של השניים האלה, כל אחד בעמדה שלו.
הברס חייבים, חייבים, חייבים לייצר המשכיות בסיסטם שיריץ קיילב וויליאמס בשנים המעצבות שלו בליגה, וזה לא יכול לקרות בתרחיש מהסוג של בייקר מייפילד, למשל, שבו הוא מחליף פלייקולר מדי עונה. המינוי הזה אמור להבטיח שזה יהיה המצב.
נראה גם שג'ונסון הגיע לשיקגו עם תוכנית סדורה למה שהוא רוצה לעשות, וזה התחיל מהצעד המתבקש למתוח את פניו של קו ההתקפה, עם שלושה פותחים איכותיים חדשים, בשתי עמדות הגארד ובעמדת הסנטר. בתפקיד הגארד הימני צפוי לפתוח ג'ונה ג'קסון, שהגיע בטרייד מהראמס, שחקן שהיה פותח חשוב על הקו של הליונס שג'ונסון הריץ בשנים קודמות.
למה אני פסימי
יצא לי לשוחח באריכות באוף-סיזן, במסגרת פרויקט האוהדים של הפוד, עם אוהדים של הויקינגס והפאקרס - ישנה תמימות דעים שם כי הקבוצה הפחות מאיימת בבית שוכנת בשיקגו. האמת? קשה לי להתווכח איתם.
מאותו הפסד דרמטי לקומנדרס בשבוע 8 - הברס חיברו רצף של 10 הפסדים, וניצחו רק משחק די חסר חשיבות נגד גרין ביי בשבוע 18. קיילב וויליאמס נראה לא מספיק טוב, וההגנה, שהקפידה לשמור יריבות על פחות מ-21 נקודות ברצף מרשים של 13 משחקים - לקחה גם היא צעד וחצי אחורה, וספגה 29 נקודות או יותר בלא פחות מחמישה משחקים בחצי השני של עונת 2024.
לברס עדיין חסר עוד פאס-ראשר עם אפסייד משמעותי לצד מונטז סווט (אני לא משוכנע שגריידי ג'ארט הוותיק הוא האיש שעונה להגדרה), וגם - עם כל הביקורת על קו ההתקפה, וההתלהבות לגבי ג'יילן ג'ונסון, המוכשר לכשעצמו, אולי לא שמתם לב שהגנת המסירה של הברס הייתה מהחלשות בליגה ב-2024, ודורגה במקום האחרון עם ממוצע של 7.9 יארדים בממוצע לניסיון (במשותף עם הקאובויס והג'אגס).
איש המפתח
בן ג'ונסון, HC:
כמעט כל מילה שכתבתי עד כאן כיוונה לנקודה הזאת - אני חושב שהתפקוד של ג'ונסון יהיה משמעותי יותר להצלחת הקבוצה מכל פונקציה אחרת במועדון, לרבות הקיובי שלו. המעבר ממתאם/פלייקולר מוכשר למאמן ראשי הוא ממש לא מובן מאליו - ראינו רבים וטובים כושלים בו (כולל המאמן הקודם של הברס, מאט איברפלוס, שהיה מתאם טוב בקולטס, כשל כישלון מוחלט במעבר למאמן ראשי בשיקגו, וקיבל מיד מינוי די נחשק כמתאם ההגנה החדש של הקאובויס).
הוא לא רק יצטרך לשקם את הביטחון של קיילב וויליאמס, ללמוד אותו לצפות בטייפ וללמוד מהטעויות שלו, לשרטט ולקרוא מהלכים שיעזרו לו להצליח... הוא גם יצטרך לנהל ולהחזיק את חדר ההלבשה הזה, שלאור ההתפרקות בחצי השני של 2024, אני לא משוכנע עד כמה המנהיגות בו חזקה.
ג'ונסון היה פרוספקט אימון לוהט כבר באוף-סיזן שעבר, ולפי דיווחים, סירב להצעה נדיבה מאוד של הקומנדרס כדי לנסות ולהשלים את המלאכה בדטרויט (מה שלא קרה, בסופו של דבר). אני למד מכך שלשני הצדדים היו מספיק זמן והזדמנויות ללמוד אחד את השני, ולבחור בהזדמנות שהייתה נראית להם המתאימה ביותר. והצעדים שהפרונט אופיס עשו עד כה מגבים זאת.
נתון מפתח
הברס דורגו אחרונים בליגה בעונה שעברה עם 10 יארדים בממוצע בדרייב הפתיחה שלהם. זה אומר דאון 1 אחד בממוצע, בלחץ. למדורגת במקום ה-31 (ניו אינגלנד בפטריוטס) היו כמעט כפול (19 יארדים בממוצע), ולמוליכת הליגה (באקנירס) היו 47!
לרוב, שני הדרייבים הראשונים של כל התקפה נכתבים מראש, על בסיס הלמידה של היריבה בשבוע שחלף, ואין עדות טובה מזאת לעבודה האיומה שצוות האימון של הברס עשה בעונה שעברה בסקאוטינג ובהכנה של אותם מהלכים.
בן ג'ונסון, כבר אמרנו? גם זה - אך ורק עליך.
תקרה ורצפה
כל תחזית שתעניק לברס כאן אפילו שבוע אחד נוסף של חיים מעבר להעפלה לפלייאוף יהיה יומרני מאוד, ובהתאם לכך - אני קובע שם את התקרה - מקום בפלייאוף, דרך הווילדקארד, והפסד חוץ בבכורה של קיילב בפוסטסיזן. אבל הפסד טוב, שייתן סיבות לאופטימיות להמשך. הרצפה? עוד ממה שראינו בעונה שעברה - 4-5 ניצחונות, ובחירת טופ 5 בדראפט הבא.
התחזית המוקדמת שלי
באוף-סיזן שעבר פירגנתי כאן לברס יותר ממה שהיה צריך, בדיעבד, אבל אני חושב שזה היה בעיקר בגלל שלא הערכתי מספיק עד כמה האימון שם היה גרוע. אני לא חושב שזה המצב הפעם, אבל אני עדיין מאמין שזה מוקדם מדי בשביל הקבוצה הזאת - ולכן נלך על מאזן של 7 ניצחונות ופספוס של הפלייאוף, אבל שוב - פספוס שירגיש כמו התחלה של משהו טוב יותר.
הירשמו לבלוג שלי - לגמרי בחינם - וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות. בדרך לסופרבול, וגם לאורך האוף-סיזן.
לחצו כאן והצטרפו ליותר מ-550 אוהדים שכבר שם!
Yeah