32 קבוצות - 32 שאלות בוערות: מהדורת פברואר 2024

יש לנו אלופת סופרבול ובאופן רשמי כל שחקני הליגה יכולים להחליף לכפכפים. אבל בשביל הג'נרל מנג'רים והמאמנים - אין אפילו רגע אחד לנוח באמת (לפחות לאלה מהם שלא זכו בסופרבול).

זה הזמן שלנו להשיק את עונת האוף-סיזן עם 32 השאלות הבוערות ביותר, בעיניי, לגבי כל אחת מהקבוצות בליגה. אלו כמובן לא השאלות היחידות, והתשובות הן הרבה יותר מורכבות ממה שתיארתי כאן. אבל ניסיתי להישאר נאמן לפורמט - ולהיות יחסית תמציתי (כי הפוסט כולו יוצא ארוך למדי).

חושבים שפספסתי משהו לגבי אחת הקבוצות? רשמו לי בתגובות, ובואו נדבר על זה כאן. אולי גם אקדיש לשאלות שלכם פוסט מיוחד משלהן בהמשך.

והנה מסר חשוב לציבור הקוראים הנכבד שלי, שכבר כולל כמה מאות אוהדי פוטבול:

במהלך האוף-סיזן, ומדי שבוע, אנחנו נקדיש בפודקאסט שלנו פרק מיוחד לכל אחת מקבוצות הליגה - ננתח, בין היתר, מהם האתגרים שעומדים לפניה, מהו מצב הסגל, ומיהם השחקנים שעליהם העתיד שלה ייבנה (המוכרים והפחות מוכרים).

אם את/ה אוהדים של קבוצה מסוימת והייתם רוצים להתארח ולדבר עליה ביחד איתנו, כנציגי חוג האוהדים - נשמח לשמוע מכם ולארח אתכם במסגרת הפרק של הקבוצה שלכם. מבטיחים שיהיה כיף.

מוזמנים לפנות אליי ולהציע את עצמכם במייל: orangreenman@gmail.com

וכעת נעבור לשאלות הבוערות שעל הפרק...

הסופרבול נגמר, אבל האקשן של הפגרה רק מתחיל - ואני מציע לנרשמים שלי, מדי שבוע, את תמצית כל מה שמעניין בליגה ב-7 החודשים הקרובים.

זו הרשמה חינמית לגמרי, שתכלול גם ניוזלטר שבועי שיגיע אליכם במייל בכל יום שני.

מי שנרשם ייקבל עוד המון תכנים בלעדיים סביב הדראפט הקרוב, פרי-אייג'נסי, ושלל ירקות אוף-סיזן מרחבי הליגה.

למי שרק מתחיל לעקוב ואולי קצת הולך לאיבוד - ההרשמה תעניק גם גישה למגוון מדריכים על יסודות המשחק וה-NFL.

נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והירשמו:

ממליץ בחום לקרוא על כל הקבוצות, אבל מכאן תוכלו (אם תרצו) לנווט בקלות לבית/קבוצה שמעניינת אתכם:

AFC East

באפלו בילס: מי יהיו הרסיברים של אלן בעונה הבאה?

כבר התרגלנו למשחקי הנשיקה/סטירה של סטפון דיגס עם הבילס באוף-סיזנים האחרונים. אבל אולי זאת העונה שבה משהו, או מישהו, באמת יזוז? דיגס יהיה בן 32 בעונה הבאה, וה-Cap hit שלו צפוי לעמוד על 27 מיליון דולר. במקביל, הקאפ היט של ג'וש אלן יזנק משמעותית גם הוא, מ-18 מיליון בעונה שעברה, ל-47 בעונה הבאה (בהנחה שלא יעשו restructure לחוזה).

ציינתי באחד הפוסטים הקודמים שלי, שב-10 המשחקים האחרונים של הבילס: לחאליל שאקיר יש יותר יארדים באוויר (462) מלדיגס (422), למרות שדיגס טורגט 80 פעמים לעומת 37 של שאקיר במהלך אותם משחקים. דיגס לא הראה שהוא שווה את הכסף שצפוי לקבל ב-4 שנים הבאות בחוזה שלו, ואני לא בטוח שאף קבוצה תהיה מוכנה לתת לו אותו גם במסגרת של טרייד (הנתונים מתוך OverTheCap):

ומה עם גייב דיוויס? החוזה שלו נגמר, ועתידו לוט בערפל.

אני מעריך שדיגס יצטרך לקחת קיצוץ דרמטי בשכר, בכל מקרה, ולדעתי הוא גם יעזוב את הקבוצה. מניח שהוא גם ישמח להתרחק קצת ממהומס ולעבור ל-NFC. בהתאם לגורל שלו, הבילס ידעו אם למצוא תחליפים/השלמות מהדראפט או מהפרי אייג'נסי.

מיאמי דולפינס: כמה כסף וזמן נכון לשים על טואה כבר עכשיו?

טואה נכנס לשנה האחרונה של חוזה הרוקי שלו, וזה הזמן לקבל החלטות קשות. ממה שקראתי, נשמע שה-Front Office של הדולפינס כבר החליט שטואה הוא העתיד, אבל כמה רחוק לתוך העתיד?

אופציה אחת היא לחכות עם חוזה ארוך-טווח, לממש את אופציה השנה החמישית + לשים עליו פרנצ'ייז טאג לשנה נוספת, מה שיסגור אותו לשנתיים בעלות כוללת של כ-60 מיליון דולר.

היתרון: יותר גמישות והימנעות מלהתחייב לקוורטרבק שלא בהכרח סיפק את הסחורה בעונה החולפת.

החסרונות: לחץ גובר על טואה (יש כאן הבעת אי-אמון מסוימת) + עלייה במחיר השוק של קוורטרבק (כמדי שנה) שתדרוש מחיר גבוה יותר לחוזה הגדול, אם יחליטו ללכת עליו בעוד שנתיים. המחיר היום יכול להיות 180 מיליון דולר ל-4 שנים, ובעוד שנתיים להתנפח ל-200 מיליון.

באופן אישי? הייתי מחכה עם התחייבות ל3-4 שנים. הרקורד של טואה בקריירה נגד קבוצות עם מאזן חיובי הוא 10 ניצחונות ו-11 הפסדים. הוא שוב לא סיפק את הסחורה בישורת האחרונה של העונה הרגילה, ובפלייאוף. גם ההיסטוריה שלו מבחינת פציעות מדאיגה למדי.

אחרי הכול, גם הוא מודע ומודה בעצמו למגבלות הדי מהותיות במשחק שלו (מתוך ריאיון בפרו-בול האחרון):

ניו יורק ג'טס: איך מאזנים הפעם את ההשתעבדות לגחמות של רודג'רס?

אם אתם במקרה אוהדים של הג'טס, אני: א. מצטער לשמוע, ו-ב. ממליץ לכם לקרוא את הכתבה של זאק רוזנבלט ודיאנה רוסיני ב-The Athletic על כל הבעיות הארגוניות העמוקות שצצו שם השנה. הכתבה המלאה בתשלום, ולכן מציע כאן מקור עם ציטוטים נרחבים:

https://www.barstoolsports.com/blog/3502033/just-a-f-ing-mess-insiders-describe-the-utter-chaos-on-the-jets-a-paranoid-robert-saleh-and-aaron-rodgers-basically-running-the-team

אם להתייחס לחלק שנוגע ברודג'רס - הרבה מאוד גורמים, כולל שחקנים, ממש לא אהבו את האופן שבו הארגון השתעבד לחלוטין לניסיון לרצות את הקוורטרבק החדש שלהם. החוזים המנופחים לשחקנים כמו אלן לזארד (עוד לפני שרודג'רס בכלל היה סגור בקבוצה), הקשר הלא בריא שלו עם ההנהלה ועם חברו, מתאם ההתקפה נתניאל האקט, ועוד ועוד.

יש להם הרבה בקרת נזקים לעשות באוף-סיזן הזה. הם יצטרכו למצוא איזון יותר בריא בין מה שטוב לקבוצה, לבין מה שטוב לרודג'רס. לבנות את הסגל כדי לנצח, ולא כדי שיהיה לו עם מי ללכת לשתות בירה בערב אחרי אימון. עם כל הכבוד ללזארד ורנדל קוב - צריך למצוא WR2 יותר מוצלח מאחורי גארט ווילסון. יש הרבה כישרון שאפשר למצוא בפרי אייג'נסי ובדראפט בעמדה.

ניו אינגלנד פטריוטס: האם קוורטרבק העתיד נמצא בבחירה מספר 3?

תבחרו איזה צד שתרצו בשאלה: עד כמה ביל בליצ'ק "נחשף" ב-3 השנים האחרונות בלי טום בריידי - ללא קוורטרבק ראוי, במשחק של היום, אין מאמן בעולם שיצליח. וזהו כעת האתגר מספר 1 של יורשו, ג'ארד מאיו.

הניסוי של מאק ג'ונס נכשל רשמית, ולפי דיווחים רבים - הוא יעזוב את הקבוצה בפגרה הזאת. ביילי זאפי הוא לא התשובה. ועם הבחירה מספר 3 בדראפט, הפטריוטס חייבים למצוא את האיש שלהם כדי להינצל מעוד כמה שנים אבודות, ב-AFC East שהולך ונהיה מאתגר יותר.

חלק גדול מהמוק-דראפטים מסמנים את דרייק מיי מצפון קרוליינה כאיש המתאים. שם נוסף במיקס הוא ג'יידן דניאלס מ-LSU.

אם הם לא מאמינים באחד מאלה - הם יכולים לעשות טרייד-דאון בדראפט ולבחור אחד מהפרוספקטים שמדורג יותר נמוך אצל מרבית הקבוצות (פניקס / בו ניקס / ג'יי.ג'יי מקארתי / ספנסר ראטלר). כמובן שגם קיימת האופציה של להביא פרי אייג'נט במקום, או במקביל (קירק קאזינס? ראסל ווילסון? איחוד עם ג'ימי ג'י?) אבל אני לא מאמין שהפטריוטס ירצו לבנות ככה לעתיד.

AFC North

בולטימור רייבנס: כיצד משמרים כמה שיותר ממה שנבנה בצד ההגנתי?

שלושה אנשי מפתח בצוות האימון של ההגנה מספר 1 בליגה בעונה שעברה עזבו לטובת קידום: מתאם ההגנה מייק מקדונלד (סיהוקס), מאמן הסקנדרי דנארד ווילסון (טיטאנס), ומאמן קו ההגנה אנתוני וויבר (דולפינס). לכל אחד מהם לא מעט מניות בהצלחות של העונה שעברה.

ישנם עוד כמה שנות חשובים מאוד שעומדים להיות UFA (Unrestricted Free Agents - פרי אייג'נטס שיכולים לעבור באופן חופשי לכל קבוצה בליגה): פטריק קווין, ג'ינו סטון, ג'דאביון קלאווני, ארתור מולט וג'סטין מאדוביקה בראשם.

השמות הגדולים שעדיין נעולים בחוזה: רוקוואן סמית, מרלון האמפרי, מרקוס וויליאמס וקייל המילטון.

אבל כמו שראינו במהלך העונה החולפת, היה זה ה-Scheme שהפך את היחידה הזאת למצליחה, גם כשכמה מהשמות הבולטים פספסו משחקים עקב פציעות (בעיקר בתחילת העונה).

מתאם ההגנה החדש הוא זאק אור, בן 31 בלבד וללא ניסיון בפלייקולינג. בילה שנים רבות בארגון (בתפקיד האחרון מאמן ה-ILBs). יש לו ולצוות סביבו נעליים ענקיות למלא. אני חוזה שתהיה תקופת הסתגלות לא פשוטה שנראה גם על המגרש את התוצאות שלה.

קליבלנד בראונס: האם ההגנה של שנה שעברה קרובה לרמה של סופרבול?

אם מסתכלים על מי שצפוי להיות UFA בסוף העונה הזאת, ועל האופן שבו הקבוצה הזו נבנתה - אין לי ברירה אלא להכווין את סימן השאלה המרכזי כאן לצד ההגנתי של הכדור.

הקוורטרבק יהיה דשון ווטסון, זה נראה די סגור. ניק צ'אב יחזור, בתקווה בבריאות סבירה. אמארי קופר ואנג'וקו גם יהיו שם. על פני הדברים, להגנה של הבראונס יש כיוון ו-DNA ברורים, תחת הנהגתו של ג'ים שוורץ (שזכה בתואר המתאם המצטיין של העונה).

אבל בפועל, המצב יותר מורכב עם רשימה די ארוכה של UFAs: זדאריוס סמית, שלבי האריס, שיונה טאקיטאקי, רודני מקלאוד, מוריס הרסט, דרון הרמון - הם השמות המובילים.

מיילס גארט אומנם סיים את העונה עם תואר שחקן ההגנה של העונה, אבל הוא סיים אותה עם סאק אחד בלבד ב-7 השבועות האחרונים, ונראה שהוא איבד קצת מהמוג'ו שלו גם בפלייאוף.

ובכללי - ראינו בעונה שעברה שני פרצופים שונים לגמרי של הגנת הבראונס - בבית ובחוץ:

הדוגמא האחרונה, והמובהקת ביותר, הגיעה בהתרסקות מול סטראווד והטקסנס ביוסטון במשחק שגמר להם את העונה.

אז האם הצד ההגנתי של הבראונס באמת נמצא במקום שהוא צריך להיות כדי להתמודד ב-AFC מפוצץ בקוורטרבקים מוכשרים, ועם למאר ובורו ממש בתוך הבית? לפי המסקנות שיתקבלו - הם יוכלו להחליט כמה משאבים להשקיע בכל צד של הכדור.

פיטסבורג סטילרס: האם קני פיקט הוא עדיין קוורטרבק העתיד ועד כמה לתת לזה להכתיב מהלכים?

קני פיקט נכנס לשנה השלישית של חוזה הרוקי שלו. הוא בן 26. הוא לא נראה כרגע כמו קוורטרבק שיכול לקחת פרנצ'ייז כמו הסטילרס (או בכלל) על הגב. מי היה מאמין שנאמר את זה אחרי פריסיזן עם פאסר רייטינג מושלם, אה?

צריך לומר ביושר - הוא לא נכנס למערכת ידידותית במיוחד לקוורטרבק צעיר. ההתקפה היבשושית (בלשון המעטה) של מתאם ההתקפה המושמץ מאט קנדה, לא שמה אותו בפוזיציה להצליח. ושתי שמיכות הביטחון שלו, דיונטה ג'ונסון ופאט פריירמות', בילו חלק גדול מהעונה שעברה עם פציעות על הקווים.

משהו בהתקפה השתחרר לאחר השחרור של קנדה באמצע העונה. מצד שני, ההתקפה לא האטה (ואפילו העלתה הילוך) אחרי הפציעה של פיקט, תחת מייסון רודולף.

האיש שיצטרך לתת את רוב התשובות הוא מתאם ההתקפה החדש, ארתור סמית - שפוטר לאחרונה מתפקיד המאמן הראשי של הפלקונס. לסמית היו כמה שנים לא רעות כמתאם ההתקפה של טנסי, ויש מי שחוזה שריאן טנהיל יגיע לפיטסבורג בתור הבקאפ של פיקט (אחרי שטרוביסקי שוחרר מהקבוצה). סמית הצליח, לפחות זמנית, לשקם את הקריירה המג'עג'עת של טנהיל. הוא עשה זאת, בין היתר, באמצעות שימוש מוגבר במהלכי Play Action, שעזרו לטנהיל להיכנס לקצב באמצעות השלמות פשוטות יחסית.

הנתונים של פיקט ב-2023 במהלכים מסוג זה: 36 השלמות מתוך 46 ניסינות, 352 יארדים, 2 TD ללא איבודים.

בכל מקרה, העונה זו תהיה ההזדמנות האחרונה של פיקט להוכיח למבקריו שהם טועים לגביו. החלון שלו הולך ונסגר.

סינסינטי בנגלס: מי יחליף את היגינס ובויד?

החודשים הקרובים יהיו מטלטלים למדי להתקפה של בורו וזאק טיילור. מתאם ההתקפה עזב למשרת המאמן הראשי בטיטאנס, ושתיים מהחוליות החשובות ביותר במערך שלהם, שהרכיבו (לדעתי) את שלישיית הרסיברים הטובה בליגה - עשויים לעזוב את הקבוצה: טי היגינס וטיילר בויד. למרות שלשניהם הייתה עונה פחות מוצלחת סטטיסטית מהרגיל - הם עדיין היו שווים 109 תפיסות (על 174 טארגטים), 1,323 יארדים, 61 דאונים ראשונים ו-7 TDs.

קיים תרחיש לא בלתי סביר שהיגינס יקבל את הפרנצ'ייז טאג ויישאר בבנגלס עוד עונה, אבל זה עוד לא משהו שאוהדי הקבוצה כבר יכולים לבנות עליו.

ג'מאר צ'ייס הולך לקבל חוזה חדש וכבד במיוחד (הוא וג'פרסון כנראה ישברו בקרוב פעם או פעמיים את שיא השכר לרסיבר). את השלישייה הזאת יהיה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי, לשמר.

יש כמה שמות מעניינים בעמדה שיהיו פנויים בפרי אייג'נסי, אבל לדעתי לאור הנסיבות - הם יצטרכו למצוא את הפתרונות בדראפט או עם שמות פחות מוכרים מתוך הסגל.

AFC South

יוסטון טקסנס: איך מייצרים משחק ריצה עקבי?

בתוך כל פסטיבל סיי.ג'יי סטראווד כמעט לא שמנו לב למשחק הריצה הלא קיים, לפרקים, שהציגו הטקסנס העונה. כשהם היו צריכים אותו באמת (נגד הרייבנס בפלייאוף) - הם הצליחו לגרד רק 38 יארד על הקרקע. זה לא משהו שאפשר לבנות עליו לאורך זמן.

את העונה הטקסנס התחילו עם שחקן השנה השנייה המבטיח, דמיון פירס, כ-RB1 לאחר עונת רוקי טובה מאוד (934 יארד על הקרקע ב-4.3 YPC). אבל הוא חווה Sophomore Slump קיצוני למדי עם פציעות ותוצרת בעייתית מאוד (416 יארדים ב-2.9 YPC) ואיבד את המקום בהרכב לדווין סינגלטרי. בסך הכול, ההתקפה של הטקסנס עמדה על 96.9 יארדים על הקרקע למשחק (מקום 23 בליגה).

יהיה לטקסנס קשה מאוד להגיע רחוק בפלייאוף עם התקפה חד-מימדית, ודווין סינגלטרי הוא לא השחקן שיפתור להם את הבעיה בתחום. את הפתרונות הם יצטרכו למצוא בדראפט, בטרייד, או בפרי אייג'נסי.

ג'קסונוויל ג'אגוארס: לאיזה Tier של קוורטרבקים טרבור לורנס שייך ב-AFC?

את העונה שעברה התחיל טרבור לורנס עם הזדמנות (בעיניי, לפחות) להיכנס לשיח, כמי שניצב בשורה אחת עם קוורטרבקים כמו ג'וש אלן וג'ו בורו, ומתחת לפטריק מהומס, בדירוג העוצמה של הקוורטרבקים בקונפרנס מפוצץ הכישרון הזה. ב-2022 הוא סיים את העונה חזק, אחרי שמסר ללמעלה מ- 4000 יארד, עם 25 TD ו-8 INT בלבד וגם ניצח משחק פלייאוף אחרי קאמבק מהסרטים.

העונה הזאת התחילה לא רע בכלל, אבל לקחה תפנית רעה למדי - הוא מסר לפחות יארדים, זרק לפחות TDs, מסר 14 INTs וגם פיספס את הפלייאוף. את העונה הוא חתם עם משחק רע למדי והפסד מביש לטיטאנס (שהמשחק היה חסר משמעות אמיתית עבורם).

לורנס נכנס לשנה הרביעית בחוזה הרוקי שלו, ובעולם מושלם - זהו האוף-סיזן להחתים אותו על חוזה ארוך טווח של כמה מאות מיליוני דולרים.

בדומה למצב של טואה במיאמי - דאג פידרסון וההנהלה צריכים להחליט עד כמה הם מאמינים שלורנס הוא האיש להתמודד בשנים הבאות עם מהומס, בורו, אלן, סטראווד, למאר, הרברט ועוד ועוד ועוד...

אינדיאנפוליס קולטס: האם להחזיר את מייקל פיטמן (ומי עוד יבוא לצידו/במקומו)?

אנתוני ריצ'ארדסון יחזור לעמדת הקיובי הפותח אחרי פציעה לא פשוטה, עם 4 משחקים מלאים בלבד, ולקולטס צפויות עוד 3 שנים של קוורטרבק על חוזה רוקי זול למדי. אבל למי המוסר הלא מלוטש הזה יחלק את הכדורים שלו?

עם כל הכבוד לג'וש דאונס (שהראה ניצוצות, אבל גם נעלם לפרקים) ואלק פירס - התשובה הייתה לאורך כל העונה שעברה בעיקר איש אחד - מייקל פיטמן ג'וניור. האיש סיפק את הסחורה בשנת חוזה, גם עם ריצ'ארדסון וגם עם מינשו, וסיים עם עונת קריירה של 109 תפיסות ל-1,152 יארד (שניהם שיאי קריירה), 53 דאונים ראשונים ו-4 TDs.

הוא הרוויח Pay-Day גדול, ולדעתי הקולטס יכולים וצריכים לשלם לו את מה שהרוויח. זה יהיה יקר מאוד, ויתחיל קצת להעמיס (במיוחד אחרי ששילמו גם לג'ונתן טיילור), אבל פיטמן בסלוט זה בדיוק מה שריצ'ארדסון צריך כדי להמשיך להתפתח.

טנסי טיטאנס: איך תיראה ההתקפה של קלהאן-לוויס, במידה והנרי לא חוזר?

עד שנסגר חלון ההעברות של אוקטובר, נראה היה שהנרי בכלל לא יסיים את העונה בטנסי. לפי דיווחים מסוף העונה, טרייד לקאובויס היה קרוב מאוד לקרות, אבל העסקה לא נחתמה בסופו של דבר.

לא ברור אם יש מישהו בטנסי שמסוגל לדמיין משחק התקפה בלי קינג הנרי. לקיובי צעיר כמו וויל לוויס זה בטוח סייע, למאמן טרי כמו קלהאן (שאפילו הביא את אבא שלו כמאמן קו התקפה) ודאי שלא יזיק לשמר נשק כזה בבקפילד.

מצד שני, טיאג'י ספירס טופח להחליפו ונראה מצוין לאורך כל השנה (גם כרץ עם 4.5 YPC, ובעיקר כרסיבר - 70 טארגטים ו-52 תפיסות) והתחיל לקבל יותר ויותר סנאפים ככל שהשבועות חלפו.

הנרי אומנם כבר נפרד מאוהדי הקבוצה במשחק הבית האחרון בשבוע 18, אבל נראה שהדלת לא סגורה לחלוטין.

כשנשאל על כך בפרו-בול, הנרי שמר על עמימות:

AFC West

קנזס סיטי צ'יפס: מה עושים עם כריס ג'ונס אחרי עוד סופרבול ועונה לפנתיאון?

נתחיל במציאות הפשוטה - כריס ג'ונס הוא שחקן מדהים, הטוב ביותר בהגנה טופ-3 של הצ'יפס העונה, והול-אוף-פיימר עתידי. הוא ה-DT הטוב ביותר בליגה שלא קוראים לו אארון דונלד, והפער הוא קטן בהרבה ממה שאנשים חושבים. אם הוא בכלל קיים.

אני מכבד את גורג' קארלפטיס וצ'ארלס אומניהו. גם מייק דנה שחקן טוב. אבל אף אחד מהם הוא לא כריס ג'ונס, אפילו לא קרוב. אף אחד לא מספיק ורסטילי כדי להקריס את הפוקט לחלוטין מול דאבל טים במרכז קו ההתקפה, וגם לזוז לאדג' ולהיות מספיק זריז כדי לנצח את התאקל ההגנתי מבחוץ.

אני לא מבין מה גרם לצ'יפס למשוך את סכסוך החוזה האחרון איתו כל כך הרבה, עד לרמה שהוא ישב בצד בתחילת העונה (וחתם על חוזה לשנה אחת, 20 מיליון דולר, ושלל בונוסי ביצועים - שאת רובם ככולם הוא יקבל).

אבל הוא ענה על כל שאלה שאולי הייתה להם לגבי החשיבות שלו להצלחת הקבוצה. הוא אומנם יהיה בקיץ בן 30, אבל ראינו כבר את דונלד ואת וון מילר מקבלים חוזה שני ענק בעשור הזה לחייהם, ומצדיקים אותו (לפחות לפרקים).

לצ'יפס יהיו עוד פרי אייג'נטס חשובים בהגנה (לג'אריוס סניד הבולט מביניהם) ואני חושב שכריס ג'ונס הוא מסוג השחקנים שיכול להסוות הרבה חורים בעמדות אחרות בהגנה. בחודשים הקרובים נראה אם גם ההנהלה של הצ'יפס חושבת ככה.

אוקלנד ריידרס: איך נותנים לאיידן אוקונול את הסיכוי הכי גדול להצליח?

אם להסתמך על כל מה שאני שומע מכיוון ההנהלה של הריידרס, אוקונל צפוי לקבל הזדמנות לשמור על הג'וב שלו גם בעונה הבאה. אל תופתעו אם הריידרס יבחרו קיובי בדראפט (בסבירות די גבוהה מחוץ לסיבוב הראשון) או שיביאו איזה וטרן (ראסל ווילסון?), אבל כרגע - אוקונול הוא האיש.

אני לא יודע כמה אני אוהב את ההחלטה הזאת. אולי החברים בווגאס הסתנוורו קצת מהריצה בסוף העונה, אבל הם שכחו שאת הצ'יפס, למשל, הם ניצחו מבלי שאוקונול השלים אפילו מסירה אחת אחרי הרבע הראשון.

בכל מקרה, יש כרגע לא מעט סימני שאלה סביב הצוות המסייע שסביבו. דוונטה אדאמס השמיע לא מעט סימני מרמור (למרות שהגעתו של פירס קצת השכיחה את זה), וג'וש ג'ייקובס שוב צפוי להיות שחקן חופשי.

בשאלת מתאם ההתקפה - אחרי הברז שקיבלו מקליף קינגסברי, הגיע לוק גטסי מהברס. גטסי, כזכור, זכה ללא מעט מהאשמה כשהתקפת הברס וג'סטין פילדס פתחו חלש את העונה הקודמת. הריידרס, לפי הדיווחים, לא חושבים שגטסי היה הבעיה בשיקגו. ולטובתם, ולטובת הסיכויים של אוקונול, כדאי להם לא לטעות בעניין הזה, אחרת צפויה להם עוד עונה אבודה בבית קשה מאוד, לצד מהומס-ריד והרברט-הארבו.

דנבר ברונקוס: האם לעשות טרייד-אפ בשביל קוורטרבק העתיד של שון פייטון?

לברונוקוס יש היסטוריה מאוד בעייתית בתחום הקוורטרבקים מאז פרישתו של פייטון מנינג. האפיזודה האחרונה, הכואבת והיקרה, התפוצצה ונגמרה על הסיידליין במשחק נגד הליונס - עם הקלאש הפומבי בין שון פייטון לראסל ווילסון, שצפוי (זה עוד לא סופי) לעזוב את הקבוצה אחרי שנתיים כושלות למדי. את המחיר היקר (בשכר ובחירות דראפט) הברונקוס עוד ישלמו, באופן ישיר או עקיף, בשנים הקרובות.

הקוורטרבק הבכיר בסגל היום הוא ג'ארט סטידהאם, ולא מופרך לחשוב שזה לא יישאר ככה. לברונקוס יש ביד את הבחירה מספר 12 בדראפט, שלא צפויה להספיק כדי להשיג את אחד הפרוספקטים המובילים (וויליאמס, מיי או דניאלס). ואני לא בטוח כמה הם ימהרו להקריב בחירות דראפט נוספות בשביל טרייד-אפ.

אני משער שהברונקוס ינסו לקחת קיובי אחד (או אפילו שניים) מה-Tiers הבאים - אחד בסיבובים 2-4, ועוד אחד בסיבובים 5-7, ולתת להם להתחרות בסטידהאם על הבכורה.

והנה הזווית של פייטון עצמו בנושא:

לוס אנג'לס צ'ארג'רס: מה יהיה ה-DNA ההתקפי של הקבוצה?

לצ'ארג'רס יש היום קוורטרבק עם יד אימתנית, שמסוגל להשתלט על משחק עם 40-45 מסירות דרך האוויר, אבל יש להם גם OC שבנה לעצמו מוניטין בעשור + האחרונים, כמי שבונה התקפה דרך הקרקע.

שימו לב לדירוג ההתקפות של רומן משנת 2012 (כשעבד עם הארבו בניינרס) ועד 2022 (השנה הרביעית והאחרונה שלו כמתאם ההתקפה של הרייבנס):

אז האם זו תהיה התקפה Pass-Heavy של הרברט, או Run-Heavy של רומן? נגלה בספטמבר. אבל כדאי שהצ'ארג'רס יגלו ויפנימו הרבה לפני זה, ולא יפתיעו את עצמם ביחד איתנו. אני סומך על הארבו, בהקשר הזה.

NFC East

דאלאס קאובויס: מה עושים עם משחק הריצה?

שקלתי להתייחס כאן ל-Restructure של דאק או למשחק ההגנה, לאור העזיבה של דן קווין - אבל נראה שהמינוי של מייק זימר למתאם ההגנה יכול למלא את החלל המנהיגותי. אז נלך כאן על משחק הריצה.

הקאובויס הבינו די מהר במהלך העונה שעברה שטוני פולארד הוא לא פתרון האידיאלי כ-Feature Back שקיוו שיהיה (לניסיון הטרייד על הנרי כבר התייחסתי מקודם). זה בא לידי ביטוי בעיקר בקשיים שחוו בהתקפת הרדזון בדאונים קצרים - והמהלך הזה מההפסד למיאמי הוא רק דוגמא אחת, אך מצוינת:

פולארד אומנם שמר על מספר היארדים שהשיג ביחס לעונת הפריצה ב-2022 (1005 בעונה שעברה לעומת 1007 ב-2022) אבל, וזה אבל גדול, הוא השיג אותם ב-4 YPC לעומת 5.2 YPC ב-2022.

ריקו דאוודל הראה כמה ביצועים מרשימים, אבל אני לא משוכנע שבדאלאס חושבים שהוא מוכן לתפקיד מורחב.

פולארד סיים העונה חוזה. האם בדאלאס יחזרו שוב לאופציה של הנרי? גם בארקלי, ג'וש ג'ייקובס ואוסטין אקלר יהיו זמינים. ואולי הם ישכנעו את עצמם שוב שפולארד בסך הכול התחיל את העונה לאט בגלל הפציעה הקשה שספג בפלייאוף של השנה שעברה נגד הניינרס (משבוע 11 - הוא היה ה-RB עם הציון הגבוה ביותר בליגה לפי PFF).

הקאובויס חייבים משחק ריצה כדי להוריד את הלחץ מהכתפיים של דאק. אחרת, הם שוב יאכזבו את האוהדים שלהם איפשהו בתחילת ינואר.

פילדלפיה איגלס: איך משקמים את הפאס ראש הצולע?

משהו מאוד מוזר קרה לפאס ראש של האיגלס באוף-סיזן הקודם. הקבוצה אומנם איבדה חלק לא מבוטל מהפותחים שלה בהגנה, אבל בקו ההגנה - עזב "רק" ג'ייבון הארגרייב, שאומנם היה אחראי על כמות דו-ספרתית של סאקים, אבל הוא הוחלף על ידי כישרון-על בעמדה בדמותו של ג'יילן קרטר. במהלך העונה עזב גם דרק בארנט, שהצליח למצוא את מקומו ולפרוח בסיסטם ההגנתי של הטקסנס לאחר מספר שנים אבודות בפילדלפיה.

ובכל זאת, כקבוצה, האיגלס צנחו ל-43 סאקים בלבד ב-2023 (מקום 23 בליגה), שנה בלבד לאחר שרשמו נתון היסטורי של 70 סאקים בעונת 2022 (15 יותר מהמקום השני בליגה). אז מה קרה שם? האם ה-Scheme של מתאם ההגנה גאנון (שעזב גם הוא, למשרת המאמן הראשי באריזונה) היה סוד ההצלחה? האם הירידה ברמת המשחק של הליינבקרים והרסיברים הקשתה על הפאס ראש לסיים מהלכים?

כנראה שגם וגם. ועכשיו, יהיה זה התפקיד של מתאם ההגנה החדש ויק פאנג'יו והצוות המנוסה שלו לתקן את מה שהתקלקל. לאיגלס יש עומק לא רע בכלל בעמדת ה-DT אבל אני צופה שהם ישקיעו לא מעט ב-DE ויתכן שאחד הפותחים בעמדה יעזבו. בשבוע שעבר התבשרנו שהשחקן הכי פרודוקטיבי שלהם בעמדה, חסן רדיק (27 סאקים בשנתיים האחרונות ו-4 עונות רצופות של נתון דו-ספרתי בקטגוריה) קיבל אישור לחפש טרייד (בניגוד לרצונו, אגב). זה לא מאוד מפתיע, היות והקאפ היט שלו מזנק העונה ל-21 מיליון דולר והוא כבר בן 29 (ומהצד השני של הליין, ג'וש סווט, הצעיר יותר, לקראת סיום החוזה שלו). טרייד אחרי ה-1 ביוני יחסוך לאיגלס 15 מיליון דולר בקאפ. יכול להיות שרדיק יישאר בקבוצה אם לא יימצא הפרטנר הנכון לטרייד, במחיר הנכון, אבל סוגיית העומק כאן עדיין לא פטורה.

ניו יורק ג'איינטס: האם (ואיך בדיוק) להשאיר את סקוואן בארקלי?

לפי כל מה שאני קורא הכוונה של רובם ככולם של מקבלי ההחלטות, כרגע, היא לתת לדניאל ג'ונס להמשיך להיות הקוורטרבק הפותח בעונה הבאה. כך שלא משנה כמה ישקיעו בדראפט במחליף/בקאפ שלו - נראה שגם בעונה הבאה סקוואן יכול להיות איש המפתח בהתקפה של הג'איינטס. בהנחה שיישאר בקבוצה, כמובן.

סקוואן מגיע לאוף-סיזן הזה שוב כ-UFA, אחרי עונה בה שיחק תחת הפרנצ'ייז טאג, וסיפק מספרים נאים של 1,242 יארד ו-10 TD ב-14 משחקים בלבד. אם לשפוט לפי הכיוון שהליגה הולכת אליו - קשה להאמין שסקוואן יקבל חוזה ארוך-טווח.

שחקנים בקבוצה כבר פתחו בקמפיין שקורא לשלם לו ולשמור אותו. אבל האם להנהלה יהיה אכפת? כנראה שלא. בסוף זה ביזנס, והביזנס לרוב קובע שלא משלמים יותר הרבה כסף לראנינג בק בחוזה השני שלו. החוזה השמן שקיבל דניאל ג'ונס לא נראה כרגע כעסקה משתלמת, וסביר שהפרונט אופיס ינסה להיות די שמרני בניהול הקאפ בעתיד הנראה לעין.

אני מהמר שהוא יישאר בג'איינטס לעונה נוספת תחת הטאג, או שיעזוב בפרי-אייג'נסי. במידה ויעזוב, האתגר יהיה למצוא להתקפה הזאת זהות חדשה לגמרי תחת המשטר של דייבול וג'ונס.

וושינגטון קומנדרס: האם ללכת All-In בשביל קיילב וויליאמס?

לברז שמתאם ההתקפה החדש של הקומנדרס, קליף קינגסברי, דפק לריידרס - כבר התייחסתי מקודם בקצרה. אבל לברז הזה יש לא מעט סאבטקסט... קינגסברי הוא לא רק אחד מהמוחות ההתקפיים המוערכים של הענף בשנים האחרונות, הוא גם בילה את השנה האחרונה כאנליסט בכיר בהתקפה של USC, עם הקוורטרבק קיילב וויליאמס. ויש מי שמפרשן את ההחלטה הזאת כניסיון של הקומנדרס להניע מהלכים מאחורי הקלעים, ולגרום לפרוספקט הלוהט הזה להגיע לוושינגטון ולא לשיקגו.

הכוח כרגע בידיים של הברס. להם יש את הבחירה מספר 1, בעוד שהקומנדרס יושבים מיד אחריהם. אם בשיקגו מאמינים שוויליאמס הוא האיש שלהם - הם ילכו עליו ולוושינגטון אין הרבה מה לעשות בנידון.

אבל אם זה לא המצב, כנראה שהברס ירצו ויוכלו לסחוט מהקומנדרס חבילה נאה של בחירות דראפט כדי לקפוץ מבחירה 2 ל-1. יש מי שמשער שאפילו בחירת סיבוב 1 עתידית עם תוספות. כשמדובר כאן בפרוספקט שנחשב בעיניי רבים לשלם ביותר בעמדת ה-QB מאז אנדרו לאק - קיים סיכוי טוב שהקומנדרס יהיו מוכנים לשלם הרבה מאוד. במיוחד שלוקחים בחשבון, שיש להם הרבה מאוד תחמושת (כולל 73 מיליון דולר בקאפ ספייס פנוי - הכי הרבה בליגה + 2 בחירות נוספות בסיבוב שני שקיבלו באמצע העונה שעברה עבור מונטז סווט וצ'ייס יאנג).

שימו לב שאני לא מתייחס כאן לתסריט שבו סאם האוול נשאר קוורטרבק פותח, אבל תיאורטית - גם זה משהו שיכול לקרות.

NFC North

דטרויט ליונס: איך מתקנים את הגנת המסירה?

הרבה מאוד דברים היו צריכים לקרות כדי שהליונס יקרסו ויאבדו יתרון של 17 נקודות במחצית במשחק שגמר להם את העונה בסאן פרנסיסקו. אפשר לטעון שהיה מעורב שם הרבה חוסר מזל, וגם קריסה מנטאלית, אבל דבר אחד הוא די ברור - קבוצה עם הגנת מסירה טובה ופאס-ראש עקבי לא מפסידה את המשחק הזה.

הגנת המסירה של הליונס סומנה כנקודת התרופה של הקבוצה לאורך מרבית שלבי העונה. בישורת האחרונה (עד למשחק נגד הניינרס) היא רשמה רצף של 5 משחקים בהם איפשרה לקוורטרבק היריב למסור למעל 345 יארדים. זה לא נובע רק מכך שהסקנדרי שלה פחות איכותי, אלא מהתלות המוגזמת של הפאס-ראש באיידן האצ'ינסון. כתבתי את זה במספר מקומות, ואחזור על זה גם כאן - האצ'ינסון רשם במהלך העונה הרגילה 110 לחצים על הקוורטרבק, בעוד שאף שחקן אחר בקו ההגנה ייצר יותר מ-35. זה נתון די חריג. במשחקים שבהם העזרה על האצ'ינסון אפקטיבית, הליונס מנסים לייצר לחץ באמצעות בליצים מהסקנדרי - וזה משהו שחושף אותם יותר בחלק האחורי.

להגנה של הליונס יש כמה וכמה UFAs חשובים בהקשר הזה, בראשם צ'ארלס האריס (שפתח מהצד השני של האצ'ינסון לאורך שלבים משמעותיים בעונה) ושחקני הסקנדרי הפותחים: סי.ג'יי גארדנר ג'ונסון, עמנואל מוזלי וקינדל וילדור (המוכר במיוחד כאיש עם הקסדה שחיברה בין פורדי לאיוק במהלך הגורלי של גמר ה-NFC).

אני מניח שרובם לא יישארו, והליונס יצטרכו לפגוע היטב בתחליפים שלהם בפרי אייג'נסי, ובעיקר בדראפט (שאני מעריך שיתרכז במיוחד בהגנה).

גרין ביי פאקרס: מי יהיה המספר 1 של לאב בעונה הבאה?

אפשר לומר שבמידה מסוימת זה היה סוד ההצלחה שלו, אבל לאורך כל העונה - לא היה ברור מיהי המטרה מספר 1 של ג'ורדן לאב - האיש שהוא הולך אליו כשדברים לא מסתדרים, ומשמש לו שמיכת ביטחון באופן עקבי. בשבועות מסוימים זה היה ג'יידן ריד, באחרים זה היה רומאו דובס, לפעמים זה היה הטייט-אנד מאסגרייב, ובכלל לא דיברנו על מי שפתח את העונה כרסיבר המוביל - כריסטיאן ווטסון. לרסיבר המוביל של הפאקרס מבחינת יארדים, ג'יידן ריד, היו 793 יארדים בעונה שעברה. זה שווה מקום 42 בליגה. אין רסיבר מוביל של קבוצה שמדורג כל כך נמוך בדירוג הזה, מלבד התקפות המסירה הדלות של הברונקוס, הפטריוטס והג'איינטס (לא היה להן שום דבר שקרוב לקוורטרבק שדורג 7 בליגה מבחינת יארדים באוויר, כמו ג'ורדן לאב).

יכול להיות שזה יהיה אחד מהרסיברים הקיימים (גם דונטוויוס וויקס אופציה מעניינת), אבל האופציה הסבירה יותר לאימפקט מהיר מגיעה מכמה שמות נוצצים בשוק הפרי-אייג'נטס: מייק אוואנס, מייקל פיטמן, טי היגינס, קלווין רידלי והוליווד בראון, ביניהם.

מינסוטה ויקינגס: האם הגיע הזמן לחתום את עידן קירק קאזינס?

קירק קאזינס הגיע למינסוטה ב-2018, כמה חודשים אחרי התבוסה הכואבת לאיגלס בגמר ה-NFC. הויקינגס התחרו אז עם הג'טס על הפרי-אייג'נט הלוהט, והעניקו לו (לראשונה) חוזה ארוך-טווח ומובטח במלואו. התחושה הייתה אז שכל מה שעמד בין הויקינגס לסופרבול היה קיובי ראוי (כזכור, קייס קינום היה הפותח לאורך מרבית העונה של 2017).

ב-6 העונות שחלפו מאז, לויקינגס היו לרוב הגנות לא רעות, וכלי נשק ברמה גבוהה מאוד בהתקפה (דיגס ות'ילן, ואחריהם ג'סטין ג'פרסון וטי.ג'יי הוקנסון, בראש הרשימה) - אבל זה הסתכם ב-3 הופעות וניצחון בודד בפלייאוף.

אני מחבב את קירק קאזינס. לפרקים הוא יכול להיראות כמו קוורטרבק טופ 10 (גם מבחינת ה-Eye Test וגם מבחינת המספרים), והוא נראה כמו בן אדם נהדר. אבל לצערי, אני משייך אותו לז'אנר של קוורטרבקים שמכניס את הקבוצה שלו למה שאני מכנה "קוורטרבק לימבו" - מצב שבו לקבוצה יש פרנצ'ייז קיובי שתמיד הופך אותה לתחרותית, אך לעולם לא לקונטנדרית רצינית. אפשר לשייך לז'אנר הזה גם קוורטרבקים כמו דרק קאר, ג'ימי ג'י (לפחות עד עונה שעברה), ראסל ווילסון (בכושרו הנוכחי) ושמות מהעבר כמו אלכס סמית.

עכשיו, כשהחוזה של קאזינס מגיע לסיומו, אני חושב שזו העת של הויקינגס ללכת לכיוון אחר. מי יבוא במקומו? אני לא יודע. אבל הצעד הראשון הוא לשחרר ולהיות מוכן לקבל משהו חדש עם אפסייד יותר גבוה, גם במחיר של כמה עונות אבודות. זה בטוח יעזור להם לפנות קצת קאפ אחרי ה-Pay Day העצום שמגיע לג'סטין ג'פרסון.

שיקגו ברס: מה לעשות עם הבחירה מספר 1 (ובהתאם - עם ג'סטין פילדס)?

הסיפור של שיקגו מזכיר לי פתגם מפורסם: מה עדיף - קוורטרבק פותח לגיטימי ביד (עם עוד שנה בלבד לחוזה רוקי), או פרוספקט לקוורטרבק עילית על העץ? וזו בדיוק השאלה שה-GM ריאן פולס יצטרך לעונה עליה בחודשיים הקרובים.

אחרי אוף-סיזן 2023 מלא באופטימיות, פתיחת עונה מרסקת, וסיומת מרשימה - ג'סטין פילדס ייצר לפרונט אופיס שלו לא מעט כאבי ראש. הוא עשה בישורת האחרונה של העונה כמעט כל מה שאפשר כדי לגרום לצופה הממוצע להאמין שהוא קוורטרבק פותח לגיטימי בליגה, עם מספיק כישרון בידיים להתלוות לכישורי הריצה העילאיים שלו.

אבל רצה הגורל, והבחירה מספר 1 בדראפט נפלה לברס בידיים, באדיבות החברים מקרוליינה, בדראפט שבו רמת הכישרון בעמדת הקוורטרבק גבוהה במיוחד. אולי הגבוהה ביותר בעשור האחרון (על הנייר).

צפיתי בריאיון עם בריאן אורלכר, הליינבקר האגדי של הברס, שאמר שאם עדיין שואלים בכלל אם פילדס הוא הבן אדם הנכון, אז זה סימן שהוא לא הבן אדם הנכון:

אני לא חושב שזו אמירה נכונה באופן גורף, שכן לכל קוורטרבק בליגה כמעט, לרבות המוצלחים, תמיד תהיה קהילת הייטרים. אבל, המגבלות במשחק של פילדס הן ברורות, גם אחרי 3 שנים בליגה.

בעיניי, ההחלטה של הברס הרבה יותר תלויה באמונה שלהם בקיילב וויליאמס (או דרייק מיי, או כל פרוספקט אחר) מאשר בפילדס. אם הם מאמינים באחד מהם, הרי שהיתרון כאן מבחינת ניהול תקרת השכר הוא אדיר (3 שנים נוספות עם קוורטרבק בחוזה רוקי זול). תוסיפו לכך את האפשרות לקבל בחירת סיבוב 2 (ואולי גם סיבוב 1) תמורת פילדס בטרייד - ויש לכם כאן תמריץ כלכלי שיהיה קשה להתנגד לו.

NFC South

טמפה ביי באקנירס: כמה קרדיט בייקר מייפילד באמת הרוויח בעונה שעברה?

לבייקר מייפילד מגיע המון ריספקט על האופן שבו שיקם את הקריירה שלו ולקח את הבאקס על הגב עד לסיבוב השני בפלייאוף. הוא גם נתן הופעה ראויה מאוד בהפסד לליונס שגמר לקבוצה שלו את העונה. בסך הכול זו הייתה העונה הכי טובה שלו מאז 2020, עם 4,044 יארדים באוויר, ו-28 מסירות לטאצ'דאון לעומת 10 INTs בלבד.

לפי כל הדיווחים, ישנו רצון הדדי להמשיך את החיבור הזה, והמחיר שבייקר מצפה לקבל הוא 40 מיליון דולר לעונה - מספר שישים את בייקר (נכון לכתיבת שורות אלה) במקום ה-10 בליגה מבחינת שכר לקיובי, לצד דאק פרסקוט ומאט סטאפורד:

האם זה סכום ששווה את זה? האם מאמינים בטמפה שבייקר יצליח לשמור על היכולת הזאת בלי מתאם ההתקפה שלו מהעונה שעברה (דייב קאנאלס, שעבר לאמן את קרוליינה), ובלי הנשק מספר 1 שלו (מייק אוואנס, שכנראה יעזוב בפרי אייג'נסי)? האם זה יכול להיות יותר מסיפור קאמבק חד-פעמי? נגלה כנראה בשבועות הקרובים.

אטלנטה פאלקונס: מי יהיה הקוורטרבק שינהל את ההצגה החדשה בעיר?

תם ונשלם עידן ארתור סמית באטלנטה. סיבה טובה למסיבה לכל מי שנמצא בליגת פנטזי דיינסטי ויש לו בקבוצה את ביז'אן רובינסון, קייל פיטס ודרייק לונדון. אבל רגע, מי ימסור ויחלק להם את הכדורים בהתקפה החדשה?

אני מניח שזה לא יהיה שוב סידור של שבוע-שבוע בין דזמונד רידר וטיילור היינקי.

היינקי הוא קוורטרבק מחליף חביב פלוס, עם אופי שיכול להבעיר אש מתחת לקבוצה מנומנמת, אבל הוא לא פתרון לבנות סביבו. ולדזמונד רידר תתקשו למצוא מאמינים גם בקרב משפחתו הגרעינית, אחרי העונה האחרונה.

למרות כל הבלאגן, הפאלקונס סיימו את העונה במאזן 7-10 וכמעט נכנסו לפלייאוף, הודות להשתייכותם לבית החלש ביותר בליגה. שילוב מעניין שגם מעניק להם את הבחירה ה-8 בדראפט הקרוב וגם אומר שהחלון לנצח ולהגיע לפלייאוף נראה פתוח לרווחה.

אבל עד כמה ההנהלה מאמינה שהקבוצה בשלה לנצח עכשיו ולחבר ריצה בפלייאוף? התשובה לשאלה הזאת תכתיב במידה רבה את הצעדים בבחירת הקוורטרבק הבא. זה יכול פרי אייג'נט מנוסה כמו קירק קאזינס, זה יכול להיות טרייד על וטרן מעורער כמו ג'סטין פילדס, ראסל ווילסון או ג'ימי ג'י, וכמובן שישנה גם האפשרות לבחור קוורטרבק עם הבחירה השמינית או לעשות טרייד אפ לאחד מ-5 הבחירות הראשונות.

ניו אורלינס סיינטס: מי יפתח בעונה הבאה בצד שמאל של קו ההתקפה?

כן, הגיע הזמן שניתן קצת תשומת לב גם לאופנסיב ליין בפוסט הזה. זה לא החלק שהכי סקסי להתמקד בו במערך ההתקפי של המתאם החדש, קלינט קוביאק, אבל הוא כנראה זה שידרוש הכי הרבה תשומת לב בחודשים הקרובים.

במקרה הזה, יש סיבה ממש טובה - ה-LT (אנדרס פיט) וה-LG (ג'יימס הרסט) של הסיינטס מסיימים חוזה. אז מי ישמור על הבליינד סייד של דרק קאר בעונה הבאה?

לסיינטס יהיה לא פשוט למצוא פתרון טוב בטווח הקצר. הם נמצאים בגיהנום קאפ כבר מספר שנים ויצטרכו לעשות restructure לחוזים של דרק קאר והרבה אחרים. הם כרגע 83.6 מיליון דולר מעל הקאפ ב-2024 (!!!) ויהיו חייבים לבצע לא מעט פעלולים חשבונאים, בחוזים של כמה וכמה שחקנים (חלקם הגדול מעל גיל 28) כדי לפנות מספיק מקום כדי להחתים את מחזור הרוקיז הבא.

אני צופה שהם ישקיעו הרבה באופנסיב ליין בדראפט הקרוב, כי בשביל פרי אייג'נטס איכותיים לא יהיה להם כסף.

קרוליינה פנתרס: מאיפה לעזאזל מתחילים?

בדרך כלל כשקבוצה נראית כל כך רע, עם כל כך הרבה חורים בסגל, היא יכולה לפחות להתנחם בבחירה מספר 1 בדראפט. לא הפעם, בזכות הטרייד-אפ (שלפחות כרגע נראה כושל ברמה היסטורית) שעשו הפנתרס בעונה שעברה כדי לזנק לבחירה מספר 1 ולבחור בברייס יאנג (על פני בסי.ג'יי סטראווד). המחיר התברר ככבד מאוד, ולא נראה אפילו קרוב להשתלם.

הפנתרס הביאו מאמן חדש, דייב קאנאלס, שכפי שפירטתי בסקירת קרוסלת המאמנים שלי - הוכיח עצמו בשנתיים האחרונות כמי שיודע לבנות מחדש על גבי שברי כלי של קוורטרבקים.

הפנתרס כשלו כישלון חרוץ בלבנות סביב ברייס יאנג בעונה שעברה, אם בבחירת המאמנים, דרך כלי הנשק שסביבו (עם כל הכבוד לאדם ת'ילן המזדקן) ועד לקו ההתקפה. מיילס סנדרס איבד את המקום בהרכב לאחר שחתם על חוזה די גדול, די.ג'יי צ'ארק בקושי מצליח להישאר בריא, ג'ונתן מינגו לא נראה כמו הדבר האמיתי (עדיין)... אם הם לא יקצו לפחות 80% מהמשאבים שלהם (דראפט, משכורות לפרי אייג'נטס וכו) כדי למלא את שלל החורים הללו בסגל - לא יהיה ליאנג שום סיכוי להשתקם מהפתיחה הצולעת מאוד לקריירה הצעירה שלו.

NFC West

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס: איך יראה קו ההגנה של העונה הבאה?

את הבעיות של הניינרס בקו ההתקפה ראינו היטב בסופרבול, וזה נושא שידרוש טיפול. אבל אני בוחר להפנות את הזרקור כאן לצד השני של הליין אוף סקרימג' (שהוא נקודת חוזקה, לפחות על הנייר):

לניינרס צפויות 11 בחירות דראפט באפריל הקרוב, והם יצטרכו להקדיש רבות מהן כדי למצוא פותחים, וחתיכות עומק, גם לקו ההגנה. שימו לב לרשימת ה-UFA הצפויה רק מהחלק הזה של הקבוצה: צ'ייס יאנג, רנדי גרגורי, ג'ייבון קינלו ו-קלילן פארל.

מדובר כאן ב-DE פותח, DE מחליף, ושני DT מחליפים.

ומה לגבי אריק ארמסטד? ה- Cap Hit שלו צפוי לזנק העונה ללא פחות מ-28 מיליון דולר.

קו ההגנה של הניינרס השנה לא בהכרח הצדיק את הכסף הגדול שמשלמים לו. הפאס ראש לא היה עקבי, בעיקר בפלייאוף, והתרומה שלו להגנה נגד הריצה הייתה דלה במיוחד. זה אומר הרבה שיש לך שני ליינבקרים ברמה של פרד וורנר ודרה גרינלו (עם פציעה באכילס שאולי תגרום לו לשבת בחוץ בתחילת העונה הבאה), והגנת הריצה שלך היא בשליש התחתון בליגה.

לא יהיה מופרך לשער שהניינרס יקדישו 3 בחירות (ואפילו יותר) כדי למלא את המקום של העוזבים הצפויים.

לוס אנג'לס ראמס: מה בכלל עושים עם בחירות סיבוב 1 חוץ מלעשות עליהן טרייד?

לאחר שבמשך שנים רבות מישכנו את בחירות הסיבוב הראשון שלהם לטובת שמות נוצצים, ואחרי עונה שבה תקרת השכר שלהם סבלה מאוד מ-Dead Cap - לא פחות מ-73 מיליון דולר ב-2023 - הראמס מצליחים סוף סוף להגיע לאוף-סיזן עם סכום מכובד של כסף מתחת לתקרה (35 מיליון דולר) ועם כמות נכבדת לא פחות של בחירות דראפט -כולל בחירת סיבוב ראשונה מאז 2016!!!

האם ישקיעו את הבחירה ה-19 ביורש של סטאפורד בעמדה? או שיילכו על כישרון הגנתי, להוסיף לסגל הצעיר מאוד שמתגבש סביב אארון דונלד (בעיקר בסקנדרי)? אני הייתי הולך על הגנה, וזה גם הכיוון שהולכים עליו מרבית המוק-דראפטים שנתקלתי בהם עד עכשיו. מתאם ההגנה החדש שמחליף את ראחים מוריס יזדקק לכל עזרה שהוא יכול לקבל.

סיאטל סיהוקס: מי יהיה בעל הבית בחדר ה-RBs?

לסיהוקס יש שני רצים צעירים ומוכשרים מאוד, נכון? לקנת' ווקר יש כמעט 2000 יארד על הקרקע ב-2 עונות הראשונות שלו + 17 טאצ'דאונים במצטבר. מאחוריו נמצא זאק שרבונה, שהוסיף בעונת הרוקי שלו 462 יארדים על הקרקע (4.3 לנגיעה) + 33 תפיסות עם זמן מגרש מצומצם מאוד.

הסיהוקס השקיעו בהם הרבה, שתי בחירות סיבוב 2: ווקר בחירה 41 ב-2022, ושרבונה בחירה 52 ב-2023.

ועדיין, הקבוצה הייתה במקום ה-28 בעונה שעברה מבחינת יארדים על הקרקע למשחק (92.9) ומתחת לממוצעת מבחינת יארדים לניסיון ריצה (4.1).

אולי הסיהוקס השקיעו יותר מדי בעמדה והרוטציה המוגברת רק מוציאה את משחק הריצה שלהם מהקצב? אולי צריך להתמסר ולהתחייב לאחד מהשניים סופית? ובכן, את התשובה לשאלה יצטרך למצוא מתאם ההתקפה החדש, ריאן גראב, שהסיהוקס חטפו מהידיים של אלאבמה (הוא למעשה "נחטף" משם זמן קצר אחרי שהחליט לבצע מעבר מאוניברסיטת וושינגטון).

אריזונה קרדינלס: לתעדף בנייה סביב קיילר או להתחיל להיערך מוקדם ליום שאחרי?

קיילר מארי נראה לא רע בחלק האחרון של העונה שעברה, אחרי פציעה לא פשוטה בכלל. המאמן גאנון ומגוון שחקנים כבר התבטאו בתמיכה בו כקיובי של הקבוצה בעתיד הקרוב, ואני נוטה כרגע להאמין להם. מבחינת מבנה החוזה של מארי שנחתם ב-2022, אין הרבה היגיון עסקי בלעשות עליו טרייד השנה. מ-2025, האפשרויות לעשות עליו טרייד או אפילו לחתוך אותו נהיות הרבה יותר הגיוניות.

לקרדינלס יש את הבחירה הרביעית בדראפט הקרוב, ומכאן עולה השאלה - האם ללכת כבר כאן על קוורטרבק העתיד, או לנסות לתת עוד הזדמנות לבנייה סביב קיילר? יכול להיות שמארווין האריסון ג'וניור יהיה זמין כאן. גם הרסיבר השני בדראפט, לפי התחזיות, מאליק נייברס. הם יהיו חייבים למצוא לקיילר עוד מטרות לצד הכישרון העולה טריי מקברייד, היות והרסיבר המוכח היחיד בסגל כרגע (הוליווד בראון) יהיה UFA.

אופציה נוספת היא לבחור גבוה את המחליף/מתחרה של קיילר כבר בבחירה הזאת, ולתת לדרמה להתגלגל. אני סבור שהקרדינלס עוד לא ויתרו על קיילר לגמרי, ולכן היא פחות סבירה, אבל אל תתפלאו אם הם יקחו קוורטרבק מתישהו ביום השני של הדראפט.

אם הגעתם עד לכאן, אז מקווה ומאמין שנהניתם.

אני מתכנן לייצר עוד המון תכנים לסיקור הקבוצות השונות באוף-סיזן, כולל סקירות מעמיקות בהרבה של כל אחת מ-32 הקבוצות - שיהיו זמינות למשתמשים רשומים בלבד.

נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והירשמו: