למקרה שלא ידעתם - כבר בסוף החודש יהיה לנו פוטבול אמיתי! עם שחקני NFL אמיתיים! (טוב, כאלה שהיו בעבר ב-NFL). כן, ליגת האביב המאוחדת, המחודשת, והמרו-ברנדדת (מלשון rebrand), ה-UFL, בבעלותו החלקית של לא אחר מאשר דוויין ״דה-רוק״ ג׳ונסון, יוצאת לדרך ב-30.3. ושימו לב לזה, בשורות 8 הקבוצות שמרכיבות את הליגה ניתן לאתר: אול-פרו לשעבר שהוביל את ה-NFL בסאקים, סייפטי אחד אימתני שהצליח לבלום את מרשון לינץ׳, את הפאנטר הכי צבעוני בתולדות הליגה שהוא לא פאט מקאפי, בחירת סיבוב 1 שדרש טרייד מול מצלמות Hard Knocks, ואת הבן של אחת מאגדות האיגלס הכי גדולות אי-פעם...
הפוסט הזה הוא צעד ראשון במהלך די נועז מצידי - לתת לליגת האביב סיכוי, בפעם הראשונה, ולנסות לסקר אותה עבורכם (ככל שהזמן יאפשר לי). יכול מאוד להיות שזה לא יהיה בזבוז זמן מוחלט - אחרי הכול, בנבחרת האול-פרו של העונה שעברה היו שני שחקנים שהגיעו מאחת הקבוצות שהתאגדו לבנייה הליגה הזאת (USFL) - קוונטה טורפין וברנדון אוברי מהקאובויס.
ריאיון משותף של דה-רוק ושותפתו, דני גרסיה, לגבי איחוד הליגות והסיבות מאחוריו
שוק השחקנים החופשיים תופס תאוצה, הדראפט מעבר לפינה - והבלוג הזה, ״פיק סיקס״, מלווה אתכם כל רגע בסיקור כל האירועים הכי חשובים.
הירשמו לבלוג וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק וה-NFL, ועד סקירות מקצועיות.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (לאורך כל הפגרה, ובעונה עצמה, כמובן).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
כשעברתי על הסגלים של שמונה קבוצות הליגה, אני מודה שהרגשתי כמו במערכון המפורסם של Key & Peele.
אבל בסוף הצלחתי למצוא את השמות הכי מוכרים שתוכלו למצוא בליגה הזאת:
דירוג השחקנים שהכי מעניינים אותי ב-UFL
מקום 1 - ויק ביזלי (לייבנקר, ארלינגטון רנגיידס): איזה הבדל יכולות לעשות 4 שנים. רק ב-2019 האיש הזה (בחירת סיבוב ראשון בדראפט 2015) רשם 8 סאקים במדי הפלקונס. ב-2016 הוא היה אול-פרו, הוביל את הליגה עם 15.5 סאקים ו-6 FF, הגיע לסופרבול, ובתחילת העונה שלאחר מכן, עמיתיו בחרו בו כשחקן ה-40 בטיבו בליגה! הוא רק בן 31, ועדיין - הוא לא ראה דשא ב-NFL מאז עונת הקורונה. אז מה קרה לך ויק ביזלי?
ובכן, אחרי שב-2019 הוא שיחק בפלקונס על אופציית שנה חמישית, באטלנטה החליטו שלא להחזיר אותו לקבוצה, בעיקר עקב החולשה שלו בהגנה נגד הריצה. הוא חתם על חוזה לשנה אחת בטנסי, והוא אפילו לא הצליח לסיים את העונה - כשנחתך אחרי 5 משחקים בלבד. לפי גורמים בקבוצה, הוא פשוט לא הצליח לתפקד ברמה גבוהה באימונים ובמשחקים. הריידרס ניסו אותו לעוד 5 משחקים באותה עונה - אבל הוא לא ממש יצר את האימפקט שקיוו (תאקל אחד בסך הכול באותם משחקים). בעונה שעברה שיחק ביזלי בוגאס וייפרס (נבחר ראשון בדראפט לעמדה שלו), שמאז התפרקה במסגרת מיזוג הליגות.
הוידיאו על ביזלי מתוך ה-Top 100 של עונת 2017
מקום 2 - די.ג׳יי סוורינג׳ר (יוסטון דיפנדרס): סוורינג׳ר מעולם לא הגיע לפסגות היכולת וההכרה של ביזלי, אבל במשך 8 עונות ב-NFL (גם במקרה שלו - 2020 הייתה האחרונה) הוא נחשב לאחד המתקלים העוצמתיים והאפקטיביים מעמדת הסייפטי. מוניטין שדבק בו כבר בקולג׳ (דרום קרוליינה), שגם בזכותו - נבחר בסיבוב השני של דראפט 2013 על ידי הטקסנס. אבל פציעות חוזרות ונשנות, ויכול ירודה מאוד בכיסוי, מנעו ממנו לשמור באופן עקבי על מקום בהרכב של אחת הקבוצות (בסך הכול הוא עבר לא פחות מ-6 קבוצות ב-7 עונות). ובכל זאת, למי שאוהב לראות פוטבול עם תיקולים אלימים, של פעם - הוא שחקן שיתפוס לו את העין בכל מקום.
סוורינג׳ר עם תיקול טיפוסי על מרשון לינץ׳
מקום 3 - רובן פוסטר (ליינבקר, יוסטון ראפנקס): באסט דראפט עגום במיוחד של הניינרס מעונת 2017 - האיש נבחר בסיבוב הראשון, בבחירה ה-31, ולא הצליח להחזיק יותר משנתיים בליגה. הוא הגיע לליגה כעוד פרודקט הגנתי מרשים מאלבמה של ניק סייבן, וההתחלה שלו הייתה לא רעה בכלל - למרות שפספס 6 משחקים, הוא רשם בעונה הזאת 72 תיקולים (כולל 9 TFL) וזכה בתואר רוקי העונה בצד ההגנתי. אבל אז התחילו הבעיות - הוא הושעה משני המשחקים הראשונים ב-2018 עקב עבירות של אחזקת נשק וסמים, ובחודש נובמבר הוא נחתך על ידי הניינרס לאחר מעצר נוסף, עקב אירוע של אלימות במשפחה. בוושינגטון לא נרתעו והחליטו לאסוף אותו כשחקן חופשי זמן קצר לאחר מכן, בתקווה שהליגה לא תאכוף השעייה נוספת עקב האירועים. ואכן בחודש אפריל הליגה החליטה לאפשר לו לחזור לפעילות. אבל, כמה שבועות לאחר מכן - בחודש מאי 2019, באימון הראשון שלו בוושינגטון, הוא קרע את ה-ACL ואת ה-LCL ומאז הוא לא הצליח להשתקם מספיק כדי למצוא קבוצה ב-NFL (למרות שניסה גם במיאמי וגם בסיאטל).
מקום 4 - מרקט קינג (פאנטר, ארלינגטון רנגיידס): כן, בחרתי פאנטר במקום הרביעי. אבל למי שעקב אחרי הליגה לפני 8-10 שנים ברור שזה לא סתם פאנטר. בעונות 2013-2017, קינג היה אחד הדברים המעניינים הבודדים שקרו על מגרש הפוטבול באוקלנד. בקבוצה שניצחה בממוצע 6 משחקים בממוצע לעונה, והגיעה לפלייאוף רק פעם אחת (ב-2016, אז קינג נבחר לקבוצה השנייה של האול-פרו), הדמות הצבעונית והחגיגות המוגזמות שלו עשו הרבה כותרות - אבל גם עיצבנו לא מעט אנשים בחדר ההלבשה ובהנהלה, והוא מצא את עצמו מחוץ לקבוצה.. כעבור עונה נוספת (דנבר, ב-2018) הוא גם נפרד מהליגה, עד עצם היום הזה.
מקבץ חגיגות מהימים היפים של קינג באוקלנד
מקום 5 - איי.ג׳יי מקארון (קוורטרבק, סיינט לואיס באטלהוקס): מקארון הוא כנראה השם הכי מוכר שישחק קיובי בליגה העונה. ומעניין לשים לב שהוא למעשה ביקש בפברואר האחרון שחרור מהבנגלס, כדי שיוכל לשחק ב-UFL. בקולג׳ (אלאבמה) האיש היה כוכב - זכה באליפויות ב-2012 וב-2013 (הקוורטבק הראשון שזכה באליפות בק-טו-בק). אבל קבוצות זיהו (ודי בצדק) שמשהו שם לא יתורגם טוב במיוחד לליגה של הגדולים, והוא נבחר רק בסיבוב החמישי בדראפט 2014 על ידי הבנגלס, כדי להיות הבקאפ של אנדי דלטון. הוא התחיל לראות דשא רק בשבוע 9 של עונת 2015, ולמעשה סיים את העונה כפותח בעקבות פציעה של דלטון. בסך הכול, מקארון רשם בליגה 113 מסירות מדויקות מתוך 179 ניסיונות, 6 TD ו-3 INT.
מקום 6 - קורי קולמן (רסיבר, מישיגן פנתרס): עוד באסט דראפט לאוסף - עם הבחירה ה-15 ב-2016, שלא הצליח לשרוד יותר מ-2 עונות בקליבלנד (ו-3 עונות בליגה, בסך הכול). הוא היה הרסיבר הראשון שנבחר בדראפט הזה, אחרי 3 עונות מאוד פרודוקטיביות בביילור. אבל, בכנות - הדראפט כולו היה די נורא לעמדה הזאת (צריך לחכות עד מייקל תומאס בסיבוב השני כדי למצוא רסיבר ראוי שם). עם מהירות של 4.39 בקומביין, הבראונס קיוו שלצד ג׳וש גורדון, יהיו להם שני כלי נשק בחוץ שיוכלו להפחיד כל הגנה בליגה - וכמו הרבה תקוות של הבראונס - החזון הזה קרס די מהר, ודי כואב. הוא רשם 56 תפיסות ו-5 TD בשנתיים בקליבלנד, אבל פציעה חוזרת ביד גרמה לו לפספס הרבה משחקים. מה שבסופו של דבר סיים את דרכו בקבוצה, היו יכולת לא עקבית וגישה בעייתית, שאף תועדו ב-Hard Knocks (בוידיאו למטה). מאז האוף-סיזן של 2018, הוא הספיק לעבור (בעיקר ב-Practice Squad) של הבילס, הג׳איינטס, הפטריוטס והצ׳יפס. רק ב-2023, קולמן החליט לשנות כיוון וחתם בפילדלפיה סטארס מה-USFL, ומשם התגלגל ל-UFL המאוחדת.
הפיצוץ של קולמן מול הבראונס, מתוך Hard Knocks
מקום 7 - מאט קוראל (קוורטרבק, בירמינגהאם סטאליונס): קיובי עם רקורד די מרשים בקולג׳ (Ole-Miss), שנבחר על ידי הפנתרס בסיבוב השלישי רק בדראפט 2022. הוא עבר פציעה קשה במשחק פרי-סיזן והושבת למשך כל העונה, נחתך, והוחתם על ידי הפטריוטס בקיץ 2023 - אבל קוראל לא החזיק מעמד אפילו חודש בפרקטיס סקוואד של הפאטס, ומאז ניתק מגע מהליגה. כל סנאפ שהוא יקבל בסטאליונס יהיה בעצם האקשן הרשמי הראשון שלו מאז הקולג׳. על פני הדברים - יש כאן סיכוי לתחילתו של סיפור סינדרלה, שאולי יעניק לקוראל עוד הזדמנות ב-NFL.
מקום 8 - חוליית הרסיברים של בירמינגהאם סטאליונס: הסטאליונס הצליחו לשים ידיים עם שלושה רסיברים עם ניסיון ב-NFL: אמארי רודג׳רס (לשעבר בחירת סיבוב 3 של הפאקרס), דיון קיין (שיחק בקולטס ובסטילרס) וויקטור בולדן (ניינרס ובילס). על הנייר, נראה שיש להם את הסגל הכי נוצץ בליגה (לפחות בצד ההתקפי). כאוהד איגלס, אני זוכר את קיין (שהתאמן באיגלס גם ב-2021 וגם ב-2023) כשם שמאוד הרשים באימונים, אבל מעולם לא הצליח להתברג בסגל ה-53.
מקום 9 - בו סקארבורו (ראנינג בק, בירמינגהאם סטאליונס): עם סקארבורו יש לנו כאן שילוב של 2 מוטיבים שחוזרים על עצמם - כוכב לשעבר באלבמה, ועוד חלק מההתקפה של הסטאליונס - באלבאמה, סקארבורו חלק את הבקפילד עם שמות כמו דרק הנרי, קניין דרייק, ג׳וש ג׳ייקובס, דמיאן האריס ונאג׳י האריס - כולם, כמובן, הצליחו יותר ממנו בליגה של הגדולים. אבל לסקארבורו, שהיה מאוד פרודוקטיבי, לפרקים, לטובת ה-Tide - יש תירוץ: הוא חווה כמה וכמה פציעות רציניות בשנתיים הראשונות שלו - מה שגרם למניית הדראפט שלו לצנוח, עד שנבחר בסיבוב השביעי של דראפט 2018 על ידי הקאובויס. הוא מעולם לא הצליח למצוא לעצמו משבצת קבועה ב-NFL, ורשם 408 יארדים ו-TD אחד בלבד על הקרקע.
סקארבורו באחד ממשחקיו הגדולים בקולג׳: 180 יארדים ו-2 TD נגד וושינגטון
מקום 10 - ויני פאפלי (רסיבר, ממפיס שואובווטס): שוב נותן להטייה שלי כאוהד איגלס להשפיע עליי - השחקן עם השם המחייב הוא בנו של לא אחר מאגדת האיגלס, וינס פאפלי, שעל סיפורו התבסס הסרט Invincible (בכיכובו של מארק וולברג). יש בליגה הזאת כמה וכמה בנים-של ואחים-של, אז הוא יצטרך להיות הנציג שלהם כאן. פאפלי ג׳וניור מעולם לא היה השחקן שאף נציג אחר כאן ברשימה היה - הוא שיחק בקולג׳ בדלאוור ורשם בשלוש השנים הראשונות שלו שורה סטטיסטית של 19 תפיסות ל-248 יארדים. בעונה הרביעית הייתה לו עונת ״פריצה״ בה רשם 36 תפיסות ל-618 יארדים ושישה סקורים. הוא ניסה את מזלו, ללא הצלחה, במבחנים בוושינגטון ובאוקלנד (2019) לפני שהצטרף לליגת הפוטבול הקנדית (CFL) ב-2020, זמן קצר לפני שהעונה בוטלה עקב הקורונה. מ-2021 הוא התגלגל בין כל מיני ליגות קטנות, כאלו ואחרות, והשנה - הוא ינסה לככב בשורות ממפיס.
המשך הסיקור של ה-UFL (כולל המשחקים עצמם) וגם של כל מה שקורה מסביב ל-NFL - לא נפסק כאן לרגע.
הירשמו לבלוג וקבלו גישה מלאה לכל התכנים, ממדריכים למתחילים על המשחק והליגה, ועד סקירות מקצועיות.
בנוסף, תקבלו מדי יום שני את הניוזלטר שלי שמסכם בקצרה את כל מה שהכי מעניין בליגה בשבוע האחרון (לאורך כל הפגרה, ובעונה עצמה, כמובן).
נשמע טוב? כנסו לחצו כאן והצטרפו למאות אוהדים שכבר שם:
עד כאן הרשימה שלי. אם יצא לכם למצוא שמות מעניינים אחרים - אשמח לשמוע עליהם ועל הסיפור שלהם בתגובות.
Comments